נחלקו בבזה האחרונים ואולי גם הראשונים ע' טושו"ע חו"מ ונו"כ סי' ז בתחילתו.
הקצוה"ח שם ס"ק א מביא ראיה שלא יתכן שדן בכפיה שכן לדעת רבא בעינן סמוכים ואין סומכים אדם שאינו ראוי לכל הדברים וא"כ לא יסמכו הגר כיוון שאינו יכול
לדון ישראל בכפיה וכיוון שאינו סמוך לא יוכל לדון גם גר בכפייה.
הנתיבות משפט ביאורים א משיב על כך שגר אינו יכול להתמנות על ישראל אבל מותר למנותו על גר אחר.
לא הבנתי כיצד מתמודד הנתיבות עם טענת הקצוה"ח שכדי לדון בכפיה צריך להיות סמוך ושאין סומכים מי שאינו ראוי לכל הדברים