מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ב' מרץ 12, 2012 10:06 pm

מצינו באחרונים כמה מקורות לכך שחיוב קריאת פרשת פרה הוא מדאורייתא.

א. בערוך השולחן (או"ח סי' תרפה סק"ז) שיש לזה רמז ממה שנאמר בפרשת פרה אדומה (במדבר יט י) 'והיתה לבני ישראל לחקת עולם', ודרשו בספרי (שם פיסקא קכט) שתהא נוהגת לדורות, והיינו שאפר פרה אינו תלוי במקדש דגם בזמן האמוראים היה להם אפר פרה. ובסוף הפרשה (שם פסוק כא) נאמר שוב 'והיתה להם לחקת עולם', ולכאורה הוא מיותר, אלא ודאי הפסוק בא ללמדנו שאף בזמן הזה שאין אפר פרה, ישנו חיוב בקריאת הפרשה של פרה אדומה וזהו 'חקת עולם' לקרוא את הפרשה.

ב. במשך חכמה (במדבר יט כ) כתב שהמקור לשיטה זו שקריאת פרשת פרה הוא מדאורייתא הוא מדברי הגמרא ביומא (ב.), אמר רבי יוחנן אמר קרא (ויקרא ח לד) 'כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם' 'לעשות' - אלו מעשי פרה, 'לכפר עליכם' - אלו מעשי יום הכיפורים, ובגמרא (שם ה:) אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי מנין שאף מקרא פרשה מעכב, תלמוד לומר 'זה הדבר אשר צוה ה' (ויקרא ח ה) - אפילו דיבור מעכבא. ונמצא אם כן שבשעת עשיית הפרה, מקרא הפרשה מעכב.

ג. בברכת פרץ (פרשת חוקת) כתב שהמקור לקריאת פרשת פרה מן התורה הוא ממה שנאמר (ויקרא טו לא) 'והזרתם את בני ישראל מטמאתם', והיינו שישנה אזהרה לבית דין להפריש את ישראל מטומאתם. ואם כן אפשר שגם קריאת אזהרת מקדש וקדשיו הוא בכלל והזרתם, כי הודעת האיסור ועונשו מביאה לידי שמירה. ולפי זה מבואר שגם קריאת פרשת פרה היא מן התורה, כיון שמהרה יבנה המקדש וצריכים לדעת דיני שמירה ואזהרה מטומאה.

בספר ארצות החיים (סי' א) כתב שמה שכתבו הראשונים שגם פרשת פרה היא מדאורייתא, היינו רק בזמן המדבר, כי מעשה העגל היה בדור המדבר ופרה היא כנגד מעשה העגל.

[מתוך 'ילקוט ביאורים' ברכות יג,א (כת"י), קבלתי מא' העורכים].

יוסי 10 · הודעהעל ידי **יוסי 10** » ג' מרץ 13, 2012 1:26 am

למעשה פשוט שלכולהו יש פירכא, והמקורות האלו יכולות להיות אסמכתא אבל לא כמקור גמור.

או שיש כזו הלכה למשה מסיני, ואכן המקורות הנ"ל הם אסמכתא בעלמא,אמנם זה תמוה מאוד לומר כן.

ופשטות הדברים שגם הדעות שנקטו שזה דאורי' לא התכונו לחיוב דאורי' ממש, אנו רגילים לסוג אחד של דאורייתא,שהוא חיוב גמור מדאורייתא, אבל למושג כזה ל"נ שנתכוונו כאן, אפ"ל ענין דאוריי' וכדומה.

בברכה המשולשת

יוסי 10 כתב:ופשטות הדברים שגם הדעות שנקטו שזה דאורי' לא התכונו לחיוב דאורי' ממש, אנו רגילים לסוג אחד של דאורייתא,שהוא חיוב גמור מדאורייתא, אבל למושג כזה ל"נ שנתכוונו כאן, אפ"ל ענין דאוריי' וכדומה.

מה זה "עניין דאורייתא"? האם הכוונה למעין דברי הריטב"א בענין אסמכתא?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' מרץ 13, 2012 8:07 am

לזכרוני אחד מהאחרונים אומר שהמקור מתוס' לפרה דאו' הוא טעות והם ראשי תיבות של נפתחו כהלכה

בברכה המשולשת

היא שיחתי כתב:לזכרוני אחד מהאחרונים אומר שהמקור מתוס' לפרה דאו' הוא טעות והם ראשי תיבות של נפתחו כהלכה

אמנם, הדברים מופיעים בכמה קבצים נפרדים של תוספות.

יוסי 10 · הודעהעל ידי **יוסי 10** » ג' מרץ 13, 2012 8:55 am

זכורני אכן שישנם כמה שיטות בענין אסמכתא, והביאם הבנין יהושע בספרו, מה בדיוק המושג של אסמכתא, אבל אינני זוכר מה דעת הריטב"א,אולי תכתוב כאן מה דעתו?

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ג' מרץ 13, 2012 9:24 am

ייש"כ הרב נוטר על הבאת דברים נחמדים אלו.

היא שיחתי כתב:לזכרוני אחד מהאחרונים אומר שהמקור מתוס' לפרה דאו' הוא טעות והם ראשי תיבות של נפתחו כהלכה

על ראשי תיבות שלא נפתחו כהלכה איני יודע, אבל בביאור הגר"א (סי' תרפ"ה) כתב: "ופרשת פרה. בתוספות שלפנינו ליתא לא בברכות ולא במגילה י"ז ב' וכן באשרי פרק (ו') [ז'] דברכות ליתא אלא זכור, ונסחא משובשת נזדמנה לו" [=לב"י].
ומעניינת הערת הרב בברכה, שבתוספות אחרים מופיע ג"כ פרה (היכן?), ואכן כמ"ש הב"י.

יוסי 10 כתב:זכורני אכן שישנם כמה שיטות בענין אסמכתא, והביאם הבנין יהושע בספרו, מה בדיוק המושג של אסמכתא, אבל אינני זוכר מה דעת הריטב"א,אולי תכתוב כאן מה דעתו?

כוונתו לדברי הריטב"א בראש השנה :

דף ט"ז ע"א כתב:"שכל מה שיש לו אסמכתא מן הפסוק (העיד) [העיר] הקב"ה שראוי לעשות כן אלא שלא קבעו חובה ומסרו לחכמים וזה דבר ברור ואמת, ולא כדברי המפרשים האסמכתות שהוא כדרך סימן שנתנו חכמים ולא שכונת התורה לכך ח"ו, ישתקע הדבר ולא יאמר שזו דעת מינות הוא, אבל התורה (העידה) [העירה] בכך ומסרה חיוב הדבר לקבעו חכמים אם ירצו כמ"ש ועשית ע"פ הדבר אשר יגידו לך, ולפיכך תמצא החכמים נותנין בכל מקום ראיה או זכר או אסמכתא לדבריהם מן התורה כלומר שאינם מחדשים דבר מלבם וכל תורה שבע"פ רמוזה בתורה שהיא תמימה וח"ו שהיא חסירה כלום".

וככה"נ כוונת הריטב"א בזה להוציא מדעת הרמב"ם בהקדמתו לפיהמ"ש ובסה"מ שורש השני, שאסמכתא הוא סה"כ דברי חכמים עצמם, ורק סמכוהו אקרא להראות "חכמת הכתוב" או "שיזכרוהו" ותו לא. והאריכו בזה והדברים מפורסמים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' מרץ 13, 2012 9:28 am

פרה דאורייתא מופיע בכל התוספות הישנים שעל הגליון (וכן בתסו' ר"י שירליאון ועוד כנסמן שם בהערות) ומהרש"ל הוא שמחק התיבות מהתוס' שלפנינו, ודברי הגר"א צע"ג.

חקר · הודעהעל ידי **חקר** » ג' מרץ 13, 2012 10:37 am

על טענת הטעות בפתיחת הר"ת כתבו שני החוקרים התורניים ר"ד יצחקי בישורון ה עמ' תקיב, ורי"ש שפיגל בישורון יב עמ' תתה.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ג' מרץ 13, 2012 10:47 am

איש_ספר כתב:פרה דאורייתא מופיע בכל התוספות הישנים שעל הגליון (וכן בתסו' ר"י שירליאון ועוד כנסמן שם בהערות) ומהרש"ל הוא שמחק התיבות מהתוס' שלפנינו, ודברי הגר"א צע"ג.

כשלעצמו הדבר אכן פלא, אלא שכמובן על הגר"א עצמו אי"ז קושיא כי לא היו תח"י שאר הראשונים הנ"ל, וצ"ל שהיתה לפניו רק המהדורה המקוצרת של החכמת שלמה.
(היכן דנו החכמים/חוקרים על דרכו של הגר"א בהגהותיו?)

הלמד מכל אדם · הודעהעל ידי **הלמד מכל אדם** » ג' מרץ 13, 2012 1:07 pm

הוגה כתב:
איש_ספר כתב:פרה דאורייתא מופיע בכל התוספות הישנים שעל הגליון (וכן בתסו' ר"י שירליאון ועוד כנסמן שם בהערות) ומהרש"ל הוא שמחק התיבות מהתוס' שלפנינו, ודברי הגר"א צע"ג.

כשלעצמו הדבר אכן פלא, אלא שכמובן על הגר"א עצמו אי"ז קושיא כי לא היו תח"י שאר הראשונים הנ"ל, וצ"ל שהיתה לפניו רק המהדורה המקוצרת של החכמת שלמה.
(היכן דנו החכמים/חוקרים על דרכו של הגר"א בהגהותיו?)

אם כדבריך, הרי שוב לא ניתן להסתמך על הגהות הגר"א כלל וכלל, שכן לא עשה עבודת מחקר כלל אלא הסתמך על ספר בודד שזהו דבר שלא מסתבר כלל.
ולגופו של ענין אם פרשת פרה דאורייתא ומקורותיו, תמיהני שלא הביאו מד' הרבה ראשונים שכשהביאו את דברי התוס' הנ"ל, הוסיפו גם שכל הד' פרשיות הוא דאורייתא, וא"כ א"א לחפש מקורות רק לפרשת פרה.

בברכה המשולשת

הוגה כתב:
איש_ספר כתב:פרה דאורייתא מופיע בכל התוספות הישנים שעל הגליון (וכן בתסו' ר"י שירליאון ועוד כנסמן שם בהערות) ומהרש"ל הוא שמחק התיבות מהתוס' שלפנינו, ודברי הגר"א צע"ג.

כשלעצמו הדבר אכן פלא, אלא שכמובן על הגר"א עצמו אי"ז קושיא כי לא היו תח"י שאר הראשונים הנ"ל, וצ"ל שהיתה לפניו רק המהדורה המקוצרת של החכמת שלמה.
(היכן דנו החכמים/חוקרים על דרכו של הגר"א בהגהותיו?)

לדיון מחקרי בדרכו של אדוננו הגר"א בהגהותיו יעויין בדברי רי"ש שפיגל בספרו עמודים.

בברכה המשולשת

הלמד מכל אדם כתב:ולגופו של ענין אם פרשת פרה דאורייתא ומקורותיו, תמיהני שלא הביאו מד' הרבה ראשונים שכשהביאו את דברי התוס' הנ"ל, הוסיפו גם שכל הד' פרשיות הוא דאורייתא, וא"כ א"א לחפש מקורות רק לפרשת פרה.

האם כתר"ה יכול לציין לראשונים שכתבו כן?

שם הגדולים השלישי

אאל"ט הריטב"א מביא דעה שכזו אבל בודאי שאין הרבה ראשונים

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ג' מרץ 13, 2012 4:24 pm

הלמד מכל אדם כתב:אם כדבריך, הרי שוב לא ניתן להסתמך על הגהות הגר"א כלל וכלל, שכן לא עשה עבודת מחקר כלל אלא הסתמך על ספר בודד שזהו דבר שלא מסתבר כלל.

איני יודע מה זה "להסתמך על הגהות הגר"א", והגר"א אכן לא עשה "עבודת מחקר"...
תוקף הגהותיו של הגר"א אינם אלא מחמת גודל עמקותו וידיעותיו בכל מכמני התורה, וכשאנו מדברים על "נוסחת הגר"א" בעצם אנו מדברים על הדרך שבה הגר"א הבין, וממילא סבר שכך צריך לגרוס, באותה גמ'/תוס'/חז"ל.

הרי כאן בעניינינו עמדו לפני הגר"א שתי אופציות, נוסחת התוס' כפי שהביא הב"י ונוסחת התוס' שלפנינו, וקבע הגר"א שנוסחת התוס' שבב"י משובשת, על פי מה קבע שנוסחתינו עדיפה אם לא מסברתו הרחבה ?!

הלמד מכל אדם · הודעהעל ידי **הלמד מכל אדם** » ג' מרץ 13, 2012 8:41 pm

שם הגדולים השלישי כתב:אאל"ט הריטב"א מביא דעה שכזו אבל בודאי שאין הרבה ראשונים

גם הרשב"א כתב כן.
האם הרשב"א והריטב"א זה לא מספיק?
והעיקר שרואים מזה שלא פירשו את דעת התוס' דוקא לזכור ופרה. וא"כ מנ"ל שיש שיטות שדוקא זכור ופרה

בברכה המשולשת

הלמד מכל אדם כתב:
שם הגדולים השלישי כתב:אאל"ט הריטב"א מביא דעה שכזו אבל בודאי שאין הרבה ראשונים

גם הרשב"א כתב כן.
האם הרשב"א והריטב"א זה לא מספיק?
והעיקר שרואים מזה שלא פירשו את דעת התוס' דוקא לזכור ופרה. וא"כ מנ"ל שיש שיטות שדוקא זכור ופרה

האם אפשר בבקשה לצטט כאן את לשון הרשב"א והריטב"א?

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ד' מרץ 14, 2012 12:04 am

בש"ע סי' קמו ס"ב ובבית יוסף גבי פרשה אדומה כתב כן בשם תוס' ברכות יג. אך בנוסחא שלפנינו לא נמצא פרשת פרה, אלא רק פרשת זכור דהוי דאורייתא, אך באמת שכ"כ בתוס' ר"י שם, וכן בתוס' הרא"ש וברשב"א שם, ובתוס' שאנץ סוטה לג. ובריטב"א מגילה יז: ובתרומת הדשן סי' קח בשם תוס' הקצרות.
בנחל אשכול ח"ב עמ' לג הב"ד הרב מאורי אור שהיה כתוב בתוס' ובפ"פ והוא ר"ת ובפרשת פורים, שהיא פרשת "ויבא עמלק", והמעתיק טעה וכתב ובפרשת פרה, וזה אינו, דתנא מסייע לתוס' הוא התוס' ר"י והתוס' רא"ש ועוד מהראשונים, משמע דיש יסוד לזה מבעלי התוס' ואין זה טעות של הבחור הזאצער.

ובארצות החיים בארץ יהודה סי' א' סק"ד כתב טעם לזה שהוא מן התורה, דכתיב "זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך וגו'", ובהיות ופרשת העגל היא גנאי לישראל תקנו לקרות פרשת פרה שבאה לכפר על מעשה העגל, תבא האם ותקנח צואת בנה, וכמש"כ רש"י ריש פרשת חקת בשם ר' משה הדרשן. וכ"כ טעם זה עוד מהאחרונים.
ובחזו"ע פורים עמ' טז הביא משו"ת דובב מישרים ח"ב ס"ס מג דהקשה ע"ז מהא דמגילה כה. אמרינן דניח"ל דתהוי להו כפרה. ועוד הקשה מרן דקי"ל דלא דרשינן טעמא דקרא, ומכ"ש פרה אדומה שנאמר בלא חוקה וטעם, וא"כ איך יוצאים י"ח זכירת העגל ע"י קריאת פרשת פרה. ועוד דהא כתיב "זכור אל תשכח" בענין העגל ודרשינן בתורת כהנים ר"פ בחוקותי דהיינו גם בפה כדדרשינן בפרשת זכור. ובקריאת פרשת פרה לא ביטא בשפתיו ענין מעשה העגל, וא"כ אכתי לא יצא י"ח, וכתב שכן משמע מדברי החיד"א בספרו דבש לפי מע' ז' סוף אות כא.

הלמד מכל אדם · הודעהעל ידי **הלמד מכל אדם** » ד' מרץ 14, 2012 12:43 am

בברכה המשולשת כתב:
האם אפשר בבקשה לצטט כאן את לשון הרשב"א והריטב"א?

ז"ל הרשב"א ברכות יג א
והקשו עליו שלא מצינו שתהא קריאת ספר תורה מן התורה אלא א"כ יאמר רש"י ז"ל שתהא קריאת הפרשיות כגון פרשת פרה ופרשת זכור וכיוצא בהן מן התורה,

בברכה המשולשת

הלמד מכל אדם כתב:
בברכה המשולשת כתב:
האם אפשר בבקשה לצטט כאן את לשון הרשב"א והריטב"א?

ז"ל הרשב"א ברכות יג א
והקשו עליו שלא מצינו שתהא קריאת ספר תורה מן התורה אלא א"כ יאמר רש"י ז"ל שתהא קריאת הפרשיות כגון פרשת פרה ופרשת זכור וכיוצא בהן מן התורה,

אז לא כתוב שקלים והחודש. אפשר לפרש "וכיוצא בהן" לעל קריאת כה"ג ביוה"כ וקריאת המלך בהקהל.

הלמד מכל אדם · הודעהעל ידי **הלמד מכל אדם** » ד' מרץ 14, 2012 11:50 am

בברכה המשולשת כתב:
הלמד מכל אדם כתב:
בברכה המשולשת כתב:
האם אפשר בבקשה לצטט כאן את לשון הרשב"א והריטב"א?

ז"ל הרשב"א ברכות יג א
והקשו עליו שלא מצינו שתהא קריאת ספר תורה מן התורה אלא א"כ יאמר רש"י ז"ל שתהא קריאת הפרשיות כגון פרשת פרה ופרשת זכור וכיוצא בהן מן התורה,

אז לא כתוב שקלים והחודש. אפשר לפרש "וכיוצא בהן" לעל קריאת כה"ג ביוה"כ וקריאת המלך בהקהל.

אם גם זה נחשב וכיו"ב, אזי אפשר כמו"כ לפרש וכיו"ב למצות מילה ושופר שהם גם דאורייתא
ועיין גם כאן
viewtopic.php?f=7&t=8794

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מרץ 14, 2012 2:08 pm

האליה רבה הוא שדקדק מלשון הרשב"א שכתב 'וכי"ב' שכונתו לד' פרשיות.

בברכה המשולשת

איש_ספר כתב:האליה רבה הוא שדקדק מלשון הרשב"א שכתב 'וכי"ב' שכונתו לד' פרשיות.

טוב, אז בודאי שדעתי הדלה בטלה ומבוטלת, אם כך פירש האליה רבה, וראיתי באשכול סמוך שכך פירש גם ג"ע החיד"א.

ציבור · הודעהעל ידי **ציבור** » ד' מרץ 14, 2012 4:44 pm

מה זה 'מתיבתא - כת"י'???

לולי דמיסתפינא

בעבודת ישראל להמגיד מקאזניץ זי"ע וכן בחתם סופר, אסמכוהו על הא דכתיב אשר ציוה ה' 'לאמר' ולאמר מיותר, רק לאמר לדרות. [משום מה לא הובא במתיבתא שם?]

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ה' מרץ 15, 2012 10:05 pm

לולי דמיסתפינא כתב:בעבודת ישראל להמגיד מקאזניץ זי"ע וכן בחתם סופר, אסמכוהו על הא דכתיב אשר ציוה ה' 'לאמר' ולאמר מיותר, רק לאמר לדרות. [משום מה לא הובא במתיבתא שם?]

יעויין עוד בספר אגרא דכלה פר' חוקת ובשו"ת התעוררות תשובה ח"ג סי' תעו,יא דברי יציב או"ח סי' רפח,ב.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ה' מרץ 15, 2012 10:06 pm

מורה צדק כתב:
ובארצות החיים בארץ יהודה סי' א' סק"ד כתב טעם לזה שהוא מן התורה, דכתיב "זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך וגו'", ובהיות ופרשת העגל היא גנאי לישראל תקנו לקרות פרשת פרה שבאה לכפר על מעשה העגל, תבא האם ותקנח צואת בנה, וכמש"כ רש"י ריש פרשת חקת בשם ר' משה הדרשן. וכ"כ טעם זה עוד מהאחרונים.
ובחזו"ע פורים עמ' טז הביא משו"ת דובב מישרים ח"ב ס"ס מג דהקשה ע"ז מהא דמגילה כה. אמרינן דניח"ל דתהוי להו כפרה. ועוד הקשה מרן דקי"ל דלא דרשינן טעמא דקרא, ומכ"ש פרה אדומה שנאמר בלא חוקה וטעם, וא"כ איך יוצאים י"ח זכירת העגל ע"י קריאת פרשת פרה. ועוד דהא כתיב "זכור אל תשכח" בענין העגל ודרשינן בתורת כהנים ר"פ בחוקותי דהיינו גם בפה כדדרשינן בפרשת זכור. ובקריאת פרשת פרה לא ביטא בשפתיו ענין מעשה העגל, וא"כ אכתי לא יצא י"ח, וכתב שכן משמע מדברי החיד"א בספרו דבש לפי מע' ז' סוף אות כא.

בשו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כח כתב שהקשו על דברי המלבי"ם דמנלן שהזכור אל תשכח מוסב על מעשה העגל בדייקא הרי כתוב בסתם זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ד' אלקיך במדבר. ופלפלו ליישב זאת בדרכים שונות. 'ולדעתי קושיא מעיקרא ליתא, דבדברים ט' מיד אחרי הפסוק של זכור אל תשכח את אשר הקצפת וגו', בא הכתוב הסמוך לו ומפרט ואומר: ובחרב הקצפתם את ה' וגו'. וכך מבאר המלבי"ם שם, דתחלה מביא ראיה מה שהקציפו ביום צאתם מארץ מצרים ואומר ובחורב, הוא מעשה העגל שהיה החטא היותר גדול וכו' ע"ש. הרי בהדיא דהזכור אל תשכח מוסב בראשונה על אשר הקציפו במעשה העגל'.

והוסיף עוד 'בדברי ארצות החיים הנ"ל ישבתי בפשיטות מה שהקשוני מדוע שהנשים אינם מדקדקים ללכת לשמוע פ' פרה כמו שמדקדקים על פ' זכור הרי גם על פ' פרה כתוב בשו"ע שי"א שהיא מה"ת. ולפי דברי הארצוה"ח יש ליישב זאת בפשיטות. דהרי נתקנה לזכירת מעשה העגל, והנשים הרי לא השתתפו בחטא העגל כידוע, ולכן אינם מצווים בזכירה על כך ואין עליהם חיוב על כן לשמוע פ' פרה שנתקנה עבור כך'.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ה' מרץ 15, 2012 10:08 pm

בספר לקט יושר ח"א (אורח חיים עמוד קנד ענין ב):

גם היה מעביר פ' זכור שנים מקרא ואחד תרגום. וגם פ' פרה משום דתו' משנץ או פסקי תו' כתבו דאף פ' פרה מן התורה ואגב זה השנים היה מעביר כל הארבע.

ובהערות המהדיר צויין: בעל תה"ד גריס הכי בתוס' ברכות ד' י"ג ע"א ד"ה בלשון הקדש, וכן הי' לפני הב"י כדמוכח מסי' קמ"ו ותרפ"ה, אמנם לפנינו ליתא ונמחק ע"פ הגהת מהרש"ל, ובעל דקדוקי סופרים לא העיר ע"ז כלום.

בגולה · הודעהעל ידי **בגולה** » ה' מרץ 15, 2012 10:29 pm

כן היה בתוס' דפוס וויניציה, דפו"ר, (אם זכרוני אינו מטעני, הרי שהיה זה מהדברים בפרסומים של 'אור החכמה' כשהדפיסו צילום של דפו"ר הנ"ל.

אמרתי אחכמה · הודעהעל ידי **אמרתי אחכמה** » ה' מרץ 15, 2012 11:05 pm

מורה צדק כתב:ובארצות החיים בארץ יהודה סי' א' סק"ד כתב טעם לזה שהוא מן התורה, דכתיב "זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך וגו'", ובהיות ופרשת העגל היא גנאי לישראל תקנו לקרות פרשת פרה שבאה לכפר על מעשה העגל, תבא האם ותקנח צואת בנה, וכמש"כ רש"י ריש פרשת חקת בשם ר' משה הדרשן.

הגה"ק רבי משה גרינוואלד אבד"ק חוסט בעל 'ערוגת הבשם', מביא טעם הנ"ל, בשם ה'ישמח משה'.

בשו"ת 'ערוגת הבשם' [או"ח סי' רה - השני ד"ה כתב המג"א] (אין באוצר), כתב:
"שמעתי טעם הגון כמדומה בשם הגאון ישמח משה וכו'."

וב'ערוגת הבשם' עה"ת [פרשת צו ד"ה לא תאפה (ג)], כתב:
"ושמעתי בשם הגה"ק בעל ישמח משה וכו'."

אבי קלמן · הודעהעל ידי **אבי קלמן** » א' מרץ 18, 2012 3:28 am

ועי' פסקי תשובות סי' תרפה

יוסי 10 · הודעהעל ידי **יוסי 10** » א' מרץ 18, 2012 9:12 am

הדבר פשוט וברור שלא נתכוונו הראשונים לחיוב גמור מדאורייתא.

איך יתכן לחדש חיוב מדאורייתא בדבר שאין לו כל מקור בגמ'?

ולא רק בגמ' אלא בכל רבותינו הראשונים לא נזכר כן,וכי בעלי התוס' המציאו מעצמם דין דאורייתא?

ואת הגישה הזאת רואים בהגר"א ובמהרש"ל שמחקו, וכי היה להם ראיה למחוק, אלא היה להם פשוט שלא יתכן לומר דבר כזה, אז או שאכן שיבוש הוא,או שצריך לדחוק בכוונתם, יש הרבה מושגים שאצלנו נתפסים במובן אחד,ולמעשה המובן שלהם רחב יותר, וכנראה לזה נתכוונו תוס',אמנם צריך לברר מהו המובן הזה,אבל לא יתכן לקבוע שזה מדאורייתא.

והרי כל בר דעת מבין שאין אחד מהמקורות שהוזכרו כאן שהם מוכרחים,ובקל ניתן לפורכם, אז אילו היה מישהו אומר שיש כזה הלכה למשה מסיני, והיה מחפש לזה מקור, היה אפשר לומר כ"א כיד ה' הטובה עליו, אבל כשאין כל מקור לכך,בודאי שהמקורות הנ"ל הם לא בגדר הכרח כלל,והם לא מורידים כלום מהקושי של החידוש בדבר,כי אף אחד מהמקורות הנ"ל לא יכול להיות סיבה לחדש חידוש זה.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' מרץ 18, 2012 9:58 am

יוסי 10, אתה באמת מאמין במה שכתבת כאן?

פרי_העץ · הודעהעל ידי **פרי_העץ** » ו' מרץ 21, 2014 1:28 am

כאמור, גירסת התוס' בדפוסים הישנים שהיו לעיני הבית יוסף הוא "בפרשיות המחוייבין לקרות מדאורייתא כמו פרשת זכור ופרשת פרה אדומה". ובהגהות "חכמת שלמה" איתא בזה"ל ופרשת פרה אדומה נמחק ונכתב בצדו (-בגמרת המהרש"ל) טעות הוא וכן בתוס' במגילה. ונמחק מכל הדפוסים מדפוס אמ"ד תעד ואילך. ולמעשה הגר"א גם הסכים כמהרש"ל שהוא טעות. וכבר העירו כאן שישנם עוד מקומות בראשונים בו הגרסא גם פרשת פרה.

מעניין שבב"ח סי' תרפה מביא בשם מהרש"ל דיש להחמיר בפרשת פרה לגבי קטן בגלל גרסאות התוס' "ופרשת פרה".

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ו' מרץ 21, 2014 7:50 am

הוגה כתב:יוסי 10, אתה באמת מאמין במה שכתבת כאן?

המהרש"ל והגר"א האמינו במה שכתב יוסי10, כך שזה לא כל כך נורא שיאמין כאמונתם.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ג' מרץ 22, 2016 10:01 pm

נתבקשתי להעלות:

תגלית - מקור שיטת הראשונים שקריאת פרשת פרה היא מדאורייתא
מצ"ב קטע מתוך פירוש ר' אהרן ב"ר חיים הכהן לפיוטים, פורסם בקובץ חצי גבורים האחרון. כפי שהתבאר במבוא שם, קרוב לומר שר' אהרן היה בנו של רבינו חיים כהן תלמידו המפורסם של רבינו תם. אמנם הפירוש אינו שלו, והוא שימש רק כמעתיק. סביר שמחבר הפירוש הוא ר' יוסף קרא הנחשב כתלמיד חבר של רש"י.

שכניה בן יחיאל

ראיתי אולי סמך לסברא שכל ארבע פרשיות הם מהתורה:

הגמרא אומרת במגילה יג: "ועשרת אלפים ככר כסף וגו' אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים"

אך יעויין שם במהרש"א שלא פירש כן.
ועוד ניתן לדחות (כעיין דברי המהרש"א) שאולי ההשמעה על השקלים זה מדין 'שלושים יום קודם החג'.

וה'ראש יוסף' (לפמ"ג) פירש שחכמים תקנו כך זכר לכך שהשקלים הגינו.

אך אולי מכאן הסמך של הסוברים שזה מהתורה.

שכניה בן יחיאל

כתוב באזהרות 'אתה הנחלת':
אַף פָּרָשַׁת שְׁקָלִים לְהַזְכִּיר אוֹתָהּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.
וּפֻרְעָנוּת עֲמָלֵק וּפָרָה אֲדֻמָּה. וְהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם:

אמנם בסוף האזהרות הוא כתב גם מצוות דרבנן, אבל בשאר ה'אזהרות' לא.

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ב' יוני 13, 2016 4:11 pm

שכניה בן יחיאל כתב:אמנם בסוף האזהרות הוא כתב גם מצוות דרבנן, אבל בשאר ה'אזהרות' לא.

מה זה 'בסוף האזהרות'? דווקא בפיסקא האחרונה?
הלל, נר חנוכה וכו'

שכניה בן יחיאל

רק בא-ב האחרון

פורום אוצר החכמה

מי מחובר