איתן נוי כתב:חזו"ע חנוכה עמ' מז סי"ב: "נוהגים במסיבות הנערכות באולמות בלילי חנוכה, שמשמיעים בהם דברי תורה לקרב את ישראל לצור מחצבתם, להדליק נרות חנוכה עם הברכות בשם ומלכות, משום פרסומי ניסא, ויש להם על מה שיסמוכו".
ועוד שם עמ' נו סי"ז: (לגבי הדלקה בער"ש בביהכנ"ס) "אם חל ליל כ"ה כסליו בליל שבת, שכל אחד ואחד מן הקהל הדליק נר חנוכה מבעוד יום, ובירך כל שלשת הברכות, ואחר כך הולכים לבית הכנסת להתפלל, המדליק נר חנוכה בבית הכנסת לא יברך אלא ברכת להדליק נר חנוכה, ולא יברך ברכת שעשה נסים ושהחיינו, מאחר שכל הקהל בירכו ברכות אלה בביתם ויצאו י"ח. ורק ההדלקה והברכה נעשית שוב בבית הכנסת משום פרסומי ניסא".
יוצא לפי הנ"ל שלא יברכו באולם בכה"ג הנ"ל, רק ברכת "להדליק".
וא"כ לפי כל הנ"ל אני מסתפק האם בכה"ג (ואה"נ הדין הנ"ל תקף גם לביהכנ"ס-רק שדיברתי בהווה) שיש מי שיש לו בית אך לא מדליק בודאות, האם יוכל לברך באולם גם יצתא הברכות מלבד "להדליק", אחר שהאולם אינו ביתו, וכהדין הידוע (תרעו ס"ג) שמי שאין לו בית, כיראה יברך רק להדליק.
עכשיו הבנתי את שאלתך, ואסכם אותה בקצרה:
הרואה נר חנוכה שלא הודלק למצוה העיקרית אלא לבית הכנסת וכדו', ואינו מתכנן להדליק בו-ביום - האם יברך "ברכת הרואה"?
אז יש כאן עירוב של שתי שאלות שונות:
א. האם ניתן לברך "ברכת הרואה" על נרות של בית הכנסת וכיו"ב?
ב. האם מי שמתעצל ואינו רוצה להדליק - חייב ב"ברכת הרואה", או שלא תיקנוה אלא לאנוס וכדו'?
ואיני יודע תשובה ברורה לאחת מהן.