הנמוק"י באשו משום חציו - והחילוק בין הגברא להחפצא

[מיללער]

ידועים דבריו הק' של הנמוקי יוסף בסוגיית אשו משום חציו, שחידש שלכן מותר להדליק נר בער"ש ולא מיחשיב כמבעיר בשבת משום חציו, אחרי שאנו רואים את כל מעשה ההדלקה וההבערה כאילו הכל נעשה בשעה שהדליקו ומתייחסת אחר פעולת ההדלקה, והדברים עתיקים.

אחרי דבריו ביארו כמה מהאחרונים שזה דוקא אם דנים על 'הגברא' מתי נקרא שהזיק או הדליק - אבל ה'חפצא' דהיינו עצם ההבערה או השריפה בוודאי אף לפי דברי הנמוק"י דנים אותה בשעת שהפעולה מתבצעת בפועל.

ולפי החילוק הזה מתרצים כמה קושיות בהלכה ואגדה, ובתוכם:
א. דברי רבי יוחנן בעצמו לגבי התענית בתשעה באב שהיה אומר שהוא היה קובע את התענית לי' באב אחרי ששריפת בית אלוקינו שיבנה במהרה התקיימה בפועל בעשרה באב - ולכאורה הרי לפי ביאור הנמוק"י למה לא לומר שיום השריפה היה בט' באב משום חציו - אולם כיון שהאבילות הוא על עצם השריפה ואין אנו דנים על הרשעים שהציתו אותה.
ב. דברי רבי יוחנן בעצמו במנחות כו: קומץ מאימתי מתיר שירים באכילה רבי חנינא אומר משמשלה בו את האור רבי יוחנן אמר משתצית בו את האור ברובו, ומקשה ע"ז הגמרא דכיון דמצוות הקומץ הוא שיוקטר מבעוד יום למה סגי שיצית האור ברובו מבעוד יום ועיי"ש התירוץ - ולכאורה קשה הרי ר"י סבר אשו משום חציו וא"כ הרי כל ההקטרה מיחשיב בזמן שהכהן העלה אותה על המזבח ואזלא קושיות הקמרא - אולם לפי החילוק מצוות הקטרה שיהי' ביום היינו שהקרבן יהא נקטר ולא סגי שהכהן יעשה העבודה מביום
ג. לגבי שריפת קדשים ביו"ט דלא מהני אם יצית האור מערב יו"ט משום שהאיסור אינו איסור גברא כמו איסורי שבת אלא שיש איסור על הקדשים להישרף ביו"ט

ראיתי החילוק מובא בשם הרה"ק מקאצק זצ"ל, רבי משה'ניו מבאיאן הי"ד בספרו דעת משה ומרן הקהלת יעקב זצ"ל

האם נמצא כזה בשאר ספרי קודש - ומי הוא הראשון שיסד את זה?

[מיללער]

קבלתי באישית ב' ציונים נפלאים על הנידון ואני מעלהו כאן ככתבו וכלשונו של הרב הכותב, תשוח"ח לו:

רציתי לציין לך שני מרמ"ק נפלאים בד' הנימוק"י והביאור הנ"ל,
א.
בספר הנפלא שעשועי רעיונים (א ריכטיגע פוילישע ספר, מלא טעם, ממש א מתיקות התורה, תלמיד לבית סוכאטשוב, וקינצק), יש לו כלל שלם ע"ז עי"ש בכלל ג', [ועוד בסוה"ס יש קונטרס בעניני חנוכה, וג"ש מביא יסוד זה כמ"פ, ומפלפל בזה כדרכו].
ב.
[מילתא אלבישי' יקירא - מתורת חכמי אמריקא] בתורת מיכאל להגה"ג הר"מ פארשלעגער, ריש סימן כ"ח, כתב ג"כ כיסוד הנ"ל, וביאר הדברים בטוטו"ד כדרכו, יעו"ש.
בעיקר רציתי לציין שבמהדו' החדשה שי"ל לפני כמה שנים, יש בסוה"ס כמה הערות מהג' רי"י מענדלסאן שליט"א מקוממיות, ועל יסוד זה שכ' המח', ציין רשימת מ"מ שמבו' כיסוד הנ"ל, ואולי שם תמצא מבוקשתך, ומ"מ אני לך [היות שאני בעצמי עדיין לא בדקתי המ"מ הנ"ל האם אכן כ"ה].

והנה הציונים מהגרי"י מנדלסון שליט"א על התורת מיכאל הנ"ל