הנצרכת דעתה של נערה לקידושיה?

[איש_ספר]

כתב האגודה

האגודה מסכת קידושין פרק א

[קידושין ג ע"א] כתב על הנייר או על החרס שאין בו שוה פרוטה הרי את מקודשת לי. הרי את מאורסת לי הרי את לי לאנתו בין על ידי אביה בין על ידי עצמה מקודשת מדעתה והוא שבגרה. ואם לא בגרה מקודשת מדעתה ומדעת אביה.

הנשמע כדבר הזה ?

[דרומי]

לפו"ר אולי ו' החיבור כאן היא במקום "או" (כמו בכמה מקומות), והכוונה היא "מדעתה או מדעת אביה", והיינו שאם אין לה אב צריך את דעתה ואם יש לה אב אז צריך דעת אביה

[מקדש מלך]

אין לי פנאי לעיין, אבל בתור הצעה בהשקפה ראשונה.
אולי הבעייה כאן הוא לשון השטר שפונה ישירות אל האשה?
כלומר אם היה כותב בתך מקודשת לי היה מועיל גם שלא מדעתה (אם כי אינו לכתחילה, עד שתאמר בפלוני אני רוצה וכו').
אבל כאן פונה אליה "הרי את". ולכן יכול להועיל רק מדין צאי וקבלי קדושייך. או שהאב מקבלו בשליחותה. אבל האב בפני עצמו מאי שייך בהאי?

[HaimL]

שמא כוונת האגודה ז"ל דאין לאב לקדש את בתו כשהיא נערה שלא מדעתה, ונ"ל דלכך כיוון הרמב"ם ז"ל, שכתב,

---
האב מקדש את בתו שלא לדעתה כל זמן שהיא קטנה. וכן כשהיא נערה רשותה בידו וכו'
---
דלא כייל נערה בהדי קטנה, משום דקטנה א"ל דעת כלל, אבל נערה, אע"פ שרשותה בידו, מ"מ א"ל לקדשה אלא מדעתה.