חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי

[פרי יהושע]

האם לא הובא כאן הטעם שביום פורים אנו מתעלים על התפיסה שיש חילוק בין טוב ויש רע מנקודת המבט של הנהגת הייחוד, תפיסה כזו לא מתאימה לכל השנה, אבל בפורים היא כן, כי זה מה שהבינו היהודים שקיימו וקיבלו, שלא עשה הקב"ה אלא לפנים, וכל הבריאה כולה מטרת לגלות שורש הייחוד, ואין הרע אלא בר חלוף, ואינו מציאות אמיתית בבריאה.

[זכריה]

ראיתי פעם לבאר, דהגימטריא של ארור המן והגימטריא של ברוך מרדכי הם אותו חשבון ממש, וזהו מה שאמרו שחייב איניש לבסומי כ"כ חזק עד שלא יוכל לחשב את החילוק בגימט' בין ארור המן לברוך מרדכי! (אני חושב, שראיתיו בספר 'אוצר שיחות צדיקים'-איטינגא).

מגן אברהם על אתר.

היכן?
אפשר להעלות ציטוט

[מה שנכון נכון]

מגן אברהם על אתר.

היכן?
אפשר להעלות ציטוט

תרצה,ג. "אלא שישתה יותר וכו' - וי"א שלא ידע לחשוב שארור המן בגי' ברוך מרדכי".
ומקורו בד"מ ר"ס תרצ"ה בשם האגודה והתא"ו. וכן הביא האבודרהם.

[אספקלריא]

כתב בספר עבודת הקודש להרב חיד"א, מורה באצבע אות ש"ז: "והשתיה כדת לבסומי ולא להשתכר".
ועיין של"ה השלם פ' תצוה [אות כ"ב], ובדפוס ווארשא ח"ג דף מ"ט ע"ג (שורה י"ד), שכותב: "מבוסם נקרא מי שאינו שכור כ"כ ... שלא נשכר כ"כ רק חייב אינש לישאר מבוסם".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=100
ועיין עמודי הוראה (להג"ר יעקב הלל שליט"א) על מורה באצבע, שם, שציין שכ"כ בס' פרי עץ חיים שער הפורים פרק ו' דף קי"ב ע"ג, עיי"ש שכתב "לא ישתכר אלא יתבסם"
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=224
וכ"כ בס' יסוד ושרש העבודה שער י"ב פרק ז' (בשם האריז"ל)
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=229

[ונתנו ידידים]

והנה דבר נחמד שכתב בספר תורת משה נתן [להג"ר משה נתן נטע הלוי זצ"ל אבד"ק יארמאט] (לפורים), דהנה אחר שתלו את המן על העץ, נפל פחד על יושבי המדינות, עד שכתוב (אסתר ח, יז) ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם. אבל מרדכי רצה לבחון מי הוא אשר מתגייר באמת לשם שמים, ומי שעושה כן רק לפנים, ובאמת שנאתו בלבו נגד ישראל, ובמה יובחן אם הוא גר צדק, לכן עלה בלבו דבר חכמה, הלא אמרו חז"ל (עירובין סה.) נכנס יין יצא סוד, ולכן גזר גזירה על היהודים שיקהלו וישתו הרבה יין וישתכרו, ועל ידי כן מי שהיה יהודי בלב ונפש, גם בעת שהיה שיכור יהיה צועק ברוך מרדכי וארור המן, אבל מי שנתגייר ולבו בל עמו, כשהיה שיכור יצא הסוד, ויוציא מפיו את אשר עם לבבו, ויקלל את מרדכי ויברך את המן, ואז מיד יהרגוהו, והיה זה עצה נכונה מאוד. ומכיון שהוקבע בגזירת מרדכי לשתות יין הרבה בעת ההוא, לא זז המנהג ממקומו, ומנהגן של ישראל תורה היא. ועם כל זה זיל בתר טעמא, למען לבוא אל האמת מי הוא גר צדק, ועתה לא שייך בחינה זאת, לכן אמר רבא מיחייב איניש לבסומא בפוריא רק עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אבל בין ארור המן לברוך המן בוודאי צריך שידע החילוק, כי אין צריך להשתכר עצמו כל כך, עכ"ד.

האם מרדכי הי'מלך שכל א' יקיים גזירותיו לשתות יין, והרי אין זו כמין תקנת חזל שהוא למיגדר מילתא.

[מעיין]

טעם נאה לחיוב שתיה עד דלא ידע וכמדומה ראיתי כעין זה באיזה ספר
דהרבה דברים הי' במגילת אסתר דסייע להנס שהי' מאי ידיעה
א] אחשורוש לא ידע חשבון השנים
ב] לא ידע אחשורוש יחוס אסתר
ג] לא ידעו בגתן ותרש שיודע מרדכי בשבעים לשון
ד] לא ידע המן שבז' באדר נולד משה
וכו' וכו'

[צביב]

והנה דבר נחמד שכתב בספר תורת משה נתן [להג"ר משה נתן נטע הלוי זצ"ל אבד"ק יארמאט] (לפורים), דהנה אחר שתלו את המן על העץ, נפל פחד על יושבי המדינות, עד שכתוב (אסתר ח, יז) ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם. אבל מרדכי רצה לבחון מי הוא אשר מתגייר באמת לשם שמים, ומי שעושה כן רק לפנים, ובאמת שנאתו בלבו נגד ישראל, ובמה יובחן אם הוא גר צדק, לכן עלה בלבו דבר חכמה, הלא אמרו חז"ל (עירובין סה.) נכנס יין יצא סוד, ולכן גזר גזירה על היהודים שיקהלו וישתו הרבה יין וישתכרו, ועל ידי כן מי שהיה יהודי בלב ונפש, גם בעת שהיה שיכור יהיה צועק ברוך מרדכי וארור המן, אבל מי שנתגייר ולבו בל עמו, כשהיה שיכור יצא הסוד, ויוציא מפיו את אשר עם לבבו, ויקלל את מרדכי ויברך את המן, ואז מיד יהרגוהו, והיה זה עצה נכונה מאוד. ומכיון שהוקבע בגזירת מרדכי לשתות יין הרבה בעת ההוא, לא זז המנהג ממקומו, ומנהגן של ישראל תורה היא. ועם כל זה זיל בתר טעמא, למען לבוא אל האמת מי הוא גר צדק, ועתה לא שייך בחינה זאת, לכן אמר רבא מיחייב איניש לבסומא בפוריא רק עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אבל בין ארור המן לברוך המן בוודאי צריך שידע החילוק, כי אין צריך להשתכר עצמו כל כך, עכ"ד.

האם מרדכי הי'מלך שכל א' יקיים גזירותיו לשתות יין, והרי אין זו כמין תקנת חזל שהוא למיגדר מילתא.

( נכתב כד ניים... )
והשתיה כדת אין אנס לעשות כרצון איש ואיש,
ודרשו חז''ל שלא אנסו לשתות יותר מהרגיל,
ועוד דרשו כרצון איש - כרצון מרדכי - איש יהודי,
הרי מבואר שלא תיקן מרדכי לאנוס עצמו לשתות.

[מעיין]

טעם נאה לחיוב שתיה עד דלא ידע וכמדומה ראיתי כעין זה באיזה ספר
דהרבה דברים הי' במגילת אסתר דסייע להנס שהי' מאי ידיעה
א] אחשורוש לא ידע חשבון השנים
ב] לא ידע אחשורוש יחוס אסתר
ג] לא ידעו בגתן ותרש שיודע מרדכי בשבעים לשון
ד] לא ידע המן שבז' באדר נולד משה
וכו' וכו'

ועל פי זה הוספתי נופך בביאור המהרש"א ב"מ כג ב

בפוריא. עיין פרש"י ותוס' עוד י"ל ע"פ מ"ש פ"ק דמגילה דחייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן כו' עבידי רבנן דמשנין לומר דלא ידע גם אם הוא אינו מבוסם כל כך וידע

ולכאורה לזר יחשב, למה ליה לשנות, ודוחק לומר שמסרהבין בו לשתות וקשה לו לבריאות וכדומה.
ולהנ"ל אמרתי שאף שהרבה דברים ופרטים במגילה הי' באי ידיעה, מ"N דבר אחד יסודי במגילה אדרבה נכתב ממעלת הידיעה והיינו 'ומרדכי ידע' ועפ"י הנאמר במפרשים ובספרים היינו דידע ברוה"ק או במסורה ענין נס פורים ושכל הגזירה אינו אלא לפנים וגדולה הסרת טבעת שישראל יעשו תשובה, והיינו דאף שידע עשה עצמו כאילו לא ידע ולבש שק ואפר, ולכאורה זה שקר, אבל זה הוא נקודת האמת שצריכין לעשות תשובה ולהתקרב אל ד', רק שלצדיק במדריגתו לא נצרך לעורר עצמו ע"י גזירה ואי ידיעה, וכעין שפירש הרה"ק מבעלזא מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ד', רק לצורך הדור.
ולכן ת"ח מותר לו לשנות בענין זה עצמו, וזה עצמו זכר לנס וענין פורים, וזה הנרמז במהרש"א, דוק כי עמוק הוא.

----
ובדרך אגב שמעתי פעם לפרש בצחות בנוסח על חטא ביודעים ובלא יודעים
היינו שהי' בבחינת ידע ועשה עצמו כאילו לא ידע
ומה שנחשב לחטא היינו דבזה ששינה נתגאה במה שאין לו
דלבש תכסיס ת"ח דידע -היינו שיודע ללמוד, ובאמת לא הי' בגדר זה והי' לא ידע, שאינו יודע ללמוד
וזה לשון רבים יודעי"ם ולא יודעי"ם

[יוסף חיים אוהב ציון]

כתב בספר עבודת הקודש להרב חיד"א, מורה באצבע אות ש"ז: "והשתיה כדת לבסומי ולא להשתכר".
ועיין של"ה השלם פ' תצוה [אות כ"ב], ובדפוס ווארשא ח"ג דף מ"ט ע"ג (שורה י"ד), שכותב: "מבוסם נקרא מי שאינו שכור כ"כ ... שלא נשכר כ"כ רק חייב אינש לישאר מבוסם".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=100
ועיין עמודי הוראה (להג"ר יעקב הלל שליט"א) על מורה באצבע, שם, שציין שכ"כ בס' פרי עץ חיים שער הפורים פרק ו' דף קי"ב ע"ג, עיי"ש שכתב "לא ישתכר אלא יתבסם"
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=224
וכ"כ בס' יסוד ושרש העבודה שער י"ב פרק ז' (בשם האריז"ל)
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=229

ומדוע כב' מתעלם משעה"כ?

[יהודהא]

ראיתי פעם לבאר, דהגימטריא של ארור המן והגימטריא של ברוך מרדכי הם אותו חשבון ממש, וזהו מה שאמרו שחייב איניש לבסומי כ"כ חזק עד שלא יוכל לחשב את החילוק בגימט' בין ארור המן לברוך מרדכי! (אני חושב, שראיתיו בספר 'אוצר שיחות צדיקים'-איטינגא).

מוזכר כבר בראשונים, כדומני הראב"ד.
וחוששני מלכתוב... אך החפץ לראות מאמר מקיף בענין, שיעיין נא בספרו של רש"א 'אלפא ביתא '

-----------------------
וחוששני מלכתוב....
מדוע הגמרא כתבה "מִיחַיַּיב" ולא "חַיַּיב" כמו שכולם שרים ?
ואולי יש לומר מִי חַיַּיב ?! ולא מִיחַיַּיב ?

מה דעתכם -
תורה - או פורים תורה.
האם יש לדברים מקור בדברי רבותינו ?

א.
מגילה ז׳ ב:
אָמַר רָבָא מִיחַיַּיב אִינִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי.
רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא עֲבַדוּ סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אִיבַּסּוּם קָם רַבָּה שַׁחְטֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא לְמָחָר בָּעֵי רַחֲמֵי וְאַחֲיֵיהּ לְשָׁנָה אֲמַר לֵיהּ נֵיתֵי מָר וְנַעֲבֵיד סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אֲמַר לֵיהּ לָא בְּכֹל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא מִתְרְחִישׁ נִיסָּא

משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ב׳:ט״ו
(טו) כֵּיצַד חוֹבַת סְעֵדָּה זוֹ. שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וִיתַקֵּן סְעֵדָּה נָאָה כְּפִי אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ.
וְשׁוֹתֶה יַיִן עַד שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר וְיֵרָדֵם בְּשִׁכְרוּתוֹ.

הר"ן על הרי"ף.
מיחייב אינש לבסומי בפוריא ..וכתב רבינו אפרים ז"ל מההוא עובדא דקם רבה ושחטיה לר' זירא כדאי' בגמ' אידחי ליה מימרא דרבא ולא שפיר דמי למעבד הכי:

ערוך השולחן, אורח חיים תרצ״ה
(ב) בגמרא (ז ב) איתא: דמחייב אינש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי".
והדבר מתמיה: דאם כן, צריך להיות שכור קרוב לשכורו של לוט!

והרמב"ם לא כתב בלשון זה, וכתב דשותה יין עד שישתכר, וירדם בשכרותו. עד כאן לשונו.
ואולי היה מפרש "עד דלא ידע..." מפני שנרדם...

(ג) אך אינו מובן: לפי זה למה היה לה להש"ס לומר בלשון משונה "עד דלא..." – לימא: "חייב לבסומי עד שירדם"? ולכן יותר נראה דאין כוונת הרמב"ם לפרש הגמרא כן, אלא שדחה מאמר זה מהלכה, כמו שכתב הר"ן בשם רבינו אפרים. שכיון דמבואר בגמרא שאירע סיבה על ידי זה, עיין שם, נדחה זה מהלכה.

...הנכון מ"ש הרב הגדול רבי' אפרים דמהך עובדא דשחטי' רבה לר' זירא אידחייא לי' מימרא דרבא ולאו שפיר למיעבד הכי .
וכ"כ בעל המאור והר"ן משמו ונראה דמהך טעמא סידר בעל התלמוד להך עובדא דרבה ור' זירא בתר מימרא דרבא למימרא דהכי הוי הילכתא ולדחויי לדרבא. .

ב.
עד כאן הדברים ברורים וידועים.
ובפורים זה היה מי שרצה לחדש בעקבות דברי הר"ן: שמא יש לחלק את המילה לשתיים.

לא "מִיחַיַּיב אינש", אלא: מִי חַיַּיב אינש לבסומי ?
בנגינה של שאלה. ולא של הוראה.
והמשך הגמרא : רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא עֲבַדוּ סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אִיבַּסּוּם קָם רַבָּה שַׁחְטֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא ..
תשובה היא, והסבר מדוע אין להשתכר כדי כך.

והרי הם ממש כדברי הר"ן: דמהך טעמא סידר בעל התלמוד להך עובדא דרבה ור' זירא בתר מימרא דרבא למימרא דהכי הוי הילכתא ולדחויי לדרבא.

[תם פשוט]

ספר מחיר יין מהרמ"א על מגילת אסתר

Screenshot 2024-03-28 143616.png (304.99 KiB) נצפה 2812 פעמים

[במסתרים]

מה דעתכם

פורים תורה

[השאלה לק"מ כי רבא מדבר כאן בארמית, וגם יש גורסין חייב, וגם אין הפירוש המחודש נכנס בדברי הגמרא.]

[יהודהא]

מה דעתכם

פורים תורה

[השאלה לק"מ כי רבא מדבר כאן בארמית, וגם יש גורסין חייב, וגם אין הפירוש המחודש נכנס בדברי הגמרא.]

----------------------
כל דבריך בהחלט נוטים לדעה המקובלת -ומתאימים לנפסק בהלכה.

ועדיין אין בהם להכריע שהרי גם דעת הר"ן מחודשת ובניגוד למה שהתקבל שיש חיוב לבסומי,
והמעשה לסתור בא,
וא"כ אפשר שהוא בדרך שו"ת.

[במסתרים]

אין הפירוש המחודש נכנס בדברי הגמרא

מהיכא תיתי לשאול כן, ועוד קושיות עליו.

וא"כ

אי

אפשר שהוא בדרך שו"ת.

[כדכד]

5א. מה שהובא כאן בתור דעת הר"ן אינו דעת הר"ן אלא דעת רבנו אפרים שמובא בר"ן.
ב. בספר "שיח שרפי קודש" לרבי יועץ קים קדיש מביא שהחי' הרי"ם היה שונא שכרות וכשפעם פגש שיכור מחסידיו (שהחזיק ממנו) בפורים התפלא ואמר לו "פלוני! גם אתה?" אותו חסיד ענה: "והרי שטייט חייב איניש לבסומי" וענה החי' הרי"ם: "נישט שטייט חייב" כי אם: "שטייט מיחייב".
כתוב שם שכל גדולי החסידים יגעו לפרש כוונתו ולא הצליחו.
אולי כוונתו כמ"ש הרב יהודהא לעיל ש"מיחייב" הוא "מי חייב"?

[יהודהא]

5א. מה שהובא כאן בתור דעת הר"ן אינו דעת הר"ן אלא דעת רבנו אפרים שמובא בר"ן.
ב. בספר "שיח שרפי קודש" לרבי יועץ קים קדיש מביא שהחי' הרי"ם היה שונא שכרות וכשפעם פגש שיכור מחסידיו (שהחזיק ממנו) בפורים התפלא ואמר לו "פלוני! גם אתה?" אותו חסיד ענה: "והרי שטייט חייב איניש לבסומי" וענה החי' הרי"ם: "נישט שטייט חייב" כי אם: "שטייט מיחייב".
כתוב שם שכל גדולי החסידים יגעו לפרש כוונתו ולא הצליחו.
אולי כוונתו כמ"ש הרב יהודהא לעיל ש"מיחייב" הוא "מי חייב"?

----------
ישכח גדול .
כפי שכתבתי - אינו משלי. שמעתיה - ואכן השתשעתי בהברקה זו אבל עם ספק שמנקר.
ותרומתך שיפרה את הרגשתי בנושא.
ואולי יעלו ויבואו עוד תימוכין לדבר.
תודה.

[סגי נהור]

צורת השאלה "ומי כך וכך" (ומי א"ר יוחנן הכי? והא כו') לעולם באה כקושיא על דבר שנאמר לפניה, ולא סתם כך משום מקום.
אלא אשר לפורים לפורים, ואשר כו'.

[יהודהא]

5א. מה שהובא כאן בתור דעת הר"ן אינו דעת הר"ן אלא דעת רבנו אפרים שמובא בר"ן.
ב. בספר "שיח שרפי קודש" לרבי יועץ קים קדיש מביא שהחי' הרי"ם היה שונא שכרות וכשפעם פגש שיכור מחסידיו (שהחזיק ממנו) בפורים התפלא ואמר לו "פלוני! גם אתה?" אותו חסיד ענה: "והרי שטייט חייב איניש לבסומי" וענה החי' הרי"ם: "נישט שטייט חייב" כי אם: "שטייט מיחייב".
כתוב שם שכל גדולי החסידים יגעו לפרש כוונתו ולא הצליחו.
אולי כוונתו כמ"ש הרב יהודהא לעיל ש"מיחייב" הוא "מי חייב"?

----------
ישכח גדול .
.

-----------------------
שלח לי א,ה,ל,ג. דברים שונים מהנל.
ולפי דבריו כאן השומעים טעו בהבנתם ,ומה שנאמר היה:
ובמכתבו של האדמור רא"מ אלטר כתב:
מה שכתבת בשם חידושי הרי"ם בפורים, יען שהיו מבוסמים שינו את דבריוכפי ששמעתי שסיפר אמוז"ל
כי החידושי הר"מ אמר -
"דלא אמרו בגמרא חייב להשתכר, רק חייב לבסומי".
ע"כ.
ונשארנו בשאלה.

IMG-20240403-WA0013 (002).jpg (111.57 KiB) נצפה 2667 פעמים

[כדכד]

כתבתי מה שראיתי בספר
ציינתי גם איזה ספר

את המעשה שאני סיפרתי בגירסא מעט שונה ראיתי בעוד מקום