ראיתי בגליון הנפלא ניצוץ אחד (תצוה תשפ"ג) הביא מספר 'בכור יעקב' לרבי יעקב כהן זצ"ל, מחכמי ג'רבא, הקשה, עה"פ ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, פירש רש"י בעל החלום אמר לו שהסכימו העליונים לכך לפי שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר ושנהנו מסעודת אחשורושלאיזה צורך הוסיף רש"י טעם אחר, אחרי שכבר אמר טעם אחד לפי שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר. ומתרץ, דקיימא לן סנהדרין (יז.) כי בית דין שראו כולם לחובה, יוצא הנידון זכאי. וכיון שהסכימו העליונים לגזירת השמד, היה זה בעצמו אמור לפטור את בני ישראל מהגזירה, כי כולם פסקו לחובה. אלא דאיתא בסמ"ע, שאם נחלקו הדיינים מאיזה טעם לחייב את הנידון, אין פוטרים אותו, כי אין זה נקרא שכולם ראו לחובה. שהרי כל אחד חייב אותו מסיבה אחרת. לכן מביא רש"י טעם נוסף, לבאר מדוע לא נפטרו בני ישראל.
האם ידוע לאחד איפה הם דברי הסמ"ע ?
וכן ידוע חידוש כעי"ז מהגאון רבי העשיל מקראקא ז"ל
והביאו החיד"א בספרו דבש לפי מערכת ח' אות כ"א חשך אמרו במדרש אמר הקב"ה למלאכים ראוים הם ללקות בחשך והסכימו כלם, ולמה הביא עליהם חשך, אמר ב' טעמים א' בשביל מטמוניות ואחד בשביל רשעי ישראל, וק' למה לא שאל בתחילה למה הביא חשך, ופירש הגאון מהר"ר העשל דקיי"ל (סנהדרין י"ז.)פתחו כלם לחובה פטור, וכתבו הפוסקים דווקא אם כלם מטעם אחד אבל אם מטעמים חלוקים הו"ל רוב לחיובא וחייב, והשתא בתחילה אמר דהסכימו כלם דילקו בחשך, והשתא קשה דהם פטורים דפתחו כלם לחובה פטור, לז"א דע שלא הסכימו כולם מטעם אחד, אלא קצתם מטעם אחר וז"ש ולמה הביא עליהם חשך, דיש ב' טעמים ולא השוו כולם מטעם אחד וחייבים ודו"ק, וכן נדפס בספר חנוכת התורה (פרשת בא).
האם ידוע לאחד מי הם הפוסקים ?