יהודה בן יעקב כתב:כתב בחידושי יעב"ץ יו"ד סי' פח:
מיהו הפ"ח?
הפרי חדש במקום (וכן באו"ח סי' תמ) אינו מדבר מקושיא זו.
גם בפרי תאר במקום לא הזכיר דבר זה.
העירוני שאולי המכוון למה שנדפס בישורון האחרון ממהריל"ד. יש היודע?עושה חדשות כתב:ראיתי מציינים לחידושי מהריל"ד על ב"מ דף סג.
לא מצאתי היכן נדפסו חי' אלו, ובתורת האהל -מקופיא- לא מצאתי.
אודה למסייע.
עושה חדשות כתב:בעלון 'דרשוני וחיו' היו"ל ע"י מכון 'קדמאה' מוזכר הרבה ספר 'רצון משה' על התורה ועל הרמב"ם. זה ספר שיצא לאור? מי מחברו?
גם ביד יהודה.סגי נהור כתב:יהודה בן יעקב כתב:קושיא זו
הקושיא נמצאת במחצית השקל על אתר, אלא שגם הוא מאוחר להחכ"צ.
במסתרים כתב:גם ביד יהודה.
יהודה בן יעקב כתב:במסתרים כתב:גם ביד יהודה.סגי נהור כתב:יהודה בן יעקב כתב:קושיא זו
הקושיא נמצאת במחצית השקל על אתר, אלא שגם הוא מאוחר להחכ"צ.
גם בחי' הפלאה.
ספרים וועלט כתב:בחידושי רבינו דוד עמ"ס פסחים מסתיימים הרבה קטעים בר"ת "ל"ש". האם ידועה הכוונה?
רציני כתב:יורה דעה קצג
נתבקשתי להשיב:רציני כתב:הרב יוסף ידיד זצ"ל בספריו [ברכת יוסף א כ, ויחי יוסף עמוד כג] וז"ל ואפילו בדבר שיש בו טירחא כ' הרב אשל אברהם באו"ח סי' י"ד ס"ק ב' דחשיב דיעבד יעו"ש.
אשמח אם תוכל לבקש ציטוט כי איני מוצא במהרשד"ם
ולגבי מה שהביאו מרבי יוסף ידיד - שם הוא מציין שמקורו מדברי הגר"ח פלאג'י שציינתי לעיל, ואם כן צ"ע המקור עדיין, איה הוא האשל אברהם
נתבקשתי להשיב:לבי במערב כתב:
אשמח אם תוכל לבקש ציטוט כי איני מוצא במהרשד"ם
ועתה אני בא להשיב על מ"ש הח' הש' ז"ל שאין לחוש על מנהג כזה שהוא נגד הדין נר' בעיני שלא צדק בזה שאין להרהר אחר המנהג כי גדול כחו שהרי מהרר"י קולון שרש ט' כתב ואין לנו לשנות המנהגות שנהגו אבותינו הקדמונים חסידים ואנשי מעשה ועל כיוצא בזה אמרו הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם ועוד הוכיח שם שאפי' מנהג שהוא נגד התורה אין דוחין אותו כמו שמעשי' בכל יום שדוחין כבוד הכהנים כדי לקיים מנהג שהיו נוהגים כשהיו מתענים והכהן לא היה מתענה יצא כהן מבית הכנסת יע"ש ועוד הביא ראיה בשרש נ"ד ואמר הרי דאפי' יבא אליהו ז"ל אין שומעין לשנות המנהג שנהגו העם מפורסם כו' עד שכתב ואיך יתכן מנהג קבוע תדיר כזה שיפול הטעות לעשות נגד כל חכמי הדור אלא שודאי שגם בימי בעל העיטור היו חכמי הדור חולקים עליו ע"כ הנה עינינו רואות שמ"ש כן עצמו מהררי"ק לומר דבר שלא ראה בחוש הראות מכח המנהג עוד יש לי ראיה שיש לחפש ולבקש טעם לקיים המנהג שהרי כתבו התוס' ריש פ' במה טומנין וז"ל יש תימא איך אנו מטמינין על כירו' שלנו שקורין אשטרא ואע"פי שגורפין אותו הוא מוציא הבל כמו גפת של זתים ובקשו טעמים שונים לקיים המנהג י"ש: עוד ראה מ"ש המרדכי ריש פ' קמא דגיטין וז"ל פסק בספר התרומה דאין לזיין בגט אותיות של שעטנז גץ כמו שעושים בספר כי אין לשנות המנהג פן יוציאו לעז על גיטין הראשונים הרי לך כמה ראיות שאין ראוי להרהר על המנהג בשום צד אפי' שנר' שהוא כנגד הדין שהרי מן הדין היה ראוי לזיין הגט כמו ס"ת וכמו שאנו נזהרים שיהיה מוקף גויל ושאר דקדוקים ועכ"ז אין אנו חוששין לזיין כדי שלא להוציא לעז על הראשונים
עושה חדשות כתב:
לא מצאתי בפע"ח את המדובר, היכן אפשר למצוא דברים אלו?
יבנה כתב:בפע״ח הנזכר בתחילת הפרק כתב שיש סליחות שהם דרך א׳ ב׳, ויש שהם דרך תשר״ק, ויש משמעות לכל אופן. והוסיף רמ״ש מעצמו דה״ה גם לענין תפילות גשם וטל, וכתב לדברי עצמו כאילו הם הדברים שכתובים בפע״ח, וכן לא יעשה.
וכבר ראיתי לבעל מקדש מעט ובדרשות הרב ן' שועיב ז"ל שכתב בשם הרב רבינו יונה זצ"ל שזהו טעם אומרם ז"ל (ברכות ל"ד ב) במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד וזה כי הבעלי תשובה לא יקנו זה התואר על דרך האמת כי אם בהמצאם במקומות המסוכנים ההם והוא ההתיחד עם האשה האסורה במקום ובפרק המוכן לחטוא בה כמנהג ושם יכבשו את יצרם והנה הצדיקים הגמורים אינן רשאין להעמיד עצמן במקומות ההם המסוכנין אבל חייבו להתרחק מאד מבא בנסיונם וכן בכל כדומה לזה.
יהודה בן יעקב כתב:כהמשך לאשכול זה: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 49baed5c41
כתב בעקידת יצחק דברים שער צז (פרשת כי תצא)וכבר ראיתי לבעל מקדש מעט ובדרשות הרב ן' שועיב ז"ל שכתב בשם הרב רבינו יונה זצ"ל שזהו טעם אומרם ז"ל (ברכות ל"ד ב) במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד וזה כי הבעלי תשובה לא יקנו זה התואר על דרך האמת כי אם בהמצאם במקומות המסוכנים ההם והוא ההתיחד עם האשה האסורה במקום ובפרק המוכן לחטוא בה כמנהג ושם יכבשו את יצרם והנה הצדיקים הגמורים אינן רשאין להעמיד עצמן במקומות ההם המסוכנין אבל חייבו להתרחק מאד מבא בנסיונם וכן בכל כדומה לזה.
האם יש העתקה נוספת או מקור נוסף לדברים אלו?
בפרט החלק המודגש
סופר-סתם כתב:מוזכר בדרישה יו"ד רצד סק"ג:
ויכולין לפדות כולן בש"פ ואפי' לכתחילה מותר אבל מידות חסידות לפדותן בשויה מהרמ"ץ: או ישליכם לנהר וישליכנה לים הגדול או ישחקנו תחילה וישליכם לשאר נהרות מהרמ"ץ:
יהודה בן יעקב כתב:סופר-סתם כתב:מוזכר בדרישה יו"ד רצד סק"ג:
ויכולין לפדות כולן בש"פ ואפי' לכתחילה מותר אבל מידות חסידות לפדותן בשויה מהרמ"ץ: או ישליכם לנהר וישליכנה לים הגדול או ישחקנו תחילה וישליכם לשאר נהרות מהרמ"ץ:
viewtopic.php?t=38191
סוּפַּר באחד מספרי יב"ן מעשה בשני נערים, אחד צורף ואחד צורב. וביד הצורף עשת גדול מתכות ומראהו לבן ככסף, משקלו כמה ליטרין. וישאלהו הנער השני אן הוא עושה ופועל אצל בעה"ב צורף, אמר כל חצי שנה יש לו בעה"ב אחר, כי כולם אין מבינים מלאכת הצורפים כלל. ויבן הנער הל"ז כי הנער הצורף לא ידע מאומה במלאכה זו כי מאין למד חכמה, אם אין רב תלמיד מניין. עוד שאל לו כמה שוה העשת זה, השיב אין שוה אף פרוטה אחת כי הוא כסף מסוגסג מאד מאד, זה שאתה רואה לבן בו הוא מחמת המשחה במים עם מלח מעט כסף שיש בו מראה תוארתו לבן. עודם מדברים והנה בעה"ב הצורף בא עם הציו"ן אשר בידו וינסהו להעשת על האבן וכדומה שיש להצורפים, ויבן כי יש בו כסף וכמה יש בו. ואמר זה העשת שוה כך וכך, כי אמת שהוא מסוגסג הרבה אבל אחר הטורח בהפרדו הפסולת ממנו ויותך בתוך הכור ישאר בו כסף מזוקק כמה לויט כסף. והנער הצורף לא הבין ערכו ולכן אמר שאין שוה אף פרוטה אחת.
פולסברג כתב:נטריקן לבעל הפרי מגדיםסוּפַּר באחד מספרי יב"ן מעשה בשני נערים, אחד צורף ואחד צורב.
פרנצויז כתב:בס' המגיד (לבעל פרי מגדים) ח"ג, עמ' כ"ח, כתוב על הסיפור הזה: ... מספרי יבי"ן
https://tablet.otzar.org/#/book/168268/ ... /0/end/0/c
חיס כתב:ראה בעיון בספר "פני משה" כנ"ל עיי"ש עמוד קל"ח ע"ב.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=274
פרנצויז כתב:פרנצויז כתב:פולסברג כתב:נטריקן לבעל הפרי מגדיםסוּפַּר באחד מספרי יב"ן מעשה בשני נערים, אחד צורף ואחד צורב.
בס' המגיד (לבעל פרי מגדים) ח"ג, עמ' כ"ח, כתוב על הסיפור הזה: ... מספרי יבי"ן
https://tablet.otzar.org/#/book/168268/ ... /0/end/0/c
וראה עוד שם, בשער השני של "אם לבינה", (לפני עמ' שפ"ב), שמסיים (אודות ספרו) בזה"ל:
"...הספר הזה אחד מספרי יב"ן מכבר"ו הוא המבין וסימן ...".
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
מסופר גם על אחד מהראשונים, שכאשר היה שומע איזו המולה שהיתה באה מאחורי כותלי ביתו, היה כרגע רץ מהר לראות אם בא המשיח.
ומה שהקשית על דברי תלמידי הרשב"א וכתבת שהוא הריטב"א, ואחר כך כתבת שכן כתב דברי אמת, עיין בני אברהם ישראל (דף קע"ט ע"ד) שדחה דברי דברי אמת הנזכר.
יהודה בן יעקב כתב:שו"ת תנא דבי אליהו סימן מ בתשובה לבנו כותב:ומה שהקשית על דברי תלמידי הרשב"א וכתבת שהוא הריטב"א, ואחר כך כתבת שכן כתב דברי אמת, עיין בני אברהם ישראל (דף קע"ט ע"ד) שדחה דברי דברי אמת הנזכר.
מהו שם הספר שמפנה אליו?
האם כל המודגש, או שכוונתו: עיין בני, אברהם ישראל
חיפשתי כמה אפשרויות אך לא מצאתי
יהושפט כתב:פלגינן כתב:יהושפט כתב:בליקוטי מהרי"ח ח"א דף כו ע"ב דן במקורו של אדון עולם, ומביא: "ובאיזה סידורי אשכנז הנדפסים בווין ראיתי שבס' התחיי' הכריח בראיות שר' יוחנן בן זכאי תיקן נוסח אדון עולם". מהו ספר התחייה? או למצער באיזה סידור נדפס כדבר הזה?
ראה באוצר, ספר התחיה של זק"ש.
תודה רבה.
שם הוא מייחס את הפיוט בראיות לר"ש ן' גבירול, ולא לריב"ז. אולם די ברור שכוונתו לספר הזה, ואולי זוהי טעות אגב שיטפא בליקוטי מהרי"ח.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 202 אורחים