צופה_ומביט כתב:אכן, וכמדומני שכבר עמדו בזה, ואם אני זוכר נכון גם אני הקטן הערתי ע"ז בפורום לפחות פעם אחת.
הרמב"ן מציע כאן כמה אפשרויות כדבר של מה בכך, בזמן שהוא נוגע לכל מנין שנות עולם שלנו [ולשנות שמיטה].
אנחנו יודעים באיזו שנה למניין שטרות נחרב הבית, וכל המחלוקות בנוגע להיסטוריה שקדמה לכך אינם משנים לא את זמן החורבן ולא את זמן תחילת מניין שטרות אלא את זמן בריאת העולם.צופה_ומביט כתב:מה ז"א שאנו יודעים כמה שנים עברו מאז החורבן ועד עתה? הרי זה תלוי באיזו שנה נחרב הבית.
זיז שדי כתב:שמיטות ויובלים תלוי בביאתן לארץ, ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם
לטענתך אם המחלוקת הזו היתה בזמן התנאים בדור הסמוך לחורבן - אז הם היו מוכיחים אחד לשני את שיטתם מכך שבית המקדש כבר נחרב?צופה_ומביט כתב:אין נפק"מ "אחר כמה שנים אנו מבריאת העולם" - אבל יש נפק"מ "כמה שנים אנו אחר הביאה לארץ / החורבן". וכמשנ"ת.זיז שדי כתב:שמיטות ויובלים תלוי בביאתן לארץ, ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם
עץ הזית כתב:אנחנו יודעים באיזו שנה למניין שטרות נחרב הבית, וכל המחלוקות בנוגע להיסטוריה שקדמה לכך אינם משנים לא את זמן החורבן ולא את זמן תחילת מניין שטרות אלא את זמן בריאת העולם.צופה_ומביט כתב:מה ז"א שאנו יודעים כמה שנים עברו מאז החורבן ועד עתה? הרי זה תלוי באיזו שנה נחרב הבית.
הקביעה שהחורבן היה במוצאי שביעית היא מסורת שהיתה בידי חז"ל מזמן החורבן ושנויה בברייתא (אם כי יש צד בגמרא בערכין שכוונת הברייתא רק שבחורבן בית ראשון היה מוצאי שמיטה, אבל בחורבן בית שני אינה מוצאי שמיטה לרבנן אלא לר' יהודה ולצד זה הברייתא היא לשיטת רבנן - ולצד זה המסורת שבית שני חרב במוצאי שמיטה אינה מפורשת בברייתא, אבל עדיין זה שבפועל כך הוא חשבון השמיטה [וכר' יהודה] מפורש בגמרא בעבודה זרה). ויש בגמרא דיון איך זה יוצא כך (ולכו"ע החשבון אינו מתחיל בבריאת העולם אלא או בתחילת בית שני או בעליית עזרא) אבל גם אם היתה מחלוקת על זמן בית שני עצמו זה לא היה מערער על המסורת ששנת החורבן היא מוצאי שמיטה.צופה_ומביט כתב:שאלה נוספת:
אפילו אם ידוע בצורה נפרדת מנין השנים מהחורבן עד אלינו, והוא מוסכם לכולי עלמא - האם הקביעה שהחורבן היה במוצאי שביעית אינה תלויה בעצמה במנין שנות עולם? [נניח הסדר עולם לשיטתו].
זיז שדי כתב:ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם
במסתרים כתב:זיז שדי כתב:ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם
מה עם חשבון המולדות וקביעת המועדות?
במסתרים כתב:זיז שדי כתב:ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם
מה עם חשבון המולדות וקביעת המועדות?
זיז שדי כתב:במסתרים כתב:זיז שדי כתב:ואין שום נפק"מ אחר לכמה שנים אנו מבריאת העולם
מה עם חשבון המולדות וקביעת המועדות?
בעצם לא צריך להתחיל כי אם מ"החודש הזה לכם" שהיה מולד חודש ניסן וממנו תמנה עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ושבעים ושלשה חלקים לכל חודש. (או תקדש על פי הראיה כל חודש) ועיין רש"י הראשון בתחילת התורה ותראה נחת
זיז שדי כתב:לא צריך להתחיל כי אם מ"החודש הזה לכם" שהיה מולד חודש ניסן וממנו תמנה
במסתרים כתב:זיז שדי כתב:לא צריך להתחיל כי אם מ"החודש הזה לכם" שהיה מולד חודש ניסן וממנו תמנה
עד כי יבא שילה ואנחנו עושים במועדות ע"פ החשבון המסור בידינו הכל תלוי במספר שנים מאז היתה הארץ, וההולך במדבר ואין לוח בידו רואה כמה ימים ושנים עברו מן בהר"ד ויקבע ר"ה.
אם אין מנין מה נעשה?
(הוא הדין אם יחשב ליצ"מ, אך גם שם אין לו מנין מוסכם.)
זיז שדי כתב:ה"ה אם יחשב מחדש אייר שנת תשנ"ח או לאחור משנת ו אלפים תתקלח. הוא צריך למצוא שנה וחדש שהוא יודע מולדו וכמה שנים עברו מאז או יעברו עד אז ולמנות.
זיז שדי כתב:במסתרים כתב:זיז שדי כתב:לא צריך להתחיל כי אם מ"החודש הזה לכם" שהיה מולד חודש ניסן וממנו תמנה
עד כי יבא שילה ואנחנו עושים במועדות ע"פ החשבון המסור בידינו הכל תלוי במספר שנים מאז היתה הארץ, וההולך במדבר ואין לוח בידו רואה כמה ימים ושנים עברו מן בהר"ד ויקבע ר"ה.
אם אין מנין מה נעשה?
(הוא הדין אם יחשב ליצ"מ, אך גם שם אין לו מנין מוסכם.)
ה"ה אם יחשב מחדש אייר שנת תשנ"ח או לאחור משנת ו אלפים תתקלח. הוא צריך למצוא שנה וחדש שהוא יודע מולדו וכמה שנים עברו מאז או יעברו עד אז ולמנות.
הוא גם יכול להמציא שנה שלא היתה או שנה שלא תהיה ולמנות. כל מה שהוא צריך לדעת זה מספר שנים ומולד הראוי.
אבקברד כתב:רמב"ן שמות פרק יב
ודעתי בדרך הפשט כי ה' אמר לאברהם, ידוע תדע כי טרם תתי לך הארץ הזאת גר יהיה זרעך בארץ לא להם ימים רבים ארבע מאות שנה, ולא חשש להודיע השלשים, כי אמר לו עוד ודור רביעי ישובו הנה (שם טו טז), להודיעו שלא ישובו מיד בסוף ארבע מאות עד הדור הרביעי שיהיה שלם עון האמורי, ירמוז לשלשים שנה הללו, כי עמדם במדבר ארבעים שנה לא מפני עון האמורי שלא נשלם ... והנה אם נאמר שטעם כי גר יהיה זרעך מעת שיהיה לך זרע, ונתחיל החשבון משנולד יצחק, תהיה עמידתם במצרים מאתים וארבעים שנה כפי הפירוש שהזכרנו. גם זה לדעתי איננו דרך הפשט על נכון, שכל ימי אברהם לא יקרא הגלות בזרעו. והנכון שיאמר כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה מן היום הזה. והענין לאמר לו, לא ינחלו בניך הארץ הזאת אשר אני נותן להם מיד, אבל יהיו גרים כמוך בארץ לא להם ארבע מאות שנה, ועוד לא ישובו הנה עד הדור הרביעי למלאת ארבע מאות ושלשים. ואם כן תהיה עמידתם במצרים כמו מאתים ועשרים שנה, או קרוב לזה. ואם יהיה חשבון של אותיות רד"ו שמה (בראשית מב ב) מסורת בישראל, יתכן שירמוז ליורדים עצמם, שאחרי מות יעקב יעמדו הם שם מאתים ועשר שנים. ועם י"ז יהיו רכ"ז:
כדי להסביר את המספר 430 שנה - הרמב"ן מעלה שלוש אפשרויות כמה זמן היינו במצרים: 240 שנה, 220 או 227
לפי זה לכאורה מנין השנים לבריאת העולם צריך להשתנות, דהיינו שהשנה היא לא תשפ"ג, אלא: תתי"ג, תשצ"ג או ת"ת
האמנם? האם יש מי שהעיר על כך?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים