נתבקשתי לפתוח נושא.
קונטרס בענין הפרזים שקראו בט"ו והפרזים שקראו בי"ד. ועוסק בערי הספק ובערים שנוטה לעיקר לקרוא בט"ו.
טבריה (נראה בגמרא שהדעה העיקרית היא שרק ט"ו, ומהיכי תיתי שהלכה כחזקיה שהסתפק בזה?)קו ירוק כתב:כמה ערים יש כאלו? כמדומה
לוד, כפר משהד (ליד שכונת 'הר יונה' בנצרת/נוף הגליל), נבי סמואיל וקרית יערים.
כל השאר נתונות לספיקות נוספים של חורבות ללא ישוב.
(לוד לא רק בגדר נוטה).
קו ירוק כתב:כמה ערים יש כאלו? כמדומה
לוד, כפר משהד (ליד שכונת 'הר יונה' בנצרת/נוף הגליל), נבי סמואיל וקרית יערים.
כל השאר נתונות לספיקות נוספים של חורבות ללא ישוב.
(לוד לא רק בגדר נוטה).
אכן הובאה בגמרא דעה שטבריה היא ספק בדין, אבל סתמא דגמרא נוקטת שטבריה היא ט"ו, וגם למסקנה כך דעת רבי, ולא ידעתי היכן מצאת בגמרא הכרעה כחזקיה. ואפילו אם יש להסתפק אם הלכה כרבי או כחזקיה הרי אין צד של ודאי י"ד אלא או ספק או ודאי ט"ו כך שודאי זה בגדר נוטה לעיקר לקרוא בט"ו.קו ירוק כתב:טבריה הוכרעה בגמ' כספק בעצם הדין. ואינה מן הענין.
הנידון אם יפו מוכרעת או לא הוא נידון תורני שבו אני סומך על הגרי"ש יותר מאשר עליך...קו ירוק כתב:יפו. לא מוכרעת. רש"י מפרש כך אבל בפסקי תוס' והובאו במהרש"ל לא מצריכנן עיר חומה לשילוח ציפור אלא אף פרזית מחוץ לעיר. ובמקרה היה לה כם חומה ואולי לא היה לה חומה על הים וכיו"ב. שוב לפ"ז יפו ספק מקופ"ח.
עץ הזית כתב:אכן הובאה בגמרא דעה שטבריה היא ספק בדין, אבל סתמא דגמרא נוקטת שטבריה היא ט"ו, וגם למסקנה כך דעת רבי, ולא ידעתי היכן מצאת בגמרא הכרעה כחזקיה. ואפילו אם יש להסתפק אם הלכה כרבי או כחזקיה הרי אין צד של ודאי י"ד אלא או ספק או ודאי ט"ו כך שודאי זה בגדר נוטה לעיקר לקרוא בט"ו.קו ירוק כתב:טבריה הוכרעה בגמ' כספק בעצם הדין. ואינה מן הענין.
אתה נוקט שכל דבר שיש בו מחלוקת ראשונים הרי הוא ספק שאין הגרי"ש יכול להכריעו?קו ירוק כתב:אבל הגריש"א לדבריך מכריע במחלוקת ראשונים?
הגרי"ש לומד שמבואר בתוס' כרש"י.קו ירוק כתב:זה רש"י בקידו' נז: ותוס' שם שמבארים את דברי רש"י - שלדעתו מצריכה הגמ' עיר חומה בדוקא.
אבל תוס' חלוקים עליו מחמת קושייתם, ומפסקי תוס' הבין מהרש"ל שהתוס' חלוקים על רש"י.
ברור שהגמרא כאן לא חידשה דבר שלא הוזכר בתורת כהנים - שהרי היא בסך הכל ציטטה את התורת כהנים, ומה שפירשו רש"י (ותוס') והרמב"ם בגמרא הם פירשו גם במשנה ובתורת כהנים. (אלא כנראה כוונתך שהדרשה מהפסוק "אל מחוץ לעיר" [שכתוב בצרעת בתים, וללמוד מזה שגם בטהרת מצורע צריך שהשילוח יהיה מתוך העיר זה לא "פשוטו של מקרא"] היא דרשה שאי אפשר לומר שהתורת כהנים מתכוון אליה בלי לומר אותה במפורש. ואיני יודע אם זו קושיה מספיקה כדי לדחות את דברי רש"י והרמב"ם, ובפרט שאפשר לומר שדרשה זו כתובה [כמעט] במפורש במשנה.)קו ירוק כתב:והרמב"ם ס"ל כרש"י והמל"מ תמה מה מקורו של הרמב"ם. ותירוצי האחרונים בישוב תמיהת המל"מ אינם אלא בהסבר הבנת רש"י והתוס' בגמרא, אבל בפשוטו לא חידשה הגמ' דבר שלא הוזכר במשנה ובתו"כ.
ייתכן שגם החזו"א הסתפק אם ברור שזו יפו. ועוד שכנראה הוא הסתפק אם ברור שבני ברק היא עיר אחת עם יפו (עד לשנה האחרונה לחייו הספק היה עד כדי שהוא לא קרא בט"ו בציבור, אך גם בשנה האחרונה לחייו שהוא קרא בט"ו בציבור - היינו משום שהצד שזו עיר אחת היה כבר צד רציני מאד, אבל זה לא מכריח שהיה ברור לו לגמרי שזו עיר אחת. וכן הגרש"ד בהסבריו מה השתנה מזמן החזו"א לזמנינו נוקט שגם בזמן החזו"א זה לא היה ברור).קו ירוק כתב:לדידי הכרעת החזו"א להלכה עדיפא, ואף שב"ב ויפו היו עיר אחת ממש בשעתו, לא חשש לה אלא מספק.
קו ירוק כתב:כמה ערים יש כאלו?
כמדומה: לוד, כפר משהד (ליד שכונת 'הר יונה' בנצרת/נוף הגליל), נבי סמואיל וקרית יערים.
כל השאר נתונות לספיקות נוספים של חורבות ללא ישוב.
(לוד לא רק בגדר נוטה).
עץ הזית כתב:הרמב"ם והשו"ע פסקו כרב אסי לקרוא יומיים בעיר שספק אם היא מוקפת מימות יהושע או לא. היכן מצאת ברמב"ם שהלכה כחזקיה לקרוא יומיים בעיר שודאי מוקפת מימות יהושע אלא שימה חומתה?קו ירוק כתב:לי קשה להוציא הלכות מהגמרא. הראשונים הכריעו שטבריה מסופקת, ומכח זה פסקו הגאונים שהובאו ברמב"ן, שזו מידת חסידות. והרמב"ם חולק והלכה כמותו בשו"ע. וא"כ הלכה כחזקיה.עץ הזית כתב:אכן הובאה בגמרא דעה שטבריה היא ספק בדין, אבל סתמא דגמרא נוקטת שטבריה היא ט"ו, וגם למסקנה כך דעת רבי, ולא ידעתי היכן מצאת בגמרא הכרעה כחזקיה. ואפילו אם יש להסתפק אם הלכה כרבי או כחזקיה הרי אין צד של ודאי י"ד אלא או ספק או ודאי ט"ו כך שודאי זה בגדר נוטה לעיקר לקרוא בט"ו.קו ירוק כתב:טבריה הוכרעה בגמ' כספק בעצם הדין. ואינה מן הענין.
ואף סוגיין גופא כחזקיה ולא כרבי. ואמנם אמרו שם מאי דמספקא ליה לחזקיה פשיטא ליה לרבי, אבל הגמ' להלן מינה מביאה את הסוגיא כצורתא 'גופא חזקיה' וכו' כי זו ההלכה, ולא כרבי.
סוגיין נוקטת בפשטות ש"טבריה מוקפת חומה מימות יהושע הואי" - ולכן אמרו שרבי (שמוכח מנטיעתו שהוא לא הסתפק) הוא בן ט"ו (למרות שלכאורה היה אפשר באותה מידה להגיד שהוא בן י"ד, לולא שהיה פשוט להם דליכא למ"ד שטבריה ודאי י"ד).
אז מצאת הכרעה ברמב"ן. איך זו נהיתה הכרעת כלל הראשונים? הרי מסתימת הרמב"ם נראה שפסק רק את רב אסי ולא את חזקיה.קו ירוק כתב:לשון הרמב"ן ריש מגילה: "ועכשיו אנו נכנסין בספק אחר במדינות ישנות שלא נודע היקפן אם יצטרכו לקרות שני ימים, כשם שאמרו בהוצל וטבריא האיך יברכו עליה".
וזוהי הכרעת הראשונים כחזקיה. ורבי חלק וסבר שדינא מוקפ"ח בודאי.
איזה ראשונים הבינו כך ברמב"ם? (שוב ראיתי שהוספת בהודעתך לעיל שהגה"מ והה"מ על הרמב"ם שם הביאו גם את חזקיה וגם את הוצל - אמנם נראה פשוט שלא הביאו את חזקיה אלא לגבי העיקרון שבספק קוראים יומיים [גם בספק הלכתי], אבל לא הביאו להלכה את זה שכשימה חומתה זה ספק.)קו ירוק כתב:כתבתי לעיל תשובה לשאלתך. הראשונים הבינו כך ברמב"ם.
וגם בעצם ריהטת הסוגיא, מהיכי תיתי שגופא דסוגיא שמביאה לחזקיה ולרב אסי בחדי מחתא, זה הלכה וזה לא?
ייתכן ששניהם הלכה רק לגבי העיקרון (שבספק קוראים יומיים, בין בספק הלכתי כטבריה בין בספק מציאותי כהוצל) ושניהם אינם הלכה לגבי הנידון הפרטי (אלא בטבריה הלכה כרבי שודאי ט"ו, ובהוצל הלכה כלישנא בתרא דרב אסי שהיא ודאי מוקפת - וכדרך הרמב"ם ורוב הפוסקים לפסוק כלישנא בתרא).קו ירוק כתב:זה הלכה וזה לא?
עץ הזית כתב:אתה נוקט שכל דבר שיש בו מחלוקת ראשונים הרי הוא ספק שאין הגרי"ש יכול להכריעו?קו ירוק כתב:אבל הגריש"א לדבריך מכריע במחלוקת ראשונים?
קו ירוק כתב:איננה מיושבת, כך שזה מחלוקת הפוסקים וא"א לברך.
קו ירוק כתב:קיי"ל ספק ברכות להקל.
ואחרי שיש כאן מ"ב וחזו"א (או"ח קנג) גבי חרב הכרך, אע"ג דרהיטת הסוגיא כחזו"א שאין חולק בביאור דברי הירושלמי, עדיין מדי ספק ברכות לא נפקא.
ועוד שגם על בית שמש ורמות וזנוח (וח'רבת אל קייאפה), אמנם נוטה וקרוב לודאי שזה ערים ידועות המקופח, אבל עדיין אין עליה מסורת ודאית בכדי לברך בשם ומלכות, כי לא היו מיושבות ברצף ולכן הוודאות על זיהויים היא לא על ברכה.
קו ירוק כתב:להלכה איננו קוראים במקומות המסופקים אלא בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה, כהכרעת הב"י והשו"ע.
וגם מקום שהספק שבו הוא ספק דיני (כגון חרב הכרך והסמוכות לחרב), יכלל בהכרעת השו"ע הנ"ל כספק.
קו ירוק כתב:זה נכון, אבל גם ספק נוטה לודאי זה עדיין ספק.
אחרון התלמידים כתב:קו ירוק כתב:זה נכון, אבל גם ספק נוטה לודאי זה עדיין ספק.
בס"ד
וזאת מנין לך? האם יש לך הוכחה נגד המהרי"ל דסקין ור' הירש מיכל שפירא?
יוצא פוניבז' כתב:בענין טבריה כבר נשתברו קולמוסים.
הרשב"א מתרץ על קושיית תוס' מדריב"ל, שבאמת לריב"ל קוראים רק בי"ד, ולדעתו כך צריך לפסוק להלכה. כמדומה מובא בר"ן וציינוהו כמה אחרונים.
הריטב"א לעומתו מאריך שההלכה לקרוא רק בט"ו, כדעת רבי וכן ר' יוחנן בירושלמי, ודלא כספיקא דחזקיה. ומעניין שהוא גם כותב שכך איתא בגמ' בערכין ולפנינו שם ליתא.
וכך גם נראה שנקט בכפו"פ.
והרי"ד הוא שפוסק כחזקיה שזה ספק, וכן נקט במג"א.
קו ירוק כתב:אחרון התלמידים כתב:קו ירוק כתב:זה נכון, אבל גם ספק נוטה לודאי זה עדיין ספק.
בס"ד
וזאת מנין לך? האם יש לך הוכחה נגד המהרי"ל דסקין ור' הירש מיכל שפירא?
ראשית, מידות חכמים וליבותם הן גופי תורה, ור' הירש מיכל שפירא אינו פוסק הדור.
שנית אינני יודע מהיכן הוצאת מדבריו ומדברי הגריל"ד שספק נוטה לודאי יקראו בו בברכה בטו.
הרשב"א כתב זאת לעיל על דברי ריב"ל, ולא כאן על הגמרא המביאה את מחלוקת רבי וחזקיה בטבריה.קו ירוק כתב:לא ידעתי מאי שייכא ענין ריב"ל לטבריה.
קו ירוק כתב:הסכמתי עם מר בנקודה שא"א לומר שבלאו הכי מי שיקרא בי"ד יצא ודי לו בזה, אלא ודאי חיוב לברר מה דין העיר, שבמקופ"ח חייב לקרא בט"ו ולא יצא בי"ד.
אלא שאמרתי שספק הוא ספק, ולא משנה כמה אחוזי ספק יש, א"א לקרא בברכה בט"ו. ונקטינן דבעיר שהיא ספק יוצא בי"ד.
רק בעיר שהיא ודאי אפשר לקרא בברכה בט"ו.
טען מר, אם הבנתי נכון, שהגריל"ד ועוד נוקטים לא כך, אלא שרק בספק השקול עושים בי"ד. שאלתי היכן?
קו ירוק כתב:היתה הכרעה של גדולי הדורות שגם באין יב"ט קוראים בטו. ולכן כך עשו בירושלים למעשה. רק הרב מבריסק חשש וקרא ללא ברכה גם ביד (ור' יוליש מסמטר אחז שרק בי"ד, אבל דעתו איננה חשובה לדינא כשל דעת גדולי הדור מלבד אצל חסידיו).
אבל במקום שהוא ספק עיר חומה, הלכה למעשה מה נ"מ כמה אחוזים יש? זה ספק ולא קוראים בברכה.
נכון משום שזמן קריאה לכל הוא י"ד, וכל שאינה עיר חומה היא י"ד וכל ספק לא הגיע לדרגת עיר חומה. והרי בכה"ג בי"ד יוצא מדינא.
וכל זה במקום שהוא ספק מצד המסורת. כמואר כי אין רצף, אף שהכל מורה על ט"ו. וגם במחלוקת הפסוקים עדיין ספק ברכות הוא.
איפה המקור של הגריל"ד ור' הירש מיכל שפירא?
אני חושב שרק לוד היא לא ספק. היא ודאי בטו. ואם לא קוראים בה בברכה רק בט"ו, זה רק מחמת שגדולי הרבנים לא קבעו, ואנחנו דור יתום (אם כי לדעתי זה דבר שאם הציבור והרבנים יסכים עליו מחדש, בודאי יהיה דינו רק בט"ו, ומי שיקרא בו בי"ד בלא ברכה יהיה מן המתמיהים).
ויתכן שבספק שכזה אמנם הנכון יותר לקרא בט"ו וכלל לא בי"ד, אלא שאולי הקב"ה לא דורש מאתנו מה שלא הורו גדולי הרבנים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 60 אורחים