yankev כתב:עד מתי -בפועל ובדיוק - מותר לשחוט תמיד של ביהער"ב? האם (בדיעבד כמובן) מותר לשחוט אותו כמה דקות לפני השקיעה?
זיז שדי כתב:yankev כתב:שאלה חדשה:
בתוספתא פסחים פ"ד: "כל הקדשים שהקריבן קודם תמיד של שחר או שעיכבן אחר תמיד של בין הערבים הרי אילו פסולין שאין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטרת ואין לך שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטרת ופסח בערבי פסחי' ומחוסרי כפרה כדי שיאכלו בפסחים לערב"
האם יש איזה צד לומר שלדברי התוספתא הפסול הוא דאורייתא, או שבהכרח לומר שהפסול בודאי מדרבנן?
מאוד קשה לשמוע צד שהדין של 'יבוא עשה דפסח שיש בו כרת וידחה עשה דהשלמה' יתיר פסול דאוריתא.
זיז שדי כתב:לכתחילה. ומקרא מלא דיבר הכתוב "כל הלילה עד הבוקר"
yankev כתב:זיז שדי כתב:yankev כתב:שאלה חדשה:
בתוספתא פסחים פ"ד: "כל הקדשים שהקריבן קודם תמיד של שחר או שעיכבן אחר תמיד של בין הערבים הרי אילו פסולין שאין לך קודם לתמיד של שחר אלא קטרת ואין לך שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטרת ופסח בערבי פסחי' ומחוסרי כפרה כדי שיאכלו בפסחים לערב"
האם יש איזה צד לומר שלדברי התוספתא הפסול הוא דאורייתא, או שבהכרח לומר שהפסול בודאי מדרבנן?
מאוד קשה לשמוע צד שהדין של 'יבוא עשה דפסח שיש בו כרת וידחה עשה דהשלמה' יתיר פסול דאוריתא.
אז לפי זה בודאי שזה פסול דרבנן, והשאלה נשאלת - למה פסלו את זה? (הרי מדובר במצוה בעלמא לאביי)
האם יש איזה צד לומר שלדברי התוספתא הפסול הוא דאורייתא, או שבהכרח לומר שהפסול בודאי מדרבנן?
אליהו חיים כתב:yankev כתב:
האם יש איזה צד לומר שלדברי התוספתא הפסול הוא דאורייתא, או שבהכרח לומר שהפסול בודאי מדרבנן?
בכל הענין הזה בדברי התוספתא אי מדאורייתא או מדרבנן, ואם דאורייתא איך פסח דוחה פסול דאורייתא, ולמה פסלו מדרבנן, כבר האריכו תוס' בכמה מקומות בש"ס בכל זה (במנחות מ"ט ב' עד נ' א' וביומא כ"ט ב', ועי' רש"י ותוס' הוריות ד' ריש עמוד א')
... דתניא בתוספתא דפסחים כל הקדשים שהקריבן קודם תמיד של שחר או שעיכבן אחר תמיד הערב פסולין והשתא אי אמרת דמדרבנן פסילי שלא ליזרק ניחא מיהו הקריבו משמע שהקריב כולו ואדרבה אי בשחטן איירי קשיא קודם תמיד של שחר אפי' אסרינן ליזרק אמאי פסלינן ליה הלא יזרוק היטב אחר התמיד לכך נראה דמדרבנן מיפסיל אפילו הקטיר ועשה הכל ולא העמידו דבריהם היכא דלא אפשר:
...אבל לשון התוספתא משמע דאפילו אם זרק הדם בדיעבד ועשה כל מצותו אפילו הכי פסולין דקתני שהקריבן ולא קתני ששחטן ואי מדרבנן אמאי פסולין ונראה דפסולין דקאמר היינו הבשר מלאכול אבל בעלים נתכפרו כדאשכחן כי האי גוונא בפ"ב דזבחים (דף כו:) נתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד וכו' עד פסול ואמר שמואל פסול הבשר אבל בעלים נתכפרו.
ספק משחשכה נתכפר לו - ולא הוי כפרה מעליא דביום צוותו כתיב דקיימא לן דפטור דאין צריך להביא קרבן אחר ואע"פ שהוא קרב אחר תמיד של בין הערבים אין בו שום פסול דהכי אמר בפ' תמיד נשחט (פסחים דף נט.) דאתי עשה דפסח ועשה דאכילת קדשים ודחי עשה דהשלמה ואיכא נמי שינויי אחריני טובא והא הכא (מפני) דבין השמשות לית ביה צד חיוב מעליא דליכא למימר שמא משחשכה נתכפר לו שהרי בין השמשות כהרף עין ואין אדם בעולם יכול לעמוד עליו אם מן היום או מן הלילה ופטור ה"נ ליכא למימר שמא ממש תולה בעצמו שהרי כבר הורו ב"ד:
שהביא כפרתו בין השמשות - משמע אבל קודם לכן נתכפר אף על גב דקרב אחר תמיד בין הערבים וקשה דבתוספתא משמע דפסולין וכן משמע בפסחים דרמי התם כתיב לא ילין עד בוקר הא כל הלילה ילין וכתיב השלמים עליה השלם כו' ולא משני הא לכתחלה הא דיעבד אלמא דפסולין, ושמא הכא נמי איירי במחוסר כפורים בערב פסח כדאמרינן התם אין מתעכב אחר התמיד בין הערבים אלא קטרת ונרות ומחוסר כפורים בערב פסח.
טעו או שגגו אפילו הזידו ולא הקריבו תמיד של שחר יקריבו תמיד של בין הערבים. במה דברים אמורים בשנתחנך המזבח. אבל היה מזבח חדש שעדיין לא קרב עליו כלום לא יקריבו עליו תחלה בין הערבים. שאין מחנכין מזבח העולה אלא בתמיד של שחר:
עזריאל ברגר כתב:מציע לבדוק את הנושא יותר לעומק, כי הרמב"ם מסתמא מסתמך על מקורות בחז"ל.
yankev כתב:באיזה עניין?
ייתכן מאוד שהרמב"ם סובר שאסור להקריב, ותמיד שלשחר לעיכובא. אין שום ראיה לכאורה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 259 אורחים