רמבם פרה אדומה ג,
יא אֵין מַכְנִיסִין מֵאֶפְרָהּ כְּלוּם לְהַנִּיחוֹ בָּעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמָר בּוֹ "וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (במדבר יט,ט). וּשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים הָיוּ חוֹלְקִין אֶת כָּל אֶפְרָהּ--אֶחָד נִתַּן בַּחֵיל,
וְאֶחָד בְּהַר הַמִּשְׁחָה,
וְאֶחָד מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת.
זֶה שֶׁמִּתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, הָיוּ הַכּוֹהֲנִים מְקַדְּשִׁין מִמֶּנּוּ;
וְזֶה שֶׁנִּתַּן בְּהַר הַמִּשְׁחָה, הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַזִּין מִמֶּנּוּ;
וְזֶה שֶׁנִּתַּן בַּחֵיל, הָיָה מוּכָן וּמֻצְנָע שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת" (שם), מְלַמֵּד שֶׁמַּצְנִיעִין מִמֶּנּוּ.
הההסבר הרגיל במשנה פרה שהאפר מתחלק כך:
חלק אחד בחיל - לשימוש הכה"ג לפני יוכ"פ.
החלק בהר המשחה היה מיועד לכוהנים הבאים למקדש.
והחלק שנתחלק לכל המשמרות , הכוונה בכל רחבי היישובים בהם גרו הכוהנים, כך שהקרובים והרחוקים יכלו להיטהר.
אבל ברמבם לא משמע כך , אלא
שהחלק שבהר המשחה יועד לכל ישראל הבאים להיטהר !
ואילו החלק של משמרות הכוהנים נשמר במקומות שונים במקדש , עבור הכוהנים.
התמיהה העולה מכך היא שלפי זה ,כל הטמאים נתחייבו להגיע לירושלים לפחות 7 ימים לפני הרגל , ולפני הבאת קרבנות- בכל עת בשנה.
שהרי הם מחוייבים הזאה שלישי ושביעי. והדבר נעשה מהאפר הנמצא בהר המשחה.
האמנם כך הדבר - והאם יש מקורות שכך היה ?