יוסי 10 כתב:ופשטות הדברים שגם הדעות שנקטו שזה דאורי' לא התכונו לחיוב דאורי' ממש, אנו רגילים לסוג אחד של דאורייתא,שהוא חיוב גמור מדאורייתא, אבל למושג כזה ל"נ שנתכוונו כאן, אפ"ל ענין דאוריי' וכדומה.
היא שיחתי כתב:לזכרוני אחד מהאחרונים אומר שהמקור מתוס' לפרה דאו' הוא טעות והם ראשי תיבות של נפתחו כהלכה
היא שיחתי כתב:לזכרוני אחד מהאחרונים אומר שהמקור מתוס' לפרה דאו' הוא טעות והם ראשי תיבות של נפתחו כהלכה
כוונתו לדברי הריטב"א בראש השנה :יוסי 10 כתב:זכורני אכן שישנם כמה שיטות בענין אסמכתא, והביאם הבנין יהושע בספרו, מה בדיוק המושג של אסמכתא, אבל אינני זוכר מה דעת הריטב"א,אולי תכתוב כאן מה דעתו?
דף ט"ז ע"א כתב:"שכל מה שיש לו אסמכתא מן הפסוק (העיד) [העיר] הקב"ה שראוי לעשות כן אלא שלא קבעו חובה ומסרו לחכמים וזה דבר ברור ואמת, ולא כדברי המפרשים האסמכתות שהוא כדרך סימן שנתנו חכמים ולא שכונת התורה לכך ח"ו, ישתקע הדבר ולא יאמר שזו דעת מינות הוא, אבל התורה (העידה) [העירה] בכך ומסרה חיוב הדבר לקבעו חכמים אם ירצו כמ"ש ועשית ע"פ הדבר אשר יגידו לך, ולפיכך תמצא החכמים נותנין בכל מקום ראיה או זכר או אסמכתא לדבריהם מן התורה כלומר שאינם מחדשים דבר מלבם וכל תורה שבע"פ רמוזה בתורה שהיא תמימה וח"ו שהיא חסירה כלום".
איש_ספר כתב:פרה דאורייתא מופיע בכל התוספות הישנים שעל הגליון (וכן בתסו' ר"י שירליאון ועוד כנסמן שם בהערות) ומהרש"ל הוא שמחק התיבות מהתוס' שלפנינו, ודברי הגר"א צע"ג.
הוגה כתב:איש_ספר כתב:פרה דאורייתא מופיע בכל התוספות הישנים שעל הגליון (וכן בתסו' ר"י שירליאון ועוד כנסמן שם בהערות) ומהרש"ל הוא שמחק התיבות מהתוס' שלפנינו, ודברי הגר"א צע"ג.
כשלעצמו הדבר אכן פלא, אלא שכמובן על הגר"א עצמו אי"ז קושיא כי לא היו תח"י שאר הראשונים הנ"ל, וצ"ל שהיתה לפניו רק המהדורה המקוצרת של החכמת שלמה.
(היכן דנו החכמים/חוקרים על דרכו של הגר"א בהגהותיו?)
הוגה כתב:איש_ספר כתב:פרה דאורייתא מופיע בכל התוספות הישנים שעל הגליון (וכן בתסו' ר"י שירליאון ועוד כנסמן שם בהערות) ומהרש"ל הוא שמחק התיבות מהתוס' שלפנינו, ודברי הגר"א צע"ג.
כשלעצמו הדבר אכן פלא, אלא שכמובן על הגר"א עצמו אי"ז קושיא כי לא היו תח"י שאר הראשונים הנ"ל, וצ"ל שהיתה לפניו רק המהדורה המקוצרת של החכמת שלמה.
(היכן דנו החכמים/חוקרים על דרכו של הגר"א בהגהותיו?)
הלמד מכל אדם כתב:ולגופו של ענין אם פרשת פרה דאורייתא ומקורותיו, תמיהני שלא הביאו מד' הרבה ראשונים שכשהביאו את דברי התוס' הנ"ל, הוסיפו גם שכל הד' פרשיות הוא דאורייתא, וא"כ א"א לחפש מקורות רק לפרשת פרה.
הלמד מכל אדם כתב:אם כדבריך, הרי שוב לא ניתן להסתמך על הגהות הגר"א כלל וכלל, שכן לא עשה עבודת מחקר כלל אלא הסתמך על ספר בודד שזהו דבר שלא מסתבר כלל.
שם הגדולים השלישי כתב:אאל"ט הריטב"א מביא דעה שכזו אבל בודאי שאין הרבה ראשונים
הלמד מכל אדם כתב:שם הגדולים השלישי כתב:אאל"ט הריטב"א מביא דעה שכזו אבל בודאי שאין הרבה ראשונים
גם הרשב"א כתב כן.
האם הרשב"א והריטב"א זה לא מספיק?
והעיקר שרואים מזה שלא פירשו את דעת התוס' דוקא לזכור ופרה. וא"כ מנ"ל שיש שיטות שדוקא זכור ופרה
בברכה המשולשת כתב:
האם אפשר בבקשה לצטט כאן את לשון הרשב"א והריטב"א?
הלמד מכל אדם כתב:בברכה המשולשת כתב:
האם אפשר בבקשה לצטט כאן את לשון הרשב"א והריטב"א?
ז"ל הרשב"א ברכות יג א
והקשו עליו שלא מצינו שתהא קריאת ספר תורה מן התורה אלא א"כ יאמר רש"י ז"ל שתהא קריאת הפרשיות כגון פרשת פרה ופרשת זכור וכיוצא בהן מן התורה,
בברכה המשולשת כתב:הלמד מכל אדם כתב:בברכה המשולשת כתב:
האם אפשר בבקשה לצטט כאן את לשון הרשב"א והריטב"א?
ז"ל הרשב"א ברכות יג א
והקשו עליו שלא מצינו שתהא קריאת ספר תורה מן התורה אלא א"כ יאמר רש"י ז"ל שתהא קריאת הפרשיות כגון פרשת פרה ופרשת זכור וכיוצא בהן מן התורה,
אז לא כתוב שקלים והחודש. אפשר לפרש "וכיוצא בהן" לעל קריאת כה"ג ביוה"כ וקריאת המלך בהקהל.
איש_ספר כתב:האליה רבה הוא שדקדק מלשון הרשב"א שכתב 'וכי"ב' שכונתו לד' פרשיות.
לולי דמיסתפינא כתב:בעבודת ישראל להמגיד מקאזניץ זי"ע וכן בחתם סופר, אסמכוהו על הא דכתיב אשר ציוה ה' 'לאמר' ולאמר מיותר, רק לאמר לדרות. [משום מה לא הובא במתיבתא שם?]
מורה צדק כתב:
ובארצות החיים בארץ יהודה סי' א' סק"ד כתב טעם לזה שהוא מן התורה, דכתיב "זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך וגו'", ובהיות ופרשת העגל היא גנאי לישראל תקנו לקרות פרשת פרה שבאה לכפר על מעשה העגל, תבא האם ותקנח צואת בנה, וכמש"כ רש"י ריש פרשת חקת בשם ר' משה הדרשן. וכ"כ טעם זה עוד מהאחרונים.
ובחזו"ע פורים עמ' טז הביא משו"ת דובב מישרים ח"ב ס"ס מג דהקשה ע"ז מהא דמגילה כה. אמרינן דניח"ל דתהוי להו כפרה. ועוד הקשה מרן דקי"ל דלא דרשינן טעמא דקרא, ומכ"ש פרה אדומה שנאמר בלא חוקה וטעם, וא"כ איך יוצאים י"ח זכירת העגל ע"י קריאת פרשת פרה. ועוד דהא כתיב "זכור אל תשכח" בענין העגל ודרשינן בתורת כהנים ר"פ בחוקותי דהיינו גם בפה כדדרשינן בפרשת זכור. ובקריאת פרשת פרה לא ביטא בשפתיו ענין מעשה העגל, וא"כ אכתי לא יצא י"ח, וכתב שכן משמע מדברי החיד"א בספרו דבש לפי מע' ז' סוף אות כא.
גם היה מעביר פ' זכור שנים מקרא ואחד תרגום. וגם פ' פרה משום דתו' משנץ או פסקי תו' כתבו דאף פ' פרה מן התורה ואגב זה השנים היה מעביר כל הארבע.
מורה צדק כתב:ובארצות החיים בארץ יהודה סי' א' סק"ד כתב טעם לזה שהוא מן התורה, דכתיב "זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך וגו'", ובהיות ופרשת העגל היא גנאי לישראל תקנו לקרות פרשת פרה שבאה לכפר על מעשה העגל, תבא האם ותקנח צואת בנה, וכמש"כ רש"י ריש פרשת חקת בשם ר' משה הדרשן.
הוגה כתב:יוסי 10, אתה באמת מאמין במה שכתבת כאן?
שכניה בן יחיאל כתב:אמנם בסוף האזהרות הוא כתב גם מצוות דרבנן, אבל בשאר ה'אזהרות' לא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 59 אורחים