מי היה היהודי הראשון שנקרא דוב

[תוכן]

אני לא שואל על השם בער או בערמאן, אלא דוקא על השם דוב.

[תבא]

ידוע על המגיד ממזריטש (בערך שנת תע)
יש לאתר קודמים לו

[סוקולקה]

לפני המגיד מצאתי שם זה אצל אחד מבניו של רב ליב "בעל התוספות", דוב בער האמבורגער, דודו של השאגת אריה

[דעתן]

פעם קראתי ספר בשם "היהודים בתרבות הריניסאנס באיטליה" וזכור לי שהיה חכם בשם ר' בנימין דוב בער בשנת ה'רנ"ח [1497]

[סוקולקה]

פעם קראתי ספר בשם "היהודים בתרבות הריניסאנס באיטליה" וזכור לי שהיה חכם בשם ר' בנימין דוב בער בשנת ה'רנ"ח [1497]

שמו לא היה בנימין דוב, אלא שם משפחתו ממוצא אשכנזי היה באר או דה באר שפירושו דוב

[סוקולקה]

מופיע גם בדפוס משנת תמ"ב (חידושי הלכות של ר'השיל מקראקא)

Capture.JPG (26.28 KiB) נצפה 7167 פעמים

[דעתן]

לע"ד מדובר בשם פרטי, ועכשיו אני באמת נוכח לדעת שמדובר ב'באר' בלבד: "חוץ מן המידאליון המסתורי , אפשר משנת 1503 שבו כתובת עברית ארוכה ומוזרה , והתמונה שבו היא אולי של בנימין , בנו של הרופא באר" מתוך הספר היהודים בתרבות הריניסאנס באיטליה עמוד: 193

[ר_חיים_הקטן]

בלקסיקון לשמות אשכנזיים של ד"ר אלכסנדר בידער כתוב שהשם "דוב" הוא בעצם תרגום של השם הגרמני/יידישי "בער". שמה כתוב שהשם Bero כבר נמצא אצל הגויים במאה ה-8, ומשם התקבל אצל היהודים (כשם חול) ומשם מתורגם ל"דוב" (כשם קודש).

[תוכן]

בלקסיקון לשמות אשכנזיים של ד"ר אלכסנדר בידער כתוב שהשם "דוב" הוא בעצם תרגום של השם הגרמני/יידישי "בער". שמה כתוב שהשם Bero כבר נמצא אצל הגויים במאה ה-8, ומשם התקבל אצל היהודים (כשם חול) ומשם מתורגם ל"דוב" (כשם קודש).

לענ"ד ביידר אינו צודק. יש לך את הספרים של ביידר בבית?

[תוכן]

תודה לכל העונים. אז בינתיים נראה שבשנות הת' התחילו לקרוא לבנים בשם דוב. לעומת זה השם בער או בערמאן קדום בהרבה לערך ר"נ שנה, מזמן המהרי"ל לפחות, אלא שאז הוא שימש כינוי לשם יששכר.

[לבי במערב]

יעו"ע כאן.

[א איד]

תודה לכל העונים. אז בינתיים נראה שבשנות הת' התחילו לקרוא לבנים בשם דוב. לעומת זה השם בער או בערמאן קדום בהרבה לערך ר"נ שנה, מזמן המהרי"ל לפחות, אלא שאז הוא שימש כינוי לשם יששכר.

מן הסתם כתחליף ליששכר אייזל...

[תוכן]

תודה לכל העונים. אז בינתיים נראה שבשנות הת' התחילו לקרוא לבנים בשם דוב. לעומת זה השם בער או בערמאן קדום בהרבה לערך ר"נ שנה, מזמן המהרי"ל לפחות, אלא שאז הוא שימש כינוי לשם יששכר.

מן הסתם כתחליף ליששכר אייזל...

ווי ווערט פון אן אייזל א בער?

[לבי במערב]

יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם.

[פרנצויז]

בלקסיקון לשמות אשכנזיים של ד"ר אלכסנדר בידער כתוב שהשם "דוב" הוא בעצם תרגום של השם הגרמני/יידישי "בער".

לפעמים דב פירושו "זאב", דובא בקרנייהו (תענית כה.) כמדומה שהיו זאבים.
בטעות ציטטתי את דברי לבי במערב, ועכשיו תיקנתי.

[לבי במערב]

'בער' אינו אלא 'דוב', ו'אייזל' אינו אלא 'חמור'.

מה פירוש דברי כת"ר?

[פרנצויז]

'בער' אינו אלא 'דוב', ו'אייזל' אינו אלא 'חמור'.
מה פירוש דברי כת"ר?

לא התכוונתי להגיב על דברי כת"ר, ועמך הסליחה.
[עכשיו תיקנתי את דבריי בתגובה הקודמת].

[יהודה בן יעקב]

לפעמים דב פירושו "זאב", דובא בקרנייהו (תענית כה.) כמדומה שהיו זאבים.

כ"כ רש"י סוטה מט, א ד"ה אנשי מעשה.

[סגי נהור]

יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם.

שאלו ווי ווערט פון אן אייזל א בער, ואתה השבת ווי ווערט פון יששכר אן אייזל.

[מעיין]

כמה אשכולות כאן בפורום שדנו בשורש שם בער ושייכותו ליששכר
יש שכתבו דדוב היא שני למלך הארי' ויששכר הי' שני למלך יהודה [תורת בר נש]
ויש שכתבו שהיא מלשון 'בערן' [תותים = פרי היער] והיא כולל פרי הדודאים, ויש שפקפקו בזה וכתבו שאינו משם הכללי של 'בערן' רק משפחה שנקרא בשם בערי שכולל פרחים ומהם הדודא
ויש שכתבו שחמור בספרדית ואיטלקית היא בורא [ניק 'איטשע'

[לבי במערב]

כמה אשכולות כאן בפורום שדנו בשורש שם בער ושייכותו ליששכר . .

אכן, וזה שורש כולם.

איני רואה טעם לדון הלוך־ושוב בדבריי. עכ"פ, כוונתם לבאר דברי המגיב הראשון, ש'בער' לא בא כמילה נרדפת ל'אייזל' - אלא כרעהו הטוב הימנו. ופשוט.

[תבא]

כמה אשכולות כאן בפורום שדנו בשורש שם בער ושייכותו ליששכר

אבל לא הגיעו לבירור, כמ"ש ואנכי בער ולא אדע

[דודי צח]

נכתב ש'דב' מתפרש גם כזאב.

זה נכון, וההשלכה לזה נוגעת גם לכתיבת השם 'דוב' או 'דב', בכתובה ובגט. שאם זה תרגום של זאב - 'דיבא' בוודאי אין בו ו'.

ולעצם הנדון יש לחדד מה מונח בשאלת פותח האשכול. שזה באמת דבר תמוה ובלתי מובן, איך עלה על הדעת לכנות בני אדם בשם חיית ה'דוב' שמוזכרת לרוב בצורה שלילית, כאלו המסורבלים בדוב וכדומה. בשלמא שאר חיות טמאות, כגון אריה - הרי יש לזה גם משמעות של גבורה. או סמל של כוח (גם זאב). אבל דוב מאן דכר שמיה. חיה מאוסה ונזכרת לגנאי.

[יתר10]

לפעמים דב פירושו "זאב", דובא בקרנייהו (תענית כה.) כמדומה שהיו זאבים.

נכתב ש'דב' מתפרש גם כזאב.

זה נכון, וההשלכה לזה נוגעת גם לכתיבת השם 'דוב' או 'דב', בכתובה ובגט. שאם זה תרגום של זאב - 'דיבא' בוודאי אין בו ו'.

כלומר שאלו שנתנו את השם 'דב' סמכו שכולם יבינו שהכוונה בעצם לזאב [וואלף] בגלל הגמ' בתענית?

[דודי צח]

בתקופה שלא היו דוברי עברית ולשוה"ק אין שום פלא

[יתר10]

אבל הם לא דיברו ארמית.

[תוכן]

נכתב ש'דב' מתפרש גם כזאב.

זה נכון, וההשלכה לזה נוגעת גם לכתיבת השם 'דוב' או 'דב', בכתובה ובגט. שאם זה תרגום של זאב - 'דיבא' בוודאי אין בו ו'.

ולעצם הנדון יש לחדד מה מונח בשאלת פותח האשכול. שזה באמת דבר תמוה ובלתי מובן, איך עלה על הדעת לכנות בני אדם בשם חיית ה'דוב' שמוזכרת לרוב בצורה שלילית, כאלו המסורבלים בדוב וכדומה. בשלמא שאר חיות טמאות, כגון אריה - הרי יש לזה גם משמעות של גבורה. או סמל של כוח (גם זאב). אבל דוב מאן דכר שמיה. חיה מאוסה ונזכרת לגנאי.

מה שמונח בשאלת פותח האשכול היא השאלה, שאם בער פירושו דוב, איך לא מצאנו את השם דוב כשהשם בער היה רווח.

[תבא]

שאם זה תרגום של זאב - 'דיבא' בוודאי אין בו ו'.

נראה לי שהמקובל להיפך, שדב חסר הוא החיה המקובלת, ודוב מלא הוא זאב

[פרנצויז]

לפעמים דב פירושו "זאב", דובא בקרנייהו (תענית כה.) כמדומה שהיו זאבים.

כ"כ רש"י סוטה מט, א ד"ה אנשי מעשה.

כעת ראיתי שכ"כ רש"י בתענית שם כה. ד"ה דובים: זאבים בשדות.

דרך אגב, גם בערבית דיבה פירושו זאב, כמבואר בתולדות הרב המקובל רבי יצחק כדורי, ראה בספר "דברי יצחק" עמ' כ"ה, שכותבים שהשם הפרטי של אביו היה "כדורי" ושם משפחתו היה "דיבה", ופירושו בערבית "זאב".
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=24&book=62374

[יהודה בן יעקב]

כעת ראיתי שכ"כ רש"י בתענית שם כה. ד"ה דובים: זאבים בשדות.

במהדו' וילנא נוספה ו' ונדפס "דובים - וזאבים בשדות". ומדברי רש"י בסוטה הנ"ל הוכחתי דזה טעות, וצ"ל כנ"ל.

[נחומצ'ה]

מדוע זכו שלושת החיות טמאות לשמות יהודיים?
דב, אריה, זאב

[כתבן]

שו"ת דברי חיים אבן העזר חלק א סימן עז
ובאמת שבנידון דידן י"ל שקראו כן על שם פרס שנמשל לזאב ודוב וכדרש חז"ל [קידושין ע"ב] אך לא בשביל [זה] אסור לשנות ולכתוב דב מכמה טעמים חדא דאין לחדש דבר וכנ"ל וגם טעם דאפילו אם הי' ידעינן בודאי כוונת קריאת שמו על שם זה מ"מ כיון שנקרא בער אשר שם הקודש דוב כנ"ל צריך לכותבו מלא דאם יהי' נכתב חסר אם כן לא יהי' שם קודש לשם בער דדב היינו זאב בלשון ארמי [עי' ישעיה י"א ו' בתרגום] ואם כי בקרא יש קרי וכתיב אבל בגט דבעי לכתוב שמו כאשר הוא נקרא ואם לאו הוי שינוי השם דשם דב הוא כינוי רק לזאב ושם דוב רק לבער (ואין) [ואנו] צריכין לכתוב כאשר נקרא לכן יותר טוב לכתוב דוב לאשר כן הוא נקרא בשם הקודש לעלייתו לתורה והכינוי וואלף שייך לו על כל פנים כיון שוואלף נקרא בלשון תרגום דב נכלל בשם דוב גם הכינוי וואלף אבל אם נכתב דב אין שום רמז לשם בער וגם ישתנה מכפי קריאתו לתורה לזה ודאי גם אם הי' ידעינן כוונת קריאת שם זה לשם כך הי' מהראוי לכתוב דוב מלא ובפרט שמתחלה (אין) [אנן] מסופקין בכל זה ולכן ודאי אם יכתוב דב הוי שינוי השם ושם אחר הוא ופסול גמור ולא דמי לשארי מלאים וחסרים דלא הוי שם אחר:

[איקטורין]

בהקשר לשינוי משמעות בין דב לדוב, נאמר לי שישנו ע"כ מאמר בספר הזיכרון "דגל מחנה ראובן" על הרב ראובן אליצור זצ"ל.
היכול להעלות יבורך!

[עזריאל ברגר]

לא יודע אם זה נותן טעם לשבח או לפגם, אבל הקב"ה וגם דוד המלך נמשלו לדב.

הביטוי "דב שכול" מופיע בתנ"ך 3 פעמים:
א. על דוד המלך ואנשיו (שמואל ב, יז, ח) - וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה וְלֹא יָלִין אֶת-הָעָֽם.
ב. על הקב"ה (הושע יג, ח) - אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵֽם.
ג. פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל-כְּסִיל בְּאִוַּלְתּֽוֹ (משלי יז, יב).

[שמואל דוד]

כעת ראיתי שכ"כ רש"י בתענית שם כה. ד"ה דובים: זאבים בשדות.

במהדו' וילנא נוספה ו' ונדפס "דובים - וזאבים בשדות". ומדברי רש"י בסוטה הנ"ל הוכחתי דזה טעות, וצ"ל כנ"ל.

viewtopic.php?f=29&t=40413&start=40#p738147