הקצות החושן

[אליסף]

כך כתבו רבים מן המתעדים תולדות הקצות, כגון לדוגמא, המצורף כאן, עמוד 29-30.

ודאי שכן
שמו של הקצוה"ח לא מובא בשום ספר בן דורו.

חיפשתי קצת וראיתי שהוא מובא לראשונה
בברוך שאמר
ברוך טעם
רעק"א
חת"ם סופר
בית אפרים
ואכן כל אלו היו צעירים ממנו באיזור עשרים שנה, פחות או יותר.
ולא מצאתי לפו"ר איזכור קדום יותר.

כולם מזכירים אותו בשם ספרו שהגיע לידם, ומפלפלים בדבריו בלי להזכיר שמו, כי לא הכירו אותו אישית, ולא התכתבו אתו
משא"כ החוו"ד, התכתבו אתו אישית, ונסעו אליו לקבל פניו, ושמו מופיע רבות בפסיקת שאלות הזמן
דודו הבית מאיר מזכירו בשם 'חתן בן אחותי' רבי יעקב מליסא [בית מאיר יו"ד סי' רפט] והשיב לי ...

טעות בידך
הבית מאיר לא מתכוון לרבינו יעקב מליסא
בשו"ת בית מאיר כותב לו כמה פעמים והכותרת תמיד היא "לחתן בן אחותי... ז"ל" הרי שנפטר בחיי הבית מאיר
כמה ר' יעקב מליסא איכא בשוקא

[באמונתו]

גם מ"כ:

[מה שנכון נכון]

הבית מאיר נפטר בשנת תקס"ז, לא בתקס"ח. ראה צלום מפנקס קהלתו במבוא לשו"ת ב"מ. ההספד בלחמי תודה בז' אדר תקס"ח כלל את הגדולים שנפטרו בחדשים האחרונים, כמצוי בזמנם.

[פרנצויז]

בא' המהדורות של 'אורייתא' [לא המפורסמת של הגהות הרב דז'ימיטרובסקי]
מופיע הסכמה מרבי משה מזוויהיל זצ"ל [הבן של המגיד מזלאטשוב].
ברוב המהדורות זה הושמט. ואגב, אין הסכמות תואמות בין מהדורות וגשל, מאורי אור ואורייתא.
מה פִשרם של דברים?

הסכמה זו לא נדפסה במהדורה ראשונה של הספר, ונמצאת רק במהדורה [המשוערת לשנת] תקע"ו
(וראה במפעל הביבליוגרפי שמשערים שמהדורה זו נדפסה בפולנאה או בקאפוסט)
https://tablet.otzar.org/#/book/176984/ ... /0/end/0/c

כעת ראיתי בקצות החשן מהדורת אורייתא תשמ"ח, במבוא סוף עמ' כ', ושם הערה 15, שהאריכו בענין הסכמה זו והמהדורה שבה נדפסה.
https://tablet.otzar.org/#/book/106073/ ... /0/end/0/c

[הבאר ההיא]

דנו הרבה האם הנתיה"מ גרם לפרסומו של הקצה"ח, וכמדומני שלא הזכירו את מה שכתבו מדפיסי השו"ע שהדפיסו את הקצה"ח מפני שהנתיה"מ מביא אותו הרבה ראו צורך לתועלת הלומדים שיהיה מונח לפניהם גם הקצה"ח.
גם לו יצוייר שהמדפיסים היו עמי הארצות ובאמת אצל הלומדים לא היה הבדל בחשיבות, אין ספק שעצם הדפסתו של הקצה"ח על הדף הוסיפה הרבה לפרסומו וללימוד בו, והיא הרי באה בעקבות הנתיה"מ.

לגבי תפוצת לימוד הקצה"ח והנתיה"מ בליטא, ראוי לציין לדברי המרחשת בהקדמתו לספר עולת שמואל של חמיו זקנו הג"ר שמואל לובצער, שבתקופה ההיא עדיין לא היו מצויים במדינתנו ספרי האחרונים על חו"מ, ומסתבר שכוונתו על הקצה"ח והנתיה"מ, ומדבר שם על שנות התק"ץ המאוחרות.

[באמונתו]

אך בחוט המשולש, שם ספר קצות החושן הינו מופיע 8 פעמים, לפי החיפוש במחשב.

[מה שנכון נכון]

הערה כללית. רוב התשובות בחוט המשולש אינם מהגר"ח. לא שיש איזו נפ"מ בהתחשבנויות אלו.

[באמונתו]

הערה כללית. רוב התשובות בחוט המשולש אינם מהגר"ח. לא שיש איזו נפ"מ בהתחשבנויות אלו.

ר' הלל פריד נפטר בשנת תקצ"ג.

[באמונתו]

מראות הצובאות - אבן העזר סימן יז ליקוטים מחידושי גפ"ת:

ודברי הרמ"א והסמ"ע צ"ע, אחר ימים יצא לאור ס' קצות החושן לח"מ ח"ש [= חלק שני], ומצאתי שהרגיש בכל זה, והניח בצ"ע:

שם ס"ק צב:

ואח"כ מצאתי זאת בס' קצה"ח לח"מ ח"ש סי' רס"ב, שכ' כן בדין הסמיכות דפירות הסמוך לכלי, והנאני...

כן נזכר שם פעמים נוספות.
מחברו היה רב בהורדנא, בטיקטין ובביאליסטוק. נפטר בשנת תק"ץ (1830).

[מה שנכון נכון]

הערה כללית. רוב התשובות בחוט המשולש אינם מהגר"ח.לא שיש איזו נפ"מ בהתחשבנויות אלו.

ר' הלל פריד נפטר בשנת תקצ"ג.

ולכן? התייחסתי בהערה כללית ל'8 פעמים אצל אבי הישיבות'.
חוץ ממה ש'קצת' יש נפ"מ בשנים. אגב, ה8 פעמים הם בתשובות שונות או לפחות ציונים שונים?
בשביל להוכיח שספר היה נפוץ צריך מובאות רבות מחכמים רבים. המרחשת לא התכוין שלא היה את הספר לאף אחד במדינה.
המרחשת גם מדבר על עיון בדבריהם לצורך הלימוד, ולא בהכרח בא לכלול את היושבים על מדין שמעיינים בספרים ע"מ לפסוק.
ועוד אגב, המרחשת לא כותב את המלים 'על חו"מ'.

[הבאר ההיא]

מראות הצובאות - אבן העזר סימן יז ליקוטים מחידושי גפ"ת:

ודברי הרמ"א והסמ"ע צ"ע, אחר ימים יצא לאור ס' קצות החושן לח"מ ח"ש [= חלק שלישי], ומצאתי שהרגיש בכל זה, והניח בצ"ע:

שם ס"ק צב:

ואח"כ מצאתי זאת בס' קצה"ח לח"מ ח"ש סי' רס"ב, שכ' כן בדין הסמיכות דפירות הסמוך לכלי, והנאני...

כן נזכר שם פעמים נוספות.
מחברו היה רב בהורדנא, בטיקטין ובביאליסטוק. נפטר בשנת תק"ץ (1830).

יש"כ על המקורות, מאחר שהמרחשת מדבר לכאו' גם על הנתיה"מ תוכל לצרף גם את אזכורי הנתיה"מ.
אך בכל אופן לא נראה לי שכוונת המרחשת היא שלא היו הספרים בנמצא כלל אלא שעדיין לא התפשט הלימוד כ"כ הרבה, ביחס להתפשטותו בזמנים מאוחרים יותר, משכך אין סתירה בין הדברים.
.

[הבאר ההיא]

ועוד אגב, המרחשת לא כותב את המלים 'על חו"מ'. [/size]

הוא מדבר במפורש על חו"מ עיי"ש.

[באמונתו]

מראות הצובאות - אבן העזר סימן יז ליקוטים מחידושי גפ"ת:

ודברי הרמ"א והסמ"ע צ"ע, אחר ימים יצא לאור ס' קצות החושן לח"מ ח"ש [= חלק שלישי], ומצאתי שהרגיש בכל זה, והניח בצ"ע:

שם ס"ק צב:

ואח"כ מצאתי זאת בס' קצה"ח לח"מ ח"ש סי' רס"ב, שכ' כן בדין הסמיכות דפירות הסמוך לכלי, והנאני...

כן נזכר שם פעמים נוספות.
מחברו היה רב בהורדנא, בטיקטין ובביאליסטוק. נפטר בשנת תק"ץ (1830).

יש"כ על המקורות, מאחר שהמרחשת מדבר לכאו' גם על הנתיה"מ תוכל לצרף גם את אזכורי הנתיה"מ.
אך בכל אופן לא נראה לי שכוונת המרחשת היא שלא היו הספרים בנמצא כלל אלא שעדיין לא התפשט הלימוד כ"כ הרבה, ביחס להתפשטותו בזמנים מאוחרים יותר, משכך אין סתירה בין הדברים.

שוב מצאתי, שכבר במראות הצובאות - אבן העזר, שנדפס שנת תק"ע, דברי הקצות מוזכרים פעמים מספר.

[מה שנכון נכון]

ועוד אגב, המרחשת לא כותב את המלים 'על חו"מ'. [/size]

הוא מדבר במפורש על חו"מ עיי"ש.

תוכל לומר באיזו שורה?
הספר עולת שמואל עוסק בכל חלקי התורה לא רק בנזיקין. לא באתי לשלול שאין כוונתו גם על ספרי קצוה"ח והנתה"מ.

[הבאר ההיא]

לך שני עמודים אחורה היכן שמסופר על לימודו בצוותא עם הג"ר הלל מאמציסלב.

[מה שנכון נכון]

צודק.

[באמונתו]

הוי אומר שבליטא שנת תק"ע, הכירו כבר הקצות לפי הראשי תיבות (קצה"ח), בלא שום צורך "להכיר" אותו לקורא, אלא מזכירו בפשטות ו"בטבעיות".

[כדכד]

דנו הרבה האם הנתיה"מ גרם לפרסומו של הקצה"ח, וכמדומני שלא הזכירו את מה שכתבו מדפיסי השו"ע שהדפיסו את הקצה"ח מפני שהנתיה"מ מביא אותו הרבה ראו צורך לתועלת הלומדים שיהיה מונח לפניהם גם הקצה"ח.
גם לו יצוייר שהמדפיסים היו עמי הארצות ובאמת אצל הלומדים לא היה הבדל בחשיבות, אין ספק שעצם הדפסתו של הקצה"ח על הדף הוסיפה הרבה לפרסומו וללימוד בו, והיא הרי באה בעקבות הנתיה"מ.
......

באיזו מהדורה של השתלחן ערוך זה כתוב והיכן?

[אליסף]

מעניין מתי התחילו גדולי ליטא להזכיר אותו

יש לציין לדברי ר"י בלאזר בנתיבות אור
מתאר את המהפכה שחולל הגרי"ס בדרכי הלימוד
ומקדים שבשנים אלו לא הגיעו עדיין ספרי רבותינו מאשכנז לליטא והעולם עסק במהרש"א וכדו'
לכאו' כוונתו לקצות נתיבות תומים רע"א
אם כי תיבת 'אשכנז' צ"ב

[הבאר ההיא]

באיזו מהדורה של השולחן ערוך זה כתוב והיכן?

יש בפורום מומחים גדולים ממני לביבליוגרפיה ניסיתי לחפש קצת.

באוצה"ח ניתן לראות את זה בדף השער של המהדורה המכונה שלחן ערוך הרגיל, נכתב עליה שהיא מהדורת לבוב תרנ"ג (בפועל זה מהד' צילום או מהד' שהודפסה בתבנית המהדורה דלבוב תרנ"ג), ובה"ב ראיתי את זה בשלחן ערוך חושן משפט עם תורת כהנים לבוב תרמ"ב, אבל בכל מקרה זה לא המהד' הראשונה שהודפסו בה קצה"ח ונתיה"מ וקדמה לה לפחות גם מהד' לבוב תרכ"ב (שגם היא נקראת שו"ע חושן משפט עם תורת כהנים) ושם אין את ההסבר הזה בשער, צריך לחפש אולי היו עוד מהדורות והם העתיקו את הנוסח הזה מאחת המהד' שקדמו להם.

אם הם הראשונים שכתבו את הנוסח הזה (לאחר שכבר הודפס הקצה"ח על הדף לפניהם) אז זה משקף רק את זה שבעיני המדפיסים ההם הנתיה"מ נחשב לראוי יותר להדפסה על הדף מחמת היותו יותר ספר פסק.

מאידך גיסא יש לציין שכנראה מעמודי השער מהד' לבוב תרכ"ב ותרמ"ב יצאו ע"י אותו בית דפוס (של משפחת באלבאן) כך שיתכן שמה שכתוב בשער של מהד' תרמ"ב משקף את הסיבה שעמדה לפניהם כבר במהד' תרכ"ב.

[הבאר ההיא]

מעניין מתי התחילו גדולי ליטא להזכיר אותו

ומקדים שבשנים אלו לא הגיעו עדיין ספרי רבותינו מאשכנז לליטא והעולם עסק במהרש"א וכדו'
לכאו' כוונתו לקצות נתיבות תומים רע"א
אם כי תיבת 'אשכנז' צ"ב

מן הסתם מפני שפוזנא וליסא היו בשליטה פרוסית/גרמנית.

[באמונתו]

מעניין מתי התחילו גדולי ליטא להזכיר אותו

יש לציין לדברי ר"י בלאזר בנתיבות אור
מתאר את המהפכה שחולל הגרי"ס בדרכי הלימוד
ומקדים שבשנים אלו לא הגיעו עדיין ספרי רבותינו מאשכנז לליטא והעולם עסק במהרש"א וכדו'
לכאו' כוונתו לקצות נתיבות תומים רע"א
אם כי תיבת 'אשכנז' צ"ב

גם בעל שאגת אריה, הייתה הרבנות שלו באזור אשכנז, וגם ספרו באשכנז נדפס, אך כמדומני שדווקא ספרו התפרסם בליטא מיד.

[באמונתו]

באיזו מהדורה של השולחן ערוך זה כתוב והיכן?

יש בפורום מומחים גדולים ממני לביבליוגרפיה ניסיתי לחפש קצת.
באוצה"ח ניתן לראות את זה בדף השער של המהדורה המכונה שלחן ערוך הרגיל, נכתב עליה שהיא מהדורת לבוב תרנ"ג (בפועל זה מהד' צילום או מהד' שהודפסה בתבנית המהדורה דלבוב תרנ"ג), ובה"ב ראיתי את זה בשלחן ערוך חושן משפט עם תורת כהנים לבוב תרמ"ב, אבל בכל מקרה זה לא המהד' הראשונה שהודפסו בה קצה"ח ונתיה"מ וקדמה לה לפחות גם מהד' לבוב תרכ"ב (שגם היא נקראת שו"ע חושן משפט עם תורת כהנים) ושם אין את ההסבר הזה בשער, צריך לחפש אולי היו עוד מהדורות והם העתיקו את הנוסח הזה מאחת המהד' שקדמו להם.
אם הם הראשונים שכתבו את הנוסח הזה (לאחר שכבר הודפס הקצה"ח על הדף לפניהם) אז זה משקף רק את זה שבעיני המדפיסים ההם הנתיה"מ נחשב לראוי יותר להדפסה על הדף מחמת היותו יותר ספר פסק.
מאידך גיסא יש לציין שכנראה מעמודי השער מהד' לבוב תרכ"ב ותרמ"ב יצאו ע"י אותו בית דפוס (של משפחת באלבאן) כך שיתכן שמה שכתוב בשער של מהד' תרמ"ב משקף את הסיבה שעמדה לפניהם כבר במהד' תרכ"ב.

במוסף ש"ק ויחי - השנה:

... תחרות זו הביאה בעקבותיה יצירתיות רבה. הנה אנו מוצאים בשנת תר"כ את ר' אברהם יוסף מדפיס ... הוא מציב לראשונה את הספר "נתיבות המשפט" על הגליון עצמו. הבחירה בספר זה הייתה כמובן בשל האופי ההלכתי והפסקני המובהק שהוא נושא.
התגובה של המתחרה, ר' משה באלבאן, לא אחרה לבוא. כעבור שנתיים הוא הדפיס מהדורה משלו והוא מציב בה שכלול שכמוהו עדיין לא היה: גם הספר "קצות החושן" ניצב לצידו של הספר "נתיבות המשפט" על גליון השולחן ערוך!
עוד שנתיים עוברות במהירות ... וגם ר' אברהם יוסף מדפיס מוציא לאור מהדורה חדשה. והנה, ראו זה פלא: גם הוא מדפיס את הספר "קצות החושן" לצד הספר "נתיבות המשפט" על הגליון. הוא מעדיף שלא להכיר כלל בקיום מהדורות מתחרות והוא מסביר כי תוספת זו היא טבעית ומתבקשת מאליה... "וכאשר ילמדו בספר "נתיבות המשפט" אשר רוב נתיבותיו יעלו על ספר "קצות החושן"... לא יבינו על מה דבריו הוטבעו... לכן למלא רצון מבקשי תורה הצגנו למעלה בקודש באור נחמד ויקר: ספר "קצות החושן"...

[הבאר ההיא]

במוסף ש"ק ויחי - השנה:

... תחרות זו הביאה בעקבותיה יצירתיות רבה. הנה אנו מוצאים בשנת תר"כ את ר' אברהם יוסף מדפיס ... הוא מציב לראשונה את הספר "נתיבות המשפט" על הגליון עצמו. הבחירה בספר זה הייתה כמובן בשל האופי ההלכתי והפסקני המובהק שהוא נושא.
התגובה של המתחרה, ר' משה באלבאן, לא אחרה לבוא. כעבור שנתיים הוא הדפיס מהדורה משלו והוא מציב בה שכלול שכמוהו עדיין לא היה: גם הספר "קצות החושן" ניצב לצידו של הספר "נתיבות המשפט" על גליון השולחן ערוך!
עוד שנתיים עוברות במהירות ... וגם ר' אברהם יוסף מדפיס מוציא לאור מהדורה חדשה. והנה, ראו זה פלא: גם הוא מדפיס את הספר "קצות החושן" לצד הספר "נתיבות המשפט" על הגליון. הוא מעדיף שלא להכיר כלל בקיום מהדורות מתחרות והוא מסביר כי תוספת זו היא טבעית ומתבקשת מאליה... "וכאשר ילמדו בספר "נתיבות המשפט" אשר רוב נתיבותיו יעלו על ספר "קצות החושן"... לא יבינו על מה דבריו הוטבעו... לכן למלא רצון מבקשי תורה הצגנו למעלה בקודש באור נחמד ויקר: ספר "קצות החושן"...

יש"כ. אז במסגרת התחרות העתיקו משפחת באלבאן את ההסבר...

אגב מעניין שבנוסח של ר' אברהם יוסף הוא כותב שזו דרישה שהגיעה מהשטח ולא סברת המדפיס, אם כי להנ"ל זה בכל מקרה לא הסיבה האמיתית.

[איש_ספר]

תפילה שיסד הקדוש הידוע קודם לימוד קצות החושן.png (366.38 KiB) נצפה 4071 פעמים

[אראל]

מי הוא זה ואיזהו הקדוש הידוע???

[אראל]

מי הוא זה ואיזהו הקדוש הידוע???

גוגלתי ונושעתי...
ה"ה א. ב.

[זיז שדי]

הרב מילר זצ"ל ע"ז:

מנין להרב מילר הנחה זו? מה גם שהצלחת ספר הקצות איננה רק בגלל גאונותו כי רבה, אלא בשל דרך לימודו. ומי הם אותם גאונים עלומים שעלו עליו בזה?

צילום מסך 2023-01-24 000921.png

ובכלל מה הטעם לדבר שספר הקצות התפרסם יותר מהנתיבות, מסיבות כאלו ואחרות, כשעד ימינו לא פסק לימוד ספר הנתיבות ולו לרגע מבתי המדרש, ודבריו הם יסוד מוסד בהלכות חו"מ, ומעטים מאד מאד מספרי האחרונים זכו למה שזכה הנתיבות.
ובאמת שהטעם לפופלאריות של הקצות בישיבות אינה צריכה שום הסבר, וכל הרגיל באלו שני הספרים, ומבחין בסגוננם השונה, מבין מאליו את הסיבה.

האמת עד לעצמה, לפסק הלכה זכה הגרי"ל מליסא וספריו חוו"ד ונתיה"מ הינם אבני יסוד לכל הבא לפסוק הלכה לדעתם על בורים, הרבה יותר מספריו של הגרא"ל הכהן אשר הינם אבני יסוד לכל צורבא מרבנן נבא להבין שמעתתא ולהעמיק בעומקא של הסוגיא. וכמו שלא יגיד אדם ששיעוריו של הגרמ"ד סאלאוויציק זצ"ל יותר הצליחו מאשר פירוש "מתוק מדבש" על הזוה"ק. כי ברור לכל אשר הם על שני דרכים שונים וכל אחד נחל הצלחה עצומה בדרכו ובסגנונו.

[ונתנו ידידים]

האם ידוע למישהו מה היה שמה?

[אראל]

האם ידוע למישהו מה היה שמה?

לפי הכתוב כאן: https://www.geni.com/people/Rabbi-Aryeh ... 7960086218
היתה שמה: ניסל

[אוצרניק]

הגרע"א בתשו' (סי' קצ"ד), ואח"כ בחי' על מס' ב"מ, ז"ל :
(וכמדומה מצאתי אח"כ הדברים בס' קצות החושן, ואינו אתי כעת כי בני המופלאים שי' לקחוהו לבית מדרשם)
(אולי כבר ציטטו את זה מקודם. לא מצאתי)
עכ"פ זה מראה על חביבות הספר עוד בימיו.

[דערהער]

מישהו יודע באיזה תאריך (בשנת ה'תק"ה) נולד בעל הקצות?

[קמאי]

האם ידוע למישהו מה היה שמה?

לפי הכתוב כאן: https://www.geni.com/people/Rabbi-Aryeh ... 7960086218
היתה שמה: ניסל

ראיתי בספר שני כרובים שמביא רעיון יפה בשם נכד רבינו וז"ל "על פי דברי נכדו של רבנו, ר' אשר מרדכי הכהן ,בהקדמתו לאבני מילואים חלק א' הוא כותב שהשם "אבני מילואים" ניתן משתי סיבות שמו נאה לו להיות מאבני נזר לאבן העזר ומלאין כל טוב, וכן המלה אבני כוללת את שמות המחבר והוריו: אריה בן ניסל, אריה בן יוסף".

[על זאת]

ידועים שלהגה''ק בעל הקצות החושן היה לו עוד שלשה אחים, ביחד ארבעה אחים..

הג"ר יהודה כהנא בעל קונטרס הספיקות
הג''ר חיים
הג"ר מרדכי

הנה בלמדי חלק חושן משפט סי' כ"ח יש קצות חושן ארוך ונפלא בקצוה"ח סק"ח, מביא מדברי אחיו הג''ר יהודה ומפלפל הרבה בדבריו הק', ובאמצע לאחר שמביא דברי אחיו ר' יהודה כותב הקצו"ח בזה"ל "והעיקר בזה כמ"ש אחי מוהרי"ל...." ומביא מדבריו ומפלפל וכו', מכאן נראה משהו שהיה לו עוד אח ומביא מדבריו, אולם לא ידועים לנו לעוד אחים, ושיהי' אח בשם מוהרי"ל מאוד מעניין....

בפשטות לכאורה מתכוון גם לאח הנ''ל הג"ר יהודה אולם מה פשט של הל' - וקשה לומר שהתכוון לומר יהודה ליב כי שמו של הקצות היה ג''כ רבי ארי' ליב...

לכן מאוד מעניין לשמוע פשר הדבר בדברי הקצוה"ח - למה התכוון בזה....

בתודה מראש

[על זאת]

ויש לציין עוד נקודה, שבכל המקומות הוא מציין את אחיו רק בשם ר' יהודה... ולא ראיתי אף מקום אחר שיהי' מוהרי"ל או שיזכיר ר' יהודה ליב....

[מה שנכון נכון]

ברור שהכוונה לר' יהודה, ואחר שהזכירו למעלה במפורש מזכירו בקיצור בר"ת.
ליב הוא כינוי ולא חלק מהשם, ויכול להתווסף גם לאריה וגם ליהודה שנמשל לאריה.

[על זאת]

ברור שהכוונה לר' יהודה, ואחר שהזכירו למעלה במפורש מזכירו בקיצור בר"ת.
ליב הוא כינוי ולא חלק מהשם, ויכול להתווסף גם לאריה וגם ליהודה שנמשל לאריה.

גם אני חושב ככה אבל בדרך כלל הוא לא מזכיר באף מקום את השם ליב...
הקצות מזכירו את אחיו עשרות פעמים רק בשם יהודה וכאן לראשונה נתוסף ליב... מאוד מעניין....


ליבי אומר לי רק בדרך אפשר שאולי היה כתוב אחי מוהר"י הנ"ל והמדפיס לא הרגיש ודלג על האת ה'נ' ונעשה תיבה אחת מוהרי"ל....

לכן יש לבדוק בקצות החושן דפוס ראשון... שאין לי את זה

[מה שנכון נכון]

לכן יש לבדוק בקצות החושן דפוס ראשון... שאין לי את זה

כ"ה גם בדפו"ר.

[ידוע תדע]

תאריך פטירתו של הקצוה"ח
בהקדמת נכדו מופיע יט טבת תקע"ג
ובהקדמת תלמידו מופיע יט אדר תקע"ג
בשניהם מופיע יום ב'
וגם חודשי טבת ואדר א וב לא חל יט ביום ב

למי פתרונים

[מקורות]

ראה אנציקלופדיה לחכמה גליציאה, כרך ג' עמ' 293 שכתב:

"נפטר ביום י"ט טבת (ולא בשבט, אדר, כ"ז תשרי) תקע"ג". ולא ציין מקורו.