זיז שדי כתב:שאלה רצינית ליודעי הלכה.
והנה לכאורה יש להחשיב מעשה לקיחת התמונות לאיסור דרבנן, (לפחות לפי שיטת האג"מ) כאן באמריקה הפוסקים לא הולכים בשיטת החזו"א וגם לשיטתו לא ממש ברור אם יהיה כן הדין במצלמה דיגיטלית/טלפון.
מ"מ והערות יתקבלו בברכה, אבל בבקשה רק דברים לאמיתה של תורה
קרית מלך כתב:הנחה זו צריכה עיון רב מאד, שיטת מרן הגרש"ז זצ"ל שהמדיה הדיגיטלית יש בה איסור בונה מבלי קשר לשיטתו הנודעת של החזו"א בענין בונה בחשמל. וא"כ הדרנא לזה שמדובר באיסור דאורייתא.
עזריאל ברגר כתב:אין ספק שמכוער הדבר עד למאוד, וזילותא דשבתא וכו'.
עזריאל ברגר כתב:ולעצם ההיתר:
א. אסור לשלוח גוי לעשות דבר האסור בשבת, אף אם לא אמרת לו בדיבור (וכפי שהאריך בזה בשו"ע אדה"ז, שיש כאן שני דינים נפרדים: 1. איסור האמירה (משום "ממצוא חפצך"). 2. איסור עשיית המלאכה (משום "כל מלאכה לא תֵיעָשֶׂה").
ב. פעמים רבות יש חובת מחאה שחובה עלינו למחות בו שלא יעשה מלאכה בתוך רשותנו לטובתנו.
ג. לא ברור לי מי בכגון-דא נחשב "מי שהמלאכה נעשתה בשבילו". בפשטות כשהגוי עושה אדעתא דישראל - הולכים לפי דעתו האמיתית של המשלח ולא לפי השקרים שהוא שיקר לגוי.
עזריאל ברגר כתב:ועיקר העיקרים:
כל גזירת איסור ההנאה ממלאכת הגוי - היא כדי שלא יאמר לכתחילה.
ולכן בכגון דא - ודאי ראוי לאסור על האומר את ההנאה.
כשתילי זיתים כתב:אולי תמצא איזה היתר גם לעבודה זרה ושפיכת דמים, ולא רק חילול שבת
כשתילי זיתים כתב:כשתילי זיתים כתב:אולי תמצא איזה היתר גם לעבודה זרה ושפיכת דמים, ולא רק חילול שבת
לכאורה לשפיכת דמים יש עצה פשוטה, למשל אם אתה רוצה להרוג את השכן שלך בגלל שהוא מאריך יותר מדי בלכה דודי, אז תוכל לרמז לגוי רוצח מסיח לפי תומו שהשכן שלך עמלקי ואם יהרוג אותו מישהו אחר ישלם לו כסף, ואז יתן הכסף לאחר ליתן להרוצח וכעובדא דבית חורון, נמצא שאין כאן שום איסור שהרי הגוי אדעתא דנפשיה עביד, וגם ליכא לפני עיור שחשב שהוא עמלקי.
ובאמת יש עוד להתיר בציור הנ"ל מטעם ספק ספיקא, ספק שאתה באמת גוי ולא יהודי, ולצרף שיטת הראשונים שהגוים כיום לא מצווים על שבע מצוות בני נח משום ראה ויתר גוים כו' ואת"ל שאתה יהודי, אולי השכן שלך הוא באמת עמלקי, וא"כ ודאי ודאי על ידי רמז לגוי הדבר מותר לכתחילה, למהדרין מן המהדרין
זיז שדי כתב:קרית מלך כתב:הנחה זו צריכה עיון רב מאד, שיטת מרן הגרש"ז זצ"ל שהמדיה הדיגיטלית יש בה איסור בונה מבלי קשר לשיטתו הנודעת של החזו"א בענין בונה בחשמל. וא"כ הדרנא לזה שמדובר באיסור דאורייתא.
יש לך מ"מ לזה?
זיז שדי כתב:ולגוף טפשותך בן נח נהרג שהיה לו ללמוד ולא למד ולכן איכא לפני עיוור.
זיז שדי כתב:עזריאל ברגר כתב:אין ספק שמכוער הדבר עד למאוד, וזילותא דשבתא וכו'.
אם זה מותר אין זה מכוער כלל, ואין בידינו היכולת לקבוע מה כן ומה לא זילותא דשבתא, אני מחפש מראה מקומות וסברות רציניות לכאן ולכאן ולא סתם סברות הכרס והערות קטנוניות.
כמובן שלא לסמוך על זה למעשה עד שיוצע הדבר לפני גדולי מורי ההוראה שהם יפסקו, ובכוונתי להציע להם את זה, אך ברצוני להציע לפניהם דבר שלם ולכן פניתי לעזרת חברי הפורום שיעזרו לי במראה מקומות ובראיות מתוך הסוגיות.
זיז שדי כתב:עזריאל ברגר כתב:ולעצם ההיתר:
א. אסור לשלוח גוי לעשות דבר האסור בשבת, אף אם לא אמרת לו בדיבור (וכפי שהאריך בזה בשו"ע אדה"ז, שיש כאן שני דינים נפרדים: 1. איסור האמירה (משום "ממצוא חפצך"). 2. איסור עשיית המלאכה (משום "כל מלאכה לא תֵיעָשֶׂה").
ב. פעמים רבות יש חובת מחאה שחובה עלינו למחות בו שלא יעשה מלאכה בתוך רשותנו לטובתנו.
ג. לא ברור לי מי בכגון-דא נחשב "מי שהמלאכה נעשתה בשבילו". בפשטות כשהגוי עושה אדעתא דישראל - הולכים לפי דעתו האמיתית של המשלח ולא לפי השקרים שהוא שיקר לגוי.
לגבי א כבר סמכו על התר בדרך רמז של המשנ"ב ובפרט שאומר לו קודם שבת. ומעשים שבכל יום שמביאים גוי לסגור האור/המזגן/התנור וכו' (וכבר האריכו בזה האחרונים על הסתירה בין זה לבין דין חובת מחאה, אך למעשה כל הפוסקים כאן מתירים לכתחילה)
ב. עיין לעיל, אך אשמח לכל מ"מ בנידון זה שלא נתברר לי כל צרכו ומתי כן ומתי לא.
ג. לא ידעתי למה אתה חושב כן, הרי אין שליחות לעכו"ם (ואפי' היה דין שליחות הולכים בכל מקום אחר דעת שניהם שיהיה כמותו) וכל הדין של איסור הנאה ממעשה שבת למי שנעשה עבורו זה אפילו בלא שליחות כלל אלא על פי דעתו של הגוי שעושה בשבת
עזריאל ברגר כתב:זיז שדי כתב:עזריאל ברגר כתב:אין ספק שמכוער הדבר עד למאוד, וזילותא דשבתא וכו'.
יש דברים שמותרים מן הדין ואסרום חכמי הדורות (כולל חכמי הדורות האחרונים) מטעמי זלזול השבת (לדוגמא: איסור הרכיבה על אופניים).
אבל ברור לי שאם יבוא צלם לאירוע בשבת - יהיה בזה ביזיון גדול לשבת וכו'.
עזריאל ברגר כתב:זיז שדי כתב:[
ג. לא ידעתי למה אתה חושב כן, הרי אין שליחות לעכו"ם (ואפי' היה דין שליחות הולכים בכל מקום אחר דעת שניהם שיהיה כמותו) וכל הדין של איסור הנאה ממעשה שבת למי שנעשה עבורו זה אפילו בלא שליחות כלל אלא על פי דעתו של הגוי שעושה בשבת
נתחיל מג', שעכ"פ לדעת אדה"ז יש שליחות לגוי בשבת מדרבנן. ועפ"ז יש לחשב מסלול מחדש על כל הענינים...
ולגבי ההיתר לסגור האור וכיו"ב - קודם צריך לבדוק מהו טעם ההיתר, ואז להשוות האם הוא רלוונטי לעניננו וכו'.
זיז שדי כתב:עזריאל ברגר כתב:ולעצם ההיתר:
א. אסור לשלוח גוי לעשות דבר האסור בשבת, אף אם לא אמרת לו בדיבור (וכפי שהאריך בזה בשו"ע אדה"ז, שיש כאן שני דינים נפרדים: 1. איסור האמירה (משום "ממצוא חפצך"). 2. איסור עשיית המלאכה (משום "כל מלאכה לא תֵיעָשֶׂה").
ב. פעמים רבות יש חובת מחאה שחובה עלינו למחות בו שלא יעשה מלאכה בתוך רשותנו לטובתנו.
ג. לא ברור לי מי בכגון-דא נחשב "מי שהמלאכה נעשתה בשבילו". בפשטות כשהגוי עושה אדעתא דישראל - הולכים לפי דעתו האמיתית של המשלח ולא לפי השקרים שהוא שיקר לגוי.
לגבי א כבר סמכו על התר בדרך רמז של המשנ"ב ובפרט שאומר לו קודם שבת. ומעשים שבכל יום שמביאים גוי לסגור האור/המזגן/התנור וכו' (וכבר האריכו בזה האחרונים על הסתירה בין זה לבין דין חובת מחאה, אך למעשה כל הפוסקים כאן מתירים לכתחילה)
זיז שדי כתב:ומעשים שבכל יום שמביאים גוי לסגור האור/המזגן/התנור וכו'
סגי נהור כתב:אלא שע"ז העירו לעיל מטעם: א) הנאה ממעשה שבת (אם לא נקבל הסברא שמועיל השקר לנכרי). ב) חובת מחאה [שמטעם זה נאמרו כמה הסתייגויות בהיתר המשנ"ב (כגון כשהגוי עושה מעשה שלם - ראיתי בשם הגריש"א)]. ג) שליחות לנכרי מדרבנן (כדעת שוע"ר שאוסר לגמרי בכג"ד, אלא שבמשנ"ב חולק כנראה). אלא שאם באת להוכיח ממעשים שבכל יום, יש לתת את הדעת גם על חילוק זה בין צורך השבת למה שאינו צורך השבת.
קרית מלך כתב:זיז שדי כתב:קרית מלך כתב:הנחה זו צריכה עיון רב מאד, שיטת מרן הגרש"ז זצ"ל שהמדיה הדיגיטלית יש בה איסור בונה מבלי קשר לשיטתו הנודעת של החזו"א בענין בונה בחשמל. וא"כ הדרנא לזה שמדובר באיסור דאורייתא.
יש לך מ"מ לזה?
לך נא ראה בספר שמירת שבת כהלכתה שכתב כן בשמו.
כדכד כתב:אין זה כתוב שם
מדבריו בפרק טז סעיף כו במהדורה הקודמת או כז במהדורה החדשה ובהערות שם וכן בהלכות חוה"מ בח"ב פרק סז משמע יותר שאוסר צילום משום כותב ולא משום בונה
קרית מלך כתב:זיז שדי כתב:כדכד כתב:אין זה כתוב שם
מדבריו בפרק טז סעיף כו במהדורה הקודמת או כז במהדורה החדשה ובהערות שם וכן בהלכות חוה"מ בח"ב פרק סז משמע יותר שאוסר צילום משום כותב ולא משום בונה
האם הוא מדבר על מצלימה דיגיטלית? או על מצלמות עם פילם שבהם באמת נכתב התמונה
צודק הרב כדכד - כתבתי מתוך הזכרון וטעיתי, אכן מרנא הגרשז"א אסר כתיבה במחשב בחוה"מ מחמת איסור בונה של הדיסק שבמחשב.
וכן הוא גם במצלמה דיגיטלית הפועלת באותו עקרון.
כדכד כתב:הוא טעה ואני צדקתי לגבי מה שכותב השמירת שבת כהלכתה. למעשה, יתכן מאד שלענין נידון האשכול צדק הרב קרית מלך במה שכתב בתחילה בענין דעת הגרש"ז אוייערבך אך זה לא נזכר בשמירת שבת כהלכתה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 362 אורחים