האם לפי הרמב"ן אנו בשנת ה"א ת"ת?

[אבקברד]

רמב"ן שמות פרק יב
ודעתי בדרך הפשט כי ה' אמר לאברהם, ידוע תדע כי טרם תתי לך הארץ הזאת גר יהיה זרעך בארץ לא להם ימים רבים ארבע מאות שנה, ולא חשש להודיע השלשים, כי אמר לו עוד ודור רביעי ישובו הנה (שם טו טז), להודיעו שלא ישובו מיד בסוף ארבע מאות עד הדור הרביעי שיהיה שלם עון האמורי, ירמוז לשלשים שנה הללו, כי עמדם במדבר ארבעים שנה לא מפני עון האמורי שלא נשלם ... והנה אם נאמר שטעם כי גר יהיה זרעך מעת שיהיה לך זרע, ונתחיל החשבון משנולד יצחק, תהיה עמידתם במצרים מאתים וארבעים שנה כפי הפירוש שהזכרנו. גם זה לדעתי איננו דרך הפשט על נכון, שכל ימי אברהם לא יקרא הגלות בזרעו. והנכון שיאמר כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה מן היום הזה. והענין לאמר לו, לא ינחלו בניך הארץ הזאת אשר אני נותן להם מיד, אבל יהיו גרים כמוך בארץ לא להם ארבע מאות שנה, ועוד לא ישובו הנה עד הדור הרביעי למלאת ארבע מאות ושלשים. ואם כן תהיה עמידתם במצרים כמו מאתים ועשרים שנה, או קרוב לזה. ואם יהיה חשבון של אותיות רד"ו שמה (בראשית מב ב) מסורת בישראל, יתכן שירמוז ליורדים עצמם, שאחרי מות יעקב יעמדו הם שם מאתים ועשר שנים. ועם י"ז יהיו רכ"ז:

כדי להסביר את המספר 430 שנה - הרמב"ן מעלה שלוש אפשרויות כמה זמן היינו במצרים: 240 שנה, 220 או 227
לפי זה לכאורה מנין השנים לבריאת העולם צריך להשתנות, דהיינו שהשנה היא לא תשפ"ג, אלא: תתי"ג, תשצ"ג או ת"ת
האמנם? האם יש מי שהעיר על כך?

[צופה_ומביט]

אכן, וכמדומני שכבר עמדו בזה, ואם אני זוכר נכון גם אני הקטן הערתי ע"ז בפורום לפחות פעם אחת.
הרמב"ן מציע כאן כמה אפשרויות כדבר של מה בכך, בזמן שהוא נוגע לכל מנין שנות עולם שלנו [ולשנות שמיטה].

[א איד]

איך זה משפיע על המניין לשמיטות?
ככל הידוע לי, המניין מיוסד על כך שחורבן בית שני היה במוצאי שמיטה.
וגם היעב"ץ כתב שהשינוי בשנות מלכי פרס לא משפיע על המניין לשמיטות.

[צופה_ומביט]

כי מונים שנות שמיטה מהשנה הכ"א לכניסה לא"י, ומעכשיו זה תלוי באיזו שנה זה היה.
וגם אם מסתמכים על שנת חורבן בית שני, הנה שנה זו גופא איזו שנה היתה זו לבריאת עולם? אנו יודעים על מחלוקת בזה של שנה אחת הפרש, אבל לפי הרמב"ן זה משתנה בכמה וכמה שנים.

[א איד]

א. בביאה שני' החל מניין חדש.
ב. למאי נפק"מ באיזה שנה הי' חורבן הבית? הרי כמה שנים עברו מהחורבן ועד עתה אנו יודעים, ולא חלקו אלא בשנה-שנתיים.

[צופה_ומביט]

מה ז"א שאנו יודעים כמה שנים עברו מאז החורבן ועד עתה? הרי זה תלוי באיזו שנה נחרב הבית.
האם אין נפק"מ אם נחרב בשנת ג'תתל [או ג'תתכט] או בשנת ג'תתס [לרמב"ן הנ"ל]?
הרי כל הידיעה שלנו על תאריכי בנין בית ראשון [ועמד ת"י שנה], וחורבנו למשך שבעים שנה, ובנין בית שני [ועמד ת"כ שנה], הכל בנוי על מנין שנים מיציאת מצרים, כמפורש בנביא מלכים [שבית ראשון נבנה 480 שנה אחרי יציאת מצרים], ומעתה לידע באיזו שנה לשנות עולם נחרב בית שני הוא תלוי באיזו שנה לשנות עולם יצאו ממצרים, ולרמב"ן זה לא בשנת ב'תמח.

[סגי נהור]

אכן, וכמדומני שכבר עמדו בזה, ואם אני זוכר נכון גם אני הקטן הערתי ע"ז בפורום לפחות פעם אחת.
הרמב"ן מציע כאן כמה אפשרויות כדבר של מה בכך, בזמן שהוא נוגע לכל מנין שנות עולם שלנו [ולשנות שמיטה].

הכרונולוגיה שלנו היא ע"פ ברייתא דסדר עולם, אבל מובן שבאופן בלתי נמנע כרונולוגיה זו קובעת פירוש אחד ויחיד ומהלך אחד ויחיד לכמה וכמה ענינים שבמקרא התלויים בזמן. א"כ האם ננעלו שערי פירושים וביאורים בכל ענינים אלו? לכאורה לא כן, והעובדה שאנו נוקטים מנין שנות עולם ע"פ סדר עולם אינה צריכה למנוע או להגביל את פירוש המקרא בכל ע' פנים לתורה, כשם שדרשות חז"ל וגם הלכות פסוקות אינן מונעות את פירושי המקראות בדרך הפשט או בשאר דרכי הלימוד.

[עץ הזית]

מה ז"א שאנו יודעים כמה שנים עברו מאז החורבן ועד עתה? הרי זה תלוי באיזו שנה נחרב הבית.

אנחנו יודעים באיזו שנה למניין שטרות נחרב הבית, וכל המחלוקות בנוגע להיסטוריה שקדמה לכך אינם משנים לא את זמן החורבן ולא את זמן תחילת מניין שטרות אלא את זמן בריאת העולם.

[זיז שדי]

בגיטין אנו כותבים שנת חמשת אלפים שבע מאות שמונים ושלשה לבריאת עולם 'למנין שאנו מונים' וחוץ מזה אין שום נפק"מ, דשמיטות ויובלים תלוי בביאתן לארץ, ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם

[צופה_ומביט]

שמיטות ויובלים תלוי בביאתן לארץ, ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם

אין נפק"מ "אחר כמה שנים אנו מבריאת העולם" - אבל יש נפק"מ "כמה שנים אנו אחר הביאה לארץ / החורבן". וכמשנ"ת.

[עץ הזית]

שמיטות ויובלים תלוי בביאתן לארץ, ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם

אין נפק"מ "אחר כמה שנים אנו מבריאת העולם" - אבל יש נפק"מ "כמה שנים אנו אחר הביאה לארץ / החורבן". וכמשנ"ת.

לטענתך אם המחלוקת הזו היתה בזמן התנאים בדור הסמוך לחורבן - אז הם היו מוכיחים אחד לשני את שיטתם מכך שבית המקדש כבר נחרב?
ברור שהמניין ליצירה אינו מגיע ממסורת עצמאית ומוסכמת של מניית שנות העולם, אלא יסודו בדרשות סדר עולם, וכל מחלוקת על סדר עולם המשפיעה על מספר השנים בין בריאת העולם לבין חורבן הבית - אינה מחלוקת על זמן החורבן אלא על זמן בריאת העולם (ואכן לשיטות אלו עברו יותר שנים מבריאת העולם ועד החורבן, אבל מספר השנים מהחורבן ואילך לא משתנה כלל על ידיהן).

[צופה_ומביט]

מה ז"א שאנו יודעים כמה שנים עברו מאז החורבן ועד עתה? הרי זה תלוי באיזו שנה נחרב הבית.

אנחנו יודעים באיזו שנה למניין שטרות נחרב הבית, וכל המחלוקות בנוגע להיסטוריה שקדמה לכך אינם משנים לא את זמן החורבן ולא את זמן תחילת מניין שטרות אלא את זמן בריאת העולם.

כיצד יודעים באיזו שנה לשטרות חרב הבית?
האם יש תיעוד רצוף של מנין השטרות מאז החורבן ועד עכשיו?
איך יודעים היכן אנו כיום למנין השטרות? / כמה שנים בדיוק עברו מהחורבן עד אלינו?
האם אף אחד מחלקי המשוואה הזו לא נזקק עבור ביסוסו למנין השנים מבריאת העולם?

באם אין רצף של מנין השטרות עד אלינו, [וגם לא יודעים באופן נפרד כמה שנים בדיוק עברו מהחורבן עד אלינו], אלא נזקקים בזה לתיאום בין מנין השטרות לתאריכים כלשהם לבריאת העולם [למשל שגאון פלוני כתב תאריך בימיו למנין השטרות ויודעים באיזו שנה לבריאת עולם כתב זאת, וכיו"ב] הרי ששוב חזר הדבר להיות תלוי באיזו שנה עומדים אנו לבריאת עולם [אי נמי: באיזו שנה לבריאת עולם אכן כתב זאת אותו גאון, וכיו"ב], ולרמב"ן הוא כמה עשרות שנים קדימה מהמנין המקובל.

אמנם אפשר לומר שהראיות הן כך [וכיו"ב]:
גאון שיודעים את שיטתו במנין השנים מבריאת העולם [שהיא כמקובל] כתב תאריך לבריאת עולם בימיו וכתב שהוא כך וכך לשטרות. לפי שיטתו/שיטתנו במנין השנים לבריאת עולם אנו עומדים כיום בשנת ה'תשפג לבריאת עולם, דהיינו סך פלוני של שנים עברו מאז אותו מאורע בימיו, ממילא ידוע כמה היום לשטרות.
והיות שעל הסך הזה לא חולק הרמב"ן [שחולק רק על מהו התאריך לשנות עולם, אבל לא על סך שנים ממאורע למאורע לאחר יציאת מצרים], הרי שגם לפי הרמב"ן אנו יודעים כמה היום לשטרות / כמה שנים עברו מהחורבן, וממילא גם לרמב"ן יודעים אנו היכן אנו עומדים בשנות שמיטה.

אבל:
א. אם הכל תלוי במנין השטרות, והוא ידוע ומוסכם [כי: 1. מוסכם באיזו שנה לשטרות חרב הבית, 2. מוסכם באיזו שנה לשטרות אנו עכשיו, 3. אי נמי: מוסכם כמה שנים עברו מהחורבן עד עכשיו, 4. ומוסכם שהחורבן היה במוצאי שביעית, 5. וההסכמה הזו היא כי ידיעות אלה אינן תלויות בשום שלב במנין השנים לבריאת העולם אלא עומדות בפני עצמן] אם כן מדוע יש מחלוקת לגבי שנת שמיטה [בהפרש של שנה אחת] שתלויה באיזו שנה לבריאת עולם חרב הבית? ג'תתל או ג'תתכט. הרי יש לנו את מנין השטרות כנ"ל [או את סך השנים הידוע מהחורבן עד אלינו] + הקביעה המוסכמת שהחורבן היה במוצאי שביעית, ואיננו זקוקים בזה כלל למנין שנים לבריאת העולם.
ואם בכ"ז יש קשר/צורך למנין השנים לבריאת עולם, וכמו שכתבתי שאותן קביעות למנין השטרות [באיזו שנה לשטרות חרב הבית / באיזו שנה לשטרות אנו עכשיו / כמה שנים עברו מהחורבן עד אלינו] תלויות בעצמן בכך, א"כ שוב לשיטת הרמב"ן כל המנין זז בכמה עשרות שנים קדימה.
ב. צריך לדעת מהיכן לקח אותו גאון את הקביעה של מנין השטרות שלו. אם זהו כי היה עד אליו רצף של שימוש במנין זה מתחילתו, וכתב זאת כדבר פשוט ומוסכם וידוע לכל - ניחא. אבל אם הוא בעצמו נשען בזה על איזה חשבון של תיאום בין מנין השטרות [בזמן כלשהו] למנין שנות עולם [שלשיטתו/שיטתנו הוא כך וכך], שוב לשיטת הרמב"ן זה אחרת [אא"כ נדע בדיוק על מה ביסס אותו גאון את התיאום הזה שלו, ונתאים את הדברים עם שיטת הרמב"ן בהזזה של מספר השנים הנצרך, באם נוכל, באופן ששוב יהיה לנו סך שנים מוסכם ומחלוקת רק לגבי התאריך שלו].

שאלה נוספת:
אפילו אם ידוע בצורה נפרדת מנין השנים מהחורבן עד אלינו, והוא מוסכם לכולי עלמא - האם הקביעה שהחורבן היה במוצאי שביעית אינה תלויה בעצמה במנין שנות עולם? [נניח הסדר עולם לשיטתו].

[עץ הזית]

מסורת מניין השטרות היה באופן רציף אצל הגאונים, וגם אחר כך בתימן.
לגבי המחלוקת על שנת החורבן ושנת השמיטה, אם כוונתך למחלוקת בין תוס' לרא"ש - זו מחלוקת באיזו שנה למניין שטרות חרב הבית, ואם כוונתך למחלוקת שיש לדעת הגר"א בין הרמב"ם וסיעתו לבין הראשונים האשכנזים - זו אכן מחלוקת של שנה אחת במניין שטרות (ויש בזה עדיפות לשיטת הגאונים והרמב"ם שכן לאשכנזים לא היתה מסורת עצמאית על מניין שטרות כמו בבבל ובתימן, אבל אפשר לטעון שדעת הראשונים האשכנזים לא נדחית מפני מסורת בבל ותימן כי אולי בזמן כל שהוא בזמן הגאונים "טעי ספרא" ואכמ"ל. ומכל מקום קיימא לן להלכה כשיטת הגאונים והרמב"ם בזה, וכן מוכח גם ממקורות היסטוריים חיצוניים).
דבר נוסף: התיאום בין מניין שטרות למניין שנות עולם - מבוסס על הגמרא בעבודה זרה (אבל השתנה בזמן הגאונים כשהחליטו למנות את שנות עולם מבהר"ד - כך שכעת ההפרש בין המניינים הוא 3449, ולא 3448 כמו בזמן הגמרא), אבל ברור שמדובר שם על מניין שנות עולם לפי שיטת סדר עולם, וגם אם הרמב"ן היה צריך להסיק את מניין שטרות מתוך מניין שנות עולם הוא היה עושה זאת בהתבסס על הגמרא המבוססת על סדר עולם ולא על שיטתו בפירוש החומש כי ידוע שהגמרא דיברה לפי סדר עולם.

[עץ הזית]

שאלה נוספת:
אפילו אם ידוע בצורה נפרדת מנין השנים מהחורבן עד אלינו, והוא מוסכם לכולי עלמא - האם הקביעה שהחורבן היה במוצאי שביעית אינה תלויה בעצמה במנין שנות עולם? [נניח הסדר עולם לשיטתו].

הקביעה שהחורבן היה במוצאי שביעית היא מסורת שהיתה בידי חז"ל מזמן החורבן ושנויה בברייתא (אם כי יש צד בגמרא בערכין שכוונת הברייתא רק שבחורבן בית ראשון היה מוצאי שמיטה, אבל בחורבן בית שני אינה מוצאי שמיטה לרבנן אלא לר' יהודה ולצד זה הברייתא היא לשיטת רבנן - ולצד זה המסורת שבית שני חרב במוצאי שמיטה אינה מפורשת בברייתא, אבל עדיין זה שבפועל כך הוא חשבון השמיטה [וכר' יהודה] מפורש בגמרא בעבודה זרה). ויש בגמרא דיון איך זה יוצא כך (ולכו"ע החשבון אינו מתחיל בבריאת העולם אלא או בתחילת בית שני או בעליית עזרא) אבל גם אם היתה מחלוקת על זמן בית שני עצמו זה לא היה מערער על המסורת ששנת החורבן היא מוצאי שמיטה.

[במסתרים]

ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם

מה עם חשבון המולדות וקביעת המועדות?

[יאיר אתמר]

ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם

מה עם חשבון המולדות וקביעת המועדות?

יש שיטות שזה רק חישוב אחורה, ראה תו"ש חי"ג עמ' קי והלאה (וראה גם פה).

[זיז שדי]

ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם

מה עם חשבון המולדות וקביעת המועדות?

בעצם לא צריך להתחיל כי אם מ"החודש הזה לכם" שהיה מולד חודש ניסן וממנו תמנה עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ושבעים ושלשה חלקים לכל חודש. (או תקדש על פי הראיה כל חודש) ועיין רש"י הראשון בתחילת התורה ותראה נחת

[סעדיה]

ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם

מה עם חשבון המולדות וקביעת המועדות?

בעצם לא צריך להתחיל כי אם מ"החודש הזה לכם" שהיה מולד חודש ניסן וממנו תמנה עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ושבעים ושלשה חלקים לכל חודש. (או תקדש על פי הראיה כל חודש) ועיין רש"י הראשון בתחילת התורה ותראה נחת

נפק"מ לברכת החמה

[ר_חיים_הקטן]

כמדומני שר' עזריה האדומי כבר העיר בזה בספרו מאור עינים.

[במסתרים]

לא צריך להתחיל כי אם מ"החודש הזה לכם" שהיה מולד חודש ניסן וממנו תמנה

עד כי יבא שילה ואנחנו עושים במועדות ע"פ החשבון המסור בידינו הכל תלוי במספר שנים מאז היתה הארץ, וההולך במדבר ואין לוח בידו רואה כמה ימים ושנים עברו מן בהר"ד ויקבע ר"ה.
אם אין מנין מה נעשה?

(הוא הדין אם יחשב ליצ"מ, אך גם שם אין לו מנין מוסכם.)

[זיז שדי]

לא צריך להתחיל כי אם מ"החודש הזה לכם" שהיה מולד חודש ניסן וממנו תמנה

עד כי יבא שילה ואנחנו עושים במועדות ע"פ החשבון המסור בידינו הכל תלוי במספר שנים מאז היתה הארץ, וההולך במדבר ואין לוח בידו רואה כמה ימים ושנים עברו מן בהר"ד ויקבע ר"ה.
אם אין מנין מה נעשה?

(הוא הדין אם יחשב ליצ"מ, אך גם שם אין לו מנין מוסכם.)

ה"ה אם יחשב מחדש אייר שנת תשנ"ח או לאחור משנת ו אלפים תתקלח. הוא צריך למצוא שנה וחדש שהוא יודע מולדו וכמה שנים עברו מאז או יעברו עד אז ולמנות.
הוא גם יכול להמציא שנה שלא היתה או שנה שלא תהיה ולמנות. כל מה שהוא צריך לדעת זה מספר שנים ומולד הראוי.

[במסתרים]

ה"ה אם יחשב מחדש אייר שנת תשנ"ח או לאחור משנת ו אלפים תתקלח. הוא צריך למצוא שנה וחדש שהוא יודע מולדו וכמה שנים עברו מאז או יעברו עד אז ולמנות.

הוא אשר דברנו אליך. אנחנו סומכים על בהר"ד ומספר השנים שמאז ועד עתה למנין שאנו מונין. ודאי שלזה אין נפק"מ אם ברה"ע היתה לפני התשפ"ג שנה או התשפ"ד, כל שאנו מכוונים לשנה אחת מסויימת, אבל אם תוסיף שנים לחשבון אין אנחנו מסכימים על סך השנים שעברו.

[בן מיכאל]

זה לא המקום היחיד שיש דעות על מניין השנים - יש את שיטת המדרש קהלת, הרד"ק, והראב"ד בעל סדר הקבלה, הסוברים שבית ראשון עמד ארבע מאות עשרים וחמש שנים.
יש את שיטת הגמרא בסנהדרין שאברהם אבינו היה קטן מהרן ומנחור - ונוסף עוד שתי שנים.
יש את הראשונים שסוברים שהתקופה הפרסית היתה יותר מחמישים ושתים שנה.
אגב, יש דעות בחז"ל שבני ישראל היו במצרים ארבע מאות שנה כפשוטו, וזה כמובן מוסיף עוד הרבה שנים.

[יאיר אתמר]

לא צריך להתחיל כי אם מ"החודש הזה לכם" שהיה מולד חודש ניסן וממנו תמנה

עד כי יבא שילה ואנחנו עושים במועדות ע"פ החשבון המסור בידינו הכל תלוי במספר שנים מאז היתה הארץ, וההולך במדבר ואין לוח בידו רואה כמה ימים ושנים עברו מן בהר"ד ויקבע ר"ה.
אם אין מנין מה נעשה?

(הוא הדין אם יחשב ליצ"מ, אך גם שם אין לו מנין מוסכם.)

ה"ה אם יחשב מחדש אייר שנת תשנ"ח או לאחור משנת ו אלפים תתקלח. הוא צריך למצוא שנה וחדש שהוא יודע מולדו וכמה שנים עברו מאז או יעברו עד אז ולמנות.
הוא גם יכול להמציא שנה שלא היתה או שנה שלא תהיה ולמנות. כל מה שהוא צריך לדעת זה מספר שנים ומולד הראוי.

לא הבנת כוונתו.

ניתן אמנם להתחיל מכל מולד שנרצה - שהיה ושיהיה.
אך מאחר והמולדות שלנו אינם קשורים להתלכדות פיזית,
אלא הם קבועים לאינטרוולי-זמן,
יש צורך לקבוע מולד מוצא.
ובכן, מולד המוצא של הלוח שלנו הוא בהר"ד (של תוהו; וי"ד של יצירה).
יש הסבורים כי הקביעה הזאת היא רטרואקטיבית,
כלומר, מתישהו במאות הראשונות לספירה חישבו מן התלכדות אמיתית (או קרובה) שהייתה אז,
אחורה עד בריאת העולם (לפי ס"ע), על פי אינטרוול קבוע של כט יב תשצג,
וכך יצא להם מולד המוצא של בהר"ד.
לפי זה, מולד המוצא הזה - אינו באמת מולד המוצא,
כי אם אותה התלכדות שהתרחשה אי שם בתקופת ייסוד הלוח,
ובהר"ד אינו אלא מוסכמה היפותטית בלבד.
אחרים סבורים כי להיפך, תחילה ידעו שמולד תשרי של יצירה הוא וי"ד (ראה למשל תוס' ר"ה ח ע"א),
ועל פי ידיעה זו חישבו קדימה.
לפי השיטה הזאת, אם מזיזים את שנת היצירה,
מולד המוצא נשאר בוי"ד, אך בשנה אחרת,
וכשנחשב קדימה, יהיה שינוי בתאריך המולדות.

[רק להעיר, כי מולד וי"ד = 08:16 בע', 26 בספטמבר, 3760- (בלוח היוליאני, ובלי שנת אפס). התלכדות אמיתית הייתה ביום שלפני, בשעה 15:26. (על פי תוכנת Stellarium ותוכנת Kalendis (של ד"ר אירווינג ברומברג מטורונטו); לפי תוכנת PLSV (מבית Alcyone) ההתלכדות הייתה בשעה 17:45. שקיעת החמה הייתה בשעה 18:15 בע'.)
ואגב אעיר עוד, כי מה שנאמר פה אינו מדויק לגמרי: לפי התוכנות הנ"ל התלכדות אמיתית בתחילת חודש ניסן של תוהו אינה בתחילת ליל רביעי, אלא בשעה 07:20 (ב-2 באפריל), איחור של קרוב ל-14 שעות.]
______

הזכירו למעלה את נושא המניין לבריאת העולם,
בהקשר זה ראוי לציין לשני מאמרים אלו:
שי ואלטר
רחמים שר-שלום

[בינה להבין]

רמב"ן שמות פרק יב
ודעתי בדרך הפשט כי ה' אמר לאברהם, ידוע תדע כי טרם תתי לך הארץ הזאת גר יהיה זרעך בארץ לא להם ימים רבים ארבע מאות שנה, ולא חשש להודיע השלשים, כי אמר לו עוד ודור רביעי ישובו הנה (שם טו טז), להודיעו שלא ישובו מיד בסוף ארבע מאות עד הדור הרביעי שיהיה שלם עון האמורי, ירמוז לשלשים שנה הללו, כי עמדם במדבר ארבעים שנה לא מפני עון האמורי שלא נשלם ... והנה אם נאמר שטעם כי גר יהיה זרעך מעת שיהיה לך זרע, ונתחיל החשבון משנולד יצחק, תהיה עמידתם במצרים מאתים וארבעים שנה כפי הפירוש שהזכרנו. גם זה לדעתי איננו דרך הפשט על נכון, שכל ימי אברהם לא יקרא הגלות בזרעו. והנכון שיאמר כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה מן היום הזה. והענין לאמר לו, לא ינחלו בניך הארץ הזאת אשר אני נותן להם מיד, אבל יהיו גרים כמוך בארץ לא להם ארבע מאות שנה, ועוד לא ישובו הנה עד הדור הרביעי למלאת ארבע מאות ושלשים. ואם כן תהיה עמידתם במצרים כמו מאתים ועשרים שנה, או קרוב לזה. ואם יהיה חשבון של אותיות רד"ו שמה (בראשית מב ב) מסורת בישראל, יתכן שירמוז ליורדים עצמם, שאחרי מות יעקב יעמדו הם שם מאתים ועשר שנים. ועם י"ז יהיו רכ"ז:

כדי להסביר את המספר 430 שנה - הרמב"ן מעלה שלוש אפשרויות כמה זמן היינו במצרים: 240 שנה, 220 או 227
לפי זה לכאורה מנין השנים לבריאת העולם צריך להשתנות, דהיינו שהשנה היא לא תשפ"ג, אלא: תתי"ג, תשצ"ג או ת"ת
האמנם? האם יש מי שהעיר על כך?

שאלת תם. האם יתכן דלדעת הרמב'ן יש מנין מקובל מבריאת העולם עד היום [בנוגע ברכת החמה וכדו'], ואם מוסיף בשנים עד ברית בין הבתרים יכול לחסרן בתקופה אחרת [כגון בימי השופטים או בימי בית שני]?

(ואולי באמת דעת הרמב'ן שענין ברכת החמה הוא לא להלכה כמבואר בשכנה"ג סי רכט [ובחת'ס או'ח סי' נו] שיש סוברים כן, ולפי הנ'ל ניתוסף טעם משום דבאמת אין לנו ודאית גמורה מאיזה שנה להתחיל למנות)