◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להכניס:

לגבי הרב אליאך-

דודו היה אז משגיח הישיבה, הגה"צ רבי דוד צבי אליאך זצ"ל, בעל הדרך אמונה ועוד ספרים.
אביו היה ידוע כעוסק בשידוכים.
אחיו הצעיר הרב מנחם שליט"א גם היה מפארי הישיבה באיתרי

[בן ירושלים]

ודאתינן להכא: הדוד הגה"צ ר' דוד צבי אליאך זצ"ל חיבר פעם ספר דרך עליה.
היה מושא להערצה על צדקותו . מבחינה מעשית נמנע מלהעיר לבחורים( פעם הסביר : איך אני יכול להעיר לבחור כשהוא יושב ולומד כמה שעות ביום?) . לכן עיקר השפעתו היתה בשיחות ובעצם המצאותו בישיבה.

פעם כשדברו על הגר"ש פישר לברר שיטת הגר"א הידועה בענין כתיבה וחתימה בראש השנה וביום כיפור, ומתי נידונים צדיקים, בינונים ורשעים, הוא הפנה אותם לדברי המשגיח הרב אליאך בספרו באמרו שיש שם פשט ממצה ואמיתי בדברי הגר"א.

בימים נוראים לפני התקיעות ולפני נעילה כשאמר שיחה קצרה היה נראה בעינינו שמלאכי השרת יושבים על כתפיו מעומק חרדת הדין שלו.. פעם דבר כמה משפטים נוקבים לפני נעילה , ודבר על בחורים ש"עוקצים" זה את זה רק כדי להתגדל. היו כמה וכמה שהזילו דמעות.

[יונת אלם]

ב. ד. ה.
הדיין המפורסם הגר"ח ארנטרוי זצ"ל מלונדון. מיראי הוראה שקיים לא תגורו מפני איש.
אחיו היה רב ביהכנ"ס קהל עדת ישורון ברחוב הגר"א בבני ברק ומקורבו של מרן הרב שך זצ"ל

[שמואל דוד]

ברוך דיין אמת.

נולד בפרנקפורט לרב ישראל ארנטרוי, ראש ישיבת "עדת ישראל" של הרב שלמה זלמן ברויאר בפרנקפורט, ורב בעיר צ'שם (אנ'), אנגליה (נפטר 1965). נקרא על שם סבו, רבה של מינכן, הרב חנוך ארנטרוי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעה משפחתו לממלכה המאוחדת והוא למד בישיבת גייטסהד ואחריה בישיבת סונדרלנד. נישא לרחל שטרנבוך, אחותם של הרבנים אליהו ומשה שטרנבוך. אחות אחרת של אשתו נישאה לרב משולם דוד הלוי סולובייצ'יק. לאחר נישואיו למד שבע שנים בכולל האברכים של ישיבת גייטסהד.

הוא יסד כולל אברכים בסונדרלנד ועבר לגור בה במשך קרוב לעשרים שנה. ב-1978 התמנה כראש בית הדין במנצ'סטר במקום הרב יצחק יעקב וייס שעלה אז לישראל לכהן כראב"ד העדה החרדית. הרב ארנטרוי שהיה אז נטול הכשרה מעשית לדיינות, נסע לחופש לימודים בישראל והשתתף כצופה בדיונים של בתי דין שונים, כשבמקביל ערך בערבים שימוש חכמים אצל הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אוירבך. הוא כיהן בבית הדין במנצ'סטר במשך שש שנים.

ב-1984 מינה אותו הרב הברון ישראל "עמנואל" יעקובוביץ לעמוד בראש בית הדין של איחוד הקהילות האורתודוקסי באנגליה "ק"ק כנסת ישראל",תפקיד בו החזיק עד פרישתו לגמלאות ב-2006. במקביל החל לכהן כראב"ד אירופה מטעם ועידת רבני אירופה, ומשמש כאחראי על מערך הגיור של הארגון.

10EA27BF-876A-4361-B22A-A8F71E9F5F77.jpeg (39.29 KiB) נצפה 11423 פעמים

[גימפעל]

ב. ד. ה.
הדיין המפורסם הגר"ח ארנטרוי זצ"ל מלונדון.

‏‏לכידה.PNG (486.29 KiB) נצפה 11347 פעמים

[ברשילא]

שימש גם כראש בית המדרש לרבנים בברלין.
במסגרת זאת הכשיר והעמיד רבנים רבים המשמשים כיום כרבנים ברחבי גרמניה ומחוצה לה.
עקב חוליו האחרון, משנת תשפ"א ממלא את מקומו בבית המדרש לרבנים הגרמ"מ פרבשטיין ראש ישיבת חברון.

[יונת אלם]

הגאון רבי צבי פוגל זצ"ל תלמיד נאמן וותיק לרבי מאיר חדש זצ"ל דלה והשקה מתורתו שנים רבות
היה משגיח הרבה שנים ב'בית התלמוד' בשנותיה היפות ואח"כ ב'עיון התלמוד' של רבי אבא ברמן שעוד היתה בשמואל הנביא בירושלים.
היה גם בקרית גת יחד עם יבלחט"א הגרא"ד רייכמן שליט"א היה להם שם כולל 'מאור ישראל' בשנים שהגאון המנוח רבי אליעזר קוגל זצ"ל הפציע עם תל"ת וגרו שם אברכים. נדמה לי שאפילו רבי מאיר היה מגיע לומר שם שיחות בכולל. כשרבי אלי' דוד (מגאוני הדור לאוי"ט) היה ראש הכולל ור' צבי זצ"ל היה משגיח הכולל.
הוא היה חתנו של הגאון רבי אברהם שאר ישוב זצ"ל אב"ד חיפה ובשנותיו האחרונות בגבעת שאול בירושלים. הרב שאר ישוב היה חתנן של ר' ישראל דוד ברוורמן מפ"ת בנו של הגאון רב זרח ראובן (וגיסם של ר' יצחק קאץ ור' אברהם סלומון)
כחברונער אציל היה מאיר פנים לכל ונעים הליכות

[בין החכמים]

זכיתי גם אני הקטן להנות מאורו של רבי צבי פוגל זצ"ל.
הוא שימש כמשגיח בישיבת חברון בגאולה, בשנתה האחרונה.
תקופה קצרה, אבל תקופה של רוממות.
הוא נטל אותנו עמו לשיתין העמוקים של חבלי המוסר, עם חיוך אצילי וכובש.
היתה בו דמות מופת של שליטה בכל מעשה ודיבור, גם כאלו שלכאורה אין בהם משמעות מיוחדת.
מדור הנפילים של אסכולת סלובודקה.
הלב דואב.

[בין החכמים]

רבי צבי פוגל.PNG (321.2 KiB) נצפה 11055 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

זכיתי לשמוע ממנו שיחות מוסר בשכונתו, בה התהלך בצידי דרכים כאחד האדם.
פעמים רבות מסר שיחות שבועיות אפילו שמספר הנוכחים מנה אחדים בלבד.
כל שיחותיו היו מיוסדות ע"פ "המשגיח" כלשונו, ואין שיחה ללא איזכורו.
שקט היה וקולו שקט וכולו אומר כבוד והדר.
תפילתו היתה תמה וזכה, שייף עייל שייף נפיק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.

בהלווייתו על יד בית הכנסת שלו "לב אליהו", סיפרו עליו דברים גדולים ועצומים:
"המשגיח" היה אומר כי יש ללמוד ממנו איך לגדול עוד יותר בעבודת ד' ובמידות.
ההכנה לתפילה שלו והתפילה היו במדרגות נעלות. מעולם לא איחר לתפילה!
היה שכן שבנה על ידו, והטרדות הבניה עברו כל גבול, והוא היה נראה מאוד שמח. אמר, חיכיתי שהוא יבנה, הרי מאוד מצומצם אצלו, וכל רעש בניה גורם לי לשמחה רבה.
פעם נתמנה להיות משגיח באיזו ישיבה, ואחר מספר ימים התפטר, ולא אמר מה הסיבה. לימים נודע כי היה שם משגיח קטן ממנו בהרבה, שהרגיש פגוע, וכששמע זאת מיד עזב.

[גבאי האוצר]

תזכורת:
האשכול אינו מיועד ל'חדשות פטירה' (ובודאי לא להעתקות ממקומות אחרים הנגשים לכל), ראה כאן. בתקוה להבנה.

[הוה אמינא]

תזכורת:
האשכול אינו מיועד ל'חדשות פטירה' (ובודאי לא להעתקות ממקומות אחרים הנגשים לכל), ראה כאן. בתקוה להבנה.

אחרי שבעבר הכנסתי כאן דיווחים ומילות הערכה קצרות כמשאת ידי הכהה על גדולי תורה ויראה ומרביציה שהכרתי, ולענ"ד ולרוחב דעת הרבה נוספים, אינם נופלים מרוב המופיעים כאן, והם נמחקו בהינף מקש. רק בגלל שהרב הגבאי לא הכיר אותם או לא שמע אודותם.
פרשתי ממלאכה זו.
ואני רואה שעדיין יש כאלו שמטריחים עצמם לכתוב, ומרגיש את כאב לבבם כשרואים שמחקו להם.
וגם לתא דביזוי ת"ח שוכני עפר.
ודי לי בזה.

ובנוגע לכלל שנכתב שם בקישור המצויין - שלא יכתבו רק את עצם הפטירה אלא רק עם דברי הערכה וכו', יפה כתב הרב כדכד viewtopic.php?f=19&t=42791&sid=59a20df028e50c02cf57127a9a476b41#p498607 והסכימו עמו שם עוד 4 מחשובי הפורום ולית הוי דפליג, וכך היה נהוג גם לפני הקמת אשכול מרוכז זה, כשעל כל נפטר פתחו אשכול נפרד, שהראשון מציין את הפטירה לב"ע ואחרים ממלאים אחריו כל מה שיודעים.

[נחומצ'ה]

תזכורת:
האשכול אינו מיועד ל'חדשות פטירה' (ובודאי לא להעתקות ממקומות אחרים הנגשים לכל), ראה כאן. בתקוה להבנה.

ואני רואה שעדיין יש כאלו שמטריחים עצמם לכתוב, ומרגיש את כאב לבבם כשרואים שמחקו להם.
וגם לתא דביזוי ת"ח שוכני עפר.
ודי לי בזה.[/size]

וגם אני הקטן מוסיף. וכי הרב חיים יעקב שוורץ זצ"ל, לא ראוי להערכה?!
לפני כשנתיים הבאתי הערכה על הרב נפתלי גרינבוים 'איש ספר' ומחבר פורה. ת"ח ועסקן שרבו זכויותיו.
וזה נמחק. עד שבא בעל ה'נוטר-הכרמים' וכתב הערכה עליו, ואז השאירוהו.
וכנ"ל עוד גדולי תורה ויראה, שנמנים משום מה על פלג מסויים, ונמחקים...
וכבר הוכחתי באותות, על פלג אחר, שיחוסם המשפחתי עומד להם להישאר. [אח של פלוני וחמיו של אלמוני].
עד היום אזכור על תגובה על מחנך בני-ברקי, שיחוסו עומד לו כאביו של...
אקוה שהעוול יתוקן. ולא ננוקם..

[איש_ספר]

[לא זכור לי שמחקתי פעם הודעה מאשכול זה, ולענ"ד הודעות מקוריות, להבדיל מהעתקות מאתרים אחרים, בהחלט ראויות להקבע כאן, וא"צ לפשפש יותר מידי בציציות המנוחים, (וזכר לדבר שפוסלים הטלית בשעת קבורה...), אמנם אני פלג, וכל מחשבותי עמל ואוון לקדם חוג מסוים ולהשפיל האחר, אבל גבאי האוצר הוא חסיד אמריקאי, ולא ידוע לי על שום מגמה כזו מצידו, ובודאי יבוא הגבאי ויבאר קושט דברי אמת דרכו באשכול זה...]

[הוה אמינא]

לא תליתי את המחיקות בפלגים כל שהם, אלא בחוסר היכרות של המוחק.
והוא חושב שאם הוא לא מכיר סימן שזה אישיות שלא שווה להשאיר לה שם ושארית וזכר במקום נעלה זה, אלא אם כן כבר כתוב מראש מילי דהערכה שמראים שמדובר אכן בגדול בתורה.
ולצערי אחר שנכוויתי כמ"פ, הוא ממש לא מכיר הרבה ת"ח מופלגים מרביצי תו"י ובעלי מדרגה והשפעה על רבים ועוד.

[גבאי האוצר]

כתבתי רק שתי נקודות

א. המקום לא נועד ל'חדשות פטירה', היינו ידיעה יבשה שפלוני נפטר בלי לספר על חכמתו וצדקתו.

ב. אין צורך להעתיק מאתרים שנגישים לכל ("הבאתי הערכה").

וציינתי להנכתב כבר, שאפשר לכתוב כאן גם על חכם וצדיק שאינו 'מן המפורסמים', כל זמן שהתגובה עוסקת בתורתו וצדקתו, ר"ל דברים שניתן ללמוד מהם.


כמובן שהקרובים לנפטר, אם קרובים ממש או ששייכים לחוג שלו, יהיה להם ענין להגדילו בכל מיני דרכים.

וכשם שאין פרצופיהם שוות כך אין דעותיהם שוות, מה היא ידיעה יבשה, ומה היא ידיעה שניתן ללמוד ממנה וכו'.

נ"ב כאשר נוסד אשכול מיוחד על פלוני עקב ריבוי הודעות מקוריות, אין מניעה להעתיק גם ממקום אחר ולהדביק שם.

[עובדיה חן]

ביום שישי נפטר הגה"צ רבי דוד צבי מרצבך זצ"ל,בנו של רבי יונה מרצבך וחתנו של רבי רפאל ברוך טולידאנו זצוק"ל
רבי דוד היה עוסק בפעילות בבאר שבע ואח"כ עברו לבני ברק היה מלמד בת"ת זכרון מאיר, ובתי אבות פוניבז ,אדם צנוע ומעלי ת"ח ובעל מידות נאצלות,קנאי לדבר ה' אבל תמיד חיוך על פניו, ומאיר פנים לכל אדם
אשת רבי ברוך טולידאנו זצ"ל אחרי פטירתו היא גרה אצןלו 21 שנה, וטיפלו בה במסירות רבה, בבית זה ידעו למזג יוצאי גרמניה עם יוצאי מקנס של מרוקו, בכבוד ובהדר כל אחד על פי מנהגיו ורבניו
זכה לשני בנים רבי משה ורבי שלום שניהם גאונים בתורה [והקב"ה ישלח להם רפו"ש] וחתנים תלמידי חכמים נכדים ונינים כולם יר"ש .
תנצב"ה

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להכניס:

נפטר לפני שבוע הרב אברהם יצחק לוין זצ"ל
מחשובי הרבנים באמריקה
רב קהילה בפלדפיה
בן הגאון הגדול הגרח"י לוין זצ"ל, רב פרדס חנה ובעל חייל המלך וחייל המקדש
נקרא על שם אחד מרבותיו של אביו, מרן הראי"ה קוק זצ"ל

[גיורא בשמי שמיא]

רצ"ב ראיון מרתק עמו שהופיע במשפחה באנגלית לפני כמה שנים.
מלא זכרונות מבני משפחתו (הסבא ר' אריה, הדוד הגריש"א, הבן דוד ר' חיים, ועוד), מגדולי א"י (הגרי"ז, הגרא"ז מלצר, ועוד), ומגדולי אמעריקה (הגרי"א הענקין, הגר"י קמנעצקי, הגר"א שוויי, ועוד).
מצטער שלא אוכל כעת לתרגם, אך כדאי לבקש ממישהו לתרגם החלקים העסיסים.
הנה עובדא אחת (מסוג שלא מוצאים בעיתונות החרדית) בתרגום גוגל (עם תיקונים קלים):

הוא מספר לי על כניסתו לעולם ההלכה המעשית; השיעור חולין נתון על ידי ראש ישיבה, הרב יעקב קמנצקי. "הוא הגיע ביום הראשון של הזמן ושאל "האם מישהו כאן קרא אי פעם ספרי מסטורין?"
הבחורים הנהנו.
"איך זה ששרלוק הולמס תמיד הצליח לפצח את התעלומה ואת ווטסון, נעבאך, תמיד היה מתעלם? זה בגלל ששרלוק הולמס ידע לחפש רמזים; הוא הבחין בדברים, לא רק מה היה שם, אלא מה לא היה שם."
הבחורים היו מרותקים. "עכשיו, אתה צריך להבין שכל מילה בתורה היא תעלומה. יש רמזים בכל מקום; השמטה, מילה נוספת, שינוי בלשון. ככה אנחנו מגיעים למסקנה."

לא הכרתי את הרב אך כמה מידידי (שלא ממשפחות חרדיות) עודדו על ידו ללכת ללמוד בישיבות חרדיות מן השורה, זאת למרות שלהבנתי הוא לא היה טיפוס חרדי.

[שיף]

השבוע נפטר בקרית ספר האברך החשוב הג"ר מרדכי אליעזר וייסמן זצ"ל מוותיקי כולל 'בית אבא' ומראשוני התושבים בעיר, לאחר מחלה קשה וקצרה בחודשים האחרונים והוא בן 56 בפטירתו. חיבר ספר שיח מצרדכי על עניני האזכרות בתפילה וברכהמ"ז
בנו של יבלחט"א הג"ר שמואל וייסמן שליט"א ראש ישיבת "מרבה תורה" בבני ברק.
בבחרותו למד בישיבת פוניבז' שם התחבב על רבותיו על ראשי הישיבה, ולאחר נישואיו למד בכולל בבריסק ובמיר בירושלים עד להקמת קרית ספר.
היה חתנו של המחנך הרה"ג ר' צבי הורוויץ זצ"ל ששימש כמלמד רבות בשנים בטורונטו ובירושלים ובקר"ס [נלב"ע לפני כמה חודשים].
כל חייו ישב והגה בתורה ביתר שאת וביתר עוז, היה מוותיקי הכולל הגדול 'בית אבא' במודיעין עילית בראשות הגרא"ד פרוינד, היה מראשוני התושבים שהגיעו אז לקרית ספר. היה מוסר שיעורים בהלכה בישיבת 'משכן עזרא' בקרית ספר. כך גם בכל שבת היה מוסר שיעורים בשבת לאחר התפילה בבית הכנסת חניכי הישיבות של הגרא"י ברזל זצ"ל, שיעור אותו מסר עד לשבת האחרונה במסירות נפש.
היה אדם צדיק וירא שמים מרבים שכל חייו היו חטיבה אחת של תורה ויראת שמים צרופה.

[שיף]

ברוך דיין האמת: בשבת בבוקר נפטר לבית עולמו באופן פתאומי הגאון רבי אפרים צמל זצ"ל מראשי ישיבת 'אור שמח' בירושלים ומזכיר מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה' בעבר, היה בן 87 בפטירתו.
הגר"א צמל זצ"ל נולד בירושלים בכ"ג תמוז תרצ"ה להוריו ר' משה צמל ז"ל ואמו מרת חיה ע"ה שעלו מלטביה ומליטא. בפרוץ מלחמת העולם השנייה עברה המשפחה להתגורר ברמת-גן. במשך שנים רבות עסק ברבנות, ושימש כרב בית-הכנסת רעות בבני ברק לצד היותו רב צבאי במחוז דן.
בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו שתחי' בתו של השו"ב הרב חיים ראובן הלוי חזן זצ"ל משכונת שערי חסד בירושלים.
במשך יותר משש שנים, בתקופת מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, שימש כרב הראשי של חיל השריון ואף היה ראש המרכז למשפחות החללים. כמו כן היה הרב הראשי של חיל האוויר וסגן הרב הצבאי הראשי בהמשך היה לרב המרכז הקהילתי איחוד שיבת ציון בתל אביב.
עם התפתחותה של עולם התשובה, נקרא לשמש כמנהל רוחני בישיבת אור שמח בירושלים שם העמיד דורות של תלמידים והיה לאחד מראשי הישיבה.
עם הקמת 'דגל התורה' בשנת תשמ"ט נקרא לדגל ופעל רבות למען התנועה, היה מקורב מאוד למרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל בהקמת דגל התורה שימש כמזכיר המועצת והיה מתייעץ עמו תדיר. הרב צמל שימש כחבר הנהלה הרוחנית של ועדת הרבנים וראש סניף דגל התורה בירושלים שזכה לאמונם של גדולי הדור.
עסק רבות בייעוץ והכוונה בנושאי משפחה וחינוך ילדים. שימש כראש בית-המדרש נר של שבת. וכראש ישיבת דרכי שלום בגבעת יערים, כמו כן מנהל חינוכי של סמינר אפיקי דעת בירושלים
עם מעברו משכונת ארזי הבירה לרמת שלמה היה מרבני בית הכנסת המרכזי 'זכרון שלמה' ברמת שלמה ואחד מדמויות ההוד.
זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, חתנו הגדול הגאון רבי ישראל זיכרמן רבה של אחוזת ברכפלד, בחודש ניסן תשע"ט נפטר עליו חתנו, הרב הגאון רבי יהודה אריה רותן זצ"ל, מחשובי התושבים והמחנכים בשכונת ברכפלד במודיעין עילית שנפטר לפני כמה שנים באופן פתאומי לאחר דום לב והוא בן 57 בפטירתו. חתן נוסף הוא רבי שלמה גולדמן מחברי ועד השחיטה של שארית ישראל ואיש חינוך בליקווד [לשעבר ברמות].

[שיף]

על משפחת חמיו הרח"ר חזן מירושלים

viewtopic.php?f=19&t=35758&p=547728&hilit=%D7%A6%D7%9E%D7%9C#p547728

[מחולת המחנים]

בד"ה, הרה"ח ר' נפתלי בורנשטיין זצ"ל, הסנדלר הידוע משכונת בית ישראל, נפטר היום בשיבה טובה, הותיר אחריו דור ישרים מבורך.
אחיינו היה הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל.

הרבה פניני שפר ואמרות שנונות התהלכו במשך השנים בשמו של ר' נפתלי הסנדלר, מי שיודע יעלם כאן.

[יוסף חיים אוהב ציון]

בעודו אוחז במנעלים היה אומר"ווארטים" נפלאים.
תיקניתי אבל שזה יהיו הטעויות שלי בלבד.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ר' נפתלי ז"ל נולד לאביו הרה"ח משה אהרן בורנשטיין ז"ל בשכונת בית ישראל בירושלים ולמד בתלמוד תורה המקומי. לקראת מלחמת השחרור התגייס ל'הגנה' והשתתף בקרבות הקשים בגוש עציון. בהגיע לפרקו נישא לרעייתו, בתו של הרה"ח מנדל בריכטא ז"ל.

במהלך הקרבות במלחמת השחור הוא נחטף על ידי צבא ירדן. בשבי הירדני הוחזק תשעה חודשים, בתנאים קשים, עד לשחרורו במסגרת עסקת שבויים. רבים מחבריו נהרגו במלחמה. לאחר המלחמה, במשך יותר מ-60 שנים, שימש בעל קורא, בעיקר בבית כנסת חב"ד בשכונתו.

"לחמתי במנזר הרוסי נגד הירדנים והכנופיות הערביות שנעו לירושלים", סיפר ר' נפתלי ז"ל ל'שיחת השבוע' לפני מספר שנים. "ב-12 במאי הערבים התקרבו אל המנזר. הם חשבו שמולם ניצב כוח גדול, ולמעשה מנינו כשלושים חיילים. הירי גבר. לפתע נורה פגז אל העמדה שלי. ידי התרסקה. חשבתי שעולמי חרב עליי".

בורנשטיין נמלט מהמנזר בדרך נס. "אמרתי למפקד שלא אוכל לגונן על עצמי בשל הפציעה הקשה, והוא אישר לי לסגת", שחזר בורנשטיין. הוא זחל רוב הדרך, וסביבו שורקים כדורים. "כשיצאתי מהמנזר, צעקו לי חיילים: 'נפתלי, יורים! הורד את הראש'".

הוא הצליח להגיע למשואות יצחק, מתייסר מכאבי תופת. שם בישרו לו כי כמעט איש מהלוחמים במנזר לא נשאר חי. הפציעה הצילה למעשה את חייו. אבל כאן הסיפור רק התחיל. לאחר נפילת הגוש נלקח בורנשטיין, עם עוד פצועים, למעצר במשטרת חברון. בהמשך הועברו לבית לחם ומשם לירדן. כל תחנה לוּותה בניסים רבים מספור.
בשבי הירדני הוחזק תשעה חודשים, בתנאים קשים, שעליהם הוא העדיף שלא להרחיב. בעסקת שבויים שוחרר עם עוד מאות שבויים. "כל שנה אני חושב על הנס שלי", הוא אמר. "אני נזכר ברגעים שבהם עמדתי ליד מכונת הירייה במנזר הרוסי ויריתי לעבר הקמים עלינו לכלותנו, בעודי אומר תהילים וחושב על הצדיקים. אני מברך על הנס הגדול שעשה עמי הקב"ה. הוא 'דאג' שאפצע ביד, אבל בזכות זה ניצלו חיי. לפעמים אדם חושב שעולמו חרב עליו, ורק מאוחר יותר הוא מגלה כי ניצל מדבר הרבה יותר גרוע".
המנוח ז"ל זכה והשאיר אחריו דור ישרים מבורך ילדים, נכדים, נינים ובני נינים ההולכים בדרך ישראל סבא. מסע הלווייתו יצא בשעה 15:00 מבית ההלוויות סנהדריה בירושלים לעבר הר המנוחות.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

[הוד_והדר]

בעודו אוחז במנעלים היה אומר ווראטים נפלאים.

מה זה ווראטים?

[החוזר]

מה זה ווראטים?

על משקל טליתים, חרמים, שטותים, טעותים.

[מחולת המחנים]

על משקל טליתים, חרמים, שטותים, טעותים.

או על משקל דאקטוירים, נאראנים (נערנים).

[בעל התפארת]

בד"ה, הרה"ח ר' נפתלי בורנשטיין זצ"ל, הסנדלר הידוע משכונת בית ישראל, נפטר היום בשיבה טובה, הותיר אחריו דור ישרים מבורך.
אחיינו היה הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל.

הרבה פניני שפר ואמרות שנונות התהלכו במשך השנים בשמו של ר' נפתלי הסנדלר, מי שיודע יעלם כאן.

שמעתי פעם מגיסו יבדלחט"א שהיה פעם בליקווד, ודבר שם עם בחורים שלמדו לפני זה בארץ, כשנודע להם שהוא גיסו של ר' נפתלי, התלהבו ואמרו "הוא ממש מהל"ו צדיקים, סנדלר שכל הזמן שופע דברי תורה וחכמה נפלאים!"
כשהוא חזר לארץ סיפר את זה לגיסו, שמח ר' נפתלי ואמר, תמיד אני חושב לעצמי, מה הבחורים אשמים שאני אוהב לדבר, כעת אני יודע שלפחות הם נהנים מזה...

[באמונתו]

"חנוך תופר מנעלים היה", וגם בדור הקודם, ידוע על סנדלר כזה.

[וונדרבר]

וגם בדור הקודם, ידוע על סנדלר כזה.

viewtopic.php?f=19&t=1657

[יוסף חיים אוהב ציון]

בעודו אוחז במנעלים היה אומר ווראטים נפלאים.

מה זה ווראטים?

פנינים בפרשה.

[.השוחט]

ווארט זה הכי קרוב ל"אימרה", ווארטים = אימרות.
בדרך כלל חידו"ת קצרים, לרוב באגדה. לאו דוקא בפ' השבוע. כשזה לפ' השבוע אומרים "ווארט לפ' השבוע".
והרב הוד והדר א"צ לכל מה שכתבו כאן. הוא רק רמז שהכתיב הוא לא ווראטים אלא ווארטים.

הערב נסתלק הרב "משנת יוסף" שידיו רב לו עד מאד בלימוד תורת השביעית בדור האחרון. מלבד גדלותו בשאר תחומין דאורייתא.
שו"ר שכבר נפתח אשכול מיוחד אודותיו. אולי לא עוול שיהא זכר גם כאן.

[מבקש חכמה]

נמסר שהסתלק הגאון רבי אליהו דוד רייכמן זצ״ל מחברי סדרת ההפלאת… על כמה מסכתות. תלמיד חכם מופלג וחתן רבי שלום שבדרון זצ״ל.
העמיד עולה של תורה בקרית גת וכפי ששמעתי מבן המקום הייתה השפעתו עצומה.

[בן ירושלים]

נמסר שהסתלק הגאון רבי אליהו דוד רייכמן זצ״ל מחברי סדרת ההפלאת… על כמה מסכתות. תלמיד חכם מופלג וחתן רבי שלום שבדרון זצ״ל.
העמיד עולה של תורה בקרית גת וכפי ששמעתי מבן המקום הייתה השפעתו עצומה.

במשך מספר שנים שהה בצילי שם הקים כולל. פעם שמעתי ממנו כמשיח לפי תומו עד כמה היתה ההשפעה על הקהילה כולה לטובה ולתשובה.

[הוה אמינא]

בבחרותו בסלבודקא (כמדו' בשנות התשי) נודע בשערים כאחד מטובי הלמדנים שבישיבות, קיבל (כמדו' יותר מפעם אחת) את פרס משרד הדתות למצוייני הישיבות, וגם נדפסו חידו"ת שלו באותן שנים בקובצי החידושים שהופצו אז.

[בין החכמים]

מבני ברק נעתקה אמש דמות פלאים של חסיד ועניו, רבי מנחם קרמז' זצ"ל.
היה ממקורבי מרן הסטייפלער זצ"ל, ולאחר פטירתו דבק בהגר"ח גריינימן זצ"ל.
הוא היה קרוב משפחתי, אך לא זכיתי להכירו כלל.
אולי מי מהחברים יידע להוסיף ולספר עליו מעט?

[משוש דורים]

נמסר שהסתלק הגאון רבי אליהו דוד רייכמן זצ״ל מחברי סדרת ההפלאת… על כמה מסכתות. תלמיד חכם מופלג וחתן רבי שלום שבדרון זצ״ל.
העמיד עולה של תורה בקרית גת וכפי ששמעתי מבן המקום הייתה השפעתו עצומה.

זכורני שפעם אחת שבת בשערי חסד, והגר"ש אויערבאך כיבדו לשאת דברים בין קבלת שבת לערבית, (דבר נדיר מאד), תוך שהוא מקדים שהוא מכבד לשאת דברים לת"ח מובהק שאפילו בדורו של המשנה למלך היה נחשב ת"ח.

[נחומצ'ה]

ירושלים נפרדה השבוע, מעוד אחד מטובי אבני החן שבה
ה"ה רבי שמעון אליטוב זצ"ל מרבני ארץ הקודש.
יהודי מתוק! פשוטו כמשמעו. מלא חינניות ולב.
בנועם שפתותיו, האהיב התורה ומצוותיה על שומעיו.
רב לו בנסתר, בהעמדת הדת על תילה.
מלפנים כיהן כמרביץ תורה בגולה.

[דרומי]

אכן, הי' יהודי 'חם ונעים' להפליא, שילב את החמימות המזרחית עם ההתלהבות החסידית וקידש שם שמים בכל הליכותיו.

אחד הזכרונות המתוקים ממנו, איך שעומד ומרצה בפני קהל רב, ולפתע נעצר באמצע ההרצאה ומתחיל לשיר 'סולו' ניגון חסידי ארוך ומפותל בקול נעים ונפלא כאילו הי' זה חלק מהשיעור.