מנהג פלא שלא לנשק בלילה את הציצית בפרשה ג' של ק"ש

[גאולה בקרוב]

נוהגים לא לנשק את הציצית בלילה!
[כך המנהג הרווח, למרות שלא מצאתי כלל בראשונים ואחרונים, חוץ מספר 'מקור חיים' לבעל החוות יאיר, וכידוע שספר זהלא נדפס עד לפני כשלושים שנה]

ומה שצ"ע, שהרי כן לובשים ט"ק בלילה, מצד שיטות הראשונים שהכל תלוי בכסות יום/ לילה, וא"כ למה לא לנשק או לראות בשעת הק"ש?
ולא מצאתי ישוב לכך חוץ משיטת הגר"מ שטרנבוך שליט"א, מובא כאן, וצ"ע עדיין.

תשובות והנהגות כרך א סימן יט
שאלה: בלילה אם ראוי לישן בטלית קטן. נחלקו הרא"ש והרמב"ם מהו פטור ציצית בלילה

לרמב"ם הפטור בלילה מפני שלילה פוטר, ולרא"ש הפטור בכסות המיוחד ללילה, אבל כסות יום או כסות יום ולילה חייב גם בלילה, ואם כן בטלית קטן דידן שהוא גם כסות יום מקיימים גם בלילה המ"ע, ואם כן לכאורה ראוי לשכב בלילה עם ט"ק שלשיטת הרא"ש זוכה כל רגע גם בלילה לקיים מ"ע, ובש"ע או"ח (ר"ס י"ח) ספיקא דדינא אם קיימא לן כהרא"ש או כהרמב"ם, ומה עוד בביאור הגר"א מצדד כרא"ש וכמבואר במ"ב שם (ס"ק ז') ואם כן ראוי לקיים כל לילה המ"ע לשכב בט"ק שהוא גם כסות יום.

... במק"א ביארתי (הל' הגר"א ומנהגיו סימן ט"ז, ובזבחי קודש למס' זבחים) שגם לרא"ש אין צורך להדר ללבוש ציצית כל הלילה לזכות בהמ"ע, שלדידיה ממעטינן מאשר תכסה בה כסות לילה דפטור, ואם כן כסות יום חייב, אבל ההידור לקיים המצות עשה היינו מפני שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה', וזה תלוי בזמן ראייה דהיינו ביום ומשו"ה חשיב ציצית מ"ע שהז"ג כיון דאין זמנה בלילה, ואם כן גם לרא"ש כסות יום שחייב בלילה, היינו שאסור ללבוש הבגד בלי ציצית, אבל אין הידור לקיים המצוה אלא ביום כיון שאין הלילה זמן עיקר המצוה, ובלילה בכסות יום דומה למצות עשה דגירושין וכדומה שאין בזה קיום מ"ע, אלא הרוצה ללבוש כסות יום חייב שלא יהא הבגד בלא ציצית ועיין שם בהראיות לכ"ז ואכמ"ל.

תשובות והנהגות כרך ב סימן ט
כסות יום בלילה אף אי חייב, ביארנו במק"א (בח"א סימן י"ט) דהיינו שאסור בלי ציצית, אבל אין אז קיום המ"ע אפילו לכסות יום ע"ש.

תשובות והנהגות כרך ה סימן ט

ברמ"א (סי' כ"א ס"ג) כתב ויש שכתבו שנהגו שלא לשכב בטלית שיש בו ציצית וכו', אך נוהגים להקל לשכב בהם.
במקומות הרבה כתבנו דאף לשיטת הרא"ש שלילה אינו פוטר מציצית רק כסות לילה הוא דפטור, וט"ק שראוי ליום ולילה חייב בציצית לשיטתו, ואם כן לכאורה היה מן הראוי לשכב בשינה בלילה בטלית קטן מכיון שלהרא"ש חייב בזה בציצית ומקיים מצוה, ואכן כך מבואר מדברי הגרע"א בהגהותיו (סי' כ"א) שלהרא"ש ראוי לשכב בלילה בט"ק, מ"מ העלינו שאף להרא"ש הגדר הוא רק שאם לובש כסות יום בלילה חייב, אבל הענין שישנו להביא את עצמו לידי חיוב כדאיתא בחז"ל שהקב"ה מעניש בעידן ריתחא את הנמנע מללבוש ציצית, היינו בזמן ששייך וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' והיינו ביום ולא בלילה, עיין בדברינו ב"תשובות והנהגות" ח"א (סימן י"ט), וב"הלכות הגר"א ומנהגיו" (ט"ז), וב"זבחי קודש" על זבחים (יח ב) ע"ש היטב.

שוב אמרתי דאפשר שיש עוד טעם ליישב מה שלא נהגו להקפיד לשכב בלילה עם הט"ק לצאת המ"ע בלילה לשיטת הרא"ש, ובפרט שכנראה הגר"א פוסק כהרא"ש, וידוע שהגאון דבריסק הגריז"ס זצ"ל לא נהג לשכב בלילה עם ט"ק וכן רבינו החזו"א זצ"ל.

[זקן ששכח]

נישוק הציצית נובע מתוך חביבות. וכיון שאין הציצית תשמיש קדושה אלא תשמיש מצוה, לכן, בשעה שהוא מצוה, דהיינו בשעות היום - אז יש ענין חביבות מצוה המביאה לנישוק, אולם בשעות הלילה שאז אינו תשמיש מצוה, אין כל ענין וסיבה להראות חביבות, לכן אין מנשקים.

[גאולה בקרוב]

אבל שאלתנו למ"ד שכסות יום חיבת בציצית בלילה, למה אינו נחשב חפץ של מצוה?

[בגולה]

המנהג לנשק הציצית בשעת קרי"ש (חוץ מדברי המחבר בסי' סא סעיף כה, שימשמש) מקורו במג"א (רי"ס כד) בשם כתבי האר"י - והוא בפע"ח (שער הקרי"ש פרק כו) ושם מיירי לענין קרי"ש של שחרית, ובקרי"ש של ערבית לא הזכיר שם דבר מלנשק הציצית, ממילא אין לכאורה מקור לנשק בערבית. [וגם בהא דימשמש הנזכר בשו"ע (סא) כתבו רק לגבי קרי"ש של שחרית].
ושמא כוונתך לשאול על הא גופא.
וזה הכל חוץ ממה שכתב הרמ"א (סוס"י הנ"ל) "גם נוהגים קצת לנשק הציצית בשעה שרואה בם, והכל הוא חיבוב מצוה", שדבר זה אכן אינו דווקא ביום אלא גם בלילה לכאורה, וכדבריך. אמנם לא ראיתי מי שינהג כן בכלל, לנשק הציצית בשעה שרואה בם - אם לאו בשעת קרי"ש.

[אוצר החכמה]

לא מובן הדיון כאן וההסבר של זקן ששכח פשוט וברור שאפילו לדעת הרא"ש שבגדי יום חייבים בלילה אבל וודאי שאין הלילה זמן ציצית. ומתוך כך אין חובה לקרא בלילה פרשת ציצית וכל מה שאנו קוראים הוא משום שמתחילין כבמערבא וכיוון שהתחלנו בה מסיימין כמבואר ברכות יד ב. ולכן לא שייך בזמן האמירה הזו דווקא חיבוב המצווה.

[גאולה בקרוב]

כמדומה שאינו פשוט וברור, אלא זהו חידושו של הגר"מ שטרנבוך שליט"א.
הרי זה גופא שאנחנו כן לובשים ט"ק בלילה, לכאורה הביאור ש"לילה לאו זמן ציצית" קאי לא על הזמן אלא על הכסות

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן יח סעיף א:

לילה לאו זמן ציצית הוא, דאמעיט מוראיתם אותו (במדבר טו, לט)
להרמב"ם, כל מה שלובש בלילה פטור אפילו הוא מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב, אפילו מיוחד ללילה.
ולהרא"ש, כסות המיוחד ללילה, פטור, אפילו לובשו ביום, וכסות המיוחד ליום ולילה, חייב, אפילו לובשו בלילה

[אוצר החכמה]

לילה לאו זמן ציצית הוא זה משנה מפורשת ברכות פ"ב משנה א אמר ריב"ק וכולי, רק לדעת הרא"ש כיוון שהבגד מיוחד ליום חייב גם בלילה, אבל עדיין מבואר בגמרא שלכן לא קוראים פרשת ציצית בלילה, וגמרא זו אינה קשורה לחידושו של הגר"מ שטרנבוך, ולפי"ז אע"פ שאנן קראינן את הפרשה כמבואר שם בגמרא, מ"מ אין כאן קריאת הפרשה משום ציצית ואין מקום לנהוג חיבוב מצווה.

[גאולה בקרוב]

כבוד הרב זקן ששכח ואוצר החכמה,
ודאי שדבריך צודקים שהיא משנה וגמרא ש'פרשת ציצית' אינה נוהגת אלא ביום,
רק אני חיפשתי הסבר והבנה בזה גופא, שיתאים גם לשיטת הראשונים שכסות יום חייבת גם בלילה, וא"כ לשיטתם אולי אין כוונת המשנה והגמרא שלילה פטור, אלא בגד לילה פטור,
ונמצא שוב אנחנו בשאלה מדוע לא לנהוג בראיה ונישוק בכסות יום בלילה, שהוא כעת מקיים מצוה בזה,
ומצאתי לי נחמה במהלכו של הגרמ"ש, לחלק בין מצוה לבין חובה.
אבל אני מבין גם את הסברכם, שאמנם הציצית מצוה, אבל 'פרשת ציצית' סוף סוף לא שייכת בלילה לכו"ע (אולי בגלל שבד"כ בלילה לובשים כסות לילה, לפחות בזמנם...),ולכן לא שייך לנשק כעת.
ויישר כח לכם.

ועדין צ"ע.

[אוצר החכמה]

ראה גם את זה
http://www.otzar.org/aspcrops/108438_23_350718417750-212012.asp

[שבטיישראל]

אם זכרוני אינו מטעני כמדומני שיש תשובה בצח צדק ע"ז שכלובש הט"ק ביום מקיים בזה מצוה גם בלילה, ומש"ה יש לישון בלילה עם הט"ק שלבשו ביום ולא עם ט"ק מיוחד לשינה

[ההוא תלמידא]

יל"ע אי שייך דין חיבוב מצווה היכי שנעשית מספק. דלכאורה כל עניין חיבוב מצווה הוא כשנעשית בשלימות ואז מוסיפים עוד מעשים כדי להראות חיבתה בעיננו, עי' בחולין (קלג.) ובשבת (קל.) ובכ"ד, אבל כאשר נעשית מספק הוי כחיסרון בעצם המצווה, ויש בזה קצת נדנוד ששמח בעצם הספק.

[הוגה]

יל"ע אי שייך דין חיבוב מצווה היכי שנעשית מספק. דלכאורה כל עניין חיבוב מצווה הוא כשנעשית בשלימות ואז מוסיפים עוד מעשים כדי להראות חיבתה בעיננו, עי' בחולין (קלג.) ובשבת (קל.) ובכ"ד, אבל כאשר נעשית מספק הוי כחיסרון בעצם המצווה, ויש בזה קצת נדנוד ששמח בעצם הספק.

אדרבה, הרי כלל לא חייב ללבוש בגד שיש לו ציצית אלא מכניס עצמו לחיוב, ובלילה זה מחלוקת אם כסות יום חייבת,
ואעפ"כ מכניס עצמו לקיום מצוה, שהיא מספק, ופותח אשכול אם לנשק הציציות בלילה... ואחר-כך הולך ומנשקם גם בלילה - אין לך חביבות מצוה גדולה מזו ! !

[ההוא תלמידא]

לענ"ד איפכא מסתברא דחיבוב מצווה שייך דווקא היכי שעושה המצוה בשלימות ואח"כ צבי ומוסיף מדיליה.
בזה שעושה המצווה מספק יש קצת חיסרון בגוף המצווה.
ונהי שמכניס עצמו לזה, הלא מכניס עצמו רק לספק חיוב, וכאמור, אי אפשר לשמחה שתמלא את ליבו.

[כולל יונגערמאן]

יל"ע לשיטת הרא"ש, דהכי נוהגים דוקא לפשוט בגדי היום תיכף בשעת שקיעת החמה (לאפוקי נפשין מפלוגתת ר"ת והגאונים והמסתעף...) ורק אחר 72 דקות או 96 לובשים בגדי הלילה? וכן ביום, אלו שלא מקפידים לקום בעלות השחר ונכשלים קצת בשינה של שחרית, הרי נמצא שהבגד לילה שלהם זה מיוחד לכסות יום ולילה, וכן בגד היום לובשים קצתו גם בלילה כאמור עד זמן שינה

ואת"ל דזה תלוי בבגד שינה (וכסות המיוחד ליום ולילה היינו שישנים בו וגם לובשים אותו במהלך היום), צריך ראיות גדולות על זה ובר"ן תלה דין כסות לילה בזה שחושך בלילה ואי אפשר לקיים מצות וראיתם אותו