סתימת המגן אברהם והמשנ"ב לאסור כל עליה להר

[היושב בגנים]

אחד הרבנים שהתעסק בענין אמר לי פעם
כי בעיניו הראיה הכי גדולה נגד העולים היא סתימת המגן אברהם והמשנ"ב שסתמו לאסור את העליה בזה"ז ולא חילקו בין המקומות ומשמע שכל ההר אסור
והרי הנדון כבר היה בזמנם ומדלא חילקו ש"מ ס"ל דאסור
אבקש מהחו"ר
א.לידע איפה המג"א והמשנ"ב שאפשר לדיק כך מדבריהם
ב.מה דעתכם על הראיה מצד סתימת הלשון
ג.האם באמת שייך להוכיח ענין שכזה כפסק בגלל דעת המג''א אפי' אם הראשונים מראים אחרת

[במסתרים]

אולי מג"א סימן תקסא סק"ב עיין שם

[נקדש את שמך בעולם]

זה לשון המג"א שם:

מחוץ לנושא

(ב) הרואה ירושלים: פסק הרמב"ם פ"ו מהלכות בית הבחירה שקדושת העזרה וירושלים קדשה לעתיד לבוא ועיין ביבמות דף פ"ב בתוס', והראב"ד הקשה דכמה מקומות במשנה אמרינן ואם אין מקדש ירקב וכו' אלא ע"כ לא קדשה לפיכך הנכנס עתה לשם אין בו כרת עכ"ל וכ' בכ"מ שזהו ודאי קושיא היא שהרי רבינו פסק כן בפ"ז מהלכות מעשר שני עכ"ל ול"נ דהרמב"ם ס"ל כגי' התוספו' במכות דף י"ט דאפי' למ"ד קדש' ל"ל בכור ומעש' לא מתאכלי ע"ש וא"כ דברי הרמב"ם שרירין וקימים והנכנס עתה למקו' המקדש חייב כרת שכולנו טמאי מתי' וכ"מ בשבועות דף י"ד ע"ב בתו' ונעלם כו' וכ"כ בס"הת וכ"כ באגודה בשבועות:

וזה לשון המשנ"ב:

מחוץ לנושא

(ה) בית המקדש – והנכנס עתה למקום מקדש, חייב כרת, שכולנו טמאי מתים, וקדושה הראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא [מ"א]. ועיין בליקוטי הלכות זבחים בפרק השוחט והמעלה מה שכתבנו שם מעניין זה.

דבריהם ברור מללו שאסרו רק כניסה למקום המקדש ולא עלה על דעתם לאסור לטמא מת להיכנס להר הבית.
אמנם מה שכתב שכבר בזמנם היה דיון על זה, לא שמעתי שדנו בזה באותה תקופה, היו דיונים על קרבנות ומקום המזבח אבל לא על כניסה למחנה לוייה.

[היושב בגנים]

האם מקום המקדש אינו מתיחס אף להר הבית וכדמשמע מדברי הלקוטי הלכות (הח"ח)

[באמונתו]

אחד הרבנים שהתעסק בענין אמר לי פעם
כי בעיניו הראיה הכי גדולה נגד העולים היא סתימת המגן אברהם והמשנ"ב שסתמו לאסור את העליה בזה"ז ולא חילקו בין המקומות ומשמע שכל ההר אסור
והרי הנדון כבר היה בזמנם ומדלא חילקו ש"מ ס"ל דאסור
אבקש מהחו"ר
א.לידע איפה המג"א והמשנ"ב שאפשר לדיק כך מדבריהם
ב.מה דעתכם על הראיה מצד סתימת הלשון
ג.האם באמת שייך להוכיח ענין שכזה כפסק בגלל דעת המג''א אפי' אם הראשונים מראים אחרת

ראיה הגדולה נגד העולים, לא משום פוסק, אלא מן המסורת של עכ"פ מאות שנים אחרונות, תושבי ירושלים, מכל הרבנים והמגזרים, אשכנזים וספרדים, פרושים וחסידים, שנהגו איסור מוחלט בדבר, ופורץ גדר - ישכנו נחש.

[נקדש את שמך בעולם]

האם מקום המקדש אינו מתיחס אף להר הבית וכדמשמע מדברי הלקוטי הלכות (הח"ח)

המג"א דן דיון הלכתי בדין כניסה לעזרה בטומאה, ומסיק לאיסור תחת הביטוי 'מקום המקדש', ברור מההקשר שזה המשך של הדיון ההלכתי, האוסרים כיום על כניסה לכל הר הבית אינם סוברים שכן היא ההלכה אלא שזה סייג אטו יכנסו לעזרה מחמת חוסר ידיעה או שמא חילונים יכנסו בטומאה היוצאת מן הגוף, אין רמז בדברי המג"א שפתאום בסוף הדיון על העזרה הוא עובר לדון בדבר החדש שלא עסק בו קודם.
הביטוי מקום המקדש כלשונו כן הוא מקום המקדש היינו בית המקדש, לעיתים משתמשים בביטוי בהגדרה מרחיבה יותר ולדוג' דעת הרמב"ם שבמשנה כשכתוב 'מקדש' הכוונה לכל ירושלים, איפה מצאנו את הביטוי הזה ביחס להר הבית ?
אשמח גם אם תראה בדברי הליקוטי הלכות היכן משמע בדבריו כמו שרמזת, כי דווקא הוא כותב במפורש שמקום ההיכל הוא תחת המבנה המשוקץ, כך שלדעתו אין ספק בזיהוי המקום.

[היושב בגנים]

צדקה ממני