הגאון ר' יצחק אלחנן ספקטור

[תולדות]

ידוע שבוילנא, שנים רבות מאד לא היה אב"ד, מאז פרשת "האב"ד האחרון" רבי שמואל.
אולם, היה בית דין, והיו דיינים, וגם היה ראב"ד, רק לא היה "אב"ד וילנא".

מבקש אני פרטים, אודות הראב"ד האחרון בהחלט, שכיהן בווילנא תחת מסך הברזל, ונפטר שם ביום כ"ג טבת תשכ"ה.
רבי יהודה מנחם רבינוביץ.
על מצבתו הסמוכה למצבת רבי חיים עוזר, נכתב שהיה משלשלת היוחסין.

מצבת רבי יהודה מנחם רבינוביץ.jpg (41.58 KiB) נצפה 14024 פעמים

על פי מה שנמסר אודותיו, הוא היה בן אחיו של רבי יצחק אלחנן ספקטור.
[כך כתבו חיים שושקעס, ובן ציון קליבאנסקי].

האם ידועים פרטים נוספים אודותיו?
אודות משפחתו?
האם אומנם אביו, משה, היה אחיו של רבי יצחק אלחנן?

[אליהו חיים]

ידוע שבוילנא, שנים רבות מאד לא היה אב"ד, מאז פרשת "האב"ד האחרון" רבי שמואל.
אולם, היה בית דין, והיו דיינים, וגם היה ראב"ד, רק לא היה "אב"ד וילנא".

מבקש אני פרטים, אודות הראב"ד האחרון בהחלט, שכיהן בווילנא תחת מסך הברזל, ונפטר שם ביום כ"ג טבת תשכ"ה.
רבי יהודה מנחם רבינוביץ.
על מצבתו הסמוכה למצבת רבי חיים עוזר, נכתב שהיה משלשלת היוחסין.

מצבת רבי יהודה מנחם רבינוביץ.jpg

על פי מה שנמסר אודותיו, הוא היה בן אחיו של רבי יצחק אלחנן ספקטור.
[כך כתבו חיים שושקעס, ובן ציון קליבאנסקי].

האם ידועים פרטים נוספים אודותיו?
אודות משפחתו?
האם אומנם אביו, משה, היה אחיו של רבי יצחק אלחנן?

מעניין, נפטר בתשכ"ה! אב"ד וילנא! וכמדומה לא שמענו על הגאון הזה עד היום? (או אולי כן שמעו?)

[איש_ספר]

על פי מה שנמסר אודותיו, הוא היה בן אחיו של רבי יצחק אלחנן ספקטור.
[כך כתבו חיים שושקעס, ובן ציון קליבאנסקי].

האם ידועים פרטים נוספים אודותיו?
אודות משפחתו?
האם אומנם אביו, משה, היה אחיו של רבי יצחק אלחנן?

רב"צ קליבנסקי בספרו מירכתי צפון מצטט את עולם ומלואו של חיים שושקס עמ' 279 ועמ' 281.
האם עיינת בדברי שושקס?

[תולדות]

הנה צילום מהספר של שושקס:

על הרב יודל בווילנה מהספר של שושקס1.JPG (253.14 KiB) נצפה 5922 פעמים

על הרב יודל בווילנה מהספר של שושקס2.JPG (262.11 KiB) נצפה 5922 פעמים

[גיזונטע קאפ]

הוא כותב שהוא בנו של ר' משה הרב דוילנא, זאת אומרת שהם כבר שני דורות ברבנות וילנא
אולי הוא היה רב מטעם?

[וונדרבר]

אגב, באשכול המקושר לעיל הזכיר הרב יגל בשם ר' נתן קמנצקי כי תמונת רבינו קבועה הייתה בבתי יהודים רבים. ובכן ר"נ עצמו מציין כי לא רק רבנו, אלא גם תמונת פניו של "כבוד אדונינו השר המרומם צדיק מושל ביראת ה' משגב ומעוז לעמו ואמונתו צפירת תפארת ישורון סיר משה מונטיפיורי שליט"א" (לשון הגאון רי"א במכתבו אל השר משנת תרמ"ג, הדרום מה, עמ' 89; אגרות ר' יצחק אלחנן א, עמ' מ [ראו עוד שם ב, עמ' תקלד-תקלח]) - שתיהן היו בבתים רבים (ראו רבי יעקב, עמ' 92).
עדויות על כך מפוזרות בכמה מקומות (למשל, ר' שמואל משה שפירא ודורו, עמ' 185), והנה אצל ר"ז יעבץ ז"ל (תולדות ישראל יד, עמ' 81).

בתארו את העיר מינסק הוא מספר 'כמעט בכל מקום יש על הקירות דיוקנאות של משפחת המלוכה, של הנדבן היהודי לורד מוזס מונטפיורי ושל הרב יצחק אלחנן, רבה הרוחני של קובנה, הנערץ על יהודי מערב רוסיה'' [שם עמ' 60].

כנראה שהמון העם שלא הבינו את כחו הגדול של הג"ר יצחק אלחנן בהלכה, העריצו אותו בעיקר משום פעולותיו בשתדלנות אצל המלוכה בעניני כלל ישראל (וכמו שנראה בדברי ז. יעבץ). ולכן חשיבותם של רבי יצחק אלחנן ושל סיר משה מונטיפיורי היתה שוה בעיניהם, בתור המצילים והמגינים של העם היהודי.

[גביר]

הגיע לכאן ספר מתורגם מרוסית בשם - בשם תחום מושבם של היהודים : קטעי מחקר כלכליים במערב רוסיה ובדרום מערבה, קיץ , .1887 מאת א.פ. סובוטין. שיצא עכשיו בהוצאת קדימה, תל אביב. הספר כולל תיאור בן הזמן של יהודי תחום המושב ובעיקר של חיי הכלכלה שלהם. בתארו את העיר מינסק הוא מספר 'כמעט בכל מקום יש על הקירות דיוקנאות של משפחת המלוכה, של הנדבן היהודי לורד מוזס מונטפיורי ושל הרב יצחק אלחנן, רבה הרוחני של קובנה, הנערץ על יהודי מערב רוסיה'' [שם עמ' 60].

מעניין הוא שבין הפונים אל הרב לבוררות יש לא רק יהודים, אלא גם נוצרים רבים שיש להם סכסוכים עם יהודים. הללו מעדיפים את הכרעתו על בירור עניינם בבית המשפט או במשטרה'.

עדות להדיינות בדין תורה בין יהודים לבין להבדיל גויים כדבר שבשגרה ישנה בערוך השולחן חו"מ יז ט, שם מזהיר בעל ערוך השולחן את הדיינים ובעל הדין היהודי להקפיד להשתמש בדיון שכזה אך ורק בשפה המובנת גם לגוי, כדי למנוע חשד לקנוניה בין בעל הדין היהודי והדיינים כנגד הגוי, חשד הגורם גם לחילול ה'.

ישנו באוצר -
https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... ook=105794

עדות על תופעה דומה בתימן - ספר מלאך ה' מתולדות רבינו ישראל עזירי : ‏ מאת עמרם בן א"א נסים עוזירי, עמ' פד.

[פולסברג]

רי''א

[שש ושמח]

ייש"כ!
מה המקור? הסיפור כאילו הגרי"א [רצה ל]התיר אכילת קטניות בפסח בשעת הרעב גם למי שאינו רעב, לכאו' מוזר.

[יבנה]

ייש"כ!
מה המקור? הסיפור כאילו הגרי"א [רצה ל]התיר אכילת קטניות בפסח בשעת הרעב גם למי שאינו רעב, לכאו' מוזר.

[מבקש חכמה]

מי הוא המספר של הזכרונות?

[שש ושמח]

ייש"כ!
מה המקור? הסיפור כאילו הגרי"א [רצה ל]התיר אכילת קטניות בפסח בשעת הרעב גם למי שאינו רעב, לכאו' מוזר.

ייש"כ. במקורות שהבאת כתוב בשם ר"י ליפשיץ שהתיר לעצמו רק בער"פ אחר חצות, שבזה י"א שלא נאסרו כלל קטניות. ומבואר שבפסח עצמו לא התיר. והמקורות שמספרים שהתיר לעצמו גם ביו"ט ראשון עצמו או שרצה לכוף את הגרי"ס לאכול בפסח עצמו, בודאי נאמנים פחות מרי"ל.

[ישראליק]

ריא ספקטור זצל.jpg (295.16 KiB) נצפה 4874 פעמים

[מבקש חכמה]

האם יש למישהו את הספדו של הראי"ה קוק זצ"ל על רבי יצחק אלחנן?

[יבנה]

האם יש למישהו את הספדו של הראי"ה קוק זצ"ל על רבי יצחק אלחנן?

https://daat.ac.il/daat/vl/midbarshur/midbarshur01.pdf עמ' 177.

[מבקש חכמה]

יישר כח גדול

[גביר]

סיפורים מכלי ראשון על רי"א

חיים טשרנוביץ [רב צעיר], פרקי חיים, ניו יורק תשי"ד, עמ' 161-145.

[גביר]

סיפורים מכלי ראשון על רי"א

חיים טשרנוביץ [רב צעיר], פרקי חיים, ניו יורק תשי"ד, עמ' 161-145.

[גביר]

סיפורים מכלי ראשון על רי"א

חיים טשרנוביץ [רב צעיר], פרקי חיים, ניו יורק תשי"ד, עמ' 161-145.

[גביר]

סיפורים מכלי ראשון על רי"א

חיים טשרנוביץ [רב צעיר], פרקי חיים, ניו יורק תשי"ד, עמ' 161-145.
נכפלו ושולשו בטעות ומשום מה אינו מאפשר לי למחוק

[חרט]

האם זה אמור להיות ציור דיוקן של ר' יצחק אלחנן?
עטיפת תקליט של החזן שמואל ויגודה.
(ומה לחזן הפולני-הונגרי-אמריקאי לגאון הליטאי?)

תקליט ויגודה.JPG (124.41 KiB) נצפה 3147 פעמים

[לבי במערב]

עובדא מעניינת:

מגדל עֹז (מונדשיין).PNG (105.14 KiB) נצפה 2859 פעמים

[השעיר החיי]

הבלים.
רי"א אישר וחידש את היתרו גם 7 שנים לאחר מכן בשמיטה הבאה, חודשים ספורים לפני פטירתו, אחרי שקיבל אין ספור מכתבים עם תלונות וטענות של המתנגדים.

[יושב בשער]

מענין לענין שמעתי שהגרי"א נתן הסכה לס' דרכי תשובה אבל לבסוף רצה לחזור בו מהסכמתו (כמדומה משום שסמך המחבר על ספרים של רבנים שלדעתו של הגרי"א לא הגיעו למדת סמכות או משהו כזה...) - האם ידוע הסיפור בזה?

[לייבעדיג יענקל]

הבלים.
רי"א אישר וחידש את היתרו גם 7 שנים לאחר מכן בשמיטה הבאה, חודשים ספורים לפני פטירתו, אחרי שקיבל אין ספור מכתבים עם תלונות וטענות של המתנגדים.

אין כאן סתירה.
הגרי"א כתב בפירוש בהיתר תרמ"ט: "ואם לא נבקש עיצה והיתר יכול להיות כי תושם הארץ חלילה ויהיה חורבן להקאלאניות ח"ו, וזה נוגע להצלת מאות נפשות ומי יודע וכו'". ולעומתו טענו חכמי ירושלים, הקרובים יותר אל המושבות, שלא קיים חשש ממשי כזה. בפועל גם היו אופני המכירה עצמה וביצוע עבודות הקרקע רחוקים מאוד מהוראות הגרי"א (ככתוב הדר במאמרו של רמ"א פוס 'שטר היתר המכירה תרמ"ט' שהתפרסם בקובץ חיצי גבורים). כך שברור שבאמת היתה כאן רמאות מצד הפקידים (מבקשי ההיתר והאחראים על הביצוע), ובהחלט יתכן שהגרי"א התאונן על כך. בקטע שהובא כאן לא נאמר בשמו מאום מעבר לזה, וודאי שאין כאן עדות כאילו החליט הגרי"א לחזור בו מההיתר. ואכן למרות הכל שב הגרי"א וחידש את ההיתר בשמיטה הבאה.

[הבאר ההיא]

ברור שאם הגרי"א נתן היתר הוא סבר שההיתר עומד הלכתית ולכן גם אם הוא התלונן על שקרים מסויימים ברור שהוא לא חזר בו מעצם ההיתר, כן יש לשאול למה הוא לא הודיע פומבית בשמיטה הבאה שעקב כך שהתברר לו שזה לא פיקו"נ ולפיכך לא ראוי להזדקק להיתר.

מסתבר שהמציאות מורכבת יותר גם אם רימו את הגרי"א בפרט זה או אחר וגם אם בתוך השיחה הוא התאונן על כך, עדיין הוא סבר שכורח השעה מצדיק את ההסתמכות על ההיתר.

בן שיחו של הגרי"א ציטט מתוך השיחה משפט אחד שבעיניו היה משמעותי הוא אם היה מוציא מזה מסקנה שהגרי"א חזר בו זה אכן היה הבלים, כידיעה היסטורית על דרך התנהלות הענין זה בהחלט מעניין ובכלל לא הבלים.

גם יש להבדיל בין לכתחילה לבין בדיעבד, יתכן שאילו הגרי"א לא היה משוכנע שהמצב קטסטרופלי הוא היה מעדיף שלא להזדקק לכך בכלל (נגד דעת רבני ירושלים) אבל לאחר שההיתר פורסם וכבר נעשה מעשה על פיו זה כבר נושא אחר, ר' יעקב ליפשיץ מתאר במכתב כמה הוא עמל לשכנע את הגרי"א שלא יפרסם את היתרו וכמעט שהצליח ומה שהכריע לבסוף זה פרסום ההיתר של ר' יהושע'לה קוטנר, במצב כזה כל תיאור נוסף על חומרת המצב עלול להיות גורם משמעותי.

שוב כל זה לא נוגע להלכה עצמה, אבל זה ממש לא הבלים.

[השעיר החיי]

כך כתוב בשם הסטייפלער באורחות רבינו

144234_136.png (32.03 KiB) נצפה 2335 פעמים

מעיון במפתחות בתשובות ר יצחק אלחנן של מכון ירושלים, לא רק שאין זה נכון שברוב התשובות הזכיר את בבא מציעא, אלא אין אפילו מובהקות סטיסטית לשימוש יתר בב"מ אפילו לעומת שאר הבבות..

[לבי במערב]

מסגנון הלשון נשמע לכאורה שהכוונה לשאלות בע"פ (ואכן מן הנמנע להוכיח זאת).

[פלוריש]

מסגנון הלשון נשמע לכאורה שהכוונה לשאלות בע"פ (ואכן מן הנמנע להוכיח זאת).

וכי בבואו לכתוב את תשובותיו פרחו מזכרונו פתאום הראיות מב"מ?!

[לבי במערב]

לא, אלא שלכאורה - יש חילוק בין 'שליפה' במענה על־פה לעיון מרוכז ומפורט.

[מחולת המחנים]

האדריכל ארתור ספקטור שחתום על תכנון כמה מבנים מפורסמים בירושלים (ביניהם מגדל האשפוז דוידסון בהדסה עין כרם), הינו צאצא בן אחר בן להגאון רבי יצחק אלחנן.

פגשתי אותו הערב והוא אמר לי שסביו סבו היה רבי יצחק אלחנן, הוא הוסיף שבנו של רבי יצחק אלחנן בשם רבינוביץ (הוא לא זכר את שמו הפרטי), היגר לארה"ב ונפטר שם, והוא מצאצאיו.
האם ידוע על אותו בן של הגרי"א.

(ויחלום)

בנו של מהרי"א מקאוונא, רבי צבי הירש ראבינאוויץ אב"ד מיטוי היה מועמד להיות הרב הכולל בניו יורק, ולבסוף לא יצא הדבר והגאון רבי יעקב חריף המגיד מווילנא נתקבל.

הדברים די ידועים

פגשתי לאחרונה אברך בשם ספקטור, הוא אמר לי שהם כנראה ממשפחת רבי יצחק אלחנן, אך לא צאצאים שלו.
שאלתי אותו לגבי ארתור ספקטור המתייחס כבן אחר בן לרבי יצחק אלחנן, הוא אמר שהוא שמע על כך, אך הדבר אינו ברור אם הוא אכן צאצא של רי"א.
הוא הוסיף ואמר לי שיש שמועה עמומה על בן של רבי יצחק אלחנן שהיגר לארה"ב, והפרטים עליו לא ברורים (כנראה ירד מהדרך ל"ע), וארתור ספקטור מתייחס לאותו בן.
ארתור ספקטור נולד בבוסטון שבארה"ב.

[מיללער]

[
את זה מצאתי בספר תולדות יצחק - תולדות חייו של הגרי''א שנכתב על ידי מזכירו.
הספר היה בבעלות הגאון רש''מ דיסקין (''סימוניק'') והיו ספרים שבאו אליו מאביו.

צאצאי ריא.png (3.55 MiB) נצפה 939 פעמים

זה נראה כרשימת צאצאים של הגרי''א, וחלקם מקובנא.
האם מזהים כאן משהו??
אנסה אולי לצלם באופן איכותי יותר.

נסיתי לפענח הכתבה (בסוגריים הם הוספות משלי בעיקר מג'ני):
https://www.geni.com/people/Rav-Yitzcha ... 1165049419

ר' חיים (אריה ראבינאוויץ) בנו. אשתו פייגלי (בת ר' יוסף פיימר מסלוצק)
1. בתו בלומה אבדה א"ע לדעת בגיטו קובנה בת 77, מורה, רוקה.
בניו:
2. אלעזר איסר נפטר בת"א
3. ר' )אברהם) יוסף נפטר במוסקבה תש"ו
4. מאיר צבי (הירש) נפטר בפאריז
5. יעקב אהרן נפטר בתרצ"ב במוסקבה
מאלעזר איסר נשארו הרבה ילדים – בתו מנוה ק.. בחיפה

הר"ר צבי ז"ל – 5 ילדים – בתיה, מרים, חאשיא, אסתר, בן אברהם אהרן
1. בלומה שיינפינקל מויטבסק (אשת ר' חיים לייב ב"ר שלום שמחה) נפטרה תש"ז במוסקבה
2. מרים נפטרה תש"ז במוסקבה בעלה היה נביזסקי מהאמעל
3. חאשיא גימפלסאן מוילנה – הילדים נספו בקובנה
4. אסתר חודרוב נספתה בקובנה
5. אברהם אהרן חתן נאבאריק – נפטר תש"ג ב.. – בנו יוסף .. בולדיסטוק

ר' בנימין – נהרג תרס"ו חתן (ר' אליהו) בער (ממעמעל).. אשתו נפטרה תרפ"ט בקובנה

[מיללער]

שאלתי אותו לגבי ארתור ספקטור המתייחס כבן אחר בן לרבי יצחק אלחנן, הוא אמר שהוא שמע על כך, אך הדבר אינו ברור אם הוא אכן צאצא של רי"א.
הוא הוסיף ואמר לי שיש שמועה עמומה על בן של רבי יצחק אלחנן שהיגר לארה"ב, והפרטים עליו לא ברורים (כנראה ירד מהדרך ל"ע), וארתור ספקטור מתייחס לאותו בן.
ארתור ספקטור נולד בבוסטון שבארה"ב.

ממה שעולה בחיפושים (קרדיט מורשת חכמי אמריקה) נראה שעורבא פרח

ארתור ספקטור נולד בברוקליין פלך בוסטון בשנת תרצ"ח לאביו עקיבא (קארל) בן צבי הירש בן חיים גרשון ספקטור.

הסבא צבי הירש ספקטור נולד בשנת תר"כ ולכן לא מסתדר לכאורה שחיים גרשון היה בן של אחד מבני הגרי"א

הנה מצבת צבי הירש ספקטור בעיר וובורן פלך בוסטון - נפ' אדר"ח אדר תרפ"ה