viewtopic.php?f=17&t=61314
מהראוי היה לפרט יותר על הקורה בעניין זה. ועל משמעות הבצרות בארץ ישראל.
1. המים המתוקים על פני כדוה"א כולו מהווים פחות מ 3%.[2,77] נו אתם מתנחמים עדיין שבנותר יש הרבה מאוד מים .
2. אבל 77% היינו 2.14 מתוכם קפואים בקרחונים - ואינם זמינים לשימוש !.
נכון. תאמרו אבל עדיין נשארו 0.63% מכל המים שבעולם שאפשר להשתמש בהם.
ממש לא ! ולמה ? כי -
3. 0.61 מה 0.63 הם מי תהום הטמונים בתוך האדמה. נכון שהיום ב"ה קיימת טכנולוגייה המאפשרת את שאיבת חלקם.
" חלקם " ועדיין חלקם הגדול אינו בר השגה.
4. אה, יש אבל ימות גדולות ונהרות עצומים :המון המון מים ברי שימוש .
ממש לא מדוייק. כי כל המים העיליים [ כל הנל] מהווים רק 0.014% [כאחוז וחצי] מהמים שבעולם הראויים וזמינים באופן טבעי לשימוש האדם.
ראו טבלה.
ב.
1. ובארץ ישראל שיש לנו רק ימה מתוקה אחת - "הכינרת " שנפח מימיה הוא 4 ק"מ מים ממע"ק .אבל השימוש במימיה מוגבל בהתאם לזרימות המתחדשות שלה מידי שנה ובהתאם לכמויות הגשמים.
ויש לנו את ים המלח המכיל פי 28 - 114 ק"מ ממע"ק נכון - אבל של מים מלוחים.
וזאת לעומת ימת ביקל שנפחה 23.620 ק"מ ממ"ק ! אגם מים מתוקים הגדול בעולם בדרום סיביר.
[b][u]2. ונהרות ..?[/u][/b]
נו אפשר שלא כדאי לפרט "כדי שלא לביישו",
האמזונס 3,700 מליראד קוב בשנה. הנילוס 85 מליארד קוב. הפרת 32 החידקל 42 וביחד 74 מליארד מ"ק.
והירדן בארץ 1 מליארד. ועם הנהריים כשזרם לתוכו התקרב ל 2 מליארד מ"ק.
3. התפלה בידי שמיים .
אבל יש לנו גשמים.
גשמים - מקורם במי הים המלוחים המתאדים לעננים [בלי משאבות ומסננות ] ומובלים אל הארצות המומטרות בידי שמיים [ בלי צינורות]. וכך ארצנו הדלה במים עיליים "נהרות ואגמים. מושקית בידי שמיים - ומן השמיים. [ וגם מי התהום לבסוף מקורם במי הגשמים: אקוויפר ההר ,ואקוויפר החוף].
4.
כמה גשם - הרבה.
כמויות הגשם היורדים בארצינו ? המון ! כעשר מליארד קוב בשנה !
לא התבלבלתי, אלא מה ?
שישים אחוז - מתאדים חזרה לאטמוספירה. ועוד 35 אחוז מחלחלים לתוך האדמה,
וכדלעיל חלקו ניתן כיום לניצול.
והזרימה העילית נחלים ימות, וכדומה היא רק חמש אחוז.
כך שבסופו של דבר מתוך העשר מליארד קוב , נותרים לשימוש וניצול האדם רק כ 1.5 - 1.7 מליארד קוב.
אבל מי חושב על הטכנולוגיה שמאפשרת את נסיעת המכונית - בעת נסיעתו ?
וכך גם - וכי למה שיחשוב על כל הנל - כשהברז מזרים מים ככל שנרצה ובזיל הזול.
5.
ונתמזל מזלנו שחזל תיקנו לנו להזכיר את גבורות ה' "משיב הרוח ומוריד הגשם" . ולבקש "ותן טל ומטר לברכה". אבל גם זה הפך לאמירה של שגרה ושל גוף ללא נשמה.
ועדיין פעם בשנה מגיע יום שמיני עצרת והשגרה נשברת , והחזן מפייט "להעביב ולהענין להריק להמטר " והקהל עונה: לברכה ולא לקללה, לחיים ולא למוות, לשובע ולא לרזון. וכך לרגע קט זה מחזיר אותנו לעצור ולהגות על "גבורות הגשם". המאפשרים לפתוח ברז ומים חיים יזרמו בו.
ולא שכחנו את גבורות השם בימים האחרונים [שעדיין נמשכים] שבהם ירדו גשמים רבים בארץ ישראל, ובירושלים נוספו עוד מעל 60 מ"מ ל 135 הקודמים שירדו בכל 4 החודשים: תשרי חשון כסלו טבת !
וכמה גדולה היתה חשיבות המטר היורד בימי חזל , שמוצאים אנו ביטויים ומשלים והודאות שאיננו רגילים בהם . ושוב כנל "איבדנו את זה" - וחבל שכך .
6.
וכך נאמר במסכת תענית:
1. "גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה,
כיום שנבראו שמים וארץ,
גדול יום הגשמים שאפילו ישועה פרה ורבה,
אין גשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עוונותיהם של ישראל,
גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו,
גדול יום הגשמים כיום קיבוץ גלויות,
גדול יום הגשמים שאפילו גייסות פוסקות בו".
2. ובבראשית רבה: "אמר ר' הושעיה: קשה היא גבורת גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית".
3. וגם ברכה תיקנו לומר בה, במסכת ברכות מובא כי יש לברך על ירידת הגשמים: "על הגשמים אומר ברוך הטוב והמטיב..."
ובגמרא מובאת תפילתו של רבי יהודה:
"מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו.
ורבי יוחנן מסיים בה הכי: אילו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלוקינו... ברוך אתה ה' רוב ההודאות".
- המים בעולם.jpg (201.96 KiB) נצפה 2835 פעמים