אראל כתב:כדכד כתב:לא קשור
פרסום תלוי בסייעתא דשמיא
כמה משפחתו וצאצאיו של השאגת אריה אתה מכיר?
האור החיים הקדוש?
מרן הבית יוסף?
הרמ"א?
זאלט איר מיר זיין געזונט און שטארק
רום קדושת כל אלו שהצגת נשגבה מאוד מאוד מאוד...
אבל
אני כתבתי בהשוואה בין אישיותם הפרטי של הנתיבות לבין אישיותו הפרטי של הקצות, לא פרסום ספרם אלא פרסומם האישי [כהוספה בצירוף לעוד סיבות והחילוקים ביניהם, כמו שכתבתי לעיל]
וכונתי פשוטה, שמטבע הדברים, הרבה פרטי תולדות של גדולי ישראל נשמרים בקרב צאצאיהם ויוצאי חלציהם ונמסרים מדור דור [או בקרב תלמידיהם הרבים שהעמידו] וכך תורמים גם לפרסום שמם וקורות ימי חייהם, ומובן מאליו, שאם נכדי הקצוה"ח לא נתפרסמו כ"כ כמו נכדי החוו"ד [וכמו"כ לא ידוע כ"כ על תלמידי הקצוה"ח], גם בידיעת פרטי תולדותם, לא נשמרו כ"כ פרטים על הקצוה"ח כמו על החוו"ד
באמונתו כתב:הרמ"א ז"ל אינו דוגמא טובה, לפי שמשפחות אשכנזיות רבות מתייחסות אליו (ואנחנו ביניהם).
לאור החיים הקדוש לא היו ילדים.
כדכד כתב:מתלמידי הקצוה"ח כן ידוע
כל זה לא קשור
ךפרסום שמו ושם ספרו של האדם תורם רק הרצון האלקי העליון ולא דבר זולת זה
כדכד כתב:לא הבנתי כוונת מר
באמונתו כתב:עד השואה, אחד הקריטריונים החשובים בפרט, לפיהם נקבע מעמד ת"ח בציבור, זה היה קהילת רבנות שלו.
הקהילות הגדולות והעתיקות, תמיד התפארו באחד מגדולי הדור אשר בראשם, בעוד רב של עיירה קטנה, לימד עפ"י רוב, על מעמד הרב בעצמו בציבור.
והרבה יגעתי בחיבורי זה ובדרישות חקרתי ובבדיקות אחר כל מקור וחוצב
ההלכה בתכלית העיון, ואחר שיצא לאור עולם ספר 'אורים ותומים' וראיתי
שהגאון המחבר הפליא לעשות, עברתי על קונטריסים שלי וכל מה שמצאתי מהן
בספר הנזכר עברתי קולמסי עליהם. ואגב עיוני הצצתי בו בין החרכים וראתה עיני
בדברים הנוגעים לעיקרא דדינא אשר לבבי לא כן תדמה. וכל כהאי גוונא ראיתי
להזכיר טעמו וטעמא דידי והרואה יבחר...
צופה_ומביט כתב:אני שמעתי שפעם שאל הקצות את הנתיבות למה זכה שספרו נתקבל יותר בעולם.
שאל אותו הנתיבות מתי הוא כותב את חידושיו, ענה הקצות - ביום, ומתי הוא מגיה אותם? - בלילה.
ענה הנתיבות: אני נוהג להיפך. כותב בלילה ומגיה ביום.
ע"כ שמעתי, והמשמעות היתה שעיקר ההשקעה צריכה להיות בהגהה וכו'.
צופה_ומביט כתב:אני שמעתי שפעם שאל הקצות את הנתיבות למה זכה שספרו נתקבל יותר בעולם.
שאל אותו הנתיבות מתי הוא כותב את חידושיו, ענה הקצות - ביום, ומתי הוא מגיה אותם? - בלילה.
ענה הנתיבות: אני נוהג להיפך. כותב בלילה ומגיה ביום.
ע"כ שמעתי, והמשמעות היתה שעיקר ההשקעה צריכה להיות בהגהה וכו'.
מה שנכון נכון כתב:[size=85]צופה_ומביט כתב:אני שמעתי שפעם שאל הקצות את הנתיבות למה זכה שספרו נתקבל יותר בעולם.
שאל אותו הנתיבות מתי הוא כותב את חידושיו, ענה הקצות - ביום, ומתי הוא מגיה אותם? - בלילה.
ענה הנתיבות: אני נוהג להיפך. כותב בלילה ומגיה ביום.
ע"כ שמעתי, והמשמעות היתה שעיקר ההשקעה צריכה להיות בהגהה וכו'.
הנתה"מ נדפס סמוך ליציאתו לפחות כמו הקצה"ח אם לא יותר.
מה שנכון נכון כתב:המדד להתקבלות ספר (לפחות בתקופה הראשונה) היא הדפסתו החוזרת.
מה שנכון נכון כתב:לא דקתי בסדר השמות שהזכרת. האגדה מסופרת בד"כ הפוך, שהנתה"מ שאל את הקצה"ח למה ספרו התקבל יותר, והוא שאל את הנתה"מ איך סדר כתיבתו, והשיב שהוא ממשיך היכן שהפסיק אתמול, והקצה"ח ענה שהוא חוזר (ויש מוסיפין: באשמורת הבוקר) על מה שכתב ומתקן.
באמונתו כתב:הרב מילר זצ"ל ע"ז:
באמונתו כתב:הפרי מגדים לא סבל מעניות ודחק.
....
ה"פרי מגדים", ושאר ספריו, ידועים בעיקר בשל חדירתם לעומק הסוגיות, מבלי להיכנס לפלפולים עמוקים.
המסורת מספרת כי לפני שכתב את חידושיו נהג ללמוד את הנושא עשרים פעמים. כמו כן מסופר עליו כי את מסכת חולין למד במשך עשרים שנה רצופות קודם שהתחיל לכתוב את חידושיו עליה, ורק אחרי שחזר עליה 101 פעמים והייתה שגורה על פיו עם מפרשיה, כתב את פירושו 'פרי מגדים' לחלק "יורה דעה" בשולחן ערוך.
את ספרו "פרי מגדים" כתב מספר פעמים, בהן שיכתב את כולו מחדש. מסיבה זו פעמים רבות נמצאות בספרו הפניות למה שכתב במקום אחר ואינן בנמצא.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 434 אורחים