קפיד אכסא פגימא - פירש רשב"ם דקפיד לכתחלה דוקא ואם אין לו אלא פגום יקדש עליו ותימה א"כ איך התירו לאכול קודם הבדלה משום קפידא דפגימה מיהו ראוי רשב"ם לסמוך עליו בשעת הדחק.
ורבינו קלונימוס אביו של רבי משולם... ושלושה דברים הגיה כמפי נבואה בשעת מיתתו
מיללער כתב:ביצה י"ז ע"ב תוד"ה אמר רבא "ומכל מקום אומר ר"י לא מלאני לבי לעבור על דברי דודי (הרבינו תם שמובא לעיל בדברי התוס') וצריך שני תבשילין, פת ותבשיל וכן עמא דבר"
אהרן תאומים כתב:ביצה ג ע"א תוספות ד"ה גזירה שמא יעלה ויתלוש..והכי נראה לי כמדומה הלשון כמדומה במקומות ספורים בש"ס וזה הראשון מתחילת הש"ס
שמואל דוד כתב:עיין תחילת האשכול
מיללער כתב:יש לשון פלא בתוספות שבשיטמ"ק בזבחים דף יח: בתוד"ה ואימא עמרא. לאחר שהתוס' מביאים שיטת רבינו אפרים דקנבוס שלנו הוא פשתן ואסור עם הצמר משום כלאים ושלח לרבינו תם תשובות מלאות שערות שתלש מזקנו על מנהג העולם מרוב צער
שמואל דוד כתב:יבמות פד.
תוספות ד״ה מתני' יש מותרות. פי' הר"ר יהודה בר' י"ט דכן דרך התנא לאחר שפי' הלכות המסכתא חוזר ושונה אותם בלשון קצר כדי שיהיו מסודרים בידך - ושמורים בפה ובלב
בן פקועה כתב:כדאי לעיין כאן.
בעת החדשה המוקדמת מציינים את רוסיה בתור רייסין.
עזריאל ברגר כתב:נשאלתי:
האם "רוסיה" מוזכרת במקורותינו?
מישהו טוען שהוא זוכר שראה את רוסיה מוזכרת בתוספות, אולי משהו שקשור לסוסים.
דעתן כתב:לדעתי התערבב למאן דהוא המקורות בנושא.
המקור לרוסיה- בקדמוניות היהודים, והקשר לסוסים, כבר ידוע על אותם 'סקיתים' ממקורות זרים (כנז"ל).
עזריאל ברגר כתב:נשאלתי:
האם "רוסיה" מוזכרת במקורותינו?
מישהו טוען שהוא זוכר שראה את רוסיה מוזכרת בתוספות, אולי משהו שקשור לסוסים.
שו"ת הרא"ש - כלל נא סימן ב:משך זו מסיא. אמ' לן ר' דביוסיפון קרי ליה מלכות [ש]שוניא [תירס זו] מלכות רוסיא.
אף פעמים מספר מזכירה הראב"ן.וידוע לכל חבורתינו שמיום בואו לכאן לא בא שום אדם ששמו רבי אשר ללמוד אלא אותו רבי אשר בר סיני הוא היה מארץ רוסיה ובא לכאן עם בחור ששמו רבי יהונתן. וגם היה בכאן בחור אחר ושמו רבי ראובן והיה מארץ בייה"ם והיה מכיר לרבי אשר שנפטר שהיה מארץ רוסיא.
באמונתו כתב:עזריאל ברגר כתב:נשאלתי:
האם "רוסיה" מוזכרת במקורותינו?
מישהו טוען שהוא זוכר שראה את רוסיה מוזכרת בתוספות, אולי משהו שקשור לסוסים.
בתוס' ר"י הלבן - יומא י, א:שו"ת הרא"ש - כלל נא סימן ב:משך זו מסיא. אמ' לן ר' דביוסיפון קרי ליה מלכות [ש]שוניא [תירס זו] מלכות רוסיא.אף פעמים מספר מזכירה הראב"ן.וידוע לכל חבורתינו שמיום בואו לכאן לא בא שום אדם ששמו רבי אשר ללמוד אלא אותו רבי אשר בר סיני הוא היה מארץ רוסיה ובא לכאן עם בחור ששמו רבי יהונתן. וגם היה בכאן בחור אחר ושמו רבי ראובן והיה מארץ בייה"ם והיה מכיר לרבי אשר שנפטר שהיה מארץ רוסיא.
למישקל טופרי. פירש בתוספתא דה''ה לדידן שמותר לתקן ברזלים דקרקע קשה ומתקלקל ומשום שאין ברזלים בימי חכמים שאין צריך רק למשקל טופריה שהיה הקרקע מטוננת כמו ברוסי''א היה אסור
שמחה כתב:מה שנכון נכון כתב:תוספות מסכת סוטה דף לט עמוד א
וכמדומה דהכי פסק רבינו חננאל דבכל דוכתא
תוספות מסכת סוטה דף כג עמוד א
וכמדומה דרש"י נקט לי' אגב שטפיה
פגשתי ביטוי כעין זה במסכת עבודה זרה דף ס"א עמוד א
תוספות ד"ה התםלפי הדומה משמע שרש"י רוצה לומר
בגליון הש"ס בתחלת מסכת ע"ז מביא רע"א בשם החיד"א דהתוס' על מסכת עבודה זרה שיש בידינו הם תוס' רבינו פרץ
מה שנכון נכון כתב:לשון מצויה בר"ן ובשאר ראשונים ואחרונים, בנדרים ובשאר מסכתות, ותרד פלאים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים