האם ד"ת שנכתב ע"י תכנת בינה מלאכותית במחשב נחשב תורה

[זאב ערבות]

בחדשים האחרונים הושקה תכנת חיפוש בינה מלאכותית הנקראת chatgps שניתן לשאול אותה שאלות ולנהל שיחות בצורת שיחה חפשית (בסגנון צאט). לדוגמא ניתן לבקש לכתוב חיבור בנושא מסויים. בשבוע שעבר התפרסמה כתבה באחד העתונים החרדים מאיזה רב מקומי שניסה לבחון את התכנה אם היא מסוגלת לכתוב דבר תורה. הנושא המבוקש היה בענין משה רבינו שתרגם את התורה לשבעים שפות לפני מותו. התכנה ענתה בצורה זו (בתרגום חפשי מאנגלית): לפי המסורת התורה ניתנה בעברית, אך כאשר החלו היהודים להתפזר בעולם הם החלו לדבר בשפות שונות, ובכדי שלא יתנתקו מהתורה, משה תרגם להם את התורה לשבעים שפות. תרגום התורה עזר לשמור על הדת ולהעבירה מדור לדור.
תשובה זו כמובן שגויה מעיקרה וכאשר העיר לה הרב על כך היא התנצלה. אך זו רק ההתחלה והתכנה בנויה בצורה כזו שע"י ריבוי שאלות ובקשות היא לומדת ומשפרת את יכולתה לענות תשובות נכונות.
בקיצור, לא רחוק היום שחתן בר מצוה יבקש מהתוכנה שתכתוב לו דרשה, האם זה נחשב לדברי תורה?

[עקביה]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=38339

[זאב ערבות]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=38339

מדובר בשני נושאים שונים בתכלית. זה שמחשבים יכולים לפתור בעיות ולשחק משחק שחמט, או לנקד זה לא חכמה גדולה כיוון שאלו דברים שיש להם כללים מוגדרים (אלא אם כן מדובר בשינויים כגון אלו של המסורה וכו' שאין לו מאין לדעת), כאן לא מדובר סתם במאגר מידע שפולט את התשובה ששואלים אותו (במידה והיא נמצאת במאגר), אלא בצאט! כלומר בתכנה הזו מנהלים שיחה עם המחשב והוא עונה תשובות לא רק לפי המאגר שבו, אלא הוא מרחיב את המאגר לפי הדו שיח, למשל אם הוא נותן תשובה לא נכונה ניתן לתקן אותו ובפעם הבאה מי שישאל אותה שאלה יקבל את התשובה הנכונה. כמובן ניתן גם להטעות אותו במכוון וזה מה שמנסים כעת לעשות. כך שאם נשאל אותו מהו שוק באשה ערוה, והוא יאמר החלק העליון לפי דעת המ"ב, ניתן לכתוב שרוב הפוסקים סוברים שזה חלק הרגל התחתון. בפעם הבאה מי שישאל יקבל את התשובה הזו. כלומר ניתן לנהל דו שיח עם המחשב כמו עם חברותא.
אך השאלה כאן היא יותר ספציפית (ואותו אשכול אינו דן בה), האם ניתן להחשיב כדבר תורה איזו דרשה לבר מצוה שהמחשב כתב עבורינו עם איזה חידוש יפה של רע"א.
(דרך אגב, התכנה הזו רצינית ביותר וחברת מיקרוסופט חתמה עם החברה שמאחריה חוזה של 10 בליון דולר לשיתוף פעולה).

[עקביה]

ראה שם בהמשך
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=38339#p429984

[בברכה המשולשת]

מאמר שראיתי על שאלה זו

[זאב ערבות]

ראה שם בהמשך
viewtopic.php?t=38339#p429984

הנה הציטוט משם:

הייתי מצפה מפותח האשכול לירד עוד יותר לעומק הנס ולעמוד על כך שלא רק מראי מקומות אלא גם ההערות הלמדניות תוכלנה להעשות ע"י הבינה המלאכותית.

אתה צוחק, אבל פרופסור קופל סיפר לי שנתנו הוראה למחשב לאחר שהכניסו טקסט, שהתוכנה תמשיך את הטקסט באותו סגנון. דמכיון שיש רצף של מספרים, ויש תבנית למספרים, הרי אפשר להצביע על המספר הבא. וכך כל פעם שהתוכנה מוסיפה אות, אפשר לבקש עוד אות, ובדרך זו התוכנה מייצרת טקסט חדש. הוא סיפר, שמה שיוצא הוא טקסט שנראה כמו סוגית גמרא ומרגיש כמו סוגית גמרא למשל, אבל חסרת משמעות לחלוטין. אולי בהתקדמות הבאה של הבינה המלאכותית המחשב יוכל ליצור טקסטים הגיוניים, ונוכל ליצור סוגיות חדשות על כל המקומות שחסרים בש"ס כגון בזרעים וטהרות וכיוצא, וכך יקוים בנו מקרא שכתוב, ותורה חדשה מאתי תצא!

לפני שהשבתי ראיתי את תגובת תוכן שם, אך שוב אין הדבר דומה, שם מדובר במחשב שמתוכנת לפי כללים מסויימים ולכן כאשר מדובר בדברי תורה הוא פולט דברים חסרי משמעות לחלוטין, אז כאן מדובר במה שכותב תוכן "בהתקדמות הבאה של הבינה המלאכותית" שכאשר שואלים את המחשב שאלות הוא פולט תשובות הגיוניות, למרות שלא תמיד הם נכונות, ובנוסף, ניתן להראות לו את טעותו, דבר שלא ניתן היה לעשות עד עתה.
דרך אגב, גם בלימוד אומרים לפעמים סברא לא נכונה ואז תלוי עם מישהו תופס את זה או לא.

[זאב ערבות]

מאמר שראיתי על שאלה זו

אכן מאז כתיבת המאמר שהבאת נכתב על כך רבות והתכנה הזו באמת נחשבת כפריצת דרך רצינית באינטלגינציה מלאכותית וכבר גורמת לכאבי ראש רציניים מה לעשות עמה שכן היא יכולה לגרום להרס רב ע"י השתלת מידע מוטעה וכדומה.

[הרואה]

ביום שבו יקום מחשב שיוכל לעשות מינימום בסיסי ביותר כמו להמציא בדיחות (ולא לנסות המון פעמים עד שבטעות יצא משהו מצחיק), יהיה אפשר להתחיל לדון האם הוא יכול לומר דברי תורה, כמובן שלהעתיק ד"ת ואולי אף לחבר אותם לחבורה יפה זה לא כל כך בעיה בבינה מלאכותית אבל אין כאן יצירה חדשה, וזה כמו לשאול האם דבר תורה שנכתב בעזרת תוכנות חיפוש הוא דבר תורה.

[זאב ערבות]

ביום שבו יקום מחשב שיוכל לעשות מינימום בסיסי ביותר כמו להמציא בדיחות (ולא לנסות המון פעמים עד שבטעות יצא משהו מצחיק), יהיה אפשר להתחיל לדון האם הוא יכול לומר דברי תורה, כמובן שלהעתיק ד"ת ואולי אף לחבר אותם לחבורה יפה זה לא כל כך בעיה בבינה מלאכותית אבל אין כאן יצירה חדשה, וזה כמו לשאול האם דבר תורה שנכתב בעזרת תוכנות חיפוש הוא דבר תורה.

האם אתה עושה השוואה בין בדיחה לדבר תורה? וכמה דברי תורה הם באמת יצירה חדשה ולא מיחזור?

[הרואה]

ביום שבו יקום מחשב שיוכל לעשות מינימום בסיסי ביותר כמו להמציא בדיחות (ולא לנסות המון פעמים עד שבטעות יצא משהו מצחיק), יהיה אפשר להתחיל לדון האם הוא יכול לומר דברי תורה, כמובן שלהעתיק ד"ת ואולי אף לחבר אותם לחבורה יפה זה לא כל כך בעיה בבינה מלאכותית אבל אין כאן יצירה חדשה, וזה כמו לשאול האם דבר תורה שנכתב בעזרת תוכנות חיפוש הוא דבר תורה.

שאלה טובה, וכמה דברי תורה הם באמת יצירה חדשה ולא מיחזור?

מסתמא מעט מאד
ההגדרה של יצירה חדשה או פרשנות קשה מאד, כי יש הרבה שטח אפור בין לבין.
אבל מה שברור זה שאצל אדם שלומד לאמיתה של תורה הוא מגיע להבנות שבהבט השטחי לא היו שם לפני כן, כמובן שבעומק המילים כן.
מחשב כיום רחוק מאד מהיכולות האלו! כלומר לומדעס ישיבתית מתמטית אולי כן, איך להמציא חקירות, ואז איך למצוא מח' ראשונים לתלות אותם בהם וכו' נשמע לא רחוק מGPT ודומיו. אבל הבנה אמיתית מהותית אין עדיין כלום בכיוון, בשביל זה צריך שיקול דעת אנושי.

[הרואה]

בעולם החילוני את פאר היצירה האנושית רבים הציגו כ'אמנות', ציורים, צילום, וכו'.
את זה מידג'רני עושה בצורה הרבה יותר טובה מכמעט כל אמן אנושי (למעט שגיאות מסוימות שהן סוג של טביעות אצבע כמו מספר אצבעות או טקסט שיש שם משהו דפוק באלגוריתם...) ובשניות בודדות, ציורים מעוררי השראה ויצירתיים בצורה יוצאת דופן!
אבל הבנה אנושית בסיסית כמו חוש הומור הוא עוד רחוק משם.
כלומר שאיפתו הגדולה ביותר של 'איש הרוח' החילוני נמצאת בתחתית, הרבה מתחת לצחוק של ילד קטן
ודו"ק.

[זאב ערבות]

ביום שבו יקום מחשב שיוכל לעשות מינימום בסיסי ביותר כמו להמציא בדיחות (ולא לנסות המון פעמים עד שבטעות יצא משהו מצחיק), יהיה אפשר להתחיל לדון האם הוא יכול לומר דברי תורה, כמובן שלהעתיק ד"ת ואולי אף לחבר אותם לחבורה יפה זה לא כל כך בעיה בבינה מלאכותית אבל אין כאן יצירה חדשה, וזה כמו לשאול האם דבר תורה שנכתב בעזרת תוכנות חיפוש הוא דבר תורה.

שאלה טובה, וכמה דברי תורה הם באמת יצירה חדשה ולא מיחזור?

מסתמא מעט מאד
ההגדרה של יצירה חדשה או פרשנות קשה מאד, כי יש הרבה שטח אפור בין לבין.
אבל מה שברור זה שאצל אדם שלומד לאמיתה של תורה הוא מגיע להבנות שבהבט השטחי לא היו שם לפני כן, כמובן שבעומק המילים כן.
מחשב כיום רחוק מאד מהיכולות האלו! כלומר לומדעס ישיבתית מתמטית אולי כן, איך להמציא חקירות, ואז איך למצוא מח' ראשונים לתלות אותם בהם וכו' נשמע לא רחוק מGPT ודומיו. אבל הבנה אמיתית מהותית אין עדיין כלום בכיוון, בשביל זה צריך שיקול דעת אנושי.

זו בדיוק הנקודה. חיבורים כמו חידושי רב חיים על הרמב"ם שיש בהם מן החידוש המקורי יוצאים לעתים רחוקות, תסתכל ברוב המאמרים והשיעורים היום וזה פלפול בדברי הראשונים ובעיקר האחרונים וישוב דבריהם, את זה עם תרגול גם מחשב יוכל לעשות בדרגת הצלחה זו או אחרת, אך יותר מכך, יהיה מענין לראות כמה יבחינו שזה נכתב ע"י מחשב, מן הסתם לא הרבה.

[תא חזי]

לענ"ד זה יהיה אפשרי בעתיד הקרוב.
אסביר למה:
כמו שכבר נזכר בקצרה לעיל, בינה מלאכותית נשענת על התמרה של מידע לסדרות/מערכי מספרים, וברגע שיש כמות מסויימת (ורצוי כמה שיותר גדולה) של מידע שיכול להיות מומר לתבנית זו (זה נושא שלם באיזה אופן ועל פי איזה עקרונות ממיינים את המידע לצורך העיבוד הדמוי-נוירוני שעומד בבסיס ה"בינה המלאכותית"), אזי אפשר לאלגוריתם לעבור דרכו (גם זה במספר דרכים: קביעת כללים, לימוד מפוקח/לא מפוקח, לימוד מתוגמל, שיתוף מידע ממשתמשים, וכדו').
והבעיה מדוע כרגע זה לא קיים, היא בשני רבדים:
1. אין מספיק מידע תורני שהותמר וקוטלג באופן שמיש לאלגוריתמים הללו. מהסיבה הפשוטה שאין כרגע לאף אחד אינטרס לעשות את זה, מה גם שמטבעות הלשון בספרות הרבנית מגוונים מאוד, ובעוד בשפה האנגלית יש אינטרס, ומחקר מקדים ומקיף הרבה יותר, לכן מלכתחילה כך הם פני הדברים ויש יותר צפי לרמה גבוהה יותר של AI שתפעל בניתוח השפה הזו דווקא. משא"כ לגבי הספרות הרבנית, שעליה (כרגע) לכל היותר ניתן להחיל או אלגוריתמים של חיפוש (כגון אוצר החכמה וכו', וראשיתם בבר אילן), או למצער איזה רף מסויים של השלמה אוטומטית חסרת משמעות כמתואר לעיל (להערכתי השלב הבא בתחום התורני יהיה ממוצע המחבר בין שני הנ"ל, לבצע מיון על בסיס הקשר של תוצאות חיפוש כדי לדרג אותם בצורה יותר טובה (אם אי מי ממתכנתי אוצה"ח קורא - לתשומת לבכם, אא"כ זו כבר דה-פקטו המשמעות של 'מיון לפי רלבנטיות' הקיים בחיפוש באוצר...)
2. מטא-הלכה (מושג אשר מקומו לא יכירנו בבית המדרש של שלומי אמוני ישראל, אבל לצורך העניין אשתמש בו נקודתית כאן): לכל הלכה ופרט בתורה ישנו הקשר הרבה יותר רחב ומסתעף, וכללים ותתי כללים, שיהיה קשה למדי למנוע בינה מלאכותית, המבוסס בעיקר על יכולות עיבוד שפה, לבודד ולהחיל על מקרים אחרים. הציפייה היא שבהתגברות יכולות המחשוב וכו' יוכלו להשיק גרסאות חדשות ומורכבות יותר של מנועי בינה מלאכותית שירדו גם לרזולוציות מעין אלו (אך לא אלו ממש, מחמת סיבה 1 וכנ"ל).

לגופו של אשכול: כשאני לעצמי, אם יבוא לפני מאמר דברי תורה שנכתב על ידי מחשב, אתייחס אליו כדברי תורה כשם שאני שופט גם ספרים אחרים של בני דורנו, והוא על פי מראי המקומות שבו - אם ייטיב עשה, ומראי מקומותיו יוליכו אל שורשים חזקים, מה בכך, והרי הוא כמורה מקום בעלמא, ולא גרע מספר שחובר באמצעות חיפושים רבים באוצר (וכנ"ל), ואם דבריו נאמנים וקיימים - אין הכי נמי, ואם לא - למה שאקבלנו כתורה מסיני? והכלל התקף לרוב המחברים בני דורנו (למעט גדולי הדור, שכמובן המחשב לא נמנה עליהם בשום צורה...), תקף לכל לרבות מחשבים למיניהם.

[זאב ערבות]

לגופו של אשכול: כשאני לעצמי, אם יבוא לפני מאמר דברי תורה שנכתב על ידי מחשב, אתייחס אליו כדברי תורה כשם שאני שופט גם ספרים אחרים של בני דורנו, והוא על פי מראי המקומות שבו - אם ייטיב עשה, ומראי מקומותיו יוליכו אל שורשים חזקים, מה בכך, והרי הוא כמורה מקום בעלמא, ולא גרע מספר שחובר באמצעות חיפושים רבים באוצר (וכנ"ל), ואם דבריו נאמנים וקיימים - אין הכי נמי, ואם לא - למה שאקבלנו כתורה מסיני? והכלל התקף לרוב המחברים בני דורנו (למעט גדולי הדור, שכמובן המחשב לא נמנה עליהם בשום צורה...), תקף לכל לרבות מחשבים למיניהם.

אם כך, לכאורה אין זה שונה מאם גוי עושה אותו דבר ולכן צריך להתייחס לדבריו כדברי תורה ולברך ברכת התורה, הלא כן? או שמא יש הבדל בין גוי למחשב

[תא חזי]

לגבי ברכת התורה איני יודע להשיב. דיברתי רק מצד האפשריות והשכליות שבדברים.
(לענ"ד ישנם גם "דברי תורה" שנכתבו בידי יהודים, וספק אם צריך לברך עובר לקריאתם ברכת התורה)

[זאב ערבות]

נשאל אחרת, האם צריך לברך על דבר תורה של הרוגצובר שכולו רק מ"מ? ואם תאמר כן, במה זה שונה מאם תכנה תעשה זאת

[זאב ערבות]

כעת ראיתי בהקשר להודעת הפתיחה את המשפט הזה:
ChatGPT doesn’t actually know what the words it’s remixing into new sentences mean, it just understands the statistical relationships between them.
בתרגום: התכנה לא יודעת למעשה מה משמעות המלים שהיא מחברת למשפטים, היא רק מבינה את היחסיות הסטטיסטית ביניהם (הוספה שלי: כך שככל שמשתמשים בה יותר, מבחינה סטטיסטית היא מדייקת יותר ויותר).
בקיצור, היא לא מסוגלת לחשוב ולהמציא דברים ורעיונות חדשים, אלא רק לערבב מה שכבר מתוכנת לבסיס הנתונים שלה ולפלוט איזושהיא תשובה סטטיסטית נכונה.
לפני שנים שוחחתי עם ת"ח בריסקאי, והוא שאל איזושהי קושיה ואח"כ הסביר איך תלמיד כולל חזון איש היה עונה ואיך תלמיד בריסק, כלומר גם כאן לכאורה יש איזשהו מן תכנות לחשוב בצורה מסויימת ותמיד לענות באותו אופן, כגון חילוק חפצא וגברא. האין דמיון בין הדברים?

[זאב ערבות]

פורסם השבוע

[אראל]

עוד מעט ויהיה לAI בית דין משלה.....
אם כן מה הועיל חכמים בתקנתם....
אם הבית דין סקווירא, יאסרו, הבית דין של AI יתירו..., אוקי תרי להדי תרי....


אגב, הנה אשכול 'חידושי תורה' מלמדני הבינה מלאכותית...., ממש משמחים הלב.....
https://tora-forum.co.il/threads/%D7%90 ... %9D.44683/

[זאב ערבות]

קישור למאמר מדעי מענין וארוך מאוד באנגלית איך עובדת הבינה המלאכותית. נקי מפרסומות
https://writings.stephenwolfram.com/202 ... ket_reader

[ר_חיים_הקטן]

https://www.youtube.com/watch?v=Rk3Ywdp ... ChaimKlein

[זאב ערבות]

היום גוגל פרסמה שתכנת הבינה המלאכותית שלה bard לא רק שמסוגלת להבין עברית כתובה, אלא אף ניתן לשוחח עמה בעברית (ובעוד 40 שפות).

[בריושמא]

עד שאתם שואלים ודנים ומשיבים על דברים שכותבת תוכנה של בינה מלאכותית, האם הם נחשבים דברי תורה אם לאו,
צריכים אתם לשאול על חוברות וגיליונות של פרשת שבוע ושיחות ושאר עלונים שיוצאים חדשות לבקרים -
האם כל אלה לדברי תורה ייחשבו אם לאו?
(נא לא להפנות את השאלה הזאת ל-OpenAI)

[זאב ערבות]

שאלתי וקבלתי תשובה שלשם כך צריך לפתוח אשכול חדש, ובכל אופן אולי באמת העלונים האלה נכתבים ע"י בינה מלאכותית, ואולי הבינה של הקוראים אותם אף היא מלאכותית.

[שעת הכושר]

שאלתי את בוטק את שאלתו של הרב בריושמא
חוברות וגיליונות של פרשת שבוע ושיחות ושאר עלונים שיוצאים חדשות לבקרים -האם כל אלה לדברי תורה ייחשבו?

והשיב בוטק
קונטרסים, פרסומי פרשת שבועיים, עלונים יומיים ושיחות אינם מוזכרים במפורש בתורה, שכן הם צורות מודרניות של תקשורת והפצת מידע. עם זאת, ניתן להתייחס אליהם כחלק מהתפיסה הרחבה יותר של הפצת ידע וקידום הבנת התורה ותורתה. התורה מדגישה את חשיבות הלימוד, הלימוד והעברת חוקיה ועקרונותיה לדורות הבאים. לפיכך ניתן לראות בפרסומים ובשיחות אלו כלים המסייעים בקיום מצווה זו ובקידום העיסוק במושגים ובדיונים תורניים.

ודפח"ח.

[בריושמא]

שאלתי את בוטק את שאלתו של הרב בריושמא
חוברות וגיליונות של פרשת שבוע ושיחות ושאר עלונים שיוצאים חדשות לבקרים -האם כל אלה לדברי תורה ייחשבו?

והשיב בוטק
קונטרסים, פרסומי פרשת שבועיים, עלונים יומיים ושיחות אינם מוזכרים במפורש בתורה, שכן הם צורות מודרניות של תקשורת והפצת מידע. עם זאת, ניתן להתייחס אליהם כחלק מהתפיסה הרחבה יותר של הפצת ידע וקידום הבנת התורה ותורתה. התורה מדגישה את חשיבות הלימוד, הלימוד והעברת חוקיה ועקרונותיה לדורות הבאים. לפיכך ניתן לראות בפרסומים ובשיחות אלו כלים המסייעים בקיום מצווה זו ובקידום העיסוק במושגים ובדיונים תורניים.

ודפח"ח.

אמנם ניתן לראות כלים המסייעים, אבל יש מניעה משפטית לקיים ראייה זו שחורגת מאוד ממתחם הסבירות של תורת אמת.

[מראה כהנים]

ביקשתי מClaude2
שינסח לי את ההלכה הראשונה של מסכת בבא בתרא בצורה סיפורית. וזו התוצאה הנפלאה:

הנה ניסיון לנסח את ההלכה הראשונה במשנה בצורת סיפור:

ראובן ושמעון היו שותפים בחצר גדולה בעיר העתיקה בירושלים. השניים חיו תמיד בשלום ורעות זה עם זה.

יום אחד אמר ראובן לשמעון: "ידידי, הגיעה העת לעשות סדר בחצר המשותפת שלנו. בוא נקים כותל אבן יפה באמצע החצר, כדי שיהיה גבול ברור בין חלקך לחלקי".

שמעון שמח מאוד על ההצעה. "רעיון נפלא! כך נוכל כל אחד מאיתנו ליהנות מחלקו בחצר, מבלי להפריע זה לזה".

וכך עשו השניים. הם בנו כותל אבן מהודר מאבני גזית, כפי שהיה מקובל באותם ימים בירושלים.

ראובן נתן טפח וחצי מרוחב חלקתו, ושמעון נתן טפח וחצי מרוחב חלקתו. יחד בנו השניים כותל יפה וחזק, לשמחת שניהם.

מאז חיו ראובן ושמעון בשלווה ובחברות טובה, תוך כבוד הדדי לגבול שביניהם.

[מראה כהנים]

עוד פנינה יפה המעידה על 'כשרון' לא רע ובוודאי כלי עזר רב עוצמה להסברה:
שאלתי על גיטין דף פד עמוד א' הבנת חילוק בגמרא והתשובה בהירה ולדעתי גם נכונה:

[מראה כהנים]

על דעת רבי יהודה על כתיבת 'ודן' בגט
בשוט"ר שהגט הוא לראיה בעלמא ועיקר הגירושין הם בדיבור