ספר אוצר רש"י למקרא ולתלמוד

[זאב ערבות]

כבוד הרב החוזר, כבר ענה הרב נוריאל עזרא את עיקר מה שניתן להשיב ואוסיף כמה דברים. בהקדמת הספר מובא שהבסיס לספר הוא ספרו של ר' יצחק אבינרי היכל רש"י והוא זה שהחליט בזמנו להביא בספרו גם מהמיוחסים לרש"י, כך שבשעת אסיפת הפירושים שהשמיט (שהם יותר מכפליים) הלכתי בדרכו. כבר כתבתי במקום אחר שלא היה לי בזמן הליקוט שום כוונה להוצאת ספר ורק רשמתי בצד הגליון. כאשר קבלתי כעבור 15 שנה את ההמלצה להקליד את הספר, שאלתי את הרה"ג ישראל דוד שלזינגר שליט"א ממונסי האם לכלול את המיוחסים ואת הערוך וענה שאת המיוחסים כן, מכיוון שכבר נתקבלו אצל הלומדים (ואת הערוך לא ואני רק מציין לערוך הרבה פעמים בהערות), שכן כל עוד יש מראה מקום לכל מובאה ומובא בהקדמה רשימה מדוייקת מה מיוחס, האחריות לבירור הדבר על המעיין ולא התפקיד שלי מה לקרב ומה לרחק.

וכאן יש להעיר הערה חשובה, שכידוע נשתרבבו לתוך פירושי רש"י פירושים מהגליון שאינם שלו ומובא בהקדמת הספר שאין זו מהדורה מדעית, שאם הייתי בא לעשות מדעית, מן הסתם המלאכה לא היתה מסתחחמת, כדרכם של הרבה פרויקטים מסוג זה כגון האנציקלופדיה התלמודית, תורה שלמה וכדומה. אך יותר חשוב, לשם עבודה מדעית צריך מיומנות וידיעה רחבה בתורה, שני דברים שלא ניחנתי בהם ((לצערי הרב למרות כל התארים הנשגבים שאני מקבל), ולכן אני מציע הצעה לכל מי שמעוניין, למסור את הקובץ לכל אדם או גוף רציני המוכנים לעשות עבודה מדעית עם השוואות לדפוסים וכתבי יד וכו', אך מבחינתני יצאתי ידי חובתי. מי שהספר לא עונה על דרישותיו מכל סיבה שהיא (למשל אולי תצא מהדורה שניה...) לא מחויב לקנותו, לא רק שהספר אינו נמכר למטרת ריוח, כל כרך הנמכר בארץ מסובסד בחצי עלות הוצאות הדפוס, העיקר שיהיה בהישג יד של לומדי התורה.

[נוריאל עזרא]

גם המלקטים השונים למינהם תמיד מלקטים גם מהמיוחסים.

למי כוונתך?

כמדומה שכן הוא בליקוטי רש"י שבעוז והדר(כך בזכרוני אם אני טועה מחילה). ובספרי ליקוט של חידושים כמדומה שראיתי אינני זוכר שמם ועכ"פ לפעמים הב"ח(כך בזכרוני) ועוד גדולים התייחסו לפירושים כאלו המיוחסים כאילו הם של רש"י ממש. וכבר אי אפשר להתעלם מהם. ומ"מ אחר התגובה של הרב זאב היקר אין לי מה להוסיף.
נ.ב - עכ"פ אני מסכים כפי שכתבתי שאם היה באפשר לעשות איזה סימון שאומר שהו פירוש מיוחס אך לא מוכרח. ייש"כ.

[זאב ערבות]

בקשר להודעה הנ"ל, ראוי לעיין בהקדמת ספרו של ר' אהרן ארנד פירוש רש"י למסכת ר"ה ובין השאר מובא שם שבעצם כל הפירושים שנדפסו בצד הגמרא מיוחסים לרש"י, רק יש כאלו שמיוחסים בוודאות ויש כאלו שלא (שם עמ' 12), ובהמשך בעמק 55 דן בכל התוספות לפירוש ואין טעם להעתיק את הדברים לכאן שכן הם דברים ידועים, ולקח לו שנים רבות לנפות את הפירוש לר"ה (ולאחרונה על מסכת סוכה), כמדומני כחמש שנים ויותר לכל כרך, נכפיל את זה בכ30 מסכתות שיש עליהם פירוש (ורבים מהם כפולים ומשולשים בארכם מהפירוש לר"ה וסוכה) כך שמדובר בעבודה של כמה מאות שנים עבור אדם אחד.

[אהרן תאומים]

אין אני מבין כלל את ה"טענות" מדוע הכליל גם המיוחסים, כי הרי כבר כך נתקבל, אלא ראוי לשבח כפי שציינתי כבר, שהמחבר כתב על הכריכה מבחוץ שכולל גם את הפירושים המיוחסים, וזה כעין הסתייגות מראש, מה שלא עשו כן מחברים אחרים שמלקטים מדברי רש"י והמיוחסים ואינם מציינים זאת מפורשות.

[זאב ערבות]

נ.ב - עכ"פ אני מסכים כפי שכתבתי שאם היה באפשר לעשות איזה סימון שאומר שהו פירוש מיוחס אך לא מוכרח. ייש"כ.

ערכתי במקצת את ההודעה ההיא, ובקשר לסימון, לפי עניות דעתי ריבוי סימנים רק גורם לבלבול. לדוגמא הפירוש לנזיר הוא בוודאי אינו מרש"י, נניח יש מובאה שמופיעה גם בסוכה וגם בנזיר אז מראי המקום כעת הם כך (זו סתם דוגמא) [סוכה ב: נזיר כב.]
אם היינו עושים סימן (למשל כוכב) זה היה כך [סוכה ב: *נזיר כב.]. אך מה נעשה כאשר יש 3 מ"מ? למשל כך [סוכה ב. נזיר כב. ב"ק ג.]? האם לשים את הכוכב לפני המ"מ או לאחריו? בשביל שהדבר יהיה מובן צריך לעשות הפרדה בולטת בין המ"מ.
בקיצור, הספר נכתב ונערך בצורה עממית שיהיה שימושי לכל לומד ולא רק ללמדנים, וכל עוד יש רשימה ברורה אלו פירושים מיוחסים בלבד, אין האחריות עלי. היום רוצים שהכל יהיה מוגש על מגש של כסף...

[הפצת המעיינות]

הודעתי לשדכנים: אני "מיוחס", נכד בן אחר בן של המיוחס לרש"י והיות שנתקבל כמו רש"י אז אני נחשב נכד של רש"י ממש

[זאב ערבות]

אין אני מבין כלל את ה"טענות" מדוע הכליל גם המיוחסים, כי הרי כבר כך נתקבל, אלא ראוי לשבח כפי שציינתי כבר, שהמחבר כתב על הכריכה מבחוץ שכולל גם את הפירושים המיוחסים, וזה כעין הסתייגות מראש, מה שלא עשו כן מחברים אחרים שמלקטים מדברי רש"י והמיוחסים ואינם מציינים זאת מפורשות.

ייש"כ על לימוד הזכות, ודרך אגב זה כתוב רק על הכריכה מלפנים ולא על גב הכריכה שם נשמט מחוסר מקום, ולמי שלא שם לב, על הכריכה כתוב ליקוט ביאורי המילים מכל פירושי רש"י והמיוחסים לו במקרא ובתלמוד, ואילו בעמ' השער כתוב ליקוט המלים במקרא ובתלמוד מכל פירושי רש"י והמיוחסים לו. זה לכאורה הנוסח הנכון כפי שיעץ לנו ת"ח אך שכחנו לשנות את הנוסח שעל הכריכה!
ודרך אגב אני מצרף להודעה זו צילום חלק דף (מכיוון שבמשך השנים כתב העפרון דהה, צילו דף שלם לא מרה את הכתב) מהספר היכל רש"י עם ההוספות בכתב ידי בצד הגליון.
לאחר שמעיינים בצילום ניתן להבין מדוע לקח שנים רבות להגיה את הספר, המ"מ הועתקו בעפרון לצד הגליון, ומהגליון הוקלדו לתכנת דווקא ומכיוון שהאותיות קטנות ודהויות לא תמיד נעתקו במדוייק. פרט לכמה מובאות בודדות שנעשו ע"י העתק הדבק מתכנת בר אילן, כל הספר הוקלד על ידי ויש בו למעלה מחמש מליון אותיות וסימנים (כגון ניקוד).

[זאב ערבות]

הודעתי לשדכנים: אני "מיוחס", נכד בן אחר בן של המיוחס לרש"י והיות שנתקבל כמו רש"י אז אני נחשב נכד של רש"י ממש

זו לא בדיחה, היום כמעט כל אשכנזי שמכבד את עצמו מתיחס לרש"י בצורה זו או אחרת, כך שתצטרך לחפש מעלה אחרת נוספת שאין לאחרים שתוכל להתגאות בה. דרך אגב, אם אתה ממש בן אחר בן, משמע ששם משפחתך זהה לשם משפחתו של רש"י, האם תוכל לגלות לנו את הסוד?

[נוריאל עזרא]

אפשר לעשות את המקורות המיוחסים בפונט אחר או בגוון אפור. עכ"פ אין הכרח. זה רק רעיון.

[נוריאל עזרא]

הודעתי לשדכנים: אני "מיוחס", נכד בן אחר בן של המיוחס לרש"י והיות שנתקבל כמו רש"י אז אני נחשב נכד של רש"י ממש

זו לא בדיחה, היום כמעט כל אשכנזי שמכבד את עצמו מתיחס לרש"י בצורה זו או אחרת, כך שתצטרך לחפש מעלה אחרת נוספת שאין לאחרים שתוכל להתגאות בה. דרך אגב, אם אתה ממש בן אחר בן, משמע ששם משפחתך זהה לשם משפחתו של רש"י, האם תוכל לגלות לנו את הסוד?

לא נראה לי שדיבר על עצמו אלא אולי דיבר בהלצה על הוספת המיוחסים לספר משל יש להם איזה שייכות לרש"י עצמו. אבל לפעמים המציאות חזקה יותר מכל הגיון ומאחר שכך נתקבל והלומדים מחפשים גם הפרשנות של המיוחסים כנראה שאין מה לעשות ויש להביאם אבל אין זה דומה ממש למשל שלו כי כאן יש מודעה רבתי שהם רק מיוחסים והסבר על כל אחד וע"כ המעיין ישים לב.
***אם הוא נתכוון ברצינות אתו הסליחה.

[זאב ערבות]

הערה זו מתיחסת לשתי ההודעות שמעליה
אפשר לעשות את המקורות המיוחסים בפונט אחר או בגוון אפור. עכ"פ אין הכרח. זה רק רעיון.
נכון, אך לשם כך יש מעמד, והמעמד שבחרתי יעץ למעט בפונטים וגדלים וגוונים וקבלתי את דעתו. ממש ברגע האחרון בקשתי ממנו שיבליט את הראה: ואת הע"ע: שיש כמעט בסוף כל ערך בכדי שיוכלו למצוא אותם בקלות כאשר יש הערה ארוכה. חוץ מזה כמדומני שגוף הספר הוא פונט אחד בשלש גדלים שונים וההקדמות בפונט אחר. איני זוכר אם כבר כתבתי זאת אך הפונט שבהקדמות נראה לדעתי יותר יפה, אך היה בעיה עם הניקוד ולקח זמן למצוא פונט שהניקוד יסתדר תחתיו. איני יודע אם הסיבה לכך היא מכיוון שהשתמשתי בתכנת נקדת לניקוד ולא בניקוד שנמצא בוורד.
בקשר להערה על היחוס, כותב ההודעה ידוע בהלצותיו כך שלכל הודעה שלו אני מתיחס בתור הלצה. אך יש להוסיף (ברצינות) פרט חשוב לענין המיוחסים, רוב הפירושים הללו מתיחסים לתלמידים או תלמידי תלמידים של בית מדרשו של רש"י, כך שסבירות גבוהה ששמעו זאת מפיו או מתלמידיו. כמו כן לא ידוע אם רש"י כתב פירוש על אותם מסכתות "מיוחסות". מענין יהיה לראות אם יקרה נס ויום אחד יתגלה כתב ידו המקורי של רש"י.
והערה מחכימה שהעיר מאן דהו בקשר לביקורת לעיל מדוע בספר מובאים אף הפירושים המיוחסים, בפרק חלק (סנהדרין צא:) כתוב "א"ל אנטונינוס לרבי מפני מה חמה יוצאה במזרח ושוקעת במערב א"ל אי הוא איפכא נמי הכא הוא אמרת לי."
א"כ בטוח איפוא שאם לא הייתי מביא את המיוחסים, היה מאן דהו מוצא לנכון להעיר מדוע לא הבאתי... והפתרון לכך היה לעשות שתי מהדורות, אחת עם ואחת בלי לשביעות רצונם של כולם (כפי שזכור עשה המו"ל של ספר התשבי שהוציא שתי מהדורות, אחת עם הסכמת הבד"ץ ואחת בלי).

[נוריאל עזרא]

...

דברי טעם ייש"כ.

[זאב ערבות]

להלן מובאים כמה פירושי מלים מכל מסכת מופעים בספר. המספר כולל רק אם הפירוש הוא הראשון המופיע בסוגריים מרובעות (שכן לא ניתן לעשות חיפוש אבסולוטי כמה פעמים מכיוון ששם המסכת מופיע גם בהקשרים אחרים בהערות ובמראי מקומות לעיון נוסף), הדבר נעשה לתת מבט סטטיסטי והאם ניתן ללמוד מתוכו אלו מסכתות רק מיוחסות לרש"י. במסכתות הקטנות בסדר קדשים וכן מכות והוריות מובן הדבר שמספר הפירושים נמוך. אך הנתון המעניין הוא שבסכתות נדרים ונזיר שהם גדולות ורק מיוחסות מספר פירושי המלים יחסית לגודל המסכת נמוך ביותר, ובפרט נזיר שוודאי אינו מרש"י, כלומר יתכן וניתן ללמוד מכאן על שיטה מסוימת שלרש"י היה ענין מיוחד לביאורי מלים, מה שאין כן בפירושים שרק מיוחסים לו שמטרתם העיקרית היא ביאור הענין.
ברכות=1195
שבת-2931
ערובין= 1015
פסחים 1053
ר"ה =362
יומא= 781
סוכה=711
ביצה=475
תענית= 603
מגילה=552
מו"ק-393
חגיגה-257
יבמות=619
כתובות=833
נדרים-295
נזיר=132
סוטה=850
גיטין=904
קידושין=647
ב"ק=772
ב"מ=1010
ב"ב=1519
סנהדרין=1702
מכות=145
שבועות- 142
ע"ז=1057
הוריות=73
זבחים=347
מנחות=554
חולין=1527
בכורות=456
ערכין=168
תמורה=58
כריתות=99
מעילה=34
נדה=672

[אהרן תאומים]

אך הנתון המעניין הוא שבסכתות נדרים ונזיר שהם גדולות ורק מיוחסות מספר פירושי המלים יחסית לגודל המסכת נמוך ביותר, ובפרט נזיר שוודאי אינו מרש"י, כלומר יתכן וניתן ללמוד מכאן על שיטה מסוימת שלרש"י היה ענין מיוחד לביאורי מלים, מה שאין כן בפירושים שרק מיוחסים לו שמטרתם העיקרית היא ביאור הענין.

בהחלט הבחנה נכונה, וליתר דיוק לא שהיה לו עניין בביאורי מילים, אלא שדרך לימודו של רש"י היה ללמוד אף את התורה שבע"פ שניתנה להיכתב = התלמוד, כלימוד מילים והתבוננות במילים עצמם ודרכם לבוא לפשט העניין בכללות, כך גם למדו הגאונים שלפני רש"י, וכן הרמב"ם והמאירי, והחל מנכדיו בעלי התוספות ועד לימינו ממש הלימוד הוא לא דרך ההתבוננות במילים אלא העניין בכללותו ושרשיו.

[זאב ערבות]

לאחר שגמרנו הלל הגדול...

הודעה זו וכמה מהבאות אחריה פורסמה לראשונה באשכול זה viewtopic.php?f=7&t=61081 והועברו לכאן, אך אני מביא קישור מכיוון שכעת נוספו שם כמה הערות ביבליוגרפיות נוספות.

[זאב ערבות]

באשכול הברכות השתרבבו כמה הודעות השייכות למעשה כאן ואחת מהן על השוני בין ספר זה לספר מילון הפירושים שבהיכל רש"י, כעת אוסיף כמה שינויים נוספים.
בהיכל רש"י מפריד את עניני הדקדוק במדור נפרד (בח"ג של המהדורה הישנה) שלא נדפס בהוצאה החדשה (כמו כמה חלקים נוספים שלא נדפסו בה). באוצר שילבנו את עניני הדקדוק בערכים השונים
בהיכל כאשר יש פירוש למלה מסוימת המופיעה פעמיים או יותר אך בנטיות שונות, מביא אותה פעם אחת בצורת הפעל הבסיסית ולאחר מכן את המראי מקומות. באוצר השתדלנו עד כמה שאפשר להביא כל נטיה כפי שמופיעה במקור.
בהיכל כמעט ואינו מנקד דבר, ואפילו לא את כותרות הערכים, באוצר נוקדו הערכים וכן מלים רבות בתוך הפירושים
בהיכל הופך לפעמים את הפירוש בשביל שיהיה יותר מובן, באוצר הכנסנו בסוגריים מלות קישור.
בהיכל משנה על דעת עצמו מלשון זכר לנקבה כאשר המובא בפירוש לא תואם, באוצר השתדלנו להביא כפי שמופיע בדפוסים שכן לא עלינו להחליט (כתבתי השתדלנו מכיוון שכאמור בתחילה העתקנו את המובאות מההיכל כלשונם מכיוון שלא טרחנו להעתיק מהמקור עם כבר הופיע שם, ורק בשעת ההגהה דבקנו במקור, אך לא תמיד עלה הדבר מסיבות שונות, כך שנשאר הנוסח כפי שמביאו אבינרי). וזו הערה חשובה מאוד, ולכן כתבתי מאחרי דף השער שאין להעתיק מהספר דבר ללא עיון במקור, שכן יש בו נוסחאות שהעתקתי מההיכל ומדפוסים שונים ללא בדיקה בכת"י או בחקירה מהו הנוסח הנכון, אלא השארתי זאת למעיין, שכן אין הספר ערוך בצורה מדעית כפי שנהוג היום בספרי הראשונים אלא נועד להקל את מציאת הפירושים.
הרבה מההערות בהיכל הם דיוקים לשוניים של אבינרי, ולאו דווקא תואמים עם מה שנראית כוונתו של רש"י. וכמו כן מסווג ערכים לפי דעתו מהו השרש. באוצר הלכנו בדרכה של הקונקורדנציה של אבן שושן מסיבה פשוטה, מכיוון שזה ספר מצוי ומי שמתקשה במציאת שרש יכול לחפש שם למרות שגם לו יש דרך משלו לסיווג ערכים.

[זאב ערבות]

למי שמתענין, אמש הספר הגיע לחופי ארה"ב. מאן דהו שאל אם עתידה לצאת מהדורה מוקטנת, והתשובה היא לא עד כמה שידוע אך מהדורה שניה אני מקווה שכן אך יקח קצת זמן.

[אהרן תאומים]

ב"ה ניסיתי להתארגן שיביאו לי מהארץ ולא הצלחתי, אז האם כבר מחר יהיה בביגלאייזן?
ועל הדרך אחרי כל המחיקות הגעת להודעה 7000 כה לחי

[זאב ערבות]

ב"ה ניסיתי להתארגן שיביאו לי מהארץ ולא הצלחתי, אז האם כבר מחר יהיה בביגלאייזן?
ועל הדרך אחרי כל המחיקות הגעת להודעה 7000 כה לחי

אצל ביגל היה כבר אתמול (ובקשר להודעות ממש לא שמתי לב) אין למספר 7000 יותר משמעות יותר מ6999

[אהרן תאומים]

ב"ה ביום שישי קניתי את הספר בביגלאייזן, ונדהמתי מהגודל כי לא חשבתי על פי התמונות ששמו כאן שהוא כזה גדול, והוא יפה מבחינה ויזואלית מושקע 90 שקל זה זול וגם 40 דולר זה זול בשביל זה, מצורפים תמונות

20230107_200146.jpg (2.31 MiB) נצפה 5960 פעמים

20230107_200037.jpg (2.32 MiB) נצפה 5960 פעמים

20230107_200031.jpg (2.37 MiB) נצפה 5960 פעמים

20230107_200059.jpg (2.46 MiB) נצפה 5960 פעמים

20230107_200117.jpg (2.62 MiB) נצפה 5960 פעמים

20230107_200111.jpg (2.92 MiB) נצפה 5960 פעמים

20230107_200017.jpg (2.96 MiB) נצפה 5960 פעמים

20230107_195958.jpg (3.44 MiB) נצפה 5960 פעמים

20230107_200806.jpg (3.11 MiB) נצפה 5960 פעמים

[זאב ערבות]

כעת נשלח לי קובץ עם דרשה לפורים לפרשת תצוה תשפ"ג מאת הרב ישראל דוד שלזינגר שליט"א ממאנסי כאן ושם בעמוד ח' מזכיר את הספר ונותן לו מעין הסכמה.

[חיך מתוק]

נקווה שבעתיד יצא גם "אוצר הרד"ק" וכדו' (אמנם יש ספר השורשים, אך לא דמיא).

[ר_חיים_הקטן]

נקווה שבעתיד יצא גם "אוצר הרד"ק" וכדו' (אמנם יש ספר השורשים, אך לא דמיא).

במכון ורוממנו עובדים על משהו כעין זה: https://www.biblicalhebrewetymology.org/

[חיך מתוק]

נקווה שבעתיד יצא גם "אוצר הרד"ק" וכדו' (אמנם יש ספר השורשים, אך לא דמיא).

במכון ורוממנו עובדים על משהו כעין זה: https://www.biblicalhebrewetymology.org/

שמועה טובה תדשן עצם, (אם כי נראה שיקח זמן עד שיצא לאור)

[זאב ערבות]

הבעיה עם הרד"ק שהוא מפרש רק חלק מהנ"ך ואת הש"ס בכלל לא, כך שלכתחילה אוצר המלים מצומצם בהרבה מזה של רש"י.

[חיך מתוק]

דפח"ח, אך עדיין נראה שיש עם מה לעבוד.
אני מצפה ל'ילקוט השרשים' הנ"ל אך הוא רחוק מאוד מלהיות מוכן...

[זאב ערבות]

בהרבה מקומות בספר אני מציין לרד"ק או מצטט אותו ועלה בדעת לעשות זאת באופן יותר שיטתי אך לעת עתה אני עובד על לעבור על הש"ס ואי"ה כשאסיים אולי אעבור על הרד"ק בנביאים ותהלים

[מעט דבש]

ובספר השרשים (ואולי גם ב'מכלול').

[זאב ערבות]

אצלינו עדיין שושן פורים לפני צאת רבינו תם אז ניתן עוד לשתף הודעה זו שקבלתי:
רציתי לספר לך שהספר אוצר רש"י חסך ממני כעשרים דולר טבין ותקילין.
דפק אצלי בחור חסידי צעיר ונתתי לו דולר אחד אבל הוא התעקש ואמר שהוא צריך "הרבה מאוד כסף". אמרתי לו שאם הוא יודע מה זה אחשתרנים אתן לו עשרים דולר. הוא אמר שזה סוג של עבד / שליח המלך ואני חסכתי עשרים דולר...

[מתון]

לקוח מאוצר רש"י מהדורת pdf

באות קולמוס כתב שהיא הילמא קסדא.

ותמוה, שדבר פשוט הוא שקולמוס הכונה לעט סופר העשוי מקנה, [כמו לא יצא הלבלר בקולמוסו], וכמו שציין בעצמו לרש"י יבמות, ובעוד מקומות. והיה צריך לכתוב עט, או קני כתיבה. ורש"י בחולין שמביא כמקור לביאור קולמוס, הוא שם מושאל לאופן השחיטה, ששחט כמו קולמוס.

[זאב ערבות]

לקוח מאוצר רש"י מהדורת pdf

באות קולמוס כתב שהיא הילמא קסדא.

ותמוה, שדבר פשוט הוא שקולמוס הכונה לעט סופר העשוי מקנה, [כמו לא יצא הלבלר בקולמוסו], וכמו שציין בעצמו לרש"י יבמות, ובעוד מקומות. והיה צריך לכתוב עט, או קני כתיבה. ורש"י בחולין שמביא כמקור לביאור קולמוס, הוא שם מושאל לאופן השחיטה, ששחט כמו קולמוס.

תודה על ההערה. מה שתמוה לא אני כתבתי, שתרגום הלעז של קולמוס שרש"י מביא (הילמ"א) היא קסדה, אלא כך מובא מלה במילה בספר אוצר הלעזים, ממנו לקוחים כל תרגומי הלעז, וכאשר יש אריכות מציין לעיין שם. מטרת הספר להביא את פירושי רש"י כלשונם, ומה שמובא ב"ראה" זה מראה מקומות היכן שרש"י מזכיר את כותרת הערך בהקשר כלשהוא אך לא מפרש במפורש את משמעות המלה. כך שאם כתוב לאחר המראה מקום בחולין עיי"ש - על המעיין לעיין שם וכן במקומות הנוספים, שכן אין מטרת הספר לפשט את המראה מקומות ולדסקס את הסוגיות ומשמעות הדברים, למרות שיש מקומות רבים שהדבר כן נעשה.

[כח עליון]

לכבוד ר' זאב
יצא לי להשתמש הרבה פעמים במילון (בקובץ שהעלת)
הזדמנות לברך להוקיר ולהכיר תודה, יהי פועלך ברוך.

רציתי להעיר שלא מצאתי בערך שותא מה שאמרו בברכות לו,א צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא. וברש"י: 'לאכול את העלים'.
אני עדיין לא יודע מה הפירוש ואת הקשר בין עלים לשותא.

[זאב ערבות]

לכבוד ר' זאב
יצא לי להשתמש הרבה פעמים במילון (בקובץ שהעלת)
הזדמנות לברך להוקיר ולהכיר תודה, יהי פועלך ברוך.

רציתי להעיר שלא מצאתי בערך שותא מה שאמרו בברכות לו,א צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא. וברש"י: 'לאכול את העלים'.
אני עדיין לא יודע מה הפירוש ואת הקשר בין עלים לשותא.

ייש"כ על הערתך. כעת עיינתי במילון סוקולוף ובערך שותא מבאר לשון פריחה ומביא את אוצר הגאונים שם מובא: יובא... בימי ניסן מביאין ממנו עלין ותמרות והן הנקראין שיתא בלשון ארמי ונקראין עוד אבשטי...

[זאב ערבות]

.

[לבי במערב]

יישר חילי' לאורייתא!
הנדיבות וטובת־העין אינן מובנות 'מאליהן' כלל וכלל.

בא ספרו לפני, והתענגתי על ההיקף והעושר בכל מובן. וכעת אשמח להשתמש גם בקובץ הדיגיטלי ולנסות להשוות את חוויית העיון...

[לסוף דבריו, יתכן שנצרך הי' פרסום כלשהו בכלים המקובלים באה"ק ת"ו].

[מה שנכון נכון]

יישר כח. עמ' 113 על הל' מבטן מי יצאו וכו', ראה איוב לח, כט.

[זאב ערבות]

.

[לבי במערב]

ספר מסוג זה צריך לדבר בעד עצמו ולא דורש פרסומת, והכי מישהו צריך לפרסם את רש"י?

הלואי שכך הי', אך המציאות היא שאנו חיים ב'עלמא דשקרא' (ויעוין הגדרתו בתניא קדישא פ"ו).

לפענ"ד, פרסום בית"נ אכן אינו מועיל יתר על המדה. בכל אופן, כבר הגענו לכלל 'חכמה שלאחר מעשה'...

[זאב ערבות]

יישר כח. עמ' 113 על הל' מבטן מי יצאו וכו', ראה איוב לח, כט.

ייש"כ, כל הערה מתקבלת בברכה (וכבר נוסף במהדורה השניה).
ואם כבר הערנו על מבטן מי יצאו אספר את הסיפור מאחרי הערה זו: משנת תשמה עד שנת תשמ"ח היית מתפלל בבית כנסת קטן בברוקלין בהנהגת רב שמחה זיסל ליוואוויץ (בנו של המשגיח ר' ירוחם והמו"ל של סדרת דעת תורה) ובכסא לידי ישב במשך זמן מסויים ר' שמואל ברמן (אביו של ר' זונדל ברמן בעל הדפוס הידוע), לאחר תפלת ערבית הייתי מלווה אותו חלק מהדרך לביתו והיה משוחח עמי בדברי תורה (וחבל שלא רשמתי). אחד הדברים שאמר שזכרתי בזמנו היה שלדעתו המקור הראשון לביטוי מבטן מי יצאו הדברים הוא בדף השער של המ"ב. כעבור זמן הוא עבר לירושלים (ברחוב סורוצקין) ומצאתי שהתוי"ט מביא את הביטוי בפתיחה למעדני יו"ט לברכות. שלחתי לו בדואר את הדבר על כרטיס והוא החזיר אותו בתוספת thank you כלומר תודה רבה (ליד היכן שכתבתי הדורש בשלומכם). והכרטיס עדיין נמצא בתקיית המכתבים והרי הוא לפניכם.

[זאב ערבות]

ספר מסוג זה צריך לדבר בעד עצמו ולא דורש פרסומת, והכי מישהו צריך לפרסם את רש"י?

הלואי שכך הי', אך המציאות היא שאנו חיים ב'עלמא דשקרא' (ויעוין הגדרתו בתניא קדישא פ"ו).

וזה שאנו חיים בעלמא דשיקרא אומר שאני חייב לשתף פעולה עם השיקרא? עדיף לא לשקר ושהספר לא ימכר.