◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

[אותה אבקש]

התבשרנו כי הגאון הגדול רבי יונה רכניצר זצלה"ה ראש ישיבת טשערנאביל השיב נשמתו הטהורה לבוראה ביני עמודי דגרסי.

איש האשכולות, שהכל בו.

כל מהותו העמקה ומחשבה, עומק לפנים מעומק.

כמה היה עמל ומתייגע בעומקה של סוגיא, היאך קרן אור פניו מחידוש מתוק, מפשט מעמיק בדברי הראשונים.

תלמיד מובהק לרבותיו רבי נחום והגרי"ד קאפעלמאן זצ"ל ויבדל"ח רבי יונתן דייוויד שליט"א.

כעת שעת חימום וקשה להאריך, בעזהשי"ת בהמשך.

[אור עולם]

תלמיד מובהק לרבותיו רבי נחום והגרי"ד קאפעלמאן זצ"ל ויבדל"ח רבי יונתן דייוויד שליט"א.

היה ה'חוזר' ביחד עם יבלחט"א הגרח"י הכהן קפלן שליט"א, והיה מרתק לראות כיצד משלימים זא"ז.

[בריה נמוכה]

מה פירוש חוזר ?
על מה ? איפה ?

ראה עוד כאן הגאון האמיתי ר' יונה רכניצר זצ"ל ראש ישיבת טשערנוביל.

[אור עולם]

חוזר על ה'מאמר' של יבלחט"א מו"ר הגרי"ד דויד שליט"א בישיבת 'פחד יצחק'.

[יוסף חיים אוהב ציון]

מראשי ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים וחבר הוועדה הרוחנית של עיתון 'יתד נאמן', בפטירתו היה 89.

נולד בכ"ד בכסלו תרצ"ה, לאביו הרב צבי קופשיץ זצ"ל, מראשי בית היתומים 'דיסקין'. בבית אביו גדל על ברכי התורה, למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' ולאחר מכן עלה ללמוד בישיבת 'תפארת צבי' ובישיבת חברון בירושלים, שם היה מחשובי התלמידים.

בהגיע לפרקו נישא לרעייתו הרבנית מרת טובה ברלינסקי ועבר להתגורר בשכונת גאולה בירושלים. גאונותו בתורה התפרסמה בעיר, והוא נקרא על ידי חכם שלום כהן זצ"ל, והגאון רבי משה צדקה לשמש כר"מ בישיבת 'פורת יוסף', לאחר הקמתה מחדש בשכונה. בהמשך, כשעבר להתגורר בשכונת נווה צבי בירושלים, היה לאחד מרבני השכונה החשובים שרבים שחרו לפתחו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

המספיד שהרתית את הלבבות, היה הג"ר שמואל בצלאל יבדל לחטו"א על החסד של הרב בגופו.
בעה בני שהיה תלמידו יעלה בקרוב סיפורים מפליאים עליו.

[תוכן]

שייף עייל שייף נפיק, גריס באורייתא תדירה, ענוותן כהלל, לבבי, גומל חסדים, פתוח, מבין ענין, איש שיחה, צדיק גמור, הקים משפחה לתפארת. הכרתי אותו מקרוב. חבל על דאבדין ולא משתכחין.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הגאון הצדיק רבי דוד בוסו חתן סידנא בבא סאלי זצוק"ל.

[חרט]

בעה בני שהיה תלמידו יעלה בקרוב סיפורים מפליאים עליו.

מצפים!

[בראנסוויל]

נלב"ע הגאון אב בחכמה ורך בשנים ר' קלונימוס זאב הכהן גראס ז"ל, בעמח"ס פרי הגן על פרי מגדים ועוד.

https://tablet.otzar.org/#/book/141820/ ... /0/end/0/c

שימש בהוראה עשרות בשנים בבית הוראה של התאחדות הרבנים.

הלויתו יוצאת כעת מבית מדרשו מעשי למלך ווייצען.

[גלאגוזים]

נלב"ע הגאון אב בחכמה ורך בשנים ר' קלונימוס זאב הכהן גראס ז"ל, בעמח"ס פרי הגן על פרי מגדים ועוד.

https://tablet.otzar.org/#/book/141820/ ... /0/end/0/c

שימש בהוראה עשרות בשנים בבית הוראה של התאחדות הרבנים.

???

[הוד_והדר]

רך בשנים?

בן ס"ב, אם כי זה צעיר, אבל בכל זאת לא רך בשנים.

[מן הדרום]

הגה"צ הרב יהושע רוזן
מראשוני וגדולי תלמידי הרצי"ה קוק

צילום אזכרה במלאות שנה https://www.youtube.com/watch?v=ZvouUYfYof8

[מן הדרום]

שכתוב של משהו מהדברים שנאמרו שם

[אליסף]

הגאון ר' מאיר וינברג ר"מ בתורה ודעת
(חתנו של ר' ישעיה שמעונוביץ ר"י רבינו יעקב יוסף מגדולי מיר וקמניץ מח"ס עמודי שיש)

[איש_ספר]

הגאון ר' מאיר וינברג ר"מ בתורה ודעת
(חתנו של ר' ישעיה שמעונוביץ ר"י רבינו יעקב יוסף מגדולי מיר וקמניץ מח"ס עמודי שיש)

ר ישעיה שמענוביץ מח"ס עמודי שיש לא למד במיר ולא בקמניץ אלא בקלעצק אצל הגרא"ק ואח"כ בארה"ב היה ר"מ בישיבת רבנו יעקב יוסף RJJ בניו יורק. וכנראה איתחלף לך בר' נח שימנוביץ שלמד במיר ובקמניץ אצל רב"ב.

[מחולת המחנים]

רבי ישעיה שמעונוביץ למד גם בישיבת מיר.
נכדו שליט"א, בנו של הנפטר זצ"ל, אמר לי כי סביו היה הבעל קורא במיר.
הוא הוסיף ואמר לי כי בעת קריאת מגילת קהלת בישיבה, הורה לו ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל לומר לפני כן בלחש ברכה על המגילה, (דעת הרמ"א שלא לומר ברכה על מגילת קהלת וכן המנהג בחו"ל, דעת הגר"א לומר ברכה על מגילת קהלת, ועל פיו הנהיגו כך הפרושים בא"י).
היה גם תלמיד של רבי אהרן קוטלר בקלצק.
ראה תולדותיו בתחילת ספרו עמודי שש ח"ג.

רבי נח שמעונוביץ ראש ישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב (כפר חסידים) היה תלמיד מובהק של רבי ברוך בער, ולמד כנראה גם במיר.
אשכול עליו כאן
viewtopic.php?p=695046&sid=b5c34405285ed2148948752c55575665#p695046

[בוצינא]

הגהצ-רבי-משה-איבגי-זצל-11.jpg (98.58 KiB) נצפה 9848 פעמים

ברוך דיין האמת: הלך לעולמו בשיבה טובה (92) הגאון הצדיק רבי משה איבגי זצ"ל ראש מוסדות 'אור ישראל' בבני ברק ותל אביב, ובעל מחבר 17 ספרי 'חכמת המצפון'.

נולד במרוקו בי"ז טבת תרצ"ב לאביו רבי ישראל איבגי ז"ל ולאמו מרת אסתר ע"ה. בילדותו למד במוסדות "אוצר התורה" כמו כן גדל על ברכי דודו הגאון רבי אברהם איבגי זצ"ל. בגיל 16 הגאון רבי דוד בר חן זצ"ל רבה של שדרות דאג לשלוח אותו לצרפת בשליחותו של הגאון רפאל עבו זצ"ל מייסד מוסדות "אוצר התורה".

בבחרותו למד בישיבת 'אור יוסף' נובהרדוק בצרפת אצל מורו ורבו הגאון רבי גרשון ליבמן זצ"ל וכל חייו מסר נפשו למען הכלל והפרט.

בשנת תשט"ז הגיע לפרק האיש מקדש ונשא את רעיתו הרבנית תחי' בת דודו הגאון רבי אליהו איבגי זצ"ל וקבע את מקום מושבו בקריה בסמוך לישיבה בצרפת וזאת כדי להמשיך להרביץ תורה ומוסר לצד מורו ורבו רבי גרשון ליבמן זצ"ל וזכה להעמיד תלמידים הרבה. גם כשחזר רבינו לישיבה, הרב איבגי המשיך במסירת שיעורים ושיחות כאחד מרבני הישיבה. באותם שנים כאשר רבינו רבי גרשון ליבמן זצ"ל היה נוסע לארה"ב לאסוף כספים, הוא מינה את תלמידו רב משה איבגי לכהן כראש הישיבה. עם השנים הקים סמינר לבנות בעיר "טרילפור" מה שהיה נצרך ביותר באותם שנים באזור זה, ובמקביל הקים ישיבה לצעירים עבור בחורים עולים ממרוקו שזכה להציל רבים משמד רוחני ורבים מהם הקימו בתים של תורה ברבות השנים.

בשנת תשל"ג עבר לעיר 'ניס' שבצרפת, באותה תקופה הייתה בה שממה רוחנית ממש וכשראה את המצב, מיד כינס את ראשי הקהל במקום ודיבר איתם על הצורך להקים מוסדות חינוך לבנים ולבנות בדרך מסורת ישראל שנהגו בה אבותינו וכך הקים את מוסדות "בית יוסף" אשר כללו מגן הילדים, תלמוד תורה, בית ספר "בית יעקב", סמינר, ישיבה לצעירים, מקווה טהרה וכולל לאברכים. מוסדות "אוצר התורה" בצרפת הנודעים כששמעו על הצלחתו ועל מסירותו למען חינוך ילדי ישראל וחיזוק וביצור הדת, מינוהו באותו זמן למנהל מוסדות "אוצר התורה" בצרפת.

במשך הזמן זכה לסייעתא דשמיא והמקום קרם עור וגידים ורבים התחזקו ומוסדות התורה היו מלאים מבני ומבנות התושבים המקומיים והמקום הפך למגדלור ממש – "מרכז רוחני פורח", זכה לראות רבים מהם שהקימו בתים של תורה ויראה והיו בקשר עמו במשך כל השנים גם כבר שעזב את המקום.

בשנת תשמ"ג עלה לארץ הקודש והקים בעיר בני ברק את מוסדות "אור ישראל" ברחוב חבקוק שכלל בתוכו כולל אברכים, בית מדרש וישיבה. זמן קצר אחר כך הקים ישיבה לבעלי תשובה "צמח ישראל" בתל אביב, שם היה מוסר בפניהם שיעורים ושיחות מוסר לעיתים קרובות.

פרק מרכזי בחייו היה חיבור ספרי 'חכמת המצפון' 17 חלקים על חמישה חומשי תורה מלוקטים מגדולי בעלי המוסר, הספרים התקבלו בעולם התורני וכל אצל רבים מגדולי ישראל הספר היה מונח תדיר על השולחן, כך גם אצל מרן חכם שלום כהן זצ"ל נשיא מועצת חכמי התורה.

הספר זכה להסכמות ממרנן הגר"ע יוסף זצ"ל הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, הגרח"פ שיינברג זצ"ל הגר"נ קרליץ זצ"ל ועוד.

נכדו הרב אליהו בר חן ראש בית מדרש "תורת דוד" שאל אותו מה היה המניע אותו בעיקר להשקיע בספרים אלו בדרך המוסר, והסביר שיום אחד התבונן מדוע אנשים לא אוהבים ללמוד מוסר והבין כי מוסר לא מדבר לאנשים תמיד באותו הזמן להם זקוקים להתעורר ולכן אין להם ענין בלימוד המוסר, לכן החליט לכתוב ביאור על כל פרשה ופרשה ובתוך הדברים הביא מאמרים מכל בעלי המוסר וכך הכניס בחוכמה את ענין המוסר שהגיע תוך כדי הלימוד בעיון על הפרשה.

היה איש מוסר, בעל מידות נאצלות, ענוותן ושפל ברך שהקריב את עצמו למען הזולת.

בשנים האחרונה חלה הידרדרות בבריאותו ואז החל בכתיבת ספרו "ישרי לב" במחשבה על התורה כשבינתיים יצא חלק א' ובהמשך יצא החלק השני מתוך כתבי יד.

זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, את רעייתו שתחי' בנים ובנות, חתנים וצאצאים רבים הממשיכים את דרכו.

נטמן בבית החיים ויז'ניץ, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

הגהצ-רבי-משה-איבגי-זצל-1112-1.jpg (42.3 KiB) נצפה 9848 פעמים

[אליסף]

הגאון ר' מאיר וינברג ר"מ בתורה ודעת
(חתנו של ר' ישעיה שמעונוביץ ר"י רבינו יעקב יוסף מגדולי מיר וקמניץ מח"ס עמודי שיש)

ר ישעיה שמענוביץ מח"ס עמודי שיש לא למד במיר ולא בקמניץ אלא בקלעצק אצל הגרא"ק ואח"כ בארה"ב היה ר"מ בישיבת רבנו יעקב יוסף RJJ בניו יורק. וכנראה איתחלף לך בר' נח שימנוביץ שלמד במיר ובקמניץ אצל רב"ב.

עיינתי בתולדותיו ואכן הוא למד בסלוצק\קלצק קמניץ ראדין ומיר
ב'זכרון הרש"ז גורארי' יש מכתבים ממנו לריי"ץ ששלח אותו לישיבות ליטאיות להפיץ חסידות
מקמניץ הוא מדווח ש'היותר מובחרים בלימוד הם שלשה.. אחד שמו ישעי' שימאנאוויץ בחור מופלג ובשכל עמוק נסע עתה להישיבה בראדין..
השני לא כתבו את שמו עלוי גדול (ר' יודל גרשוני?)
השלישי שלא הגיע למעלת השנים הראשונים הוא נח שימאנאוויץ.. עיי"ש
עמ' 46 באוצה"ח

[באמונתו]

רבי ישעיה שמעונוביץ למד גם בישיבת מיר.
נכדו שליט"א, בנו של הנפטר זצ"ל, אמר לי כי סביו היה הבעל קורא במיר.
הוא הוסיף ואמר לי כי בעת קריאת מגילת קהלת בישיבה, הורה לו ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל לומר לפני כן בלחש ברכה על המגילה, (דעת הרמ"א שלא לומר ברכה על מגילת קהלת וכן המנהג בחו"ל, דעת הגר"א לומר ברכה על מגילת קהלת, ועל פיו הנהיגו כך הפרושים בא"י)...

החידוש שהורה לברך במגילת דפוס.

[אליסף]

מנין לך?

[באמונתו]

במיר בפולין לא היו נביאים על קלף, מגילות מאן דכר שמייהו, וכן היה המצב בחו"ל בכלל, (מלבד בודדים).
דברים אלו ידועים לי מאבותיי ורבותיי שלמדו שם.

[אליסף]

סבך יכול להעיד על ראדין, לא על מיר

[באמונתו]

כל החברים הטובים שלו הלא למדו במיר, וגם אאמו"ר שליט"א קיבל מהם. מדובר בדברים ידועים ומפורסמים.

[פלוריש]

רבי ישעיה שמעונוביץ למד גם בישיבת מיר.
נכדו שליט"א, בנו של הנפטר זצ"ל, אמר לי כי סביו היה הבעל קורא במיר.
הוא הוסיף ואמר לי כי בעת קריאת מגילת קהלת בישיבה, הורה לו ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל לומר לפני כן בלחש ברכה על המגילה, (דעת הרמ"א שלא לומר ברכה על מגילת קהלת וכן המנהג בחו"ל, דעת הגר"א לומר ברכה על מגילת קהלת, ועל פיו הנהיגו כך הפרושים בא"י).

דווקא קהלת או גם מגילות אחרות?
אני שואל בגלל הגירסאות במסכת סופרים (ראו כאן https://asif.co.il/wpfb-file/5_2-pdf-2/).
ומה היה לולא ההוראה, האם היה מברך בקול או שכלל לא היה מברך?

[באמונתו]

כ"ש שאר מגילות, ראה המגן אברהם סימן תצ ס"ק ט:

ועי"ל דדוק' כשהם כתובים כתקנה בקלפים בגלילה מברכין, אבל בחומשין שלנו פשיטא שאין לברך וכו', עכ"ל, אבל הלבוש וב"ח ומנהגים ומט"מ כתבו לברך על כלם חוץ מקהלת, וכן עיקר כמנהג קדמונינו:

לולא ההוראה, ודאי שלא היה מברך כלל, כמנהג העולם אשר מפורש ברמ"א שם.

[פלוריש]

אתה צודק שאם מברכים על קהלת ק"ו שמברכים על שאר המגילות. אבל אולי בהן בירכו בקול?

[באמונתו]

בחו"ל עד היום, רובא דרובא לא מברך במגילות כלל, כמפורש ברמ"א.
אף בלשון הט"ז שם מפורש: ע"כ כל המברך על מגילות אלו - היא ברכה לבטלה:

[יונת אלם]

חודש טוב
נמס כל לב כי ביום שנטל עשר עטרות ניטלה עטרה
איש יקר רוח וחכם לב
רבי שמחה כהן זצ"ל
מוותיקי עולם התשובה ב'נתיבות עולם' ולפני כן ב'אל המקורות' נאמנו של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל
הציל רבים וטובים בפקחותו בנבכי 'הבית היהודי'.
יש עוד הרבה מה לכתוב על האי גברא רבא שהיה גם ת"ח מופלג

[עובדיה חן]

רבי שמחה כהן היה איש השלם, : בתורה ,בחסד ,במידות, אפשר לומר שהספר שלו "הבית היהודי" הוא ממש בחינה של שולחן ערוך בענייני שלום בית.
כמה הרבה שכינה בעם ישראל בוודאי יקבלו אותו בשמחה [כשמו]בשמים ויהי מליץ יושר על כל עם ישראל.

[עקביה]

האם הרב שמחה כהן הוא בנו של הרב דב כהן, שבא מאמריקה ללמוד בישיבת חברון בעיר חברון?

[מי אנוכי]

האם הרב שמחה כהן הוא בנו של הרב דב כהן, שבא מאמריקה ללמוד בישיבת חברון בעיר חברון?

אכן, חבל על דאבדין.

[פרנקל תאומים]

האם הרב שמחה כהן הוא בנו של הרב דב כהן, שבא מאמריקה ללמוד בישיבת חברון בעיר חברון?

בנו של ר' דב,
נכדו של ר' חיים רקובר,
נינו של ר' שמחה מנדלבוים,
בן נינם של הרב מטורוב ר' ברוך מנדלבוים,
ושל הרבי ר' נחומ'קה מקוברין,
נין ונכד למוהר''ן מברסלב והבעש''ט זצ''ל.

אחיהם של ר' צבי כהן (רב בב''ב ובעמח''ס רבים), ושל ר' יקותיאל כהן (הדיין), וגיסו של ר' יהודה עדס שליט''א.

ומצד אשתו, גיסו של (בן דודה של אמו) ר' נחום קוק (רב בר"ג, אבי יבל''ח המקובל ר' דב מטבריה), שניהם חתני ר' שמואל אברמוביץ רב דרמת יצחק זצ''ל.


איזה ת''ח מתוק מדבש היה ר' שמחה זצ''ל, איזו אישיות יוצאת מגדר הרגיל, חבל על דאבדין.

[אראל]

הרב דב כהן, עליו מסופר הספר 'וילכו שניהם יחדיו' [באנגלית to rise above]

[שיף]

האם הרב שמחה כהן הוא בנו של הרב דב כהן, שבא מאמריקה ללמוד בישיבת חברון בעיר חברון?

אחיהם של ר' צבי כהן (רב בב''ב ובעמח''ס רבים), ושל ר' יקותיאל כהן (הדיין), וגיסו של ר' יהודה עדס שליט''א.
ומצד אשתו, גיסו של (בן דודה של אמו) ר' נחום קוק (רב בר"ג, אבי יבל''ח המקובל ר' דב מטבריה), שניהם חתני ר' שמואל אברמוביץ רב דרמת יצחק זצ''ל.

גם אחיהם של ר' נחום כהן ור' עוזיאל כהן וגיסו של ר' משה אלשטיין
ומצד אשתו גיסו של ר' יצחק אברמוביץ זצ"ל ור' טוביה אברמוביץ זצ"ל בני ר' שמואל נתן זצ"ל שהיה חתן של הג"ר אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי זצ"ל

[לוצאטי]

בד"ה, הגאון הצנוע והמיוחד רבי אליהו ולדנברג זצ"ל,
משכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

תלמיד מובהק של מרן הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל, וממנחילי תורתו שבכתב,
- ספר זכרון שמואל, וספרי השיעורים על כמה מסכתות.
בשנים האחרונות היה מסובל ביסורים, ועלה ונתעלה על גביהם.
נכד הגה"צ רבי אלי' דושניצר זצ"ל. זכה לבנין רבנן.

ליום השנה

[עובדיה חן]

לפני כשבוע נפטר יהודי צדיק נשגב רבי מתתיהו יחיאל קרישבסקי זצ"ל היה חסיד תולדות אהרן יש אומרים שהיה אחד מל"ו צדיקים,היה מבין וקולט בשיחה קצרה, גם בטלפון מי עומד מולו ויעץ ונשא על גבו את מכאוביו של איש שיחו. נשא בשנית אחרי פטירת אשתו וכעת האלמנה עם כמה וכמה יתומים.
שמעתי שמאות בחורים נושרים היו בקשר איתו, ליבו לא עמד בעומס ןנפטר מהתקף לב.תנצב"ה

[שיף]

ברוך דיין האמת: בבני ברק הסתלק הבוקר לבית עולמו בשיבה טובה הגאון רבי ברוך שרגא פייבל הכהן פלונצ'ק זצ"ל מי שכיהן במשך עשרות שנים כראש ישיבת עץ חיים - וילרייק ומשרידי תלמידי ישיבת לומז'ה והוא בן 101 בפטירתו.
הגאון רבי שרגא זצ"ל היה תלמיד של הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן הי"ד וכן של מרן רבי ברוך בער זצ"ל בעל ה'ברכת שמואל' ממנו שמע שיעורים.
עלה לארץ הקודש לאחר השואה והתגורר בפתח תקווה לאחר שלמד בישיבת לומז'ה יחד עם גדולי התורה.
בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו הרבנית הצדקנית מרת אסתר פלונצ'ק ע"ה בת דודו הרה"ח ר' משה צבי הכהן פלונצ'ק הי"ד, היא שרדה את המלחמה בכוח אמונתה ויחד עם בעלה הקימו בית של תורה.
אחרי כמה שנים עבר להתגורר באנטוורפן שם מונה לכהן כראש ישיבת עץ חיים - וילרייק בבלגיה שם כיהן במשך יובל שנים שם הרביץ תורה ויראה והעמיד תלמידים רבים בדרך הישר.
בכל מקום בו התגורר, הן בפתח תקווה והן באנטוורפן, ויותר מאורח בבני ברק התהלך בצידי דרכים בהיותו עניו וצדיק. באנטוורפן קראו לו ה'חפץ חיים'.
היה תלמיד חכם עצום, ומרן הרב שך זצ"ל בספרו 'אבי עזרי' מצטט בשמו של הרב פלונצ'ק זצ"ל.
זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, בן יחיד וחמש בנות, חתנים וצאצאים רבים הממשיכים בדרכו. אחד מחתניו הרב רפאל וולף נאמן ביתו של מרן הרב שך זצ"ל ומחבר הספר 'בסערת אש'.
מסע הלוויה היום (ראשון, ג' דחול המועד פסח) בשעה 12:00 בצהריים מביתו ברחוב יונה הנביא 5 בבני ברק בדרכה לירושלים דרך בית הלוויות שמגר ומשם להר המנוחות שם ייטמן.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

[אור עולם]

משגיח ישיבת פורת יוסף,
חמיו של הגר"א זילברמן שליט"א.
ועוד...

[יוסף חיים אוהב ציון]

הגאון רבי משה חיים שלנגר זצ"ל בעל יסודות בהלכות שבת ועו"ס.