גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?
ד' מה החידוש בפסיחת בתי ישראל, הרי מכת בכורות עונש למצרים, ומהיכי תיתי שיהרגו גם בנ"י?
האמת והשלום כתב:ג.הבורא יכל למעשה לעשות הכל וע"כ היה גורם לכך שמצרים תמשיך להתקיים לעולם ועד ואנחנו בתוכה,כך ראיתי בהגדה של פסח דרך אמונה של ר' חיים קנייבסקי.
מלבב כתב:למה ברורה כ"כ שבסוף היינו משתחררים לולא שהשם יתברך היה משפיל גאונם, הרי מצרים היתה מעצמה עולמית בימים ההם ומלאה כשפים ושום עבד לא יכל לברוח משם.
גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
גם זו לטובה כתב:ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?
גם זו לטובה כתב:ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?
גם זו לטובה כתב:ד' מה החידוש בפסיחת בתי ישראל, הרי מכת בכורות עונש למצרים, ומהיכי תיתי שיהרגו גם בנ"י?
גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?א. העונש הגיע לעם ישראל (מסיבות שונות יעוין בגמ' ובפרשני המקרא). לגאולה מצד הצדק לא, אלא בחסד מיוחד מה' שפסח עלינו.
ב. השיעבוד היה חלק מהתהליך שהוצרכנו לעבור על מנת להיות עם ה', ואכן ההודאה היא על שה' בחר בנו ולקח אותנו אליו, בשיעבוד ובגאולה.
ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?נו..
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?הקב"ה מנהיג את העולם, ואם הקב"ה לא היה מוציא אותנו היינו שם, אלא אם כן הוא היה מוציא אותנו בדרך אחרת, וגם על זה היינו מודים לו. מלבד זאת, יתכן והייינו נטמעים בתוך מצרים, ומאבדים את ידיעת הבורא.
ד' מה החידוש בפסיחת בתי ישראל, הרי מכת בכורות עונש למצרים, ומהיכי תיתי שיהרגו גם בנ"י?כנ"ל בשאלה א'.
גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?
גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?
ד' מה החידוש בפסיחת בתי ישראל, הרי מכת בכורות עונש למצרים, ומהיכי תיתי שיהרגו גם בנ"י?
בהדרגות שבעולם שמסביבנו - הנה הצומח, כאשר כל הדרוש לצמיחה, אדמה מים ואויר וכדומה, מסופקים לו במילואם - אזי ״משוחרר״ הצומח מכל ה״דאגות״ וההפרעות שלו. ואף שאינו יכול לזוז ממקומו, ו״נגזר״ עליו להשאר במקומו כל ימיו ־ יש לו את מלוא החירות של צומח. כל זמן שאינו אלא צומח ־ הרי הוא בן חורין באמת.
אבל החי, אפילו כאשר מסופקים כל צרכיו, אכילה, שתיה וכדומה, אבל מוכרח הוא לעמוד במקום אחד - הרי זה אצלו המיצר הכי גדול - מאסר, מאסר הכי גרוע, כי חסרה לו עיקר מהותו.
ואילו האדם, שהוא שכלי, אפילו אם יש לו מלוא החירות של תנועה, אבל כשמרחיקים אותו מחיים שכליים - אזי הוא במאסר, מאסר שגוזל אותו מעיקר מהותו.
וכן הוא בעולם השכל עצמו - מי שביכלתו להגיע לדרגות הכי עליונות בשכל, ומגבילים אותו לחיים שכליים של ילד קטן - הרי זה המאסר הכבד ביותר עבור ה״אני״ האמיתי שלו,
ואם הוא בעצמו מגביל את עצמו בכך - על ידי בזבוז שנותיו ושכלו ואפשרויותיו על אכילה ושתי׳ וכדומה, ולחיפוש אמצעים להשגת מאכל ומשקה, מבלי להתעלות יותך - הרי מבחינות רבות, מאסר-עצמי זה מר יותר בהרבה, וגורם תוצאות חמורות יותר.
בני ישראל, שכל אחד מהם יש לו נפש אלקית, חלק אלוקה ממעל ממש, אשר, אפילו כאשר היא מלובשת בנפש הבהמית ובגוף, הרי היא קשורה עם הקב״ה, עם ״אין סוף״ - שאיפתה לחרות האמיתית שלה, ליציאת מצרים, היא תמידית ו״אין־סופית״. היא אינה יכולה להישאר במקום אחד. כל יום, בעלייתה הנוספת ע״י תורה ומצוות, המקרבים לאין־סוף - מרגישה הנשמה בעומק פנימיותה שהמדריגה של אתמול היא היום כבו בבחינת ״מצרים״, שיש לצאת ממנה ולהגיע למעלה יותר.
איש לוי כתב:גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?
מה שאני רגיל באר לב"ב הוא כך:
א: אנחנו לא מודים (רק) על היציאה ממצרים, אנחנו מודים על הכניסה לגלות מצרים והשעבוד עד ליציאה כולל היציאה. דוגמא לדבר, לידת בן/בת, ההודאה איננה רק על עצם הלידה אלא אף על הכניסה להריון על כל המסתעף מזה עד לשיא ההטבה שזה הלידה. וכיוצ"ב ביציאת מצרים, היציאה היא הלידה של כלל ישראל, וכמבו' בנביא יחזקאל, וכל השיעבוד על כל המשתמע מזה, הוא ההריון של כלל ישראל, ותנאי הכרחי ללידת ישראל. ובזה אני מרחיב הרבה, מה הוא 'ישראל' ומה המשמעות של השיעבוד שהיה נצרך ומוכרח כדי להוליד את אותה אומה יהודית, בדומה להריון של הולד.
גם זו לטובה כתב:איש לוי כתב:גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
ב' מעבדות לחירות? הרי עכשיו אנו עבדי השם?
ג' לראות עצמו וכו' היינו משועבדים לפרעה וכו' הרי ברור שלא לעולם ועד היינו עבדים למצרים?
מה שאני רגיל באר לב"ב הוא כך:
א: אנחנו לא מודים (רק) על היציאה ממצרים, אנחנו מודים על הכניסה לגלות מצרים והשעבוד עד ליציאה כולל היציאה. דוגמא לדבר, לידת בן/בת, ההודאה איננה רק על עצם הלידה אלא אף על הכניסה להריון על כל המסתעף מזה עד לשיא ההטבה שזה הלידה. וכיוצ"ב ביציאת מצרים, היציאה היא הלידה של כלל ישראל, וכמבו' בנביא יחזקאל, וכל השיעבוד על כל המשתמע מזה, הוא ההריון של כלל ישראל, ותנאי הכרחי ללידת ישראל. ובזה אני מרחיב הרבה, מה הוא 'ישראל' ומה המשמעות של השיעבוד שהיה נצרך ומוכרח כדי להוליד את אותה אומה יהודית, בדומה להריון של הולד.
א' ביקשתי תשובה פשוטה..- פשטות הדברים משמע שמודים על היציאה מעבדות לחרות ושללא יצי"מ היינו עבדים.
ראה עוד בהגדת בעל הנתיבות 'מעשה נסים' בד"ה מתחילה עע"ז, ובהגדת אמת ליעקב המגיד מדובנא בד"ה מה נשתנה.ארי שבחבורה כתב:א. ראה בהגדת הנצי"ב ובהגדת ערוך השולחן בד"ה "מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו".גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
עושה חדשות כתב:השאלה היא דוקא על ההודאה והשבח של יציא"מ? או שבכל הודאה להקב"ה -כגון חולה ונתרפא- קשה קו' זו?
אלכסנדר וימפן כתב:אני לא כל כך מבין את השאלות.
למשל השאלה הראשונה מי ששואל אותה הוא בעצם שואל למה להודות לה' על כל הצלה?
סגי נהור כתב:גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
אמנם הקב"ה הורידנו למצרים, אבל אנו שקענו במ"ט שערי טומאה עד שלא היינו ראויים להגאל, וכמעט היינו אובדים שם לנצח לולא שמאהבתו יתברך אותנו חמל עלינו וירד להצילנו משם. ועל זה אנו משבחים ומודים.
עקביה כתב:סגי נהור כתב:גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
אמנם הקב"ה הורידנו למצרים, אבל אנו שקענו במ"ט שערי טומאה עד שלא היינו ראויים להגאל, וכמעט היינו אובדים שם לנצח לולא שמאהבתו יתברך אותנו חמל עלינו וירד להצילנו משם. ועל זה אנו משבחים ומודים.
קשה לקבל את זה, היות והן בתורה והן בהגדה של פסח לא כתוב כלום [עכ"פ בפירוש] על מ"ט שערי טומאה.
ההודאה והשבח הם על מה שמפורש - יציאה מעבדות לחירות.
לחדש מה שלא נתפרש ואז להודות ולשבח על כך, זה אפשרי, אבל נשמע קצת מאולץ.
מלבב כתב:שאלה ב היא שאלה טפשית לחלוטין, האיך עלה על הדעת להשוות עבד השם לעבד של מצרי מזוהם.
HaimL כתב:מלבב כתב:שאלה ב היא שאלה טפשית לחלוטין, האיך עלה על הדעת להשוות עבד השם לעבד של מצרי מזוהם.
כל הפוסל וכו', שאלה גדולה שאל השואל. דשפיר ה"ל לחכמים לתקן לומר והוציאנו (לא מעבדות לחירות אלא) מעבדות מצרים לעבדותו יתברך. וזוהי המעולה שבשאלות.
תבא כתב:תמצית התשובה: החילוק בין עבד לבן חורין, שעבד עושה עבור אדונו ובן חורין עושה עבור עצמו [דוגמת אדם ששקוע בעסקיו יומם ולילה, אינו עבד כיון שעושה לעצמו].
עבד ה' עושה לעצמו ולטובתו הנצחית, והיא החרות.
סגי נהור כתב:תבא כתב:תמצית התשובה: החילוק בין עבד לבן חורין, שעבד עושה עבור אדונו ובן חורין עושה עבור עצמו [דוגמת אדם ששקוע בעסקיו יומם ולילה, אינו עבד כיון שעושה לעצמו].
עבד ה' עושה לעצמו ולטובתו הנצחית, והיא החרות.
ומה תשובה היא זו. וכי תכלית המעלה שיעבוד האדם עבור עצמו? ולא כך שנינו, ואני נבראתי לשמש את קוני? (וכבר נידון כ"ז בעבר, ואין חדש תחת הפורום)
עקביה כתב:סגי נהור כתב:גם זו לטובה כתב:א' למה להודות על היציאה הרי הוא זה ששיעבד אותנו?
אמנם הקב"ה הורידנו למצרים, אבל אנו שקענו במ"ט שערי טומאה עד שלא היינו ראויים להגאל, וכמעט היינו אובדים שם לנצח לולא שמאהבתו יתברך אותנו חמל עלינו וירד להצילנו משם. ועל זה אנו משבחים ומודים.
קשה לקבל את זה, היות והן בתורה והן בהגדה של פסח לא כתוב כלום [עכ"פ בפירוש] על מ"ט שערי טומאה.
ההודאה והשבח הם על מה שמפורש - יציאה מעבדות לחירות.
לחדש מה שלא נתפרש ואז להודות ולשבח על כך, זה אפשרי, אבל נשמע קצת מאולץ.
ב וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ג בֶּן אָדָם דַּבֵּר אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הֲלִדְרֹשׁ אֹתִי אַתֶּם בָּאִים חַי אָנִי אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. ד הֲתִשְׁפֹּט אֹתָם הֲתִשְׁפּוֹט בֶּן אָדָם אֶת תּוֹעֲבֹת אֲבוֹתָם הוֹדִיעֵם. ה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּיוֹם בָּחֳרִי בְיִשְׂרָאֵל וָאֶשָּׂא יָדִי לְזֶרַע בֵּית יַעֲקֹב וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאֶשָּׂא יָדִי לָהֶם לֵאמֹר אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ו בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת. ז וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. ח וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִּשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָּהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם. ט וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. י וָאוֹצִיאֵם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאֲבִאֵם אֶל הַמִּדְבָּר. יא וָאֶתֵּן לָהֶם אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי הוֹדַעְתִּי אוֹתָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם.
ומפני מה הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו ארבעה ימים? - לפי שהיו שטופין בעבודה זרה במצרים, ועבודה זרה שקולה כנגד כל המצות, שנאמר (במדבר טו): "והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה" - ייחד הכתוב מצוה הזאת ואמרה ענין בפני עצמו, ואי זה זה? עבודה זרה. אתה אומר עבודה זרה, או אינו אלא אחת מכל מצות האמורות בתורה סתם? כשהוא אומר "וכי תשגו ולא תעשו" וגו', באו כל המצות ללמד על מצוה אחת. ומנין לעובר על כל מצות שהוא פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים בתורה? - שנאמר (דברים כט): "לעברך בברית ה' אלהיך", ואין ברית אלא תורה, שנאמר (דברים כח): "אלה דברי הברית וגו'". אמר להם: "משכו ידיכם מעבודה זרה והדבקו במצות".
- רבי יהודה בן בתירא אומר: הרי הוא אומר (שמות ו): "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח וגו'", וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמח?! (שנאמר) (ירמיה כ): "יולד לך בן זכר שמח שמחהו", רבו מוציאו לחירות ואינו שמח?! אם כן, למה נאמר "ולא שמעו אל משה"? אלא שהיה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה, שנאמר (יחזקאל כ): "ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו", ואומר, "וימרו בי בית ישראל במדבר". הדא הוא דכתיב, (שמות ו): "וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום [אל] בני ישראל" - ציוום לפרוש מעבודה זרה.
יהושפט כתב:הרב צו"מ, דבריך לכשעצמם חשובים ונכוחים מאד, אולם אין בכך די השיב לשאלה, שהרי אין ספק שיש גם רובד פשוט של הודאה פשוטה על היציאה מעבדות לחירות, ולא זו בלבד אלא המודה על זה לחוד קיים לגמרי את מצות סיפור יציא"מ, והדברים מפורשים בפסחים "אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר ליה אמר ליה בעי לאודויי ולשבוחי אמר ליה פטרתן מלומר מה נשתנה, פתח ואמר עבדים היינו". וכאן חוזרת השאלה הנ"ל.
צופה_ומביט כתב:יהושפט כתב:הרב צו"מ, דבריך לכשעצמם חשובים ונכוחים מאד, אולם אין בכך די השיב לשאלה, שהרי אין ספק שיש גם רובד פשוט של הודאה פשוטה על היציאה מעבדות לחירות, ולא זו בלבד אלא המודה על זה לחוד קיים לגמרי את מצות סיפור יציא"מ, והדברים מפורשים בפסחים "אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר ליה אמר ליה בעי לאודויי ולשבוחי אמר ליה פטרתן מלומר מה נשתנה, פתח ואמר עבדים היינו". וכאן חוזרת השאלה הנ"ל.
צריך עיון האם ברובד הפשוט הנ"ל מתעוררת השאלה הנ"ל.
כמדומה שהשאלה הנ"ל מתחילה להתעורר רק כשאוחזים ברובד גבוה.
פוק חזי שהתחושה הטבעית של האדם בעת צרה היא לפנות לקב"ה ולדבר אליו כמי שכביכול צריך "לספר לו" על הצרה ולבקש שיושיע ממנה, ולמצער הנוסח הוא כביכול הצרה היא איזה כוח חיצוני או טבעי שמבקשים מהקב"ה להתערב ולהילחם בו ולכוף אותו ולבטלו וכיו"ב.
זה הנוסח הפשוט בתפילות, ולא שכל העת פשוט שזה הקב"ה מוחץ ותולים בחטאינו ומבקשים רחמים דהיינו מחילה ו/או הנהגה שלא כפי מעשינו ו/או שברור לנו שהכל לטובה ומבקשים שגם נראה את הטובה, וכיו"ב, נוסחאות שמתאימות לתשובת השאלה הגדולה הנ"ל.
כל ה"שפראך" הזה לא נמצא כמעט בתפילות [הוא כן נמצא בסליחות ובקינות, ויסודו במגילת איכה, אחרי שלפחות לגבי החורבן והאסונות הכלליים של כלל האומה מפורש בתורה ובנביאים שזה בא על חטאים], ופוק חזי שכאשר אדם מתפלל בנוסח הזה או מעצמו פונה בנוסח כזה לקב"ה בנוגע לצרה שיש לו - הוא לא חש איזו בעיה או סתירה בנוסח הזה.
הבאר ההיא כתב:יש להוסיף עוד מה ששייך בפרט ליציא"מ שאין לדמות דבר שנעשה עפ"י דרך הטבע למה שנעשה בדרך נס גלוי שניכר שיד ה' עשתה זאת, הירידה למצרים התגלגלה בדרך הטבע ולו היו יוצאים ממצרים ג"כ בדרך הטבע היה מקום לומר שאין להרעיש ולהודות על זה כל כך, כי אם נשאר במבט הפשוט הרי הכל מקרה ואם נתבונן הרי מי שגלגל את היציאה גלגל את הירידה, אבל כאשר בדרך הטבע התגלגל שנהיו עבדים והקב"ה מתערב באופן חריג ומיוחד להוציא אותם בודאי בעי אודויי ושבוחי.
הבאר ההיא כתב:אמנם באמת גם על ישועה בדרך הטבע יש להודות כמו בפורים (ושם יש דגש אחר שזה היה בזמן הגלות שבאמת לא היו כ"כ ראויים לישועה).
צופה_ומביט כתב:פוק חזי שהתחושה הטבעית של האדם בעת צרה היא לפנות לקב"ה ולדבר אליו כמי שכביכול צריך "לספר לו" על הצרה ולבקש שיושיע ממנה, ולמצער הנוסח הוא כביכול הצרה היא איזה כוח חיצוני או טבעי שמבקשים מהקב"ה להתערב ולהילחם בו ולכוף אותו ולבטלו וכיו"ב.
זה הנוסח הפשוט בתפילות, ולא שכל העת פשוט שזה הקב"ה מוחץ ותולים בחטאינו ומבקשים רחמים דהיינו מחילה ו/או הנהגה שלא כפי מעשינו ו/או שברור לנו שהכל לטובה ומבקשים שגם נראה את הטובה, וכיו"ב, נוסחאות שמתאימות לתשובת השאלה הגדולה הנ"ל.
כל ה"שפראך" הזה לא נמצא כמעט בתפילות [הוא כן נמצא בסליחות ובקינות, ויסודו במגילת איכה, אחרי שלפחות לגבי החורבן והאסונות הכלליים של כלל האומה מפורש בתורה ובנביאים שזה בא על חטאים], ופוק חזי שכאשר אדם מתפלל בנוסח הזה או מעצמו פונה בנוסח כזה לקב"ה בנוגע לצרה שיש לו - הוא לא חש איזו בעיה או סתירה בנוסח הזה.
סגי נהור כתב:צופה_ומביט כתב:פוק חזי שהתחושה הטבעית של האדם בעת צרה היא לפנות לקב"ה ולדבר אליו כמי שכביכול צריך "לספר לו" על הצרה ולבקש שיושיע ממנה, ולמצער הנוסח הוא כביכול הצרה היא איזה כוח חיצוני או טבעי שמבקשים מהקב"ה להתערב ולהילחם בו ולכוף אותו ולבטלו וכיו"ב.
זה הנוסח הפשוט בתפילות, ולא שכל העת פשוט שזה הקב"ה מוחץ ותולים בחטאינו ומבקשים רחמים דהיינו מחילה ו/או הנהגה שלא כפי מעשינו ו/או שברור לנו שהכל לטובה ומבקשים שגם נראה את הטובה, וכיו"ב, נוסחאות שמתאימות לתשובת השאלה הגדולה הנ"ל.
כל ה"שפראך" הזה לא נמצא כמעט בתפילות [הוא כן נמצא בסליחות ובקינות, ויסודו במגילת איכה, אחרי שלפחות לגבי החורבן והאסונות הכלליים של כלל האומה מפורש בתורה ובנביאים שזה בא על חטאים], ופוק חזי שכאשר אדם מתפלל בנוסח הזה או מעצמו פונה בנוסח כזה לקב"ה בנוגע לצרה שיש לו - הוא לא חש איזו בעיה או סתירה בנוסח הזה.
כאן תיארת זאת כמבוכה, וכאן הערתי על דבריך שם.
גם זו לטובה כתב:יש מעמידים את הסיפור של יצי"מ, על כך שבנ"י לא היו ראויים לגאולה, וכי שהאריך צופו"מ
אמנם העסק הגדול סביב יצי"מ היה טמן מעיקרא עוד לפני שירדו
האם הכוונה שהכל היה בנוי ע"כ שיחטאו ולא יהיו ראויים לגאולה?
גם זו לטובה כתב:אגב, מה שמבואר בחז"ל שבנ"י עבדו ע"ז במצרים מפורש בסוף ספר יהושע.
ב וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. ג וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן וארב [וָאַרְבֶּה] אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק. ד וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם. ה וָאֶשְׁלַח אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וָאֶגֹּף אֶת מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ וְאַחַר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם. ו וָאוֹצִיא אֶת אֲבוֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַתָּבֹאוּ הַיָּמָּה וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים יַם סוּף. ז וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהוָה וַיָּשֶׂם מַאֲפֵל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַמִּצְרִים וַיָּבֵא עָלָיו אֶת הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ וַתִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים. ח ואבאה [וָאָבִיא] אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם. ט וַיָּקָם בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר לְקַלֵּל אֶתְכֶם. י וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁמֹעַ לְבִלְעָם וַיְבָרֶךְ בָּרוֹךְ אֶתְכֶם וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ. יא וַתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל יְרִיחוֹ וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם. יב וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ. יג וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים. יד וְעַתָּה יְראוּ אֶת יְהוָה וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת יְהוָה. טו וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת יְהוָה בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר [מֵעֵבֶר] הַנָּהָר וְאִם אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת יְהוָה.
טז וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֶר חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת יְהוָה לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים. יז כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם. יח וַיְגָרֶשׁ יְהוָה אֶת כָּל הָעַמִּים וְאֶת הָאֱמֹרִי יֹשֵׁב הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ גַּם אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אֶת יְהוָה כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ. יט וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת יְהוָה כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא אֵל קַנּוֹא הוּא לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם. כ כִּי תַעַזְבוּ אֶת יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵיטִיב לָכֶם. כא וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֹא כִּי אֶת יְהוָה נַעֲבֹד. כב וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת יְהוָה לַעֲבֹד אוֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ עֵדִים. כג וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע. כה וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם. כו וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ יְהוָה. כז וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה כִּי הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל אִמְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה פֶּן תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶם. כח וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 60 אורחים