המילה 'קילוס' מופיעה בלשון גינוי כמו: "היינו חרפה לשכננו לעג וקלס לסביבותנו" (תהלים מד, יד), וכן: "על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות" (יחזקאל כב, ד).
וכן בלשון שבח, כמו: "לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס" (פסחים) וכן: (ברכות ג' א'): "אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך".
איך מסבירים עניין זה?