שינויים שעשו חכמים <מתפללי נוסח אשכנז> בנוסח תפילתם

[החוזר]

בספר דחזיתיה לר"מ ח"ב לקראת סופו.

שואל המחבר הרש"מ את הגר"מ, למה אין ברכה/בקשה בשמו"ע על החיים עצמם. והגר"מ משיבו יש ויש: שים שלום ברכה חיים חן וחסד ורחמים.

וצ"ע אם שייך לאשכול זה.

פשוט שענה לו שזה בברכת שים שלום (בהמשך הברכה: וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם), והמחבר קלקל.

[איטשע]

בתשובות והנהגות ח"ב סי' נט, וז"ל:

ושמעתי מפי הגריז"ס זצ"ל הגאב"ד דבריסק שאביו הגר"ח מבריסק זצ"ל נתלבט הרבה בברכת המינים היאך לומר, שהנוסחאות משונים זו מזו, ונגע בהם גם יד הצנזור, והחליט לסמוך על נוסח הרמב"ם לענין 'ומלכות זדון' ולא הזדים. וכפי הנראה סבר דראוי לנו לחשוש דמי יאמר נקיתי לבבי ואינו עובר במזיד, ואולי מקלל עצמו.

מלכות זדון הוא נוסח אשכנז, ראה בסדורי אשכנז הקדומים.

[אור עולם]

בתשובות והנהגות ח"ב סי' נט, וז"ל:

ושמעתי מפי הגריז"ס זצ"ל הגאב"ד דבריסק שאביו הגר"ח מבריסק זצ"ל נתלבט הרבה בברכת המינים היאך לומר, שהנוסחאות משונים זו מזו, ונגע בהם גם יד הצנזור, והחליט לסמוך על נוסח הרמב"ם לענין 'ומלכות זדון' ולא הזדים. וכפי הנראה סבר דראוי לנו לחשוש דמי יאמר נקיתי לבבי ואינו עובר במזיד, ואולי מקלל עצמו.

ומה עשה ב"בימי מתתיהו"?

[במסתרים]

פשוט שענה לו שזה בברכת שים שלום (בהמשך הברכה: וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם)

אבל שם אין בקשה אלא הודאה על העבר: באור פניך נתת לנו חיים

[צופה_ומביט]

אבל הוא נסמך לבקשה שלפניו "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך", ועל זה מסבירים "כי באור פניך נתת לנו", וא"כ אפילו אם הכוונה "נתת בעבר" סוכ"ס הכל הוא פירוש לבקשה "ברכנו אבינו באור פניך", שנכלל בזה בקשה על צדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום.

[כדכד]

בתשובות והנהגות ח"ב סי' נט, וז"ל:

ושמעתי מפי הגריז"ס זצ"ל הגאב"ד דבריסק שאביו הגר"ח מבריסק זצ"ל נתלבט הרבה בברכת המינים היאך לומר, שהנוסחאות משונים זו מזו, ונגע בהם גם יד הצנזור, והחליט לסמוך על נוסח הרמב"ם לענין 'ומלכות זדון' ולא הזדים. וכפי הנראה סבר דראוי לנו לחשוש דמי יאמר נקיתי לבבי ואינו עובר במזיד, ואולי מקלל עצמו.

ומה עשה ב"בימי מתתיהו"?

מה זה שייך?
"בימי מתתיהו" הוא הודאה על שעבר מה שנעשה לזדים שנמסרו
כאן הוא בקשה לעקור הזדים

[אור עולם]

ומי היו אז הזדים?

[כדכד]

היוונים, כמובן

[אור עולם]

היוונים, כמובן

ולא חששו שיכלול בתוכו גם יהודים שהזידו במשהו...

[כדכד]

לא. כי מודים על מה שכבר היה וזה לא היה

[אור עולם]

לא. כי מודים על מה שכבר היה וזה לא היה

א. והמתיוונים?
ב. אבל למה לחדש עכשיו ספק על פירוש המילה אחרי שראינו מה חשבו בפירושה מסדרי התפילות?

[כדכד]

בנוסח על הניסים שלפני אין התייחסות למתייונים אלא "כשעמדה עליהם מלכות יון הרשעה".
זה שכיו את היוונים "זדים, ב"על הניסים" אינו הופך את זה לפירוש הבלעדי של המלה.
גם דוד המלך בתהלים שדבר על "זדים" לא התכוון ליוונים כנראה.
אין ספק שחודש במלה "זדים". פירושה ברור. רק ההתלבטות שלו היתה אם אולי כולל עצמו בזה