אשכול אביעה חידות

[לבנון]

בינתיים העלו אפשרויות נוספות:
דוד (כנראה למעלה מ15 מחלקי גופו של המשורר מוזכרים בתהילים).

לצערי אני לא בקי גדול בתהלים, אבל אכתוב את אלו שאני זוכר, והבקיאים ממני יבואו וישלימו.
אצבע. בטן. בשר. גב. זרועות. חיך. חיק. יד. כליות. כסל. כף. לב. לשון. מעיים. עין. עצמות. פה. קרסול. ראש. רגל. שפתיים. שערות.

[עזריאל ברגר]

בינתיים העלו אפשרויות נוספות:
דוד (כנראה למעלה מ15 מחלקי גופו של המשורר מוזכרים בתהילים).

לצערי אני לא בקי גדול בתהלים, אבל אכתוב את אלו שאני זוכר, והבקיאים ממני יבואו וישלימו.
אצבע. בטן. בשר. גב. זרועות. חיך. חיק. יד. כליות. כסל. כף. לב. לשון. מעיים. עין. עצמות. פה. קרסול. ראש. רגל. שפתיים. שערות.

יפה.
השאלה היא כמה מתוכם מדברים על אבריו של דוד עצמו, וכמה נאמרו על ידי משוררים אחרים ו/או על כללות העם וכדומה...

[כדכד]

אולי חלקם לא הכוונה לאברים עצמם אלא ננקטו כמשל כמו "עיני כלו לישועתך"

[לבנון]

בינתיים העלו אפשרויות נוספות:
דוד (כנראה למעלה מ15 מחלקי גופו של המשורר מוזכרים בתהילים).

לצערי אני לא בקי גדול בתהלים, אבל אכתוב את אלו שאני זוכר, והבקיאים ממני יבואו וישלימו.
אצבע. בטן. בשר. גב. זרועות. חיך. חיק. יד. כליות. כסל. כף. לב. לשון. מעיים. עין. עצמות. פה. קרסול. ראש. רגל. שפתיים. שערות.

יפה.
השאלה היא כמה מתוכם מדברים על אבריו של דוד עצמו, וכמה נאמרו על ידי משוררים אחרים ו/או על כללות העם וכדומה...

אין ברשימה זו כלום משל משוררים אחרים, אך אפשר כדברי הרב כדכד, שיש בה כאלו שנכתבו כמשל.

[לבנון]

בינתיים העלו אפשרויות נוספות:
דוד (כנראה למעלה מ15 מחלקי גופו של המשורר מוזכרים בתהילים).

לצערי אני לא בקי גדול בתהלים, אבל אכתוב את אלו שאני זוכר, והבקיאים ממני יבואו וישלימו.
אצבע. בטן. בשר. גב. זרועות. חיך. חיק. יד. כליות. כסל. כף. לב. לשון. מעיים. עין. עצמות. פה. קרסול. ראש. רגל. שפתיים. שערות.

יפה.
השאלה היא כמה מתוכם מדברים על אבריו של דוד עצמו, וכמה נאמרו על ידי משוררים אחרים ו/או על כללות העם וכדומה...

אין ברשימה זו כלום משל משוררים אחרים, אך אפשר כדברי הרב כדכד, שיש בה כאלו שנכתבו כמשל.

המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה (קמד א); עששה בכעס עיני נפשי ובטני (לא י); אף בשרי ישכן לבטח (טז ט); על גבי חרשו חורשים (קכט ג); ונחתה קשת נחושה זרועתי (יח לה); מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי (קיט קג); ותפלתי על חיקי תשוב (לה יג); אף לילות יסרוני כליותי (טז ז); כי כסלי מלאו נקלה (לח ח); ארחץ בנקיון כפי (כו ו); יגל לבי בישועתך (יג ו); ולשוני תהגה צדקך (לה כח); ותורתך בתוך מעי (מ ט); והתפרדו כל עצמותי (כב טו); ולא מעדו קרסלי (יח לז); דשנת בשמן ראשי (כג ה); משוה רגלי כאילות (יח לד); ה' שפתי תפתח (נא ד); עצמו משערות ראשי (מ יג)

[עזריאל ברגר]

בינתיים העלו אפשרויות נוספות:
דוד (כנראה למעלה מ15 מחלקי גופו של המשורר מוזכרים בתהילים).

לצערי אני לא בקי גדול בתהלים, אבל אכתוב את אלו שאני זוכר, והבקיאים ממני יבואו וישלימו.
אצבע. בטן. בשר. גב. זרועות. חיך. חיק. יד. כליות. כסל. כף. לב. לשון. מעיים. עין. עצמות. פה. קרסול. ראש. רגל. שפתיים. שערות.

יפה.
השאלה היא כמה מתוכם מדברים על אבריו של דוד עצמו, וכמה נאמרו על ידי משוררים אחרים ו/או על כללות העם וכדומה...

אין ברשימה זו כלום משל משוררים אחרים, אך אפשר כדברי הרב כדכד, שיש בה כאלו שנכתבו כמשל.

המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה (קמד א); עששה בכעס עיני נפשי ובטני (לא י); אף בשרי ישכן לבטח (טז ט); על גבי חרשו חורשים (קכט ג); ונחתה קשת נחושה זרועתי (יח לה); מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי (קיט קג); ותפלתי על חיקי תשוב (לה יג); אף לילות יסרוני כליותי (טז ז); כי כסלי מלאו נקלה (לח ח); ארחץ בנקיון כפי (כו ו); יגל לבי בישועתך (יג ו); ולשוני תהגה צדקך (לה כח); ותורתך בתוך מעי (מ ט); והתפרדו כל עצמותי (כב טו); ולא מעדו קרסלי (יח לז); דשנת בשמן ראשי (כג ה); משוה רגלי כאילות (יח לד); ה' שפתי תפתח (נא ד); עצמו משערות ראשי (מ יג)

יפה מאוד!

[כדכד]

חידה חדשה (שהציעה בתי אך איני יודע תשובה עליה):
על כמה אנשים מסופר בתנ"ך (כולו)?

[לבנון]

חידה חדשה (שהציעה בתי אך איני יודע תשובה עליה):
על כמה אנשים מסופר בתנ"ך (כולו)?

מה הכוונה מסופר, ששמם מוזכר, או שמסופר עליהם סיפור על שהוא?
וא"כ תגדיר מה נחשב סיפור.

[כדכד]

תפוס לשון ראשון

[לבנון]

חידה חדשה (שהציעה בתי אך איני יודע תשובה עליה):
על כמה אנשים מסופר בתנ"ך (כולו)?

מה הכוונה מסופר, ששמם מוזכר, או שמסופר עליהם סיפור על שהוא?
וא"כ תגדיר מה נחשב סיפור.

תשובה מלאה קשה לתת, אבל אנסה לקרב קצת את המניין.
יש בתנ"ך כאלף ושבע מאות שמות שונים לאנשים (ונשים).
ישנם אנשים רבים שנקראים בשמות שונים, כמו יוסף יהוסף וצפנת פענח (פוטיאל וכלכל), מחויאל מחייאל, ישעיה ישעיהו, ריפת דיפת, זרח צוחר, וכד'.
ומאידך יש שמות שמשותפים לכמה וכמה אנשים שונים. כמו חנוך וזרח שבחומש מצאנו ארבעה מכל אחד מהם, או זכריה/זכריהו שיש קרוב לשלושים אנשים שנקראו בשם זה.

[עזריאל ברגר]

היכן במסכת ברכות דנים אמוראים בפירוש דברי משנה בסדר טהרות, אך בלא לצטט אותה, ועד כדי שהלומד את הסוגיא בברכות בלא להכיר את אותה המשנה - אינו מבין מי הכריחם לחכמי התלמוד לדון בחילוק שלא הוזכר לפני כן באותה הסוגיא?

ובמ"א הקשיתי שבאמת הסוגיא לא כל כך מסתדרת עם המשנה, וצ"ע.

[נחומצ'ה]

סודו של האיש:

הוא ממחברי היסוד. וחיבר גם סוד. ונלב"ע קודם היסוד.

הסוד נרמז בהערות. אצל מפיק מרגליות. בקריאה של הלכות.

מי האיש. ומהו הסוד?

חודש טוב. בסימן 'הואיל באר את התורה הזאת', אפצח את הסוד
למען יוסיף בידיעת התורה.

הסוד הוא של רבנו הרמ"א, שנלב"ע בספירת ה'הוד'.
בחיבורו 'דרכי משה' סימן ס"א ב'אורח חיים', מביא כך:
וכן כתבתי ביסודי ספרי קבלה שלי.
ובהגהות והערות [שירת דבורה] מביא מהרא"ז מרגליות, שהגי' הנכונה:
בספר סוד שלי על ספר הזוהר.

[כדכד]

חידה נוספת: מי אמר "תן תודה"
ומי אמר: "תנו תודה"

[עזריאל ברגר]

חידה נוספת: מי אמר "תן תודה"

יהושע (לעכן).

[עזריאל ברגר]

היכן במסכת ברכות דנים אמוראים בפירוש דברי משנה בסדר טהרות, אך בלא לצטט אותה, ועד כדי שהלומד את הסוגיא בברכות בלא להכיר את אותה המשנה - אינו מבין מי הכריחם לחכמי התלמוד לדון בחילוק שלא הוזכר לפני כן באותה הסוגיא?

ובמ"א הקשיתי שבאמת הסוגיא לא כל כך מסתדרת עם המשנה, וצ"ע.

נושא: מעלת טבילת עזרא

בסוגיית הגמרא בענין זה (ברכות כב,א-ב) - לא הובאה המשנה (מקוואות פ"ג מ"ד) "בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעה קבין מים" וכו', וכפי שהובאה בגמרא בגיטין (טז,א) "אמר רב פפא הרי אמרו בעל קרי חולה שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור".
ולא רק שלא הובאה המשנה הזאת, אלא שמהלך הגמרא, ובפרט ההכרעה למעשה בסופה - איננו מסתדר עם המשנה הזאת:
...

עיינו באשכול ההוא להמשך הדברים.

[כדכד]

חידה נוספת: מי אמר "תן תודה"

יהושע (לעכן).

חצי דבר...

[לבנון]

ומי אמר: "תנו תודה"

עזרא

[כדכד]

נכון.
אשאל עוד חידה: שני אנשים הבטיחו לשני אנשים שיתנו להם תפקיד "כל הימים" ולשניהם לא נתקיימה ההבטחה לימים ארוכים.
מי המבטיחים והמובטחים

[עזריאל ברגר]

נכון.
אשאל עוד חידה: שני אנשים הבטיחו לשני אנשים שיתנו להם תפקיד "כל הימים" ולשניהם לא נתקיימה ההבטחה לימים ארוכים.
מי המבטיחים והמובטחים

אחד הובטח וגם הבטיח.
ואפשר לומר שאין טענות על המבטיחים, כי נמנעה מהם האפשרות לקיים את הבטחתם.

[כדכד]

נכון
המשפט הובא כחידה ולא כטענה כלפי מישהו.
מכל מקום, אולי יש ללמוד מסר שאל לבן אנוש להבטיח דבר שאין ביכלתו לקיימו

[כדכד]

נכון.
אשאל עוד חידה: שני אנשים הבטיחו לשני אנשים שיתנו להם תפקיד "כל הימים" ולשניהם לא נתקיימה ההבטחה לימים ארוכים.
מי המבטיחים והמובטחים

אכיש מלך גת הבטיח לדוד "לכן שומר לראשי אשימך כל הימים" מפני שחשב שדוד הצטרף אליו נגד ישראל ושאול המלך. הוא לאא קיים הבטחתו כי סרני פלשתים מנעו מדוד להצטרף למחמה מחשש שיצטרף לישראל נגדם ואח"כ עזב דוד את ארץ פלשתים.
דוד עצמו הבטיח לעמשא שיהיה שר צבא לפניו כל הימים תחת יואב כאשר יואב הרג את אבשלום בנגוד לדעת דוד אך אח"כ יואב הרג גם את עמשא וכך לא תקיימה מחשבת דוד.

[כדכד]

עוד חידה:
היכן מצינו בתלמוד שם של תנא שבשמו ובשם אביו דומה לאישיות מהתנ"ך (לשם דוגמא: רבי משה בן עמרם, כמובן אין תנא כזה אבל מקביל מבחינת היחוס של הבן לאב)

[לבנון]

עוד חידה:
היכן מצינו בתלמוד שם של תנא שבשמו ובשם אביו דומה לאישיות מהתנ"ך (לשם דוגמא: רבי משה בן עמרם, כמובן אין תנא כזה אבל מקביל מבחינת היחוס של הבן לאב)

יונתן בן שאול. בסנהדרין

[שבענו מטובך]

גם:
יעקב בן יצחק מבית גופנין (תוספתא אהלות).
ר' שמעון בן יעקב דמן צור (ברכות לג, א).

[לבנון]

גם:
יעקב בן יצחק מבית גופנין (תוספתא אהלות).
ר' שמעון בן יעקב דמן צור (ברכות לג, א).

גם רב יהודה בר יעקב בזהר חדש בראשית יט ע"ב

[צופה_ומביט]

בשביל זה לא צריך ללכת רחוק.
יהודה בן יעקב [מבית גוברין] נזכר בתוספתא אהלות שם [יח, ט] כמעיד ביחד עם יעקב בן יצחק [מבית גופנין] הנ"ל.

[אמנם צ"ע אם ניתן לכנות את שניהם בשם תנאים, אחר שלא נקראו אפילו רבי, ורק העידו].

[חלא בר חמרא]

א. איזה מילה נמצאת בתנ"ך רק בשני ספרים, בספר אחד 3 פעמים, ובספר אחר למעלה משבעים פעמים. בשאר הספרים איננה נמצאת כלל.
ב. חידה נוספת ברוח זו- מילה אחרת שנמצאת רק בספרים הנ"ל, באחד פעם אחת, ובשני למעלה מחמשים פעם.

[עזריאל ברגר]

א. איזה מילה נמצאת בתנ"ך רק בשני ספרים, בספר אחד 3 פעמים, ובספר אחר למעלה משבעים פעמים. בשאר הספרים איננה נמצאת כלל.
ב. חידה נוספת ברוח זו- מילה אחרת שנמצאת רק בספרים הנ"ל, באחד פעם אחת, ובשני למעלה מחמשים פעם.

סלה ולמנצח, חבקוק ותהילים?

[לבנון]

א. איזה מילה נמצאת בתנ"ך רק בשני ספרים, בספר אחד 3 פעמים, ובספר אחר למעלה משבעים פעמים. בשאר הספרים איננה נמצאת כלל.
ב. חידה נוספת ברוח זו- מילה אחרת שנמצאת רק בספרים הנ"ל, באחד פעם אחת, ובשני למעלה מחמשים פעם.

סלה ולמנצח, חבקוק ותהילים?

יפה!
ברוח זו. המילה הללו נמצאת פעמיים בירמיה, ולמעלה משלושים פעמים בתהלים. וזולת זה לא נמצאת בשום ספר אחר

[עזריאל ברגר]

א. איזה מילה נמצאת בתנ"ך רק בשני ספרים, בספר אחד 3 פעמים, ובספר אחר למעלה משבעים פעמים. בשאר הספרים איננה נמצאת כלל.
ב. חידה נוספת ברוח זו- מילה אחרת שנמצאת רק בספרים הנ"ל, באחד פעם אחת, ובשני למעלה מחמשים פעם.

סלה ולמנצח, חבקוק ותהילים?

יפה!
ברוח זו. המילה הללו נמצאת פעמיים בירמיה, ולמעלה משלושים פעמים בתהלים. וזולת זה לא נמצאת בשום ספר אחר

בהטיה הזאת - אכן.
אבל מצאנו "ויהללו אותה אל פרעה" וכדו'.

[לבנון]

א. איזה מילה נמצאת בתנ"ך רק בשני ספרים, בספר אחד 3 פעמים, ובספר אחר למעלה משבעים פעמים. בשאר הספרים איננה נמצאת כלל.
ב. חידה נוספת ברוח זו- מילה אחרת שנמצאת רק בספרים הנ"ל, באחד פעם אחת, ובשני למעלה מחמשים פעם.

סלה ולמנצח, חבקוק ותהילים?

יפה!
ברוח זו. המילה הללו נמצאת פעמיים בירמיה, ולמעלה משלושים פעמים בתהלים. וזולת זה לא נמצאת בשום ספר אחר

בהטיה הזאת - אכן.
אבל מצאנו "ויהללו אותה אל פרעה" וכדו'.

גם שרש נצח נמצא בספרים אחרים, לנצח על מלאכת בית ה', בעזרא ובדברי הימים.

[זיז שדי]

א. איזה מילה נמצאת בתנ"ך רק בשני ספרים, בספר אחד 3 פעמים, ובספר אחר למעלה משבעים פעמים. בשאר הספרים איננה נמצאת כלל.
ב. חידה נוספת ברוח זו- מילה אחרת שנמצאת רק בספרים הנ"ל, באחד פעם אחת, ובשני למעלה מחמשים פעם.

סלה ולמנצח, חבקוק ותהילים?

יפה!
ברוח זו. המילה הללו נמצאת פעמיים בירמיה, ולמעלה משלושים פעמים בתהלים. וזולת זה לא נמצאת בשום ספר אחר

בהטיה הזאת - אכן.
אבל מצאנו "ויהללו אותה אל פרעה" וכדו'.

אם להטיות, מצאנו "סלה כל אבירי" והוא מלשון גמר וסוף,
ומצאנו "מאספיו יאכלוהו והללו את ה'" אך לא בלשון ציווי הללו

[זיז שדי]

בינתיים העלו אפשרויות נוספות:
דוד (כנראה למעלה מ15 מחלקי גופו של המשורר מוזכרים בתהילים).

לצערי אני לא בקי גדול בתהלים, אבל אכתוב את אלו שאני זוכר, והבקיאים ממני יבואו וישלימו.
אצבע. בטן. בשר. גב. זרועות. חיך. חיק. יד. כליות. כסל. כף. לב. לשון. מעיים. עין. עצמות. פה. קרסול. ראש. רגל. שפתיים. שערות.

יפה.
השאלה היא כמה מתוכם מדברים על אבריו של דוד עצמו, וכמה נאמרו על ידי משוררים אחרים ו/או על כללות העם וכדומה...

אין ברשימה זו כלום משל משוררים אחרים, אך אפשר כדברי הרב כדכד, שיש בה כאלו שנכתבו כמשל.

המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה (קמד א); עששה בכעס עיני נפשי ובטני (לא י); אף בשרי ישכן לבטח (טז ט); על גבי חרשו חורשים (קכט ג); ונחתה קשת נחושה זרועתי (יח לה); מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי (קיט קג); ותפלתי על חיקי תשוב (לה יג); אף לילות יסרוני כליותי (טז ז); כי כסלי מלאו נקלה (לח ח); ארחץ בנקיון כפי (כו ו); יגל לבי בישועתך (יג ו); ולשוני תהגה צדקך (לה כח); ותורתך בתוך מעי (מ ט); והתפרדו כל עצמותי (כב טו); ולא מעדו קרסלי (יח לז); דשנת בשמן ראשי (כג ה); משוה רגלי כאילות (יח לד); ה' שפתי תפתח (נא ד); עצמו משערות ראשי (מ יג)

בקמים עלי מרעים תשמענה אזני. (אם לא שנלך עם הדרוש שחברו משה או אדם וצ"ע) (וא"כ יש למחוק על גבי ג"כ) (גם אטה למשל אזני)
חגור חרבך על ירך גיבור (למפרשים דקאי על דוד)
ובצלעי שמחו ונאספו.

[לבנון]

בינתיים העלו אפשרויות נוספות:
דוד (כנראה למעלה מ15 מחלקי גופו של המשורר מוזכרים בתהילים).

לצערי אני לא בקי גדול בתהלים, אבל אכתוב את אלו שאני זוכר, והבקיאים ממני יבואו וישלימו.
אצבע. בטן. בשר. גב. זרועות. חיך. חיק. יד. כליות. כסל. כף. לב. לשון. מעיים. עין. עצמות. פה. קרסול. ראש. רגל. שפתיים. שערות.

יפה.
השאלה היא כמה מתוכם מדברים על אבריו של דוד עצמו, וכמה נאמרו על ידי משוררים אחרים ו/או על כללות העם וכדומה...

אין ברשימה זו כלום משל משוררים אחרים, אך אפשר כדברי הרב כדכד, שיש בה כאלו שנכתבו כמשל.

המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה (קמד א); עששה בכעס עיני נפשי ובטני (לא י); אף בשרי ישכן לבטח (טז ט); על גבי חרשו חורשים (קכט ג); ונחתה קשת נחושה זרועתי (יח לה); מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי (קיט קג); ותפלתי על חיקי תשוב (לה יג); אף לילות יסרוני כליותי (טז ז); כי כסלי מלאו נקלה (לח ח); ארחץ בנקיון כפי (כו ו); יגל לבי בישועתך (יג ו); ולשוני תהגה צדקך (לה כח); ותורתך בתוך מעי (מ ט); והתפרדו כל עצמותי (כב טו); ולא מעדו קרסלי (יח לז); דשנת בשמן ראשי (כג ה); משוה רגלי כאילות (יח לד); ה' שפתי תפתח (נא ד); עצמו משערות ראשי (מ יג)

בקמים עלי מרעים תשמענה אזני. (אם לא שנלך עם הדרוש שחברו משה או אדם וצ"ע) (וא"כ יש למחוק על גבי ג"כ) (גם אטה למשל אזני)
חגור חרבך על ירך גיבור (למפרשים דקאי על דוד)
ובצלעי שמחו ונאספו.

אזני לא נזכר אצל דוד, בשני הפסוקים שהבאת.
לא ידוע לי מי שאומר שמזמורי שיר המעלות לא נאמרו ע"י דוד.

[כדכד]

חידות לפרשת השבוע:
היכן עוד במקרא נזכר "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל"?
היכן עוד נזכר "וייראו העם"...? (כלפי השי"ת)

[זיז שדי]

בינתיים העלו אפשרויות נוספות:
דוד (כנראה למעלה מ15 מחלקי גופו של המשורר מוזכרים בתהילים).

לצערי אני לא בקי גדול בתהלים, אבל אכתוב את אלו שאני זוכר, והבקיאים ממני יבואו וישלימו.
אצבע. בטן. בשר. גב. זרועות. חיך. חיק. יד. כליות. כסל. כף. לב. לשון. מעיים. עין. עצמות. פה. קרסול. ראש. רגל. שפתיים. שערות.

יפה.
השאלה היא כמה מתוכם מדברים על אבריו של דוד עצמו, וכמה נאמרו על ידי משוררים אחרים ו/או על כללות העם וכדומה...

אין ברשימה זו כלום משל משוררים אחרים, אך אפשר כדברי הרב כדכד, שיש בה כאלו שנכתבו כמשל.

המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה (קמד א); עששה בכעס עיני נפשי ובטני (לא י); אף בשרי ישכן לבטח (טז ט); על גבי חרשו חורשים (קכט ג); ונחתה קשת נחושה זרועתי (יח לה); מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי (קיט קג); ותפלתי על חיקי תשוב (לה יג); אף לילות יסרוני כליותי (טז ז); כי כסלי מלאו נקלה (לח ח); ארחץ בנקיון כפי (כו ו); יגל לבי בישועתך (יג ו); ולשוני תהגה צדקך (לה כח); ותורתך בתוך מעי (מ ט); והתפרדו כל עצמותי (כב טו); ולא מעדו קרסלי (יח לז); דשנת בשמן ראשי (כג ה); משוה רגלי כאילות (יח לד); ה' שפתי תפתח (נא ד); עצמו משערות ראשי (מ יג)

בקמים עלי מרעים תשמענה אזני. (אם לא שנלך עם הדרוש שחברו משה או אדם וצ"ע) (וא"כ יש למחוק על גבי ג"כ) (גם אטה למשל אזני)
חגור חרבך על ירך גיבור (למפרשים דקאי על דוד)
ובצלעי שמחו ונאספו.

אזני לא נזכר אצל דוד, בשני הפסוקים שהבאת.
לא ידוע לי מי שאומר שמזמורי שיר המעלות לא נאמרו ע"י דוד.

יש מדרשים ש'גבי' קאי אבנ"י.
בפשטות המשורר מדבר ע"ע כשאומר "תשמענה אזני" ובפשטות זה דוד אם לא לדעת המדרשים

[זיז שדי]

חידות לפרשת השבוע:
היכן עוד במקרא נזכר "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל"?
היכן עוד נזכר "וייראו העם"...? (כלפי השי"ת)

שמואל א יד
חגי

[לבנון]

צמד מילים בהפטרה (בשלח), שמופיעות בחלומו של מישהו בתנ"ך, אך בניקוד אחר

[עזריאל ברגר]

חידה, ובראשיתה הקדמה:

ברוב מוחלט של המקרים - המפסיק שאחרי יתיב הוא זקף-קטון.
לעיתים נדירות מאוד יש גם פשטא ביניהם (כגון: אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי).

ומכאן לשאלה:
היכן מצאנו יתיב שמרוחק הרבה מהזקף?
(יש ביניהם קדמא-ואזלא, ועוד כמה טעמים, ובסך הכל 3 טעמים מפסיקים נמצאים בין היתיב הזה לזקף)

[במסתרים]

יתיב

אפס כי לא תהיה תפארתך