יהודה בן יעקב כתב:לכא' כוונתו שאין מברכים קודם קריאת ההלל, שהרי את ברכת 'אשר גאלנו' שמברכים לאחר ב' הפרקים, מנה שם.
כוונתו לדברי הירושלמי (לפי פירושם של הראשונם המצריכים לברך) שהסיבה ש"אשר גאלנו" פותחת בברוך ולא נחשבת לסמוכה לברכת ההלל היא מפני שמי ששמע הלל בבית הכנסת יצא, ומלשונו נראה שנקט שכוונת הירושלמי שהשומע הלל בבית הכנסת אינו חוזר ואומר הלל בבית כלל (ובאמת - אף אם כוונת הירושלמי היא שלכתחילה כן חוזרים וקוראים הלל בבית בלי ברכה, מכל מקום לכאורה ברור שאלו שאינם בקיאים לקרוא את ההלל בעצמם לא חזרו וקראוהו, אלא שלא ברור אם לומר את ברכת אשר גאלנו הם כן ידעו).אליהו חיים כתב:יהודה בן יעקב כתב:לכא' כוונתו שאין מברכים קודם קריאת ההלל, שהרי את ברכת 'אשר גאלנו' שמברכים לאחר ב' הפרקים, מנה שם.
זאת אומרת שיש ט"ס בדבריו, וגם מחודש לומר דאינו בכלל ז' ברכות 'אף לדברי רבותינו המצריכין לברך' משום המקומות שנוהגים שלא לברך.
עץ הזית כתב:כוונתו לדברי הירושלמי (לפי פירושם של הראשונם המצריכים לברך) שהסיבה ש"אשר גאלנו" פותחת בברוך ולא נחשבת לסמוכה לברכת ההלל היא מפני שמי ששמע הלל בבית הכנסת יצא, ומלשונו נראה שנקט שכוונת הירושלמי שהשומע הלל בבית הכנסת אינו חוזר ואומר הלל בבית כלל (ובאמת - אף אם כוונת הירושלמי היא שלכתחילה כן חוזרים וקוראים הלל בבית בלי ברכה, מכל מקום לכאורה ברור שאלו שאינם בקיאים לקרוא את ההלל בעצמם לא חזרו וקראוהו, אלא שלא ברור אם לומר את ברכת אשר גאלנו הם כן ידעו).אליהו חיים כתב:יהודה בן יעקב כתב:לכא' כוונתו שאין מברכים קודם קריאת ההלל, שהרי את ברכת 'אשר גאלנו' שמברכים לאחר ב' הפרקים, מנה שם.
זאת אומרת שיש ט"ס בדבריו, וגם מחודש לומר דאינו בכלל ז' ברכות 'אף לדברי רבותינו המצריכין לברך' משום המקומות שנוהגים שלא לברך.
וממילא השאלה שלא מסתבר שלדברי רבותינו המצריכים לברך לא ימנו את הברכה מפני מקומות הנוהגים אחרת - אינה קשה, כי לא מדובר על מקומות הנוהגים אחרת כי סוברים אחרת, אלא על מנהג אחר הנזכר בחז"ל.
מפורש בירושלמי "מהו לשתותן בכרך אחד? מן מה דאמר רבי יוחנן הלל אם שמען בבית הכנסת יצא הדא אמרה אפילן שתיין בכרך אחד יצא". זאת אומרת שאכן שיטת הירושלמי שמי ששמע הלל בבית הכנסת אינו חייב לומר הלל על כוס רביעי אלא אם רוצה שותה את הכוס הרביעי מייד אחרי הכוס השלישי (ומזה לומד הירושלמי שגם אם שתה ארבעה כוסות רצופים בלי אמירות ביניהם יוצא בדיעבד ידי ארבע כוסות), אמנם בבבלי אמר רבא על "שתאן בבת אחת" "ידי יין יצא ידי ארבע כוסות לא יצא" ובהנחה שאינו חולק על רבי יוחנן אז יש להסתפק מה צריך לדעתו לומר על הכוס הרביעי במקרה כזה (האם יאמר הלל [בלי ברכה] שאף שיצא חובת הלל מכל מקום צריך כעת לאמרו בשביל חובת ארבע כוסות, או שרשאי לומר מזמור אחר במקומו, ולולי דמסתפינא אמינא שזה הפשט בגירסת תוס' [וכן הוא ברא"ש ובראבי"ה בשם הרשב"ם, ושונה מגירסת הרשב"ם שלפנינו] "רביעי אומר עליו הלל הגדול דברי רבי טרפון ויש אומרים ה' רועי לא אחסר").אליהו חיים כתב:ייש"כ על הכוונת הדברים לפי הירושלמי, אך אם מתפרש דבשמעו בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו אומר הלל כלל א"כ על מה מברך כוס הרביעי, אם לא דנאמר דאומר על אמירת נשמת והלל הגדול לבד, או אולי דהחלק השני של ההלל אומר אף אם שמע בביהכ"נ.
לא הבנתי פשר הדבר להקשות מהרשב"א ואבודרהם והחרדים והר"ש סירליאו על מהר"י וייל.אליהו חיים כתב:אך לפרש הירושלמי דלא אומר הלל על השלחן אם שמע או אמר בביהכנ"ס וכמו הצעתכם לפרש, הוא דלא כעיקר הראשונים והמפרשים שם, דהרשב"א בברכות י"א כתב מפורש דאמירתו בביהכנ"ס פוטר אותו מלברך על ההלל, ואף השוו חכמים מדותיהם דאף אלו שלא שמעו בביכנ"ס אינם מברכים, וכן הוא באבודרהם, ובפי' החרדים והר"ש סירילאו בברכות פ"א ה"ה, [ותוס' בפסחים ק"ד ב' סתם דבריו], ושוב קשה דברי המהר"י ווייל.
עץ הזית כתב:מפורש בירושלמי "מהו לשתותן בכרך אחד? מן מה דאמר רבי יוחנן הלל אם שמען בבית הכנסת יצא הדא אמרה אפילן שתיין בכרך אחד יצא". זאת אומרת שאכן שיטת הירושלמי שמי ששמע הלל בבית הכנסת אינו חייב לומר הלל על כוס רביעי אלא רוצה שותה את הכוס הרביעי מייד אחרי הכוס השלישי (ומזה לומד הירושלמי שגם אם שתה ארבעה כוסות רצופים בלי אמירות ביניהם יוצא בדיעבד ידי ארבע כוסות), אמנם בבבלי אמר רבא על "שתאן בבת אחת" "ידי יין יצא ידי ארבע כוסות לא יצא" ובהנחה שאינו חולק על רבי יוחנן אז יש להסתפק מה צריך לדעתו לומר על הכוס הרביעי במקרה כזה (האם יאמר הלל [בלי ברכה] שאף שיצא חובת הלל מכל מקום צריך כעת לאמרו בשביל חובת ארבע כוסות, או שרשאי לומר מזמור אחר במקומו, ולולי דמסתפינא אמינא שזה הפשט בגירסת תוס' [וכן הוא ברא"ש ובראבי"ה בשם הרשב"ם, ושונה מגירסת הרשב"ם שלפנינו] "רביעי אומר עליו הלל הגדול דברי רבי טרפון ויש אומרים ה' רועי לא אחסר").אליהו חיים כתב:ייש"כ על הכוונת הדברים לפי הירושלמי, אך אם מתפרש דבשמעו בבית הכנסת בתפילת ערבית אינו אומר הלל כלל א"כ על מה מברך כוס הרביעי, אם לא דנאמר דאומר על אמירת נשמת והלל הגדול לבד, או אולי דהחלק השני של ההלל אומר אף אם שמע בביהכ"נ.לא הבנתי פשר הדבר להקשות מהרשב"א ואבודרהם והחרדים והר"ש סירליאו על מהר"י וייל.אליהו חיים כתב:אך לפרש הירושלמי דלא אומר הלל על השלחן אם שמע או אמר בביהכנ"ס וכמו הצעתכם לפרש, הוא דלא כעיקר הראשונים והמפרשים שם, דהרשב"א בברכות י"א כתב מפורש דאמירתו בביהכנ"ס פוטר אותו מלברך על ההלל, ואף השוו חכמים מדותיהם דאף אלו שלא שמעו בביכנ"ס אינם מברכים, וכן הוא באבודרהם, ובפי' החרדים והר"ש סירילאו בברכות פ"א ה"ה, [ותוס' בפסחים ק"ד ב' סתם דבריו], ושוב קשה דברי המהר"י ווייל.
ובשלמא אם היית מביא את הרמב"ן הסובר לברך בבית אם לא קרא בבית הכנסת, ואעפ"כ משמע בדבריו שגם מי שקרא בבית הכנסת קורא בביתו - הייתי מבין את הטענה שבלי ראשונים מפורשים החולקים על זה [שאיני בטוח שאינם קיימים, אבל לא חיפשתי כעת את לשונות הראשונים בזה] אז קצת מחודש לומר שמהר"י וייל סובר אחרת בשיטה זו, אבל להביא כנגד זה ראשונים הסוברים שלא לברך בבית גם אם לא קראו בבית הכנסת - איך אפשר להקשות מכח זה על מהר"י וייל שכתב את דבריו אלו על שיטה אחרת?
לא נראה לי כך, אלא אין מונים את הברכות שמברכים בבית הכנסת (כמו שלא מונים את ברכות קריאת שמע ותפילה).אליהו חיים כתב:אך עדיין קשה לי לשון וביאור דברי המהרי"ו דכתב מצד אחד דמברכין על ההלל כשאומרו על השלחן ואעפ"כ אינו בכלל הז' ברכות משום שיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן, דמשמע דאף אלו שלא היו בביהכנ"ס יש מקומות שאף הם לא אמרו הלל על השלחן ושמחמת כן אף שמצד אחד מברכים על ההלל בקריאתו לא נחשב בכלל הז' ברכות.
ולכ' הביאור בדבריו הוא דסובר דמצוות קריאת ההלל הוא כמצוה בפנ"ע בליל התקדש חג ואינו קשור עם הסדר על השלחון דוקא ולכן כמו שאם קראו בביהכ"נ אינו חוזר וקורא משום דכבר קיימו מצוות הלל כן אף אחרים שלא היו בביהכ"נ יכולים גם הם לקרוא ההלל בפנ"ע שלא על השלחן ולכן אף דמברכים לפני ההלל בשעה שקורא אך כיון דלא שייך לשולחן הסדר לא נחשב בתוך חשבון הז' הברכות על 'היתר' המצה. ודבריו עכ"פ מחודשים מאוד.
עץ הזית כתב:לא נראה לי כך, אלא אין מונים את הברכות שמברכים בבית הכנסת (כמו שלא מונים את ברכות קריאת שמע ותפילה).אליהו חיים כתב:אך עדיין קשה לי לשון וביאור דברי המהרי"ו דכתב מצד אחד דמברכין על ההלל כשאומרו על השלחן ואעפ"כ אינו בכלל הז' ברכות משום שיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן, דמשמע דאף אלו שלא היו בביהכנ"ס יש מקומות שאף הם לא אמרו הלל על השלחן ושמחמת כן אף שמצד אחד מברכים על ההלל בקריאתו לא נחשב בכלל הז' ברכות.
ולכ' הביאור בדבריו הוא דסובר דמצוות קריאת ההלל הוא כמצוה בפנ"ע בליל התקדש חג ואינו קשור עם הסדר על השלחון דוקא ולכן כמו שאם קראו בביהכ"נ אינו חוזר וקורא משום דכבר קיימו מצוות הלל כן אף אחרים שלא היו בביהכ"נ יכולים גם הם לקרוא ההלל בפנ"ע שלא על השלחן ולכן אף דמברכים לפני ההלל בשעה שקורא אך כיון דלא שייך לשולחן הסדר לא נחשב בתוך חשבון הז' הברכות על 'היתר' המצה. ודבריו עכ"פ מחודשים מאוד.
נשים שאינן בקיאות ודאי הוצרכו ללכת לשמוע את ההלל בבית הכנסת (אלא אם כן בעליהן היו בקיאים), וממילא מסתבר שגם שאר הנשים באו.אליהו חיים כתב:עץ הזית כתב:לא נראה לי כך, אלא אין מונים את הברכות שמברכים בבית הכנסת (כמו שלא מונים את ברכות קריאת שמע ותפילה).אליהו חיים כתב:אך עדיין קשה לי לשון וביאור דברי המהרי"ו דכתב מצד אחד דמברכין על ההלל כשאומרו על השלחן ואעפ"כ אינו בכלל הז' ברכות משום שיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן, דמשמע דאף אלו שלא היו בביהכנ"ס יש מקומות שאף הם לא אמרו הלל על השלחן ושמחמת כן אף שמצד אחד מברכים על ההלל בקריאתו לא נחשב בכלל הז' ברכות.
ולכ' הביאור בדבריו הוא דסובר דמצוות קריאת ההלל הוא כמצוה בפנ"ע בליל התקדש חג ואינו קשור עם הסדר על השלחון דוקא ולכן כמו שאם קראו בביהכ"נ אינו חוזר וקורא משום דכבר קיימו מצוות הלל כן אף אחרים שלא היו בביהכ"נ יכולים גם הם לקרוא ההלל בפנ"ע שלא על השלחן ולכן אף דמברכים לפני ההלל בשעה שקורא אך כיון דלא שייך לשולחן הסדר לא נחשב בתוך חשבון הז' הברכות על 'היתר' המצה. ודבריו עכ"פ מחודשים מאוד.
כמובן גם לי היה נוח לומר כך אילו היה אומר כך, אך הוא אומר שיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן, האם כל העיר כולו גברים ונשים ונערות היו הולכים לביהכ"נ עד שנהגו מחמת כן שלא לומר בבית הלל כלל?
אליהו חיים כתב:בשו"ת מהר"י וייל סי' קצ"ג (בהו' מכו"י ע' רע"ו) [הובא בכנה"ג סי' תע"א ובגלה"ש להגר"י ענגיל פסחים צ"ט ב'] 'והאוכל מצה בערב הפסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו דקודם שהותר לו מצה בעי ז' ברכות וכן ארוסתו בעיא ז' ברכות, ונ"ל דז' ברכות הם וכו', ברכת הלל לא קחשיב אפילו לדברי רבותינו המצריכין לברך משום דיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן' עכ"ל.
והרי מפורש במשנה פסחים פ"י משנה ו-ז דמחלקים ההלל בין לפני הסעודה ולאחריו [ומברכים על כוס' ד' כשגומרים ההלל] וא"כ מה פשר דבריו ד'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'
באמונתו כתב:אליהו חיים כתב:בשו"ת מהר"י וייל סי' קצ"ג (בהו' מכו"י ע' רע"ו) [הובא בכנה"ג סי' תע"א ובגלה"ש להגר"י ענגיל פסחים צ"ט ב'] 'והאוכל מצה בערב הפסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו דקודם שהותר לו מצה בעי ז' ברכות וכן ארוסתו בעיא ז' ברכות, ונ"ל דז' ברכות הם וכו', ברכת הלל לא קחשיב אפילו לדברי רבותינו המצריכין לברך משום דיש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן' עכ"ל.
והרי מפורש במשנה פסחים פ"י משנה ו-ז דמחלקים ההלל בין לפני הסעודה ולאחריו [ומברכים על כוס' ד' כשגומרים ההלל] וא"כ מה פשר דבריו ד'יש מקומות שלא נהגו לומר הלל על השלחן'
ראה המצורף ממהרי"ו באות כ"ז, נוסח אחר בזה.
חג כשר ושמח!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים