אני מחפש מקומות בהם ישנן מחלוקות היאך לפסק את פסקיו של הרמב"ם במשנה תורה.
שניים יש בידי:
א.
הלכות חמץ ומצה א, ה (יש מי ששם את הפסיק ב'אחר' ויש מי ששם ב'הפסח'):
חמץ שנתערב בדבר אחר, תוך הפסח, בין במינו בין שלא במינו הרי זה אוסר בכל שהוא.
ב.
הלכות שופר ב, ז:
פיסוק א:
התינוקות שלא הגיעו לחנוך אין מעכבין אותן מלתקוע בשבת שאינה יום טוב של ראש השנה כדי שילמדו.
ומותר לגדול שיתעסק עמהן כדי ללמדן ביום טוב, בין קטן שהגיע לחינוך בין קטן שלא הגיע לחינוך. שהתקיעה אינה אסורה אלא משום שבות:
פיסוק ב:
התינוקות שלא הגיעו לחנוך אין מעכבין אותן מלתקוע בשבת שאינה יום טוב של ראש השנה כדי שילמדו, ומותר לגדול שיתעסק עמהן כדי ללמדן.
ביום טוב, בין קטן שהגיע לחינוך בין קטן שלא הגיע לחינוך. שהתקיעה אינה אסורה אלא משום שבות:
אשמח בעזרת מציאת מקומות נוספים.