הכל הרבה יותר רחב, מקמ"ה אמות, עוברת שם הדרך הבינעירונית.
ועוד משני עברי ההר ריק, ותמיד יישאר ריק..
קשתות זה לא מוסיף כי זה נכנס כלפי פנים. לא התחדש כלום על פניו.
לכאורה לפי סברא זו הוא אמור לומר גם בלוד לברך בי"ד. האם הוא אומר זאת? ואם לא - אז מה ההסבר שלו לחילוק?יוצא פוניבז' כתב:כעת התפרסם תשובה מר' בונים שרייבר בענין ההיתר לברך ברמות בט"ו,
וכוללת בין היתר גם פסיקות מחודשות נגד המקובל.
ועיקר הכרעתו לברך בט"ו משום שלדעתו הספק הוא אם רמות היא ודאי ט"ו או ספק י"ד ספק ט"ו, ואין ספק מוציא מידי ודאי,
ודבריו אינם מובנים, שהרי אם עירוב לא מצרף לענין זה (במידה והוא אכן קיים), וגם לא נקבל את סברת הגרשז"א המחודשת, הרי דין רמות לקרוא בי"ד בלבד, והיאך החליט שאין צד להלכה לפטור מט"ו, והרי זה גופא הספק.
איש_ספר כתב:השנה התפרסם מכתב מהרב אפרתי לפיו דין רמות השתנה כתוצאה מעירוב גרוע והדרינן לקמיתא לקרוא שם בי"ד בברכה.
למי המכתב?
יוצא פוניבז' כתב:כעת התפרסם תשובה מר' בונים שרייבר בענין ההיתר לברך ברמות בט"ו,
וכוללת בין היתר גם פסיקות מחודשות נגד המקובל.
ועיקר הכרעתו לברך בט"ו משום שלדעתו הספק הוא אם רמות היא ודאי ט"ו או ספק י"ד ספק ט"ו, ואין ספק מוציא מידי ודאי,
ודבריו אינם מובנים, שהרי אם עירוב לא מצרף לענין זה (במידה והוא אכן קיים), וגם לא נקבל את סברת הגרשז"א המחודשת, הרי דין רמות לקרוא בי"ד בלבד, והיאך החליט שאין צד להלכה לפטור מט"ו, והרי זה גופא הספק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים