מה שנכון נכון כתב:ראה ארח דוד עמ' רלב.
יש תקוה כתב:זכורני שהטעם הוא משום שעושים 'פו' והוא שם של מלאך. ע"כ.
ולפי"ז כשאומרו בתוך מילה ליכא חששא, כמ"ש הפוס' כיו"ב לגבי שמות של מלאכים שניתנו לבנ"א.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש תקוה כתב:זכורני שהטעם הוא משום שעושים 'פו' והוא שם של מלאך. ע"כ.
ולפי"ז כשאומרו בתוך מילה ליכא חששא, כמ"ש הפוס' כיו"ב לגבי שמות של מלאכים שניתנו לבנ"א.
הבא מקור לדבריך.
שמואל דוד כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:שמואל דוד כתב:
לא רואים.
ר_חיים_הקטן כתב:זו לא שמעתי, אבל כדאי לעיין בספר שמירת הגוף והנפש למו"ר הגרי"י לרנר שליט"א (אבל אין הספר תח"י).
תלמוד_ישן כתב:ר_חיים_הקטן כתב:זו לא שמעתי, אבל כדאי לעיין בספר שמירת הגוף והנפש למו"ר הגרי"י לרנר שליט"א (אבל אין הספר תח"י).
לא ראיתי שהביא את הדברים
ר_חיים_הקטן כתב:תלמוד_ישן כתב:ר_חיים_הקטן כתב:זו לא שמעתי, אבל כדאי לעיין בספר שמירת הגוף והנפש למו"ר הגרי"י לרנר שליט"א (אבל אין הספר תח"י).
לא ראיתי שהביא את הדברים
הסתכלת גם במילואים שבסוף הספר?
בוצינא כתב:מכלל הלכות הנר אפשר להבין שיש יחס של כבוד לנר לפי שנר ה' נשמת אדם על כן אין לעמוד ערום בפניו וכפי הנראה כל שכן שלא לבזותו.
כמדומה שכיבוי נר בפיו יש בו משום כיבוי בדרך בזיון, והוא הוראה לכיבוי הנשמה הנרמזת בנר ועל כן דמו בראשו.
וכשמכבה בדרך כבוד צריך לומר שאינו רומז לכיבוי נשמה, אלא לסיום הרמז לפי שעה.
ולפי כל זה אפשר שיהיה מותר כאשר אומר איזו תיבה בזמן הוצאת הרוח מפיו שעל ידי זה הופך דרך בזיון לדרך של כבוד.
תלמוד_ישן כתב:מדוע כיבוי בפה נחשב בזיון וכיבוי ביד או במים לא נחשב בזיון?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:היום ראיתי בספר מנהגי מהרי"צ דינר אריכות בענין כיבוי נר בפה. ושם הביא שהיו אומרים פורים כדי לכבות את הנר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 89 אורחים