וכבר הבאתי לעיל מה שכתב הרשב"ם עצמו שמות (מה,לה) ואשר שם לבו לדבר יוצרינו אל יזוז מנימוקי זקני רבנו שלמה ואל ימוש מהם, כי רוב הלכות ודרשות שבהם קרובים לפשוטי המקראות, [ומייתורם או משינוי] הלשון יש ללמוד כולם, וטוב אשר תאחוז אשר פירשתי, וגם מזה אל תנח ידיך.
משמע שגם לדעתו אין ללמוד את המקרא על פי הדקדוק וכו' בלבד אלא יש לשלב את פירושו של רש"י.
---
ולעצם פירושו של דעת מקרא.
אבקש להוסיף תובנה חדשה שיצא לי בעת כתיבת אשכול זה.
---
והוא, שרש"י כאשר כתב את פירושו ראה למולו את כל דברי חז"ל בכל מקום שהם החל מהתלמוד בבלי וכלה בספרי וכו' ולדעתו של רש"י לא יתכן שיהיה סתירה כל שהוא בין דברי חז"ל לבין מה שכתוב בתורה, ומשום כך כאשר אין הרא"ם מוצא כדברי רש"י בחז"ל הוא תיכף שואל שדברי רש"י דלא כמאן וכדומה. ואין כאן שתי מערכות כביכול. מערכת של תורה שבכתב ומערכת של תורה של בעל פה. ולכן מטעם זה אימצו כולם את פירושו של רש"י כאשר מאז רש"י לא היה מי שיוכל לעשות כזה פירוש על התורה שלא יהא ולו מקום אחד שהפסוק סותר לדברי חז"ל ולא לחינם כתב ר"ת שכמו שעשה רש"י על התורה לא יוכל לעשות.
פירוש דעת מקרא גם אילו היו רוצים אין זה בכוחם לעשות כמו רש"י והייתי מביא דוגמאות לרוב איך דבריהם סותרים לדברי חז"ל אך למותר הוא.
