עושה חדשות כתב:האם שואל יכול לחזור בו באמצע זמן השאלה
להחזיר את החפץ למשאיל ולהיפטר משמירתו וחיוב אונסים?
איתן נוי כתב:1. מי שהיה צריך לנקביו באמצע שמונה עשרה, והתעכב בבית הכסא למשך זמן ארוך, ובודאי שהה כדי לגמור את כולה. האם כשישוב להמשיך התפילה צריך להתחיל מתחילת התפילה?
2. בכה"ג שהיה עם תפילין רש"י, האם ראוי שישוב להניחם שוב, ולענין הברכה ימשמש ויברך שוב לאחר התפילה אף שתכף חולצן כדי להניח תפילין דרבינו תם, וא שמא יניח מיד ר"ת?
איתן נוי כתב:עושה חדשות כתב:האם שואל יכול לחזור בו באמצע זמן השאלה
להחזיר את החפץ למשאיל ולהיפטר משמירתו וחיוב אונסים?
מה הוא אמינא שלא יוכל? וכי התחייב לשאול לזמן מסויים, וכי מי שירצה לפרוע הלוואתו קודם זמן הפירעון לא יהיה הדין הכי?
לגבי שאר שומרים כתבו האחרונים (תומים מחנ"א וכו') דשומר חינם אינו יכול לחזור בו ואילו שומר שכר הוי כפועל דיכול לחזור בו בחצי היום. ושאלתי אני על השואל.עזריאל ברגר כתב:ההו"א היא מצד שהתחייב לשמור את החפץ למשך הזמן.איתן נוי כתב:מה הוא אמינא שלא יוכל? וכי התחייב לשאול לזמן מסויים, וכי מי שירצה לפרוע הלוואתו קודם זמן הפירעון לא יהיה הדין הכי?עושה חדשות כתב:האם שואל יכול לחזור בו באמצע זמן השאלה
להחזיר את החפץ למשאיל ולהיפטר משמירתו וחיוב אונסים?
והראיה מהלוואה - היא מה שציינתי לעיל.
עושה חדשות כתב:לגבי שאר שומרים כתבו האחרונים (תומים מחנ"א וכו') דשומר חינם אינו יכול לחזור בו ואילו שומר שכר הוי כפועל דיכול לחזור בו בחצי היום. ושאלתי אני על השואל.עזריאל ברגר כתב:ההו"א היא מצד שהתחייב לשמור את החפץ למשך הזמן.איתן נוי כתב:מה הוא אמינא שלא יוכל? וכי התחייב לשאול לזמן מסויים, וכי מי שירצה לפרוע הלוואתו קודם זמן הפירעון לא יהיה הדין הכי?עושה חדשות כתב:האם שואל יכול לחזור בו באמצע זמן השאלה
להחזיר את החפץ למשאיל ולהיפטר משמירתו וחיוב אונסים?
והראיה מהלוואה - היא מה שציינתי לעיל.
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:עושה חדשות כתב:האם שואל יכול לחזור בו באמצע זמן השאלה
להחזיר את החפץ למשאיל ולהיפטר משמירתו וחיוב אונסים?
מה הוא אמינא שלא יוכל? וכי התחייב לשאול לזמן מסויים, וכי מי שירצה לפרוע הלוואתו קודם זמן הפירעון לא יהיה הדין הכי?
ההו"א היא מצד שהתחייב לשמור את החפץ למשך הזמן.
והראיה מהלוואה - היא מה שציינתי לעיל.
איתן נוי כתב:ממתי שואל מתחייב לשמור חפץ?.
עזריאל ברגר כתב:ממתי שחכמים הכלילוהו בארבעה שומרים.
ומיהו בשוכר, כי היכי דמהני ליה משיכה שאין משכיר יכול לחזור בו, הכי נמי שאין שוכר יכול לחזור בו, דכיון דשכירות מילתא דמהני לתרויהו הוא, השוו בה חכמים מדתן, שהקנה לשוכר ולמשכיר,
אבל בשואל, מסתברא דנהי דמשמשך אין משאיל יכול לחזור בו, שואל יכול לחזור בו, דעיקר שאלה לצרכו של שואל, וכדאמרינן לעיל דכל הנאה שלו, הילכך אם בא לחזור הרשות בידו,
אבל הרא"ה ז"ל כתב, שאף בשואל השוו מידותיהן, ואינו יכול לחזור בו, דאע"ג דאם רצה לחזור לרשות בעלים מחזיר, דליכא למימר שיהא מחויב לשמור בע"כ, מיהו אם חזר בו ונאנס בשעה שמחזירו חייב, ולא אמרינן דלהוי כמחזירה לאחר ימי שאילתה כיון שחזר בו.
תודה רבה!באמונתו כתב:חדושי הר"ן - בבא מציעא צט, א:
איתן נוי כתב:יש"כ.
שים לב היטב ללשונו הק' של הרא"ה: "מיהו אם חזר בו ונאנס בשעה שמחזירו חייב".
א"כ תיפוק ליה מדין נאנס. ומהו א"כ לפי"ז השוו מידותיהן?
הלוא הגע בעצמך, אילו היה כותב הרא"ה השוו מידותיהן ותל"מ, ודאי היה דרוש לימוד והבנה וכי זו גזירת הכתוב?! אך אף כעת יש להבין לפי הנ"ל מהו השוו מידותיהן?
איתן נוי כתב:יש"כ.
שים לב היטב ללשונו הק' של הרא"ה: "מיהו אם חזר בו ונאנס בשעה שמחזירו חייב".
א"כ תיפוק ליה מדין נאנס. ומהו א"כ לפי"ז השוו מידותיהן?
הלוא הגע בעצמך, אילו היה כותב הרא"ה השוו מידותיהן ותל"מ, ודאי היה דרוש לימוד והבנה וכי זו גזירת הכתוב?! אך אף כעת יש להבין לפי הנ"ל מהו השוו מידותיהן?
באמונתו כתב:לא, אלא "השוו מידותיהם" ר"ל שחכמים השוו מידת שואל למשאיל, כמו בשוכר ומשכיר, שהקניין הינו "דו סטרי", היינו מחייב שני הצדדים בשווה.
כשם שאין המשכיר יכול לחזור בו, כן השוכר.
כשם שאין המשאיל יכול לחזור בו - כן השואל.
יעקל כתב:שמעתי אומרים שזוג שנישא ללא סידור חו"ק כדת וכדין באיזו עירייה - האישה צריכה גט באם ירצו להתגרש. האם זה נכון ?
ומה עם כתובתה ?
כדכד כתב:לא נכון
השוואת המידות היא השוואת המידות בין השומרים בין שואל לשוכר שהר"ן כתב לפני כן שיש הבדל בזה בין שואל לשוכר ששוכר משועבד להסכם השכירות ואינו יכול להחליט להקדים את החזרה ושואל כן יכול להקדים את החזרה כיוון שההשאלה היא רק' לטובתו
וע"ז כתב הר"ן בשם הרא"ה שהשוו מידותיהם של השומרים וגם שואל משועבד למה שסיכמו מראש
מה שהזכיר נאנס הוא כדי להגדיר באיזה מצב יש השלכה הלכתית מענין זה
איתן נוי כתב:יעקל כתב:שמעתי אומרים שזוג שנישא ללא סידור חו"ק כדת וכדין באיזו עירייה - האישה צריכה גט באם ירצו להתגרש. האם זה נכון ?
ומה עם כתובתה ?
אם לא היה חופה וקידושין הוי אומר שזה היה רק טקס/מסיבה אך הם לא נשואים.
ולכבוד מה כתובה?
איתן נוי כתב:כדכד כתב:לא נכון
השוואת המידות היא השוואת המידות בין השומרים בין שואל לשוכר שהר"ן כתב לפני כן שיש הבדל בזה בין שואל לשוכר ששוכר משועבד להסכם השכירות ואינו יכול להחליט להקדים את החזרה ושואל כן יכול להקדים את החזרה כיוון שההשאלה היא רק' לטובתו
וע"ז כתב הר"ן בשם הרא"ה שהשוו מידותיהם של השומרים וגם שואל משועבד למה שסיכמו מראש
מה שהזכיר נאנס הוא כדי להגדיר באיזה מצב יש השלכה הלכתית מענין זה
מה הסיבה ששוכר לא יכול לקצר את זמן השכירות?
יעקל כתב:שמעתי אומרים שאם יש חיי אישות לכל דבר לעין כל ובעילה לשם נישואין - תצטרך הגט
יעקל כתב:שאלה שעלה על הפרק הערב בביתי : גבי מצות שכתוב ע"ג האריזה "חמץ" שניתן למצאם בשווקים ובחוצות ובחנויות ושטעמם כטעם מצות המצווה דליל שימורים, איך צריך לנהוג בכה"ג ממוצאי חג הפורים עד ליל י"ד בניסן ?
איתן נוי כתב:יהודי בא לצאת מביתו בשבת, ונשבר המפתח בתוך הצילינדר באופן שא"א לשלוף ביד בדרך רגילה רק ע"י דחיפת סכין פנימה ולאט לאט לגרור החוצה. האם אין בזה משום תיקון בשבת, הלוא סו"ס לא היתה רגילות מבעוד יום?
אמר לי שהשיבו לו (הרב אברהם בן חיים, כמו"כ הרכב יהודה נקי-מעין אומר) שמותר להוציא כי הדלת לא מקולקלת וזה רק "הסרת מונע" כי זה מקומו של המפתח. ולענין מוקצה טענו שזה כלאחר יד.
מה הביאור בזה?
באמונתו כתב:לדוגמא, אם אבן גדולה וכבדה נמצאת ליד הדלת, שא"א לפתוח הדלת ללא הסרת האבן (עם הרגל), מתקן מנא?!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים