שאלות שונות בעניין קרבן פסח שני והמסתעף

[yankev]

האם בזמן ביהמ"ק למעשה רוב ישראל הקריבו פסח שני בגלל דרך רחוקה?

[yankev]

שאלה חדשה:
לגבי פסח שני כתוב "ככל חקת הפסח יעשו אותו", וזה ידוע שפסח שני לא שווה לפסח ראשון בכל דבר. הרמב"ם (קרבן פסח סוף פ"י) מביא מחז"ל:

ולמה לא ישוה השני לראשון לכל הדברים מאחר שנאמר ככל חקת הפסח יעשו, לפי שפירש בו מקצת חקת הפסח, ללמד שאינה שוה לראשון אלא בדברים שנתפרשו בו, והן המצות שבגופו והם חקת הפסח, שכלל זה שנאמר במצרים שילקח הפסח מבעשור, ושהוא טעון הגעת דם באגודת אזוב למשקוף ולשתי המזוזות ושיאכל בחפזון אין אותן הדברים נוהגות לדורות ולא נעשו אלא בפסח מצרים בלבד.

מה הפשט בזה שהתורה רצתה ללמד שאינה שוה לראשון אלא בדברים שנתפרשו בו, לכאורה זה מובן מאליו ממה שהתורה מציינת פרטים מסוימים בפסח שני וממילא מובן שדברים אחרים לא.

[זיז שדי]

האם בזמן ביהמ"ק למעשה רוב ישראל הקריבו פסח שני בגלל דרך רחוקה?

בסוגיא דפסח מעובין, מבואר שרוב הקריבו בפסח ראשון

[yankev]

אם זה הפשט בסוגיא, אז אולי האפשרות המסתברת היא שכל ישראל התרכזו בירושלים כדי להספיק לשחוט ולהקריב וכו'. אשמח מאוד לדעת מי דן בזה או סברות נוספות בנושא.

[עזריאל ברגר]

האם בזמן ביהמ"ק למעשה רוב ישראל הקריבו פסח שני בגלל דרך רחוקה?

מי שעלה לרגל - הקריב בראשון.
ומי שהתעצל ולא בא - מדוע יבוא בשני?

[הראל דביר.]

א. אין אפשרות שרוב ישראל יקריבו בשני, שכן הלכה פסוקה היא שרק יחיד נדחה ולא ציבור. והארכתי בזה בספר פסח לה' סי' כ (viewtopic.php?t=55504).
ב. נראה שהרמב"ם בא לשלול הו"א שבפרטים מסוימים, יהיה פסח שני כמו פסח מצרים ולא כמו פסח דורות. ויש בהקשרים אחרים פוסקים שעמדו על הדמיון דווקא בין פסח שני לפסח מצרים, ששניהם דומים זה לזה ושונים מפסח דורות הראשון הרגיל. ראה פסח לה' ריש עמ' קלז, מה שהצעתי וחזרתי בי, ודומני שיש איפשהו בדיון הארוך שם מקורות אחרים מרבותינו האחרונים שהלכו גם המה בדרך שמדמה פסח שני לפסח מצרים, לאי-אילו עניינים והקשרים.

[yankev]

האם בזמן ביהמ"ק למעשה רוב ישראל הקריבו פסח שני בגלל דרך רחוקה?

מי שעלה לרגל - הקריב בראשון.
ומי שהתעצל ולא בא - מדוע יבוא בשני?

זאת אומרת שמכל א"י באים לעלייה לרגל כבר בערב פסח?
האם מצינו איסור להיות לכתחילה בדרך רחוקה בי"ד? (כלומר האם מותר לא לצאת לירושלים ביום יד)

[yankev]

א. אין אפשרות שרוב ישראל יקריבו בשני, שכן הלכה פסוקה היא שרק יחיד נדחה ולא ציבור. והארכתי בזה בספר פסח לה' סי' כ (viewtopic.php?t=55504).
ב. נראה שהרמב"ם בא לשלול הו"א שבפרטים מסוימים, יהיה פסח שני כמו פסח מצרים ולא כמו פסח דורות. ויש בהקשרים אחרים פוסקים שעמדו על הדמיון דווקא בין פסח שני לפסח מצרים, ששניהם דומים זה לזה ושונים מפסח דורות הראשון הרגיל. ראה פסח לה' ריש עמ' קלז, מה שהצעתי וחזרתי בי, ודומני שיש איפשהו בדיון הארוך שם מקורות אחרים מרבותינו האחרונים שהלכו גם המה בדרך שמדמה פסח שני לפסח מצרים, לאי-אילו עניינים והקשרים.

מה זאת אומרת אין אפשרות? די בקלות כבר חשבתי על שתי אפשרויות לכאורה, ומסתמא יש עוד:
א. למצדדים בהקרבת קרבן פסח בזה"ז, לו יבוא המשיח בניסן, האם רוב ישראל לא יקריבו את השני?
ב. האם הקרבת הקרבנות תלויה במציאות של רוב ישראל בא"י? לו יצויר שרק מיעוט מהיהודים נמצאים בא"י, אז אסור להם להתחיל בהקרבת הקרבנות אם יתאפשר להם?

אולי כוונתך לומר שאין אפשרות לכתחילה לעשות ככה או שלא ירדתי לסוף דעתך.

[עזריאל ברגר]

האם בזמן ביהמ"ק למעשה רוב ישראל הקריבו פסח שני בגלל דרך רחוקה?

מי שעלה לרגל - הקריב בראשון.
ומי שהתעצל ולא בא - מדוע יבוא בשני?

זאת אומרת שמכל א"י באים לעלייה לרגל כבר בערב פסח?
האם מצינו איסור להיות לכתחילה בדרך רחוקה בי"ד? (כלומר האם מותר לא לצאת לירושלים ביום יד)

א. מסתמא כן.
ב. נראה שאין בזה כרת, אבל לא קיל ממי שלא לובש ציצית.

[עזריאל ברגר]

א. אין אפשרות שרוב ישראל יקריבו בשני, שכן הלכה פסוקה היא שרק יחיד נדחה ולא ציבור. והארכתי בזה בספר פסח לה' סי' כ (viewtopic.php?t=55504).
ב. נראה שהרמב"ם בא לשלול הו"א שבפרטים מסוימים, יהיה פסח שני כמו פסח מצרים ולא כמו פסח דורות. ויש בהקשרים אחרים פוסקים שעמדו על הדמיון דווקא בין פסח שני לפסח מצרים, ששניהם דומים זה לזה ושונים מפסח דורות הראשון הרגיל. ראה פסח לה' ריש עמ' קלז, מה שהצעתי וחזרתי בי, ודומני שיש איפשהו בדיון הארוך שם מקורות אחרים מרבותינו האחרונים שהלכו גם המה בדרך שמדמה פסח שני לפסח מצרים, לאי-אילו עניינים והקשרים.

מה זאת אומרת אין אפשרות? די בקלות כבר חשבתי על שתי אפשרויות לכאורה, ומסתמא יש עוד:
א. למצדדים בהקרבת קרבן פסח בזה"ז, לו יבוא המשיח בניסן, האם רוב ישראל לא יקריבו את השני?
ב. האם הקרבת הקרבנות תלויה במציאות של רוב ישראל בא"י? לו יצויר שרק מיעוט מהיהודים נמצאים בא"י, אז אסור להם להתחיל בהקרבת הקרבנות אם יתאפשר להם?

אולי כוונתך לומר שאין אפשרות לכתחילה לעשות ככה או שלא ירדתי לסוף דעתך.

א. 1. כמדומני שזוהי מחלוקת או בעיא דלא איפשיטא בירושלמי.
א. 2. יש בזה דיונים בין חכמי דורנו. ובפרט בהתכתבות המפורסמת של הרבי מליובאוויטש עם רש"י זוין בענין ההימצאות בירושלים בי"ד ניסן ובי"ד אייר.

[yankev]

א. 1. כמדומני שזוהי מחלוקת או בעיא דלא איפשיטא בירושלמי.

אשמח לראות את דברי הירושלמי במקורם. מה המקור?

[הראל דביר.]

הפניתי לסי' כ בספר פסח לה', יש שם אריכות רבה בסוגיה זו, ונסקרות השיטות השונות. ממליץ לפתוח שם לפני שממשיכים את הדיון ומקשים ומתרצים וכו'.

[גבאי האוצר]

הפניתי לסי' כ בספר פסח לה', יש שם אריכות רבה בסוגיה זו, ונסקרות השיטות השונות. ממליץ לפתוח שם לפני שממשיכים את הדיון ומקשים ומתרצים וכו'.

פסח לה 1 (1).pdf

(1.82 MiB) הורד 66 פעמים

פסח לה 2 (1).pdf

(1.75 MiB) הורד 55 פעמים

[yankev]

הפניתי לסי' כ בספר פסח לה', יש שם אריכות רבה בסוגיה זו, ונסקרות השיטות השונות. ממליץ לפתוח שם לפני שממשיכים את הדיון ומקשים ומתרצים וכו'.

פתחתי ועיינתי ונהניתי. אם יהיו לי שאלות נוספות לאחר מכן, אשאל. תודה רבה