◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[איקטורין]

היכן הוא מהר"י קורקוס זה?

מעשה הקרבנות פי"ד הי"ב ד"ה בנדרים

תודה רבה

[פולסברג]

ב"ח אורח חיים סימן כד
בכל עת יהיו בגדיך לבנים זו מצות ציצית. הכי איתא בשבת סוף פרק שואל ופירש רש"י זו מצות ציצית שמלובן הבגד. ומצאתי כתוב לפי שאמרו רבותינו ז"ל (ר"ה יז ב) על ויעבור ה' על פניו ויקרא (שמות לד ו) נתעטף הקדוש ברוך הוא בטליתו וכו' וכתיב (דניאל ז ט) לבושיה כתלג חיור מכאן שהטלית עם ציצית שמתעטף בו יהא לבן עד כאן ונכון הוא:

מי הוא? ייש''כ!

[פולסברג]

הקדמה לספר המאור
ואמר אחד מן החכמים לא תושת חטאת על מי שהביא קצת מן הדברים הנכונים באשר לא הגיע עד תכליתם

מי החכם?

[חיימקה]

ב"ח אורח חיים סימן כד
בכל עת יהיו בגדיך לבנים זו מצות ציצית. הכי איתא בשבת סוף פרק שואל ופירש רש"י זו מצות ציצית שמלובן הבגד. ומצאתי כתוב לפי שאמרו רבותינו ז"ל (ר"ה יז ב) על ויעבור ה' על פניו ויקרא (שמות לד ו) נתעטף הקדוש ברוך הוא בטליתו וכו' וכתיב (דניאל ז ט) לבושיה כתלג חיור מכאן שהטלית עם ציצית שמתעטף בו יהא לבן עד כאן ונכון הוא:

מי הוא? ייש''כ!

כנראה

מהרי ברונא.pdf

(509.42 KiB) הורד 115 פעמים

[פולסברג]

ב"ח אורח חיים סימן כד
בכל עת יהיו בגדיך לבנים זו מצות ציצית. הכי איתא בשבת סוף פרק שואל ופירש רש"י זו מצות ציצית שמלובן הבגד. ומצאתי כתוב לפי שאמרו רבותינו ז"ל (ר"ה יז ב) על ויעבור ה' על פניו ויקרא (שמות לד ו) נתעטף הקדוש ברוך הוא בטליתו וכו' וכתיב (דניאל ז ט) לבושיה כתלג חיור מכאן שהטלית עם ציצית שמתעטף בו יהא לבן עד כאן ונכון הוא:

מי הוא? ייש''כ!

כנראה

מהרי ברונא.pdf

ייש''כ!

[פולסברג]

רלב"ג שמואל א פרק טז פסוק ב

וכבר אמר לי אחד מחכמי דורינו שמו ר' שלמה הנשיא

מי זה ואיזה הוא?

[מחולת המחנים]

בספר יסוד יוסף לרבי יוסף מדובנא כתב:
ובספר החינוך כתוב, החושב בשעת התפילה בעניני כסף וזהב, עובר על לאו ד"לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב" (שמות כ, כ).

פירוש זה כתב ברבינו בחיי על אתר, האם ידוע היכן מקורו טהור בספר החינוך?

[עזריאל ברגר]

בספר יסוד יוסף לרבי יוסף מדובנא כתב:
ובספר החינוך כתוב, החושב בשעת התפילה בעניני כסף וזהב, עובר על לאו ד"לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב" (שמות כ, כ).

פירוש זה כתב ברבינו בחיי על אתר, האם ידוע היכן מקורו טהור בספר החינוך?

ניסיתי לחפש בספר החינוך כפי שמופיע בקישור https://www.daat.ac.il/daat/mitsvot/sefer.asp?sefer=1 ולא מצאתי כדבר הזה. ועל כן יותר מסתבר שטעה והחליף בין רבינו בחיי לספר החינוך.

[באתי רק להעיר]

בכתב יד של אחד הגדולים לפני המלחמה, כתב:

מבואר במפרשים דהא דיליף הרמב"ם (פ"ח מחו"מ ה"ז) מקרא דלא יאכל בצירי דחצי שיעור אסור מן התורה, הוא משום דהרמב"ם לשיטתו דפוסק כר' אבהו דכל מקום שנאמר לא תאכל גם איסור הנאה במשמע, כמ"ש בפ"ח מהל' מאכלות אסורות יע"ש, ועי' בלחם משנה פ"א מהל' חמץ ומצה ה"ב, וע"כ שפיר אייתר הצירי עי"ש.

אולי מישהו יודע למי מן המפרשים הכוונה?

[פרנצויז]

בכתב יד של אחד הגדולים לפני המלחמה, כתב:

מבואר במפרשים דהא דיליף הרמב"ם (פ"ח מחו"מ ה"ז) מקרא דלא יאכל בצירי דחצי שיעור אסור מן התורה, הוא משום דהרמב"ם לשיטתו דפוסק כר' אבהו דכל מקום שנאמר לא תאכל גם איסור הנאה במשמע, כמ"ש בפ"ח מהל' מאכלות אסורות יע"ש, ועי' בלחם משנה פ"א מהל' חמץ ומצה ה"ב, וע"כ שפיר אייתר הצירי עי"ש.

אולי מישהו יודע למי מן המפרשים הכוונה?

אולי כדאי לעיין בשער המלך הל' חמץ ומצה פ"א ה"ז, ובס' בנין שלמה (למהר"ש קלוגר) שם, הנדפס בסוף הרמב"ם.
ויש להוסיף לחפש.

[באתי רק להעיר]

תודה רבה

[עושה חדשות]

פנים יפות פ' מקץ - את האלהים אני ירא. מכאן למדו חז"ל שמותר להתפאר א"ע במצות יראת ה', אף דבכל המצות כתיב [מיכה ו, ח] והצנע לכת עם אלהיך, שראוי לכל אדם להסתיר מעשה מצותיו, מ"מ גבי יראה יכול לפאר עצמו, כמו שמצינו גבי יוסף שאמר את האלהים אני ירא. וכן פירוש התרגום סוף ויחי [נ, יט] התחת אלהים אני, ארי דחלא דה' אנא, ואולי הטעם כי כל המצות הם בסיוע השי"ת כמ"ש [יומא לח ב] בא לטהר מסייעין אותו, משא"כ ביראה כדכתיב [דברים י, יב] מה ד' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה ואחז"ל [ברכות לג ב] הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ע"כ אין להתפאר בשאר המצות כיון שהם בסיועת השי"ת, כמ"ש בפסוק [תהילים סב, יג] ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כי כל תשלום שכר של כל המצות הוא מצד החסד, כאלו הוא מעשה אדם עצמו, ובאמת הוא בסיועת השי"ת.

מקור?

[נוריאל עזרא]

פנים יפות פ' מקץ - את האלהים אני ירא. מכאן למדו חז"ל שמותר להתפאר א"ע במצות יראת ה', אף דבכל המצות כתיב [מיכה ו, ח] והצנע לכת עם אלהיך, שראוי לכל אדם להסתיר מעשה מצותיו, מ"מ גבי יראה יכול לפאר עצמו, כמו שמצינו גבי יוסף שאמר את האלהים אני ירא. וכן פירוש התרגום סוף ויחי [נ, יט] התחת אלהים אני, ארי דחלא דה' אנא, ואולי הטעם כי כל המצות הם בסיוע השי"ת כמ"ש [יומא לח ב] בא לטהר מסייעין אותו, משא"כ ביראה כדכתיב [דברים י, יב] מה ד' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה ואחז"ל [ברכות לג ב] הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ע"כ אין להתפאר בשאר המצות כיון שהם בסיועת השי"ת, כמ"ש בפסוק [תהילים סב, יג] ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כי כל תשלום שכר של כל המצות הוא מצד החסד, כאלו הוא מעשה אדם עצמו, ובאמת הוא בסיועת השי"ת.

מקור?

יש בבראשית רבה(כו, ג) מאמר שממנו משתמע שמותר:
"דבר אחר למה ליהושע אמר לו זקנך אמר (בראשית מב, יח) את האלהים אני ירא ובזה כתיב (דברים כה, יח) ולא ירא אלהים יבא בן בנו שאמר את האלהים אני ירא ויפרע ממי שנאמר עליו ולא ירא אלהים". ע"כ.

שמזה שאמר יוסף כן זכה שצאצא שלו יפרע מעמלק הרי שמותר להתפאר בזה.

[פרנצויז]

.

[פרנצויז]

בכתב יד של אחד הגדולים לפני המלחמה, כתב:

מבואר במפרשים דהא דיליף הרמב"ם (פ"ח מחו"מ ה"ז) מקרא דלא יאכל בצירי דחצי שיעור אסור מן התורה, הוא משום דהרמב"ם לשיטתו דפוסק כר' אבהו דכל מקום שנאמר לא תאכל גם איסור הנאה במשמע, כמ"ש בפ"ח מהל' מאכלות אסורות יע"ש, ועי' בלחם משנה פ"א מהל' חמץ ומצה ה"ב, וע"כ שפיר אייתר הצירי עי"ש.

אולי מישהו יודע למי מן המפרשים הכוונה?

אולי כדאי לעיין בשער המלך הל' חמץ ומצה פ"א ה"ז, ובס' בנין שלמה (למהר"ש קלוגר) שם, הנדפס בסוף הרמב"ם.
ויש להוסיף לחפש.

דברי שו"ת מהרלב"ח לביאור דברי הרמב"ם הובאו שם ע"י המשנה למלך והשער המלך.
והמפרשים [לפחות חלק מהם] הבינו בדברי המהרלב"ח שהרמב"ם לשיטתו דפוסק כרבי אבהו, ואף שלא כתבו את זה בהדיא, מ"מ מוכח מדבריהם שהבינו כך.
ראה שם בשער המלך שהקשה שלפי דברי מהרלב"ח, הדבר תלוי במחלוקת רבי אבהו וחזקיה, וא"כ קשה לחזקיה מנין שחצי שיעור חמץ אסור, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/105584/ ... /0/end/0/c
וכן ראה מטה אפרים (להג"ר אפרים ארדיט - שאלוניקי תקנ"א) שהקשה כן על מהרלב"ח, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/634523/ ... /0/end/0/c
[וצריך לבדוק אם הדברים נכונים גם לפי מסקנתם].

וראה עוד בס' תולדות ישראל (להג"ר זאב וואלף גינצלער הי"ד) מהדורה חדשה (ניו יורק תשע"ב), ליקוטים פ' נשא, עמ' שכ"ח, שכותב שהרמב"ם לשיטתו דפסק כרבי אבהו, עיי"ש.

[באתי רק להעיר]

עוד שאלה מאותו כתב יד, לאחד מגדולי הרבנים מלפני השואה:

בסוגיא דריחא מילתא - פסחים עו ע"ב
אמר רב בשר שחוטה שמן שצלאו עם בשר נבילה כחוש אסור, מאי טעמא מפטמי מהדדי, ולוי אמר אפילו בשר נבילה שמן וכו' מותרת, מאי טעמא ריחא בעלמא הוא וריחא לאו מילתא. כבר דקדקו האחרונים על דברי רב דקאמר הטעם משום דמפטמי מהדדי, ולא נקט סתם מאי טעמא ריחא מילתא.

אולי יודע מאן דהוא מ'חכמי הפורום' הנכבד, למי מהאחרונים כוונתו?

[צבי-שפייר]

בספר ברכה משולשת להבני יששכר (מגילה פ"ב מ"ד) כתוב:

תוי"ט בד"ה הכל כשרין וכו' פי' הר"ב לאתויי נשים, שאף הן היו באותו הנס. עיין ברשב"ם פסחים (דף קח ע"ב)שכתב דע"י אשה היה הנס. וכתבו האחרונים דאי אמרינן שא"ף הן וכו' מחוייבין רק לקיים המצוה, לא שיוציא אחרים י"ח, משא"כ אי על ידן נעשה הנס ג"כ יכולין להוציא אחרים י"ח וכאן במתני' מיירי להוציא אחרים י"ח.

מי הם האחרונים שכתבו כן?

[אליהו חיים]

בספר ברכה משולשת להבני יששכר (מגילה פ"ב מ"ד) כתוב:

תוי"ט בד"ה הכל כשרין וכו' פי' הר"ב לאתויי נשים, שאף הן היו באותו הנס. עיין ברשב"ם פסחים (דף קח ע"ב)שכתב דע"י אשה היה הנס. וכתבו האחרונים דאי אמרינן שא"ף הן וכו' מחוייבין רק לקיים המצוה, לא שיוציא אחרים י"ח, משא"כ אי על ידן נעשה הנס ג"כ יכולין להוציא אחרים י"ח וכאן במתני' מיירי להוציא אחרים י"ח.

מי הם האחרונים שכתבו כן?

מסתמא מכוון להפמ"ג שכתב כן בשלש מקומות א) בפמ"ג או"ח סי' תרפ"ט אשל אברהם סק"ב (ומפרש כן בבית יוסף שם ד"ה ומ"ש פי' רש"י), ב) בראש יוסף שבת כ"ג א', ג) בראש יוסף מגילה ד' א'. (היה לפני הבנ"י?)
וכ"כ הכנסת הגדולה טור סי' תרע"ה ליישב סתירה בלבוש בין חנוכה לפורים בזה (מצורף בקובץ)

[אליהו חיים]

בטעות צרפתי הקובץ הלא נכון (ייש"כ להרב 'פרנציוז' שהעירוני על כך) וכעת אצרף הראוי

[אליהו חיים]

משבשתא כיון דעל על
כעת מקווה שלא יהיה חזקה

[פרנצויז]

בספר ברכה משולשת להבני יששכר (מגילה פ"ב מ"ד) כתוב:
תוי"ט בד"ה הכל כשרין וכו' פי' הר"ב לאתויי נשים, שאף הן היו באותו הנס. עיין ברשב"ם פסחים (דף קח ע"ב)שכתב דע"י אשה היה הנס. וכתבו האחרונים דאי אמרינן שא"ף הן וכו' מחוייבין רק לקיים המצוה, לא שיוציא אחרים י"ח, משא"כ אי על ידן נעשה הנס ג"כ יכולין להוציא אחרים י"ח וכאן במתני' מיירי להוציא אחרים י"ח.
מי הם האחרונים שכתבו כן?

דרך אגב, מענין שיש מי שכתב סברא הפוכה, ראה שפת אמת מגילה ד., ד"ה בגמ' שאף הן היו באותו הנס, (דף ק"כ ע"ב וקכ"א ע"א), שכותב בסוף דבריו: "ופלוגתא דרשב"ם ותוס' אפשר דתליא בפלוגתא דבה"ג ורש"י, דלבה"ג דחייבין רק בשמיעה היא כרשב"ם דס"ל דאינם בנס כאנשים רק מתנה נתנו להם כיון שע"י בא הנס וחייבים עכ"פ בשמיעה, אבל לרש"י שהיו באותו הנס כאנשים דינם ממש כאנשים כנ"ל".
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[ועיין עוד צבא הלוי (שטיינברג) מגילה, סי' ה', שהביא את דברי הגרי"ז ערכין ג. ואת דברי השפת אמת מגילה ד.].

[חיים סופר]

בספר אור חדש על מס' קידושין מ' ע"א ד"ה מחשבה טובה כתב וראיתי בדברי רמא"ל דה"ט דאמרינן שילהי מס' יומא גדולה תשובה וכו'
מי הוא רמא"ל ???
ויצויין שבספרו חות יאיר חדש הביא ענין זה בשם ספר "חידושי אגדות" אך לכאורה אין הכוונה לדברי המהרש"א כי לא נמצא שם לפי הנראה
יישר כח למפרע

[חלא בר חמרא]

ר' משה אלשיך??
קשה עליי החיפוש

[יוסף חיים אוהב ציון]

בספר אור חדש על מס' קידושין מ' ע"א ד"ה מחשבה טובה כתב וראיתי בדברי רמא"ל דה"ט דאמרינן שילהי מס' יומא גדולה תשובה וכו'
מי הוא רמא"ל ???
ויצויין שבספרו חות יאיר חדש הביא ענין זה בשם ספר "חידושי אגדות" אך לכאורה אין הכוונה לדברי המהרש"א כי לא נמצא שם לפי הנראה
יישר כח למפרע

מהרש"א על תענית דף ח ע"ב
מנא לך הא כו'. מן היום אשר נתת לבך וגו' כבר אמרינן בפ"ק דקדושין מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה מיהו אפשר דהיינו מעת שנעשה המעשה הטוב מצרף גם המחשבה טובה אבל הכא קאמר דבר נוסף דנשמעו דבריך גם מיום המחשבה בלב:

[נוריאל עזרא]

בספר אור חדש על מס' קידושין מ' ע"א ד"ה מחשבה טובה כתב וראיתי בדברי רמא"ל דה"ט דאמרינן שילהי מס' יומא גדולה תשובה וכו'
מי הוא רמא"ל ???
ויצויין שבספרו חות יאיר חדש הביא ענין זה בשם ספר "חידושי אגדות" אך לכאורה אין הכוונה לדברי המהרש"א כי לא נמצא שם לפי הנראה
יישר כח למפרע

מהרש"א על תענית דף ח ע"ב
מנא לך הא כו'. מן היום אשר נתת לבך וגו' כבר אמרינן בפ"ק דקדושין מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה מיהו אפשר דהיינו מעת שנעשה המעשה הטוב מצרף גם המחשבה טובה אבל הכא קאמר דבר נוסף דנשמעו דבריך גם מיום המחשבה בלב:

ייש"כ ר יוסף חיים אוהב ציון, לפי"ז "רמא"ל" אולי הכוונה [אם לא מדובר בט"ס ואף כי רחוק] רבנו מורנו אליעזר איידלס הלוי.

[וונדרבר]

בספר אור חדש על מס' קידושין מ' ע"א ד"ה מחשבה טובה כתב וראיתי בדברי רמא"ל דה"ט דאמרינן שילהי מס' יומא גדולה תשובה וכו'
מי הוא רמא"ל ???
ויצויין שבספרו חות יאיר חדש הביא ענין זה בשם ספר "חידושי אגדות" אך לכאורה אין הכוונה לדברי המהרש"א כי לא נמצא שם לפי הנראה

מהרש"א על תענית דף ח ע"ב
מנא לך הא כו'. מן היום אשר נתת לבך וגו' כבר אמרינן בפ"ק דקדושין מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה מיהו אפשר דהיינו מעת שנעשה המעשה הטוב מצרף גם המחשבה טובה אבל הכא קאמר דבר נוסף דנשמעו דבריך גם מיום המחשבה בלב:

מה שהובא בשם רמא"ל, בס' אור חדש (קאליר) קידושין מ' ע"א, הוא כדלהלן:
"מחשבה טובה מצרפה למעשה. וראיתי בדברי רמא"ל דהיינו טעמא דאמרינן שילהי מס' יומא גדולה תשובה שזדונות נעשי' לו כזכיות, וטעמא בעי איך נעשה מהחוב זכות, ויתבאר לפי האמור בשמעתין דמחשבה טובה מצרף למעשה ומחשבה רעה אינה מצטרפת, א"כ זה השב בתשובה שלימה בכל לבו יש לו מחשבה טובה של תשובה, ומעשה התשובה בעצמה, ודוחה מעשה התשובה מעשה העבירה, ונשאר בידו עוד מחשבה טובה דתשובה, היא המעל' ועושה זכות מהחוב, יע"ש בדברי טעם".
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
האם הדברים האלו נזכרו במהרש"א? היכן?

[וונדרבר]

ויצויין שבספרו חות יאיר חדש הביא ענין זה בשם ספר "חידושי אגדות" אך לכאורה אין הכוונה לדברי המהרש"א כי לא נמצא שם לפי הנראה.

ראה בספרו "חות יאיר חדש" (פראג תקנ"ב), אור החוזר, דרוש ד', אות ב', (דף קי"ז ע"א), שהביא דבר זה בשם: מהרש"א בחד"א.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[יוסף חיים אוהב ציון]

ויצויין שבספרו חות יאיר חדש הביא ענין זה בשם ספר "חידושי אגדות" אך לכאורה אין הכוונה לדברי המהרש"א כי לא נמצא שם לפי הנראה.

ראה בספרו "חות יאיר חדש" (פראג תקנ"ב), אור החוזר, דרוש ד', אות ב', (דף קי"ז ע"א), שהביא דבר זה בשם: מהרש"א בחד"א.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

וא"כ עדיין צ"ע?

[וונדרבר]

וא"כ עדיין צ"ע?

נכון, אם הוא הביא בשם מהרש"א ולא מוצאים במהרש"א, א"כ צ"ע.
וכן עדיין צ"ע מי הוא רמא"ל, הנז' בס' אור חדש.

וראה בס' עטרת שלום - דרוש בעניני תשובה (פריד), עמ' טו-טז, שהביא כמה מראה מקומות במפרשים שכתבו את הפירוש הנ"ל, אך כמדומה שלא מציין מהרש"א.
https://tablet.otzar.org/#/book/153504/ ... /0/end/0/c
וכן ראה ס' פנים יפות השלם והמבואר, (לבעל הפלאה), ויקרא ד' ג', עמ' מ"ג, הערה רי"א, שהעירו שלא מצאו במהרש"א.
https://tablet.otzar.org/#/book/198330/ ... /0/end/0/c

[הוד_והדר]

רמא"ל, זה בדרך כלל או רבי משה אלשיך או רבי משה אלשקר

[יוסף חיים אוהב ציון]

וא"כ עדיין צ"ע?

נכון, אם הוא הביא בשם מהרש"א ולא מוצאים במהרש"א, א"כ צ"ע.
וכן עדיין צ"ע מי הוא רמא"ל, הנז' בס' אור חדש.

וראה בס' עטרת שלום - דרוש בעניני תשובה (פריד), עמ' טו-טז, שהביא כמה מראה מקומות במפרשים שכתבו את הפירוש הנ"ל, אך כמדומה שלא מציין מהרש"א.
https://tablet.otzar.org/#/book/153504/ ... /0/end/0/c
וכן ראה ס' פנים יפות השלם והמבואר, (לבעל הפלאה), ויקרא ד' ג', עמ' מ"ג, הערה רי"א, שהעירו שלא מצאו במהרש"א.
https://tablet.otzar.org/#/book/198330/ ... /0/end/0/c

כן הוא גם בדרושי הצל"ח. ובספר חנוכת התורה בליקוטים שבסוה"ס. ובפי' עץ יוסף שבעין יעקב ביומא פ"ו ד"ה כאן. ובספר המקנה קידושין מ' ד"ה ברש"י. ופנים יפות פר' כי תשא עה"פ אנא חטא העם הזה וגו' ובפר' ויקרא עה"פ והביא איל תמים וגו' בשם המהרש"א. ובספר חת"ס החדש בליקוטים שבסוה"ס. (ציינם בספר עטרת שלום פריד).

[יוסף אומץ1]

בקובץ שמעתין מספר 071, בעמ' 62 [נמצא באוצר], מביא הרב גרשון קיציס עשרות לשונות של צער שכתב מרן החיד"א ומסביר ומציין למקורם.
בראש המאמר כתוב: "מתוך אוצר לשונו של החיד"א", משמע שכתב חיבור בפני עצמו של "אוצר לשונות החיד"א", האם יש חיבור כזה?
אשמח מאוד לקבל פרטים בעניין. (ראיתי עוד מאמרים של הרב הנ"ל באוצר אך לא מצאתי פרטים אודותיו.)
https://tablet-otzar-org.elib.openu.ac. ... /0/end/2/c

[וונדרבר]

בספר אור חדש על מס' קידושין מ' ע"א ד"ה מחשבה טובה כתב וראיתי בדברי רמא"ל דה"ט דאמרינן שילהי מס' יומא גדולה תשובה וכו'
מי הוא רמא"ל ???
ויצויין שבספרו חות יאיר חדש הביא ענין זה בשם ספר "חידושי אגדות" אך לכאורה אין הכוונה לדברי המהרש"א כי לא נמצא שם לפי הנראה.

ראה בספרו "חות יאיר חדש" (פראג תקנ"ב), אור החוזר, דרוש ד', אות ב', (דף קי"ז ע"א), שהביא דבר זה בשם: מהרש"א בחד"א.

לבירור הענין האם בס' "חות יאיר חדש", הביא את הענין בשם "חידושי אגדות" או בשם "מהרש"א בחדושי אגדות", שני הדברים נכונים!
כי הענין הזה מובא פעמיים בס' חות יאיר חדש,
בתוך אור החוזר, דרוש ב', אות א', דף צ"ה ע"א, [במהדורה חדשה (ירושלים תשס"ד) עמ' שכ"ט], מביא: והנה כ' בחדושי אגדות לפרש...
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ובתוך אור החוזר, דרוש ד', אות ב', דף קי"ז ע"א, [במהדורה חדשה סוף עמ' ת'], מביא: ופי' מהרש"א בחד"א דהיינו טעמא...
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי.

[דרך אגב, ס' שמ"י הנזכר שם, הכוונה לס' שבט מישראל (על תהלים), זאלקווא תקל"ב
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
https://tablet.otzar.org/#/book/171157/ ... /0/end/0/c
כמדומה שגם במהדורה החדשה של ס' חות יאיר חדש, לא פתחו את הראשי תיבות שמ"י].

ולעצם השאלה מי הוא רמא"ל הנזכר בס' אור חדש, באמת ראשי תיבות רמא"ל מתאימות יותר ל"רבי משה אלשיך" (כמו שהציעו כמה כותבים), ואם כן צ"ע הסתירה בדברי המחבר שבמקום אחד מייחס את הדברים לרבי משה אלשיך, ובמקום אחר מייחס אותם למהרש"א, ועוד צ"ע שלא מצאו (לעת עתה) את הדברים לא כאן ולא כאן.
ואם נכונים הדברים, יתכן ליישב (לחומר הקושיא), אחרי בקשת מחילה כראוי מכבוד המחבר הגה"ק זצ"ל, שדרך המחברים לכתוב דברים מהזכרון, [ולפעמים השכחה גוברת], ובזמן כתיבת ס' אור חדש היה נדמה למחבר שהפירוש ההוא מתאים לרבי משה אלשיך, ובזמן כתיבת ס' חות יאיר חדש היה נראה לו שהמקור הוא מהמהרש"א. [ואם שגינו ...].

[פרנצויז]

שדרך המחברים לכתוב דברים מהזכרון, [ולפעמים השכחה גוברת], ובזמן כתיבת ס' אור חדש היה נדמה למחבר שהפירוש ההוא מתאים לרבי משה אלשיך, ובזמן כתיבת ס' חות יאיר חדש היה נראה לו שהמקור הוא מהמהרש"א. [ואם שגינו ...].

מענין לענין, ראה מש"כ מרן החיד"א בסוף ס' מחזיק ברכה יו"ד, (ליוורנו תקמ"ה), "פאת הראש" (קונטרס אחרון לס' ראש דוד), פ' נח, אות ב', דף קי"ב ע"ג, על "הקדמה" [=יסוד] שיש מחברים שכתבו אותה בשם הרמ"ע מפאנו, ויש שכתבו אותה בשם הרב המג"ן, ומוסיף מרן החיד"א שלכן גם הוא עצמו בספריו "זמנין אמינא לה משם הרמ"ע וזמנין משם הרב המג"ן", ואח"כ הוא מצא שבעל הדברים המקורי הוא מהר"א גאלאנטי בעל קול בוכים, עיי"ש.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[בהיברובוקס רשמו שספר זה מחזיק ברכה יו"ד נדפס בשלוניקי תקע"ב, ואינו נכון, כי הצילום של חלק יו"ד הוא המשך חלק או"ח הנמצא שם, ולכן צריך לתקן שהוא דפוס ליוורנו תקמ"ה].

[אשי ישראל]

בהוספות לסידור בית יעקב ליעב"ץ (שחרית של חול, בדינים שלאחר 'יהללו' שבהחזרת ס"ת למקומו, סוף אות א) מובא בשם שה"ק ש"מניחין אותה בארון באלכסון", דהיינו מניחים את ספר התורה בתוך הארון כשהספר הוא באלכסון (אין הלכה זו מהיעב"ץ עצמו, אלא היא מההוספות שהוסיף המדפיסים במהדורות המאוחרות יותר).
מיהו שה"ק? במהדורת אשכול פתחו (וזה מסתבר מאוד) ל'שלחן הקריאה' לרב רייפמן.
אבל - חיפשתי שוב ושוב ולא מצאתי שם דין זה. (הדין מובא בפסקי התוספות, ב"ח, הגהה לסמ"ק, וגם בספר (שמובא לזכרוני כמה פעמים בשלחן הקריאה ואולי גם בסידור בית יעקב, והוא מקראי קודש לרב יעקב יוסט למברג תרכ"ד, שער לח, יא).

מי יוכל להושיעני?

[הבטחתי]

ביפה ענף על אסתר כתב הקשה הר"י, הקשה הר"י () למה לא הביא פסוק איש האלקים שהוא יותר דומה.
מיהו אותו ר"י?

[יוסף חיים אוהב ציון]

דף על הדף נזיר דף יא עמוד ב
בס' דברי חיים - וילנא הביא משמו של הגאון ר' יצחק אלחנן להיפוך, שהקשה מ"ט הגיד אליעזר ללבן ובתואל שאברהם אמר לו שיביא לו רק ממשפחתו, מי ביקש זאת מידו לגלות להם רז זה, שאין זה מן הראוי לשדכן לומר להם את זאת.
אלא שאליעזר חשש שהם ירצו להרוג אותו, כדי שיאסר יצחק בכל הנשים שבעולם, וכמו שבאמת הם זממו לעשות, לכן סיפר להם שאברהם שלחו לקחת רק ממשפחתו. ואם כן הו"ל כאשה פלונית, שאין המשלח נאסר בשאר נשים שבעולם.
מיהו הד"ח הלזה?
כעת מצאתי בס"ד בס' דברי חיים ברקוביץ, ונפלא.

[וונדרבר]

ביפה ענף על אסתר כתב הקשה הר"י, הקשה הר"י () למה לא הביא פסוק איש האלקים שהוא יותר דומה.
מיהו אותו ר"י?

לע"ע אין לי תשובה. אך כדי להקל על החיפוש כדאי לציין מראה מקום מדוייק בתוך "יפה ענף - אסתר".
ראה יפה ענף (פרנקפורט דאדר תנ"ו) אסתר, דף י"ח ע"א, שורה 2, (טור הימני).
https://tablet.otzar.org/#/book/103295/ ... /0/end/0/c

כעת ראיתי בס' מנות הלוי, אסתר ב' ה', שמביא את התירוץ בשם מורו רבי יוסף טאיטצאק ז"ל, אך לא את הקושיא.
https://tablet.otzar.org/#/book/178965/ ... /0/end/0/c

[הבטחתי]

ביפה ענף על אסתר כתב הקשה הר"י, הקשה הר"י () למה לא הביא פסוק איש האלקים שהוא יותר דומה.
מיהו אותו ר"י?

לע"ע אין לי תשובה. אך כדי להקל על החיפוש כדאי לציין מראה מקום מדוייק בתוך "יפה ענף - אסתר".
ראה יפה ענף (פרנקפורט דאדר תנ"ו) אסתר, דף י"ח ע"א, שורה 2, (טור הימני).
https://tablet.otzar.org/#/book/103295/ ... /0/end/0/c

כעת ראיתי בס' מנות הלוי, אסתר ב' ה', שמביא את התירוץ בשם מורו רבי יוסף טאיטצאק ז"ל, אך לא את הקושיא.
https://tablet.otzar.org/#/book/178965/ ... /0/end/0/c

צדקת, מחמת קוצר זמני זה מה שיצא, ובאמת אין מן הראוי להעמיס כך על החברים, למצוא גם החלום, מחילה.
אכן לזה התכוונתי.

[באתי רק להעיר]

בכתב יד של אחד מגדולי רבני הונגריה מלפני המלחמה כותב:
וגבי דבר שיש לו מתירין כתב הר"ן בביצה [טז ע"א מדפי הרי"ף ד"ה ת"ר] דלא אזלינן בתר רובא... והנה סברת הר"ן דבדבר שיש לו מתירין לא אזלינן בתר רובא, נ"ל ברור דהיינו טעמי' דס"ל דרוב אינו אלא ספק, ועד שתמתין על הרוב שאינו אלא ספק המתין עד למחר ויהי' מותר בודאי, וכן כתבו באחרונים.
האם מישהו מחכמי הפורום הנכבד יודע באיזה אחרונים כתבו כך?