קיצור פסקי הרא"ש

[מדבר]

1111111.png (119.97 KiB) נצפה 6090 פעמים

היה ידוע לי שמיוחס לטור מנין לבעל המאמר שנתחבר על ידי השלטי גיבורים

[יבנה]

של מי המאמר, מסתמא אפשר לברר אצלו.

[יעקובי]

השד"ח ציין לעשרות מקומות בקיצור פסקי הרא"ש בהם נזכר "א"א הרא"ש". (אולם בכמה מקומות מצא גם "והרא"ש ז"ל הסכים", "ולפי דעת הרא"ש" ועוד כיו"ב. וצידד אולי כמה קטעים אינם מהטור, או שיש ט"ס וצ"ל א"א הרא"ש).

יעויין גם בהקדמת רבינו ירוחם לספר מישרים, שכותב בפירוש על פסקי הרא"ש "ושמעתי שבנו החכם רבי יעקב נר"ו עשאם". (וראה בספרו של רייפמן עמ' קסה, שמכלל דברי רבינו ירוחם שם יתכן להבין שהוא עצמו השלים חלק מקיצור הפסקים, אך זה אינו וכו', וכולם נתחברו ע"י הטור, ע"ש).

[הסרפד]

וודאי כוונתי למפתח פסקי הרא"ש הנמצא במקצת מסכתות

[מדבר]

של מי המאמר, מסתמא אפשר לברר אצלו.

הרב גאטעסמאן בישורון כ'

[עדיאל ברויאר]

של מי המאמר, מסתמא אפשר לברר אצלו.

הרב גאטעסמאן בישורון כ'

[email protected]

[לעומקו של דבר]

שלמא בכפילא
ביקשתי לשאול, אחרי שהתברר ומקובל שקיצור פסקי הרא"ש נתחבר ע"י בנו רבינו בעל הטורים, שאלה בפי, איך מקובל בפי החכמים שהייתה צורת כתיבתו

האם הוא נצמד בצורה המלאה לפסקי אביו, וכתב את מה שהבין בדבריו

או שהיו פעמים שהשמיט או 'עידן' פסקים שהוא עצמו חלק עליהם

ומי יודע האם יש פעמים שהוא קיבל מאביו שחזר בו

או שהייתה לפניו גירסא אחרת של פסקי הרא"ש?

[עדיאל ברויאר]

שלמא בכפילא
ביקשתי לשאול, אחרי שהתברר ומקובל שקיצור פסקי הרא"ש נתחבר ע"י בנו רבינו בעל הטורים, שאלה בפי, איך מקובל בפי החכמים שהייתה צורת כתיבתו

האם הוא נצמד בצורה המלאה לפסקי אביו, וכתב את מה שהבין בדבריו

או שהיו פעמים שהשמיט או 'עידן' פסקים שהוא עצמו חלק עליהם

אין בידי תשובה, אך שים לב לתמיהה שכאן: viewtopic.php?f=17&t=26150&p=265291&hilit=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8&sid=495c64029a40e1b37f12280b60305877#p265291

[לעומקו של דבר]

שלמא בכפילא
ביקשתי לשאול, אחרי שהתברר ומקובל שקיצור פסקי הרא"ש נתחבר ע"י בנו רבינו בעל הטורים, שאלה בפי, איך מקובל בפי החכמים שהייתה צורת כתיבתו

האם הוא נצמד בצורה המלאה לפסקי אביו, וכתב את מה שהבין בדבריו

או שהיו פעמים שהשמיט או 'עידן' פסקים שהוא עצמו חלק עליהם

אין בידי תשובה, אך שים לב לתמיהה שכאן: viewtopic.php?f=17&t=26150&p=265291&hilit=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8&sid=495c64029a40e1b37f12280b60305877#p265291

ראיתי דבריך המחוכמים שם, זה תורם לדיון, אבל לכאורה לזה קשה להציע אף אחת מהאפשרויות שהעליתי שכן שם מדובר על הוספה שאינה מצוייה ברא"ש לפנינו (אולי רק שהייתה לו גירסה שונה)

====
התעוררתי לזה מכיוון שראיתי תשובת אחד הגאונים אשר בארץ המה אשר לקח שיטת רא"ש בנושא אחד המפוזרת על פני כמה מקומות וסוגיות, כאשר בטור מובאת שיטתו בהשמטות ושינויים מסויימים מאשר כתוב ברא"ש עצמו, והביא אותו גאון השוואות מאלפות שגם בקיצור פסקי הרא"ש הובאו הדברים בדיוק בצורה שבה נפסקה בטור, ומסקנתו שם שהטור חלק על אביו ולכן שינה גם בקיצור פסקי הרא"ש. (והאמת שבאחרונים כבר הקשו על הטור שברא"ש עצמו כתוב אחרת, אבל) הדברים היו מחודשים לי שהטור הכניס בקיצור פסקי הרא"ש גם משלו ומדעתו

[שכניה בן יחיאל]

אציין דבר ששמעתי מאחד שחקר את הספר, (הגם שלא נוגע כ"כ לענייננו), שנראה לו שמחבר ה'קיצור' ערך שתי מהדורות.

[לעומקו של דבר]

אציין דבר ששמעתי מאחד שחקר את הספר, (הגם שלא נוגע כ"כ לענייננו), שנראה לו שמחבר ה'קיצור' ערך שתי מהדורות.

יש לו עוד מסקנות? יש בידינו את שני המהדורות בנפרד או ששולבו?

[לעומקו של דבר]

שני עלים בנושא זה מס' יד מלאכי בערך בעל הטורים (ותודה להרב אי"ס)

[לעומקו של דבר]

התעוררתי לזה מכיוון שראיתי תשובת אחד הגאונים אשר בארץ המה אשר לקח שיטת רא"ש בנושא אחד המפוזרת על פני כמה מקומות וסוגיות, כאשר בטור מובאת שיטתו בהשמטות ושינויים מסויימים מאשר כתוב ברא"ש עצמו, והביא אותו גאון השוואות מאלפות שגם בקיצור פסקי הרא"ש הובאו הדברים בדיוק בצורה שבה נפסקה בטור, ומסקנתו שם שהטור חלק על אביו ולכן שינה גם בקיצור פסקי הרא"ש. (והאמת שבאחרונים כבר הקשו על הטור שברא"ש עצמו כתוב אחרת, אבל) הדברים היו מחודשים לי שהטור הכניס בקיצור פסקי הרא"ש גם משלו ומדעתו

התשובה היא באגרות משה ג' ל"ג, הועלתה במלואה כאן ובכדי לא להאריך הנה הלשונות בהשמטת העניין הארוך:

איברא דהטור בסימן קע"ד לא כתב דין זה דהרא"ש ... שלכן אולי השמיט משום שלא סבר לדינא כאביו הרא"ש, אף שלא מצוי דבר כזה שלא יסבור כאביו הרא"ש, וגם לא יזכיר שיטתו כלל, ... וקצת משמע מזה שגם בקיצור פסקי הרא"ש לא הזכיר זה ...
(ובהמשך)
אבל הא גם הדין ש... נמי לא הזכיר הטור ... והרי ברא"ש מפורש .... איברא דבקצור פסקי הרא"ש גם בזה שינה מכפי הנאמר ברא"ש, .... ושינה בקיצור פסקי הרא"ש מלשון הרא"ש, והוא ג"כ בעל הטורים, שלכן בכוונה נקט כן מפני שהטור סובר לדינא ....

משמע שם שהוא מבין שלטור הייתה שיטה אחרת מאביו, ולכן גם בפסקי הרא"ש שינה מדעת אביו.
כי אם אני הדל הייתי מוצא שלא רק בטור אלא גם בפסקי הרא"ש שינה בעל הטורים מכפי המופיע בפסקי הרא"ש, הרי שזאת דווקא מפני שידע שאביו חזר בו, או שהייתה לו גירסא אחרת, או משהו כזה. והגרמ"פ כתב להיפך. וצ"ע.
וביותר בסוגיא שם שהטור פוסק למעשה כשיטת אביו וכפי שהוא כותב להדיא, אלא שמשנה את פרטי הדין מהכתוב בפסקי הרא"ש, והגרמ"פ השווה שאותו שינוי שנפסק בטור, נשתנה גם בקיצור פסקי הרא"ש.

[עדיאל ברויאר]

השד"ח ציין לעשרות מקומות בקיצור פסקי הרא"ש בהם נזכר "א"א הרא"ש". (אולם בכמה מקומות מצא גם "והרא"ש ז"ל הסכים", "ולפי דעת הרא"ש" ועוד כיו"ב. וצידד אולי כמה קטעים אינם מהטור, או שיש ט"ס וצ"ל א"א הרא"ש).

יעויין גם בהקדמת רבינו ירוחם לספר מישרים, שכותב בפירוש על פסקי הרא"ש "ושמעתי שבנו החכם רבי יעקב נר"ו עשאם". (וראה בספרו של רייפמן עמ' קסה, שמכלל דברי רבינו ירוחם שם יתכן להבין שהוא עצמו השלים חלק מקיצור הפסקים, אך זה אינו וכו', וכולם נתחברו ע"י הטור, ע"ש).

פריימן שם מסביר שרי"ו מצא קיצור פסקי הרא"ש לקצת מסכתות. אך דומני שאין זו כוונתו של רי"ו, אלא רק שבקצת ספרים הוא מצא גם את קיצור הפסקים אך הקיצור הקיף את כל החיבור. בנוסף, המילים המצוטטות כאן מדבריו של רי"ו כלל אינן מתייחסות לקיצור פסקי הרא"ש (=רמזים, בלשונו של רי"ו) אלא אך ורק למספור הסימנים בפסקי הרא"ש (=מספר אותיות, בלשונו). רי"ו שמע שר' יעקב חילק את פסקי הרא"ש של אביו לסימנים ובנוסף בחלק מכתבי היד הוא מצא גם את קיצור פסקי הרא"ש בתחילת המסכתות והחלוקה לסימנים בקיצור פסקי הרא"ש מתאימה למספור הסימנים בפסקי הרא"ש המיוחס לר' יעקב. רי"ו מציין שהחלוקה של פסקי הרא"ש לסימנים השתמרה במעט כתבי יד (גלינסקי ציין שכך גם המצב בכתבי היד שהשתמרו בידינו) והוא השלים את החלוקה לסימנים בפסקי הרא"ש במסכתות שהוא לא מצא בכתבי היד שבידיו חלוקה שכזו. הא ותו לא.

ובאשר לדבריו של הרב גוטסמן בצילום שבתחילת האשכול - אף טעותו נובעת מכך שר' יהושע בועז הוסיף מספור סימנים, אך ברור שהוא לא חיבר את קיצור פסקי הרא"ש.

[מגופת חבית]

ראה מש''כ בב''י סי' שי''ח

ולפי זה הוה ליה לרבינו לפסוק כדמסיק הרא"ש דמשהגיע למאכל בן דרוסאי אם נצטנן והרתיחו חייב וכמו שכתב ברמזים (קיצור פסקי הרא"ש שם סי' יא) והוא כתב כאן דאפילו בעודו רותח שייך בו בישול. ואפשר שאף על פי שברמזים כתב מסקנת הרא"ש היינו לפי שבאותו הספר לא בא לכתוב סברת עצמו אלא לסדר דברי הרא"ש בקצרה אבל בספר זה שבא לפסוק הלכה למעשה לא רצה לסמוך על סברת הרא"ש שאין לה ראיה דברייתא דפרק המביא כדי יין סתמא קתני כולם חייבים ולא חילקה בין הגיע למאכל בן דרוסאי ללא הגיע וגם מאי דשני אמאי דפריך בפרק קמא דשבת והלא מגיס שינויי דחיקי נינהו ולכן לא סמך עליהם אלא דאפילו בהגיע למאכל בן דרוסאי שייך ביה בישול אפילו רותח כפשטא דברייתא דהמביא כדי יין ופירכא דהלא מגיס.

כנראה שנקט הב''י לדבר פשוט שהפסקי הרא''ש נכתב ע''י הטור לסדר דברי אביו הרא''ש

[שיף]

המהר"ם שיף בב"ק דף מ"ט ע"א כתב שבקיצור פסקי הרא"ש מציין ב' פסקים נגד הרא"ש