◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[איתן נוי]

עוסק במצוה פטור מן המצוה, האם נאמר גם על שליח העוסק במצוה עבור חבירו?

למה שיהיה הבדל אם סה"כ הוא עוסק במצוה?!
מה הסיבה שעוסק במצוה פטור מהמצוה?
תראה לשון יפה של המאירי ושאין הבדל, העיקר שעוסק.
בית הבחירה (מאירי) מסכת סוכה דף כו עמוד א: "כותבי ספרים תפילין ומזוזות הם ותגריהם ותגרי תגריהם וכל העוסקים במלאכת שמים כגון מוכרי תכלת ודומיהן פטורין מקריאת שמע ומן התפילה ומן התפילין ומכל המצות האמורות בתורה שהעוסק במצוה אפי' בקלה פטור מן המצוה אפי' בחמורה כל שאי אפשר לו לקיים את השניה אלא בקצת בטול של ראשונה ...".

[כדכד]

יש מחלוקת ראשנים מה הטעם לכך שהעוסק במצווה פטור מהמצווה,
אם משום שמתבטל מהמצווה שעוסק בה או שעצם העיסוק במצווה אחת פוטרו ממצווה אחרת
לענ"ד בכל מקרה יש בסיס לשאלה אם ה"ה במצווה של חברו
כיוון שאם מחוייב במצווה אחרת שהיא שלו אולי מחוייב בה יותר ועדיף שיעסוק בה מבמצווה של חברו

[עושה חדשות]

תודה למשיבים. השאלה היא האם מצוה שאינה מוטלת עליו יכולה לפטור אותו ממצוות אחרות.
כעת ראיתי שהנצי"ב במרומי שדה סוכה דכ"ה מציע לפרש כך את המשנה של 'שלוחי מצוה', עי"ש.

_____________________


בענין אחר;
האם הפטור של 'בעליו עמו' פוטר את השומר גם משמירת נזיקין וחיוב תשלומי נזק של הבהמה המופקדת אצלו?

[עזריאל ברגר]

עוסק במצוה פטור מן המצוה, האם נאמר גם על שליח העוסק במצוה עבור חבירו?

אמרז"ל בריש "מי שמתו" שהחופר קבר למת פטור מק"ש וכו', אע"פ שאינו מתו.
שמע מינה עוסק במצוה של חבירו פטור ממצוות שבגופו של עצמו.

[כדכד]

בדין קריאת שמו"ת האם מוכרח להיות כסדר מקרא ורק אח"כ או שמא יכול לקרוא ראשית תרגום ורק אח"כ מקרא.
בענין זה: האם בקריאת רש"י יש לקרוא דווקא לאחר התרגום או יכול לקרוא רש"י ורק לאחר מכן שמו"ת?

ע"פ המבואר בשו"ע הרב:
א. לא חייבים לפי הסדר.
ב. לא נראה שיש תלות כלשהי בין לימוד החומש עם רש"י (וכפי שביאר שם, שלא די בקריאת דברי רש"י בלבד, כי הוא לא מעתיק את כל לשון המקרא) לבין התרגום.

למיטב זכרוני הסדר מעכב שתחילה מקרא

צריך לעיין

משנ"ב בסי' רפ"ה סק"ו כתב שמעכב הסדר.
סליחה על ההקפצה מהעבר, זה מאמצע עמ' 56

מרן החזו"א זצ"ל, בקריאת שמו"ת - היה אומר פסוקי המקרא פעם ראשונה, אח"כ מיד את התרגום, ואח"כ פעם שניה מקרא (מבן אחותו הגר"מ גריינימן שליט"א).

נכון, אך השאלה היתה אם אפשר לקרוא את התרגום ואח"כ את השנים מקרא.

מה נ"מ? אם סדר "שניים מקרא ואחד תרגום" מעכב, גם מקרא - תרגום - מקרא אינו בסדר.

לא כי
ההתחלה צריכה להיות במקרא כי הוא העיקר

[יעקל]

מחפש מ"מ בנידון למה לט שייך למימר אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות בבעילת כנענית.

[עזריאל ברגר]

מחפש מ"מ בנידון למה לט שייך למימר אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות בבעילת כנענית.

לא הבנתי את הקושיא:
א. מה שייך שלא יעשה בעילתו בעילת זנות, וכי ביכלתו לבוא עליה לשם קידושין?
ב. אם כוונתך לשפחה כנענית - לא שייך בה נישואין כלל, ואם כוונתך לגויה ממש - דרך נישואין חמורה בה יותר מדרך זנות, ומדוע יבעלנה לשם נישואין כאשר ביכלתו לעשות בעילתו בעילת זנות ולהקל בעוונו?!

[עזריאל ברגר]

ואם כוונתך לאדון שבא על שפחתו ואנו מתלבטים אם שחררה לפני כן - מעשה דבוסתנאי - ראה https://www.hamichlol.org.il/%D7%90%D7% ... 7%95%D7%AA

[יעקל]

ז"ל הרב עצמות יוסף בפתיחתו למס' קדושין וז"ל עיקר המסכתא היא להורות לנו דרך ידרוך האדם לקדש את האשה אשר היא מצוה צונו האל יתברך לבל נהיה כאחד מעו"ג להיות פרושים בעריות ולהבדילנו מדרך הזונים אשר היינו מורגלים קודם מתן תורה ע"כ

וק"ק לי, דהא יוסף הצדיק אמר ואיך אעשה וגו' וחטאתי לאלקים גבי אשת פוטיפר ופירש"י שם ב"נ נצטוו על עריות, מבואר מכך שגם קודם מ"ת, כבר היה מקובל להיות פרושים בעריות ולהיות מובדל מדרך הזונים...

[כדכד]

יוסף הצדיק דבר על אשת איש ומזה היו גדורים
בספר מדובר על הבדלה מן העמים בקידושין לאשה מיוחדת ובזה לפני מתן תורה לא היו גדורים כמבואר ברמב"ם

[יוסף חיים אוהב ציון]

ז"ל הרב עצמות יוסף בפתיחתו למס' קדושין וז"ל עיקר המסכתא היא להורות לנו דרך ידרוך האדם לקדש את האשה אשר היא מצוה צונו האל יתברך לבל נהיה כאחד מעו"ג להיות פרושים בעריות ולהבדילנו מדרך הזונים אשר היינו מורגלים קודם מתן תורה ע"כ

וק"ק לי, דהא יוסף הצדיק אמר ואיך אעשה וגו' וחטאתי לאלקים גבי אשת פוטיפר ופירש"י שם ב"נ נצטוו על עריות, מבואר מכך שגם קודם מ"ת, כבר היה מקובל להיות פרושים בעריות ולהיות מובדל מדרך הזונים...

יעיין כב' לשון הרמב"ם הנודע קודם מ"ת וכו'.

[יעקל]

יוסף הצדיק דבר על אשת איש ומזה היו גדורים
בספר מדובר על הבדלה מן העמים בקידושין לאשה מיוחדת ובזה לפני מתן תורה לא היו גדורים כמבואר ברמב"ם

זה מה שלא היבנתי : מה החילוק בין להיות גדורים באשת איש ולייחד את האישה לעצמו ?

[כדכד]

אם האשה כבר אשת איש או שאינה מיוחדת לאדם מסויים

[יעקל]

אם האשה כבר אשת איש עאו שאינה מיוחדת לאדם מסויים

הרב כדכד, פליטת קולמוסך מסתירה ממני את כוונתך...

[כדכד]

אם היא אשת איש נזהרו אנשים אחרים
אך כל עוד שלא היתה מיחדת לאיש היה קודם מתן תורה אדם פוגע אשה בשוק וכו'

[אור עולם]

פשטידה שברכתה האדמה, ומפזרים מעליה מעט פירורי לחם לשם טעם - מה ברכתה?
ומה הדין כשהפירורים נעשו בבית משאריות לחם?

[אור עולם]

כתב הטור (יו"ד קפ"ד): "רוב הנשים יש להן וסתות לראות בזמן ידוע, כל אחת לפי זמנה. וסתם וסת משלושים יום לשלושים יום".
ובבית יוסף: "רוב הנשים יש להם וסתות לראות בזמן ידוע כל אחת לפי זמנה כלומר יש רואה לט"ו ימים ויש רואה לעשרים ויש רואה לכ"ה ויש רואה לל'".
בשולחן ערוך: "רוב הנשים יש להם וסתות לראות בזמן ידוע, כגון מעשרים לעשרים יום או משלשים לשלשים יום".
ובש"ך: "כגון מעשרים לעשרים. או לכ"ה או לל'. ב"י ופשוט הוא".

הטור נקט כרוב נשים הרואות לל' יום. אך לא הבנתי מה בא לומר הב"י (ובפרט שרואה לט"ו ימים מסתבך בחשבון עם ימי זיבה).
ובשו"ע קיצר והיה אפש"ל שנקט 2 דוגמאות כדי שלא נחשוב שרק ל' יום הוי וסת, אך בש"ך חזר לפרט, השמיט הרואה לט"ו, וחזר על רואה לל' אע"פ שנמצא כבר בשו"ע.

מאי האי?

[אור עולם]

ייא"צ שחל בשב"ק, האם ניגשים לעמוד בשבת ובמוצ"ש שלפניו?

[איתן נוי]

רצועות תפילין שבלו שדינם כתשמישי קדושה, האם יש לגונזם בכלי חרס כמו התפילין עצמם או גניזה רגילה?

[עזריאל ברגר]

מה שראיתי - גניזה רגילה.

[עזריאל ברגר]

ייא"צ שחל בשב"ק, האם ניגשים לעמוד בשבת ובמוצ"ש שלפניו?

מה שראיתי (בחב"ד) - שניגשים בשבת עצמה, לכל התפילות, כולל מוסף.
אינני מכיר מספיק אנשים שנוהגים לעמוד במוצ"ש שלפני היארצייט, אז אינני יודע לגבי זה.

[אור עולם]

מה שראיתי (בחב"ד) - שניגשים בשבת עצמה, לכל התפילות, כולל מוסף.
אינני מכיר מספיק אנשים שנוהגים לעמוד במוצ"ש שלפני היארצייט, אז אינני יודע לגבי זה.

בשבת הייא"צ או שלפניה?

[יוסף חיים אוהב ציון]

רצועות תפילין שבלו שדינם כתשמישי קדושה, האם יש לגונזם בכלי חרס כמו התפילין עצמם או גניזה רגילה?

יעויין ס' גנזי הקדש.

[איתן נוי]

מה שראיתי - גניזה רגילה.

מדוע, לפי"ז שזה כדין תשמישי "קדושה"?
היכן ראית אשמח למקור.

[יוסף חיים אוהב ציון]

תשובות והנהגות כרך ג סימן שכד (ולא שנד כמו שכתב בס' א')

תשובות והנהגות.pdf

(212.73 KiB) הורד 86 פעמים

[איתן נוי]

תשובות והנהגות כרך ג סימן שכד (ולא שנד כמו שכתב בס' א')

תשובות והנהגות.pdf

יש"כ.
וצ"ב לפי מ"ש שרצועות אינן צריכות כלי חרס. מה ההבדל בין ההבדל בין תפילן לרצועות מאחר דסו"ס שניהם "תשמישי קדושה"?

[איתן נוי]

השבוע ביקרתי באקווריום ישראל. הראו לי דג עם סנפירים וקשקשים אך טען לי אחד המדריכים (נראה יודע ספר) שדג זה אסור לאכילה מאחר והקשקשים תחת העור. האמנם?!

[כדכד]

רצועות תפילין שבלו שדינם כתשמישי קדושה, האם יש לגונזם בכלי חרס כמו התפילין עצמם או גניזה רגילה?

אני שמעתי כשהחליפו לי רצועות מסופר ותיק ות"ח ויר"ש לשים הרצועות בגניזה חמורה

[כדכד]

פשטידה שברכתה האדמה, ומפזרים מעליה מעט פירורי לחם לשם טעם - מה ברכתה?
ומה הדין כשהפירורים נעשו בבית משאריות לחם?

איני רואה סיבה שיהיה הבדל מאלו פרורים אלו
לכאורה לסברת "כל שיש בו" תהיה ברכתו במ"מ כי הפרורים לטעם.
לסברת השבט הלוי שבשניצל מצופה פרורים לא יתכן שהפרורים עיקר כיוון שהם רק לציפוי ולכן לדעתו מברכים שהכל על שניצל מצופה בפרורי לחם - לכאורה ה"ה גם כאן.
נמצא שלכאורה דין פשטידה זו כדין שניצל (לענין במ"מ וכמובן שלסוברים שהפרורים אינם עיקר - כאן יברכו בפה"א)

[עזריאל ברגר]

מה שראיתי (בחב"ד) - שניגשים בשבת עצמה, לכל התפילות, כולל מוסף.
אינני מכיר מספיק אנשים שנוהגים לעמוד במוצ"ש שלפני היארצייט, אז אינני יודע לגבי זה.

בשבת הייא"צ או שלפניה?

כתבתי "בשבת עצמה" דהיינו ביום היארצייט עצמו, כמו כל בעל יארצייט שניגש חזן בו ביום לכל התפילות.

[עזריאל ברגר]

מה שראיתי - גניזה רגילה.

מדוע, לפי"ז שזה כדין תשמישי "קדושה"?
היכן ראית אשמח למקור.

א. ראיתי מה יהודים עושים.
ב. ראיתי מה כותבים על מיכלי הגניזה.

וכמדומני שיש כאן ערבוב מועט, בין ג-ד דרגות, ואנסה לסכם את מה שזכור לי:
ספר תורה עצמו, ופרשיות תפילין ומזוזות, וכמדומני גם בתי התפילין של ראש בלבד (בגלל הש' שהגמרא אומרת שהוא גוף הקדושה ודלא כתפילין של יד) - שבכולם יש שמות שנכתבו "לשם קדושת השם" - צריכים גניזה בכלי חרס וכו'.
בתי תפילין של יד, ורצועות של תפילין, וספרי קודש שיש בהם פסוקים ושמות שאינם נמחקים (כמדומני שלמעשה לא מחלקים בין הכתובים בכתב יד לבין הנדפסים לאחר שלמדו בהם) - גניזה רגילה.
עלוני שבת שיש בהם דברי תורה בלי פסוקים ושמות - רבים נוהגים לגנזם בגניזה רגילה, וי"א שמותר למחזר את הנייר.
עיתון של חול שמדי פעם מתגנב לתוכו דבר תורה וכדו' - רבים מקילים להשליכו לפח.

[יוסף חיים אוהב ציון]

איפה יש עלון שבת בלי פס'?

[עזריאל ברגר]

איפה יש עלון שבת בלי פס'?

מסתבר שלא דייקתי, והייתי צריך לומר "בלי שמות שאינם נמחקים".

[איתן נוי]

רצועות תפילין שבלו שדינם כתשמישי קדושה, האם יש לגונזם בכלי חרס כמו התפילין עצמם או גניזה רגילה?

אני שמעתי כשהחליפו לי רצועות מסופר ותיק ות"ח ויר"ש לשים הרצועות בגניזה חמורה

יש לך מקור ע"כ?

[כדכד]

כתבתי ששמעתי כך מהסופר ההוא. איני יודע אם יש לו מקור בנושא אבל אני מניח שהוא אמור להבין בענין

[צופה_ומביט]

רצועות תפילין שבלו שדינם כתשמישי קדושה, האם יש לגונזם בכלי חרס כמו התפילין עצמם או גניזה רגילה?

אני שמעתי כשהחליפו לי רצועות מסופר ותיק ות"ח ויר"ש לשים הרצועות בגניזה חמורה

יש לך מקור ע"כ?

פסקי תשובות קנד אות י

בזמנו עיינתי בסוגיא, ולכאורה תלוי הבמחלוקת רש"י ותוס' האם האותיות שברצועות הוי שם או לא, כי גניזה חמורה צריך רק היכן שיש איסור איבוד מדאורייתא [ולא היכן שיש איסור ביזוי, בין מדאורייתא ובין מדרבנן], וי"א שזה רק בשמות, ולא בתורה בלי שמות.

ועיין בספר גנזי הקודש ובקונטרס קדוש ישראל [רוזנברג] ובאנציקלופדיה תלמודית ערך כתבי הקודש.

לגבי בתי התפילין, מה שכתב לעיל הרב עזריאל ברגר לחלק בין קדושת בית ש"ר לבית ש"י, כ"כ הפמ"ג בסימן קנד, אבל השעה"צ שם חולק עליו ופשיטא ליה ששניהם הוי קדושה עצמה.

עסקתי בנושא זה כאן

[עובדיה חן]

אדם שיש לידו חנות מכולת והמחירים שם מחירים גבוהים, ומאידך ברחוב סמוך יש סופר, שזה זול יותר האם חובה עליו לקנות בסופר כי יש לו לשלם למכולת, וגם זה יותר קרוב, או או שזה בגדר בל תשחית או איסורים אחרים.

[עזריאל ברגר]

בל תשחית איני רואה כאן.
לכל היותר נדון זאת כמתנה לבעל המכולת.
לכאורה הוא צריך לשקול בעצמו מה יותר חשוב עבור אדם כערכו - אם הזמן שתדרוש ממנו הכניסה לסופר או הכסף שהוא יוסיף במכולת.
וע"ד מארז"ל "בל תשחית דגופאי עדיף" (שנאמר על הפרשי מחירים מול הפרשי איכות ובריאות).

[עובדיה חן]

אני ינסח את השאלה יותר נכון ,כי בל תשחית לכאורה לא שייך כאן,
השאלה היא : הרי חובה על אדם לחוס על ממונו ולשמור עליו וכמו שכתוב ת"ח חביב עליו ממונו ,וא"כ האם יש חובה לאדם הסביר, לשמור על כספו וללכת למקום קניה יותר זול, מאחר ויש הפרש משמעותי בין שני המוכרים,באופן קבוע, או שנאמר שאמנם אדם צריך לחוס על ממונו, אבל מתי שנוח לו, או שיותר נחמד לו לקנות אצל בעל המכלת או כל סיבה אחרת, אין הוא צריך לחשב חשבונות כאלו.ןכל עניין שלחוס ולשמור על ממונו זה דווקא שאין לזה סיבה.

[עזריאל ברגר]

ולזאת הבאתי ראיה משמעתתא ד"בל תשחית דגופאי", עיי"ש.