"הוזל המשכון צריך לפדותו"

[איש_ספר]

הוזל המשכון.jpg (93.13 KiB) נצפה 964 פעמים

מי יכול לבאר את הקטע?

[פלוריש]

הוזל המשכון.jpg

מי יכול לבאר את הקטע?

אולי הכוונה שאם אדם לווה מאה דינרים והשאיר משכון ששוה מאה, ולאחר מכן הוזל המשכון ושווה חמישים, הוא לא יכול להשאיר למלוה את המשכון תמורת החוב אלא חייב לפדות את המשכון על ידי החזרת מאה הדינרים.
(אגב, דבריו שהלכה כרשב"ג הם כמו שלושת עמודי ההוראה וכפסק השו"ע, אבל הראב"ד והראב"ן כתבו שהלכה כת"ק)

[איש_ספר]

מעניין.

ראיתי במרוצה שמביאים מחלוקת אחרונים, בהוזל המשכון אם הבע"ח הפסיד, כי המשכון היה כפרעון וסילוק החוב, או שהלווה הפסיד כי המשכון אינו אלא "ערבון" אבל לא פריעת החוב. מקור חיים של הנתיבות ועוד. לדבריך זה הנושא כאן.

[פלוריש]

מעניין.

ראיתי במרוצה שמביאים מחלוקת אחרונים, בהוזל המשכון אם הבע"ח הפסיד, כי המשכון היה כפרעון וסילוק החוב, או שהלווה הפסיד כי המשכון אינו אלא "ערבון" אבל לא פריעת החוב. מקור חיים של הנתיבות ועוד. לדבריך זה הנושא כאן.

נשמע מעניין. אשמח לציון מקורות.
לכאורה זה תלוי באיזה סוג משכון מדובר, לא?

[חלא בר חמרא]

מצטרף לבקשה לפרט איזה אחרונים, לי ידוע הדין בחו"מ סו"ס ע"ב דהן במשכון בשיעור חובו והן במשכון הקטן משיעור חובו, מחויב הלווה לפרוע החוב ואינו יכול להשאיר המשכון ביד מלוה וליפטר.

לגבי דברי האגודה, יתכן שחסרות תיבות בסופו ור"ל במשכון שהוזל ומחויב לוה לפדותו, אם בא אחר והזיקו, מחויב לשלם כל החוב מדין מזיק שעבודו, אף שגוף המשכון אינו שוה כל כך.

[יהודה בן יעקב]

עי' פת"ש סי' עג ס"ק יז.

[איש_ספר]

מעניין.

ראיתי במרוצה שמביאים מחלוקת אחרונים, בהוזל המשכון אם הבע"ח הפסיד, כי המשכון היה כפרעון וסילוק החוב, או שהלווה הפסיד כי המשכון אינו אלא "ערבון" אבל לא פריעת החוב. מקור חיים של הנתיבות ועוד. לדבריך זה הנושא כאן.

נשמע מעניין. אשמח לציון מקורות.
לכאורה זה תלוי באיזה סוג משכון מדובר, לא?

מצטרף לבקשה לפרט איזה אחרונים,

עי' פת"ש סי' עג ס"ק יז.

[למקרה שלא היה מובן...
הרב חב"ח, יש"כ. ועדין דברי אגודה נותרו סתומים]

[חלא בר חמרא]

רק להדגיש, שהפת"ש בסי' ע"ג לא מדבר במשכון סתמא אלא במי שהתנה שאם לא יפרע לזמן פלוני יהיה המשכון כולו חלוט לו, דאז גם בהוזל י"ל הגיעו.
וא"כ אליבא ד'פלוריש' נצטרך להעמיד את האגודה בכה"ג. [מלבד הקושי המרכזי בביאור זה- מדוע זה תלוי בדין מזיק שעבודו]

[כח עליון]

מעניין.

ראיתי במרוצה שמביאים מחלוקת אחרונים, בהוזל המשכון אם הבע"ח הפסיד, כי המשכון היה כפרעון וסילוק החוב, או שהלווה הפסיד כי המשכון אינו אלא "ערבון" אבל לא פריעת החוב. מקור חיים של הנתיבות ועוד. לדבריך זה הנושא כאן.

עי' תוספתא מסכת ב"מ פרק א
המלוה את חבירו על המשכון ואמר לו אם לא נתתי לך עד יום פלוני אין לי בידך כלום הגיע זמן ולא נתן הגיעו משכון בין רע בין יפה.

[איש_ספר]

הציעו שיש להגיה

צריך לפצותו.


ולפי"ז אולי באמת הנידון כאן כבד' האחרונים הנז', היינו שהמשכון היה מעכשיו וכעת הוזל.
ולדינא הרי"ז כהמקו"ח. אלא שעדין אין הדברים מבוארים. כי למקו"ח הלווה צריך לשלם משום שהמשכון אינו כפרעון חוב.
אבל לד' האגודה משמע שאינו סובר כך, מדהוצרך לטעם אחר, ואם כך, אם החוב סולק, מה חטא ומה פשע הלווה שהוזל המשכון, ומה אחריותו לזה אפילו מדינא דגרמי.

[איש_ספר]

ואולי בכלל המדובר על המלווה שהוא שצריך לפצות את הלווה?

והכ"נ מסתברא, שמהלווה לא מדברים כאן כלל.

[כדכד]

האם הלשון "לפצות" בכה"ג שכיח בספר האגודה ובכלל בספרי הראשונים מתקופה זו?

[יהודה בן יעקב]

רש"י כתובות צא, ב ד"ה וטירפא; צב, א ד"ה כבעל חוב
רשב"ם ב"ב מה, א ד"ה אבל; נא, א ד"ה ה"ג במסכת