חדש - פשוטו של מקרא

עץ הדעת · הודעהעל ידי **עץ הדעת** » ה' דצמבר 08, 2022 4:15 pm

בתחילה נסתפקתי אם לכתוב את ההודעה הנ"ל,
שהרי אינה אלא הערה קלה וקלושה,
ואינה שייכת לנידון האשכול שהוא מהותי יותר.

אמנם סמכתי על חכמי מתא,
שלא יערבו הדברים זה בזה,
פירוש רשב"ם לחוד, וענין כלל הספר פשש"מ לחוד.
ואין בזה לא להחמיר ולא להקל.

מתון · הודעהעל ידי **מתון** » ה' דצמבר 08, 2022 5:17 pm

איש_ספר כתב:
לטעמי, ככל שהאשכול הולך ומתארך, והדוגמאות הולכות ונערמות, הביקורת רק הולכת ומתחזקת. לא ממש חשוב מה היתה כוונת המפרש, ולא מעניין אם מדובר בזדון או בשגגה, בערמה או בטפשות, יותר חשוב התוצאה, והיא מדברת בעדה.

אגב, והיה אם יתברר, שהדוגמא מעץ הדעת אינה בודדה, והפירוש כולל חידושים נוספים מקוריים ומתוקים של הגרל"מ זצ"ל, המשוקעים תחת השם פשש"מ, אזי אפילו התקדים של רש"ד כבר יהיה פחות רלוונטי...

הדבר ברור אצלי שהרבה מה"פשטים" נובעים מספריו ומהביאורים של הגרל"מ שנאמרו ונכתבו במשך השנים, ובעיקר מהביאורים על התורה שנכתבו בגליונות "תורה ודעת" שי"ל על קהל מתמידים, והרבה מהם (בכמה שנים) נכתבו ע"י הרב דוד אנשין שליט"א, וכמדומה שהוא גם הרב דוד אנשין מהעורכים הראשיים של הפשש"מ (או ששני 'דוד אנשין' איכא בשוקא...).

דוגמא אחת הביאור בפשש"מ אודות "ביקש לגלות את הקץ", מהו הקץ שרצה יעקב לגלות. בפשש"מ מבאר שרצה לגלות להם את העתיד הקרוב ואת העתיד הרחוק, אך למעשה גילה להם רק העתיד הקרוב. מקור הביאור הוא בביאורי המקרא של הגרל"מ.

אסתירה פני · הודעהעל ידי **אסתירה פני** » ה' דצמבר 08, 2022 5:52 pm

בקונטרס ויבינו במקרא מביא ממשגיח ישיבת חברון הרב קפלן ביקורת על הפשוטו של מקרא שלא הביאו את פרשת אור כשדים אלא פעם אחת ורש"י הביאו כמה פעמים.
ומלבד הצריך עיון על עצם הביקורת הנ"ל וכי יש מינימום שצריך להזכיר עניין מסוים, בנוסף על זאת התפלאתי שלא עיינו בדברי רש"י עצמו בב' מקומות מאלו שהזכיר, שרש"י עצמו כתב פשט, ורק אז הביא 'מדרש אגדה', ואלו הן:

1. "עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו" – בְּחַיֵּי אָבִיו. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (בראשית רבה לח,יג): יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעַל יְדֵי אָבִיו מֵת, שֶׁקָּבַל תֶּרַח עַל אַבְרָם בְּנוֹ לִפְנֵי נִמְרוֹד עַל שֶׁכִּתֵּת אֶת צְלָמָיו, וְהִשְׁלִיכוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ. וְהָרָן יוֹשֵׁב וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: אִם אַבְרָם נוֹצֵחַ אֲנִי מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם נִמְרוֹד נוֹצֵחַ אֲנִי מִשֶּׁלּוֹ. וּכְשֶׁנִּצַּל אַבְרָם אָמְרוּ לוֹ לְהָרָן: מִשֶּׁל מִי אַתָּה? אָמַר לָהֶם הָרָן: מִשֶּׁל אַבְרָם אֲנִי! הִשְׁלִיכוּהוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִשְׂרַף, וְזֶהוּ "אוּר כַּשְׂדִים". וּמְנַחֵם פֵּרַשׁ "אוּר" – בִּקְעָה. וְכֵן "בָּאוּרִים כַּבְּדוּ ה'" (ישעיהו כד,טו), וְכֵן "מְאוּרַת צִפְעוֹנִי" (שם יא,ח): כָּל חוֹר וּבֶקַע עָמוֹק קָרוּי "אוּר".

2. "בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר" – בְּאֵרוֹת הַרְבֵּה הָיוּ שָׁם, שֶׁנּוֹטְלִין מִשָּׁם אֲדָמָה לְטִיט שֶׁל בִּנְיָן. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁהָיָה הַטִּיט מוּגְבָּל בָּהֶם, וְנַעֲשָׂה נֵס לְמֶלֶךְ סְדוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם. לְפִי שֶׁהָיוּ בָאֻמּוֹת מִקְצָתָן שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִין שֶׁנִּצַּל אַבְרָהָם מֵאוּר כַּשְׂדִים מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא זֶה מִן הַחֵמָר הֶאֱמִינוּ בְאַבְרָם לְמַפְרֵעַ (בראשית רבה מב,ז).

האם גם כשרש"י להדיא כותב שזה מדרש אגדה, וכידוע שיטת רש"י ליישב האגדות על המקראות, האם גם אז זה נהיה פשוטו של מקרא?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' דצמבר 08, 2022 7:46 pm

בריה נמוכה כתב:כנראה בהקדמתו, כוונתו לחלק הפשט שבדברי רש"י
וכמו שנראה מספרו שמביא את רש"י - היינו פירושיו שע"ד הדרש - במדור הדרש . .

שוב השיב המעיר הנ"ל:

בוודאי שנושאים ספציפיים נתונים לוויכוח בין הראשונים, האם הם נכונים בכלל, או האם הם פשט או דרש.
ולמשל. דעתו של רבינו בחיי על 'לשוח' - שהפשט מלשון שיחים. לעומת זאת, הרד"ק בספר השרשים סבור שהפשט מלשון תפילה, [לאפוקי מדברי הרד"ק עה"ת].

השאלה שלנו היא מה דעתו של רבינו בחיי בכללות על פירוש רש"י,.
על זה ענה רבינו בחיי בהקדמתו, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים: רש"י הוא פשט.
הטענה שכוונת רבינו בחיי באומרו שרש"י הוא פשט, הוא על "חלק הפשט", משעשעת. כי ברור שכל "חלק הפשט" בכל מקום, הוא הוא פשט.
הבה ננסח זאת לרוחו של הרב בריה נמוכה, כך: מדוע השמיט רבינו בחיי את רש"י בדרך הדרש, והרי יש את "חלק הדרש" ברש"י?...

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' דצמבר 08, 2022 9:33 pm

מחקתי שרשור שהתפתח כאן, שלא ממין ענין האשכול , כזה שהיה נכון לשעתו אבל אין ענין לקובעו. בשגגה נשארה הודעה אחת, ועתה מחקתי גם אותה.

אהרן תאומים

גימפעל כתב:אם יש בריה בעולם שבדק ומדד את המקומות שהוא סטה מרש"י אדרבה מתבקש לעלות בצורה מסודרת לפי פרקים ופסוקים ונעשה השוואות בין כל שאר ספרי המלקטים,

אין קשר לספרי ליקוט פשטות וכד', כשמאן דהוא מלקט פירוש ומכתיר עצמו בכתר המפוצץ "פשוטו של מקרא" ומפרסם את ליקוטו לצד רש"י, יש כאן בעיה ואפילו מקום אחד בלבד שימצא או נמצא כבר שליקט פשט אחר ראוי הספר להדפסה מחדש בשם - ליקוטי פשטות בטעם המלקט ובניחוח הגרל"מ וכדומה.

אהרן תאומים

נ.ב. מענין לענין בפרה"ש וישלח ובפרשת וארא מזכיר רש"י את הנאמר כפטיש יפוצץ סלע וכו' על דרש ופשט, אני עובד לכתוב מאמר המקשר את שני המקומות באופן של הא בהא תליא, לצורך הבנת רש"י הסתכלתי בספר הפופלרי רש"י כפשוטו, ואני מוכרח להגיד שיש תחושה של שינויים קוסמטים ללא צורך ממשי אלא בשביל לתמוך באגנדות מסוימות, קשה להעביר תחושות אבל אם תעיינו ברש"י על פסוק זה (פרק לג פ' כ')ויקרא לו אל אלהי ישראל - וכו' ורבותינו אמרו (מגילה יח , א) , שהקדוש ברוך הוא קרא לו ליעקב אל. דברי תורה "כפטיש יפוצץ סלע" (יר' כג , כט) - מתחלקים לכמה טעמים (ראה שבת פח , ב) , ואני ליישב פשוטו ושִמּוּעוֹ של מקרא באתי.
על פי דברי רש"י וכפי שמשמע פשטות לשון הגמרא שעל פי פירוש זה נקרא את הפסוק כך: וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־ל֔וֹ (ליעקב) אֵ֖ל - (ומי קרא לו כך) אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
וזה לשון הגמרא : וא''ר אחא א''ר אלעזר מנין שקראו הקב''ה ליעקב אל שנאמר {בראשית לג-כ} ויקרא לו אל אלהי ישראל, דאי סלקא דעתך למזבח קרא ליה יעקב אל, ויקרא לו יעקב מיבעי ליה, אלא ויקרא לו ליעקב - אל, ומי קראו אל? אלהי ישראל.
על פי הנ"ל דרשת רבותינו משנה בסה"כ את הטעמת הקריאה וללא שינוי, ולכך היא דרשה שיכולה להיות קרובה יותר לפשט, ואין כאן סירוס ח"ו של הפסוק, והנה ראו איך פירוש זה מוצג בספר הנ"ל שמטרתו כביכול לפרש פירוש קל משולב בדברי רש"י וירא הקהל וישפוט: (אני ינסה לצלם בבית הכנסת ולהעלות ביום ראשון)

אדיר במרום

דעתו של ר' דוב קוק על חומש פשוטו של מקרא שהוא כשר וישר:

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ש' דצמבר 10, 2022 10:50 pm

בנוגע לשם החיבור דנן 'פשוטו של מקרא' שמושך אליו ביקורת רבה על היומרנות שבו גם מצד אלה שאינם מתנגדים לגוף החיבור, אני חושב, מאחר שיש לו למחבר גם פירוש משנה כפשוטה וחוק לישראל כפשוטו שיצא לאחרונה והכל בעקבות החיבור הכי פופולארי רש"י כפשוטו, יש יסוד סביר להניח שהשם פש"מ ניתן כחלק מסדרת ה'כפשוטו' שנועד להיות המותג של הסדרה וזאת הסיבה שהוא נבחר ולא אחד אחר ממגוון השמות שהציע המשתתפים פה, אבל אין הדבר בא מיומרנות וכו' כפי שייחסו לו המבקרים.

כשתילי זיתים

ראיתי היום בפשש"מ (כמדומה זה הפעם הראשון שהסתכלתי שם) הם מפרשים על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים ותרצני, הכוונה אלקים היינו אדם חשוב, ודלא כפרש"י שפירש דקאי על המלאך שנאבק עם יעקב עיי"ש.
אמנם לעיל כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ותנצל נפשי מפרשים דהכוונה למלאך, ולמה לא פירשו שהכוונה לאדם חשוב? ואין לומר משום דשם מדובר על המלאך לפני זה, אדרבה לפנ"ז כתוב רק ויאבק איש עמו, ולשיטתם אולי פשש"מ היינו שזה איש, ולמה פירשו שזה מלאך? ואם נימא משום שיעקב ביקש ממנו ברכה, ואם לא היה מלאך למה ביקש ברכה, הרי י"ל שביקש ברכה רק משום דרך ארץ, אולי זה היה המנהג אז אחר שגומרים מאבק, וצ"ע.
וי"ל כיון שקרא שמו ישראל, ולאחמ"כ נקרא כן על ידי הקב"ה, רואים מזה שלא היה סתם "איש".
[הוספה: העירוני מהפסוק בהושע (יב,ה): וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ]

בריה נמוכה · הודעהעל ידי **בריה נמוכה** » ב' דצמבר 12, 2022 9:59 am

הרב ישראל אהרן קלצקין הי"ו במאמרו השבוע מתייחס לפרשת פשש"מ.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ב' דצמבר 12, 2022 3:31 pm

בריה נמוכה כתב:הרב ישראל אהרן קלצקין הי"ו במאמרו השבוע מתייחס לפרשת פשש"מ.

אקעי הוא מאיים את השלעגערס שיגיע להם גיהנם וכל הצרות שבעולם... אבל מה זה קשור לפשש"מ??, לא נזכר שם דבר ולא חצי דבר בעד או כנגד החומש....,

שבתי וראיתי, לא טרח כלום לברר הטענות אם נכונים או לאו, אבל מה שברוב טובו הטריח עצמו לברר, שהשלעגער'ס לא פנו להעורכים בתחילה....
זה מה שהוא כותב:

ומאותה עיר יצאה עכשיו הבשורה: מצאו את עוון הדור, מאן דהוא הוציא חומש עם פירוש, )ואיני נכנס כלל לתוכן הענין, כי עדיין לא היו
כל הנתונים לנגד עיני, וגם, מי אני שאכריע בעובי קורה כזו?(, אבל דבר אחד כבר ביררתי, אף אחד לא פנה לעורכים לברר הענין , וכל
מכיריהם של העורכים יעידו כי מדובר בתלמידי חכמים מופלגים ויראי שמים בעלי שיעור קומה, השיער יקום אם אספר לכם באיזה
שיטות רמאיות שלבן הארמי לא היה מתבייש בהם, מוציאים חתימות של רבנים בלי שמישהו יקום ויברר בעצמו הענין לאשורו .

ממש אף אחד לא פנה לעורכים לברר הענין??? וכי הבד"ץ לא ביקשו ממנו לתקן כמה דברים ולא ציית!

האמת אדרוש · הודעהעל ידי **האמת אדרוש** » ב' דצמבר 12, 2022 7:35 pm

עץ הדעת כתב:ובכן, חדשות אני מגיד:
אלא שאין הדברים עולים ממש בקנה אחד.
כי עתה נשוב לברר דברי רס"ג ולבחון עניינם:
הנה למרות כל האמור לעיל שיש בעץ 'תוספת השכלה', מ"מ יש להשוות דברי רס"ג הללו עם מה שכתב קודם לכן בראש דבריו (עמ' 267) וז"ל: שברא לו עצים טובים ונאים, באופן שלא היה זקוק לעץ ההוא בטובו. ע"כ.
והדברים צ"ב, שהרי לאור כל דבריו הנ"ל, היה זקוק לעץ ההוא כדי להשלים השכלתו. ואפשר לומר שכוונתו שלא היה זקוק לו בשביל להשיג ההשכלה ההיא, כי היתה ניתנת לו מפי עליון.
אמנם הקרוב אצלי יותר, שכוונתו לומר שאין אלו אלא 'השלמות' של ידיעות מסויימות, שלא היה בהם צורך כ"כ. [כלום הרגשת בושה מהעירום היא דבר הנצרך כל כך בשביל החכמה וההשכלה? (ואין לומר שכוונתו שכתוצאה מחוסר ההשכלה הגבוהה לא היה יודע גנות זו, כי כל המעיין בדבריו יראה שלא הזכיר 'שורש וסיבת הבושה', אלא לדעתו עצם ידיעת הגנאי מהבושה היא שחסרה לו']. לפ"ז נראה לי שקרובה דעתו לראב"ע שידיעת 'דבר אחד' הוא שחסרה לו [וכוונת ראב"ע על העיסוק במשגל, כמבואר בדבריו בפירוש הקצר והארוך].
ובאמת המעיין היטב בדברי רס"ג יראה שעדיין יש הבדל גדול בינם ובין דברי הגרל"מ, כי לרס"ג כבר נשלמה ידיעתו ע"י האכילה ההיא, ואילו להגרל"מ לא התחילה אלא מדרגה אחת ממנה. וגם במהות הידיעה נדמה שלא קרבו זה אל זה, לרס"ג נראית 'השלמת ידיעות', ולהגרל"מ יש לתארה כ'פסגת הידיעות'. (וכלשונו הנמלצת שהיא בחינת 'קדש הקדשים').
גם לא מבואר בדברי רס"ג שאחר זמן יוכל לאכול 'מן העץ', אלא אדרבה הידיעה שהיתה באה לו מן העץ, לעולם נשארה באיסורה, והיתה צריכה לבוא לו מאת ה' בעצמו. ונמצא שזו אותה הידיעה עצמה. ובאמת לאחר שחטא ואכל ממנו, לא עבר אלא על הציווי, אבל השלים הידיעה בדיוק כפי שהיה משלימה מאת ה'.
ויש עוד הבדלים בפרטי הענין כאשר יראה המעיין, ואין עיתותי בידי כעת לנתחם ולבארם.

אמנם מכל מקום, צורתא דשמעתתא דהאי פרשתא נראית שווה בשניהם: העץ הוסיף השכלה לאדם. והבושה נתחדשה לו הגם שהיתה ראויה לו עוד קודם לכן כפי שהיא.
על כן אמרתי:
דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי.

הנני רק להעיר שהרס״ג כאן (לא הובאה בדברי מר) נקט הלשון ״נתרחבה בינתו״, שלכאורה מורה שהיה חסרון הבושה נובע מחסרון שכליות.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ב' דצמבר 12, 2022 9:34 pm

אראל כתב:ממש אף אחד לא פנה לעורכים לברר הענין??? וכי הבד"ץ לא ביקשו ממנו לתקן כמה דברים ולא ציית!

תוכל לפרט בבקשה מה ביקשו ממנו הבד"ץ לתקן ולא עשה.

אם הכוונה לבד"צ העדה"ח, הרי שלפי הידוע ההיפך הוא הנכון. המו"ל ביקש מהם שיורו לו מה צריך לתקן, והוא מוכן לגנוז את המהדורה הקודמת. בינתיים הוא לא קיבל שום הוראה.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ב' דצמבר 12, 2022 9:43 pm

שיבר כתב:תוכל לפרט בבקשה מה ביקשו ממנו הבד"ץ לתקן ולא עשה.

אם הכוונה לבד"צ העדה"ח, הרי שלפי הידוע ההיפך הוא הנכון. המו"ל ביקש מהם שיורו לו מה צריך לתקן, והוא מוכן לגנוז את המהדורה הקודמת. בינתיים הוא לא קיבל שום הוראה.

הוא לא קיבל שום הוראות??, כבר מילאו כאן דפים שלימים הפגמים והחסרונות של החומש הזה.... וכי בלשון הרע'ס מוסתרים דנים שאין אחד יודע מה רוצים ממנו? והלא הכל גלוי וידוע ונראים לעין כל...
אולי שיוכל להתפלפל ולהצדיק עצמו, אבל עצם הטענות הרי גלויים לכל

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » ב' דצמבר 12, 2022 9:49 pm

אדרבה, מטונך. לאורך כל הדרך הבד"ץ מגיבים בקול ענות חלושה ממש, וזה אחרי שת"ח מטעמם עבר על החומש היטב, וכל הזמן אומרים שהוא לגמרי בר תיקון בקל, וסומכים עליו שיתקן וכו'. וזה בדיוק מראה שדעתם ממש אינה כהצעקתה הגדולה שמתחוללת כאן [או במכתב כמה מרבני ארה"ב], דהיינו שאת כל העמודים שלמים שהתמלאו כאן בפגמים וחסרונות וצעקה גדולה אינם רואים כדבר שיש בו ממש. אז או שכך היא דעתם מעיקרא, או שזהו משום שהם כן דיברו עם בעל החומש ובמקביל איש מטעמם עבר עליו היטב. כך או כך, דעת הבד"ץ שונה לגמרי מהאווירה כאן, אז ודאי שאין להביא ראיה מזה על זה.

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » ב' דצמבר 12, 2022 10:18 pm

ראו ב'פשטות המתחדשים' החדש שי"ל היום את מאמרו של הרב טוביה אפרתי הנוגע לכאן.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ג' דצמבר 13, 2022 12:10 am

אור עולם כתב:ראו ב'פשטות המתחדשים' החדש שי"ל היום את מאמרו של הרב טוביה אפרתי הנוגע לכאן.

הוא עלה לפורום?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ג' דצמבר 13, 2022 12:19 am

viewtopic.php?p=780338&sid=0873edd18d552bf16b7c3d64c8151dae#p780338

האמת אדרוש

בענין שיחת הרב חיים יצחק קפלן שליט״א הובא בקונ׳ ויבינו במקרא:

הנה המשגיח האריך דברים בענין מה שפירשו בפש״מ שלאה התפלל בעד בנים. והבין שכוונתם להוציא מפירושו של רש״י שכוונתה להרבות שבטים. ולתועלת הענין אעתיק לשונו,

מחוץ לנושא

״הפירוש המכונה "פשוטו של מקרא" הרכיב שניהם ביחד, שהכוונה, שהקב"ה שמע לתפלתה, וגם הטה אזן אל רחשי לבה וצפייתה. והוסיפו לבאר, מה היתה תפלתה, ורחשי לבה וצפייתה, שהיא משתדלת כל כך לזכות בבנים נוספים. דהיינו, דהם מפרשים, דלאה אמנו רצתה מאד בבנים נוספים, דלא היה די לה בד' בנים שכבר היו לה, רק רצתה עוד. וזהו רחשי לבה וצפייתה, שתהיה לה עוד בנים, ומתוך זה השתדלה הרבה בשביל זה, וגם התפללה על זה, ושמע הקב"ה לכל זה. ונמצא שיוצא מדבריהם, שכל השתדלות של לאה ותפלתה, היתה כמו אשה רגילה, שרוצה עוד בנים, וזה היתה רחשי לבה וצפייתה.״

ואני בער לא אדע ולא זכיתי להבין כלל מקום לתלונתו. מאין יצא לו שכוונתם שתפילת לאה היתה להרבות בנים ״כאשה רגילה״ ולאפוקי ממה שביארו הראשונים שכוונתה היתה להרבות שבטים? אין שבטים בלא בנים! וכי משום שלא הדגישו כן כרחל בתך הקטנה שייך להחליט שכוונתם אחרת? אתמהה! ( וכבר העירו לעיל שגם בהעמק דבר כתב בפסוק זה ״בנים״ בלי הדגשת שבטים״)

ויגיד עליו ריעו! מצאתי ב׳ פעמים שאכן כתבו בפירוש שהאימהות השתדלו עבור ״שבטים״ ולא סתם בנים ״כאשה רגילה״. האחד בנוגע ללאה עצמה! שהביאו דברי הרמב״ן שכוונת לאה במסירת זילפה היתה כדי להגדיל חלקה בשבטים. והב׳ לענין רחל, שכתבו כן בדרך אגב. ראה המצורף. (מעניין לדעת אם ידע המשגיח שליט״א מזה, ואמינא ודאי שאם ידע לא היה תולה בהם בוקי וסריקי…)

: 384022CD-FCF2-42D8-B24E-100F49E6449D.jpeg (57.23 KiB) נצפה 5471 פעמים

: A65DD1B8-39A1-466C-9E3E-3527199884BD.jpeg (42.96 KiB) נצפה 5471 פעמים

ליטוואק פון בודאפעסט

אראל כתב:
שיבר כתב:תוכל לפרט בבקשה מה ביקשו ממנו הבד"ץ לתקן ולא עשה.

אם הכוונה לבד"צ העדה"ח, הרי שלפי הידוע ההיפך הוא הנכון. המו"ל ביקש מהם שיורו לו מה צריך לתקן, והוא מוכן לגנוז את המהדורה הקודמת. בינתיים הוא לא קיבל שום הוראה.

הוא לא קיבל שום הוראות??, כבר מילאו כאן דפים שלימים הפגמים והחסרונות של החומש הזה.... וכי בלשון הרע'ס מוסתרים דנים שאין אחד יודע מה רוצים ממנו? והלא הכל גלוי וידוע ונראים לעין כל...
אולי שיוכל להתפלפל ולהצדיק עצמו, אבל עצם הטענות הרי גלויים לכל

אז בד"צ העדה החרדית מסתמכים על המגיבים פה?
אם הם בקשו שיתקן, ולא אמרו לו מה לתקן, פירושו...................

עכ"פ כמובן מאליו שכוונת הרב קלצקין הוא להחותמים בארה"ב, אשר אף אחד מהם טרח לדבר עם המוציאים לאור, וכדאי בזיון וקצף.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ג' דצמבר 13, 2022 2:55 am

מכתב חדש מהרב רייזמן, לצדד בזכותו של פשש"מ

אך השידוך בין המערכה נגד החומש לבין המערכה נגד ארגון זכו, לא הבנתי.... ולכאורה זה בבחינת 'כאן מצא בעל חוב לגבות את חובו'... והבן...

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ג' דצמבר 13, 2022 3:29 am

קובץ מכתבים וכו' נגד פשוטו של מקרא. עד כמה שבדקתי כולם חדשים לאשכול, אפילו אותם של הבד"ץ ודעת תורה מגדולי ארה"ב שיש בהם שינויים מאלו שכבר מופיעים

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ג' דצמבר 13, 2022 3:42 am

אראל כתב:מכתב חדש מהרב רייזמן, לצדד בזכותו של פשש"מ

אך השידוך בין המערכה נגד החומש לבין המערכה נגד ארגון זכו, לא הבנתי.... ולכאורה זה בבחינת 'כאן מצא בעל חוב לגבות את חובו'... והבן...

אין בעיא הלכתית של חו''נ באחות אמו? ודאי א''א לדון את פליטי השואה, אבל לעשות זה ללכתחילה?!

האמת אדרוש · הודעהעל ידי **האמת אדרוש** » ג' דצמבר 13, 2022 6:17 am

דברים מאירים מהג״ר דניאל נוישטט שליט״א בבירורן של דברים בענין לימוד פשוטו של מקרא.

ודברי פי חכם חן!

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » ג' דצמבר 13, 2022 12:04 pm

זאב ערבות כתב:קובץ מכתבים וכו' נגד פשוטו של מקרא. עד כמה שבדקתי כולם חדשים לאשכול, אפילו אותם של הבד"ץ ודעת תורה מגדולי ארה"ב שיש בהם שינויים מאלו שכבר מופיעים

שינוי מהמובא ב'ויבינו במקרא'?

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ג' דצמבר 13, 2022 1:57 pm

שינוי מאלו המופיעים באשכול בנפרד. אמנם העליתי את הקונטרס הנל אך לא עיינתי בו כך שאיני יודע אם מופיעים בו, בכל אופן כך הם נגישים יותר.

בריה נמוכה · הודעהעל ידי **בריה נמוכה** » ג' דצמבר 13, 2022 2:14 pm

שיבר כתב:
אראל כתב:ממש אף אחד לא פנה לעורכים לברר הענין??? וכי הבד"ץ לא ביקשו ממנו לתקן כמה דברים ולא ציית!

תוכל לפרט בבקשה מה ביקשו ממנו הבד"ץ לתקן ולא עשה.
אם הכוונה לבד"צ העדה"ח, הרי שלפי הידוע ההיפך הוא הנכון. המו"ל ביקש מהם שיורו לו מה צריך לתקן, והוא מוכן לגנוז את המהדורה הקודמת. בינתיים הוא לא קיבל שום הוראה.

וזה הוסיף וכתב לי הרב קלצקין:

בענין הבדץ העדה, אעיד מנסיוני בפרשת ׳זרביוב׳ שציוו עלי לעשות פעולות להסיר את התלונות במשטרה על האלימות שהפעיל נגדי, סוכם בדיון כי הם יגישו לי רשימה עם הוראות מדוייקות מה ואיך לעשות זאת, וכבר עברו 16 שנה ואני עדיין מחכה לאותה רשימה, מה שגם לא מנע מהם להוציא מכתב נגדי כביכול אינני עושה את המוטל עלי.

בענין המתקיף נגד הפשוטו של מקרא. הוצג לי אמש חילופי האימיילים בינו לבין זלמן גוטליב, תסמרנה שערות ראש באיזה מושחת מדובר.

בענין הקונטרס שפירסמו ׳ויבינו במקרא׳ שחלקו הגדול נכתב שם מעטו של הרב הקיצוני מנשה פילאפף אשר כל אמריקאי בז לשמוע את דעתו בענייני קנאות עד לקצה הטירוף. ודבריו גיבובי שטויות.

ואצרף מענה זמני שפירש כאן בלייקווד אחד מתלמידי הישיבה כמענה חפוז על הטיעונים המגוחכים.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ג' דצמבר 13, 2022 3:02 pm

בריה נמוכה כתב:וזה הוסיף וכתב לי הרב קלצקין:
בענין הבדץ העדה, אעיד מנסיוני בפרשת ׳זרביוב׳ שציוו עלי לעשות פעולות להסיר את התלונות במשטרה על האלימות שהפעיל נגדי, סוכם בדיון כי הם יגישו לי רשימה עם הוראות מדוייקות מה ואיך לעשות זאת, וכבר עברו 16 שנה ואני עדיין מחכה לאותה רשימה, מה שגם לא מנע מהם להוציא מכתב נגדי כביכול אינני עושה את המוטל עלי..

תמחול לי, אבל לענ"ד אין טעם להעלות טענות על יחיד או על גוף כשלהוא, בענינים שאין להם קשר ושייכות להנושא המדובר.., זה גובל ברכילות, ומצות שמוע בין אחיכם...

ואגב, בביהמ"ד הקטן שאני רגיל להתפלל בו בשבתות, עדיין החומש מתנוסס בתפארתו על מדף הספרים, ויד הכל ממשמשים בו, על אף שרב הביהמ"ד הוא סטמורי קנאי מובהק... כנראה שאין כ"כ קשר..

החוזר · הודעהעל ידי **החוזר** » ג' דצמבר 13, 2022 5:08 pm

בנוגע ליחסו של בית הדין של העדה החרדית בירושלים לכל מקהלות האשכנזים - לא מיותר להזכיר שזה אופיו הקבוע, בניגוד גמור לדימויו ובוודאי ביחס לחכמי עולם הישיבות. כך היה, כזכור, בפולמוס סביב פירושו של הרב שטיינזלץ, שחכמי העדה הצטרפו מאוחר ונגררו כמעט באונס ומכתבם היה פושר ביותר, שיש רק לתקן בו כמה דברים וכיו"ב.

יוסף חיים אוהב ציון

אראל כתב:ואגב, בביהמ"ד הקטן שאני רגיל להתפלל בו בשבתות, עדיין החומש מתנוסס בתפארתו על מדף הספרים, ויד הכל ממשמשים בו, על אף שרב הביהמ"ד הוא סטמורי קנאי מובהק... כנראה שאין כ"כ קשר..

וכן בסטמאר ירושלים ובדושינסקיא.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' דצמבר 13, 2022 10:57 pm

א. אולי כדאי להזכיר בהקשר של פירושים על דרך הפשט את ניסיונו של רבי יהודה אריה ממודנה, ביזמתו של רבי יוסף פארדו, לערוך פירוש מלוקט מכל המפרשים שהיו בדפוס עד אז' מדבריהם בחר 'דרך אחת, פשט פשוט יאות לכל בעל הבית' [חיי יהודה, תל אביב תשמ"ה, עמ' 55, 53 בדאוצה"ח]. ניסיון שאילו הצליח היה לדברי ריא"ם 'דבר רשום'.

ב. אשמח לדעת יותר על הרב דניאל נוישטט שדבריו הובאו לעיל וכאן שמעתי עליו לראשונה.

האמת אדרוש

גביר כתב:ב. אשמח לדעת יותר על הרב דניאל נוישטט שדבריו הובאו לעיל וכאן שמעתי עליו לראשונה.

שימש ברבנות בקלייבלנד ובדיטרוט הרבה שנים. כעת בליקואוד. הוא נכד ומקורב להגר״י קמנצקי ומוציא לאור כל ספריו .

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » ד' דצמבר 14, 2022 12:30 am

גביר כתב:א. אולי כדאי להזכיר בהקשר של פירושים על דרך הפשט את ניסיונו של רבי יהודה אריה ממודנה, ביזמתו של רבי יוסף פארדו, לערוך פירוש מלוקט מכל המפרשים שהיו בדפוס עד אז' מדבריהם בחר 'דרך אחת, פשט פשוט יאות לכל בעל הבית' [חיי יהודה, תל אביב תשמ"ה, עמ' 55, 53 בדאוצה"ח]. ניסיון שאילו הצליח היה לדברי ריא"ם 'דבר רשום'.

ב. אשמח לדעת יותר על הרב דניאל נוישטט שדבריו הובאו לעיל וכאן שמעתי עליו לראשונה.

לא בטוח שהוא ערב טוב לאילו המואשמים בסטייה מדרכם של רבותינו...

לא ידעתי · הודעהעל ידי **לא ידעתי** » ד' דצמבר 14, 2022 1:06 am

בריה נמוכה כתב:ואצרף מענה זמני שפירש כאן בלייקווד אחד מתלמידי הישיבה כמענה חפוז על הטיעונים המגוחכים.

אומרים שמכתב זה נכתב ע"י הרה"ג ר' נחום אבראהאם שליט"א מעיר מאנסי, ואכן ניכר שהוא בסגנון שלו

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' דצמבר 14, 2022 8:21 am

האמת אדרוש כתב:
גביר כתב:ב. אשמח לדעת יותר על הרב דניאל נוישטט שדבריו הובאו לעיל וכאן שמעתי עליו לראשונה.

שימש ברבנות בקלייבלנד ובדיטרוט הרבה שנים. כעת בליקואוד. הוא נכד ומקורב להגר״י קמנצקי ומוציא לאור כל ספריו .

תודה

מלשונו נראה שהיא שגורה בפיו כאחד מיושבי א"י, למד כאן תקופה ארוכה או שמרבה להגיע לכאן?

האמת אדרוש · הודעהעל ידי **האמת אדרוש** » ד' דצמבר 14, 2022 8:56 am

גביר כתב:מלשונו נראה שהיא שגורה בפיו כאחד מיושבי א"י, למד כאן תקופה ארוכה או שמרבה להגיע לכאן?

לא נראה לי.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' דצמבר 14, 2022 10:05 am

אור עולם כתב:
גביר כתב:א. אולי כדאי להזכיר בהקשר של פירושים על דרך הפשט את ניסיונו של רבי יהודה אריה ממודנה, ביזמתו של רבי יוסף פארדו, לערוך פירוש מלוקט מכל המפרשים שהיו בדפוס עד אז' מדבריהם בחר 'דרך אחת, פשט פשוט יאות לכל בעל הבית' [חיי יהודה, תל אביב תשמ"ה, עמ' 55, 53 בדאוצה"ח]. ניסיון שאילו הצליח היה לדברי ריא"ם 'דבר רשום'.

לא בטוח שהוא ערב טוב לאילו המואשמים בסטייה מדרכם של רבותינו...

א. יש בזה משהו, עם זאת לא היתה זו יזמה של ריא"ם עצמו, הוא נשכר לשם כך בידי ר"י פארדו. אם כי ריא"ם הוא שהחליט להתקד בפשט יתכן שהציג בפני מעסיקו תכנית עבודה ודוגמאות שאולי גם קיבלו את הסכמתו.
בסופו של דבר עקב בעיותיו האישיות של ריא"ם התכנית לא יצאה לפועל.

ב. דומה שיש מן העניין להשוות יזמה זו לפירושו המלוקט על התורה של חכם איטלקי אחר, מדור קודם לריא"ם - מנחה בלולה של רבי אברהם מנחם יעקב הכהן רפאפורט הכולל לפי האמור בדף השער שלו 'מבחר המדרשות והפשטים בהיווסף איזה חידושים משלו'.'

ליטוואק פון בודאפעסט

גביר כתב:
האמת אדרוש כתב:
גביר כתב:ב. אשמח לדעת יותר על הרב דניאל נוישטט שדבריו הובאו לעיל וכאן שמעתי עליו לראשונה.

שימש ברבנות בקלייבלנד ובדיטרוט הרבה שנים. כעת בליקואוד. הוא נכד ומקורב להגר״י קמנצקי ומוציא לאור כל ספריו .

תודה
מלשונו נראה שהיא שגורה בפיו כאחד מיושבי א"י, למד כאן תקופה ארוכה או שמרבה להגיע לכאן?

מלשונו נראה שכתבו איזה תלמיד טועה, וכן נראה. לשון זכר ולשון נקיבה, לשון יחיד ולשון רבים, התבלבלו שם שכמעט וא"א לקרותו ללא תרגום. נראה שאמר את הדברים באנגלית ותרגמם מישהי לעברית.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' דצמבר 14, 2022 8:51 pm

קראתי עכשיו את מכתבו של הרב רייזמאן שליט"א, ומה שהביא שם שבחומש הנידון ציין לנועם אלימלך וראה בזה 'הכשר' לספר - איני מצליח להבין כלל, איך נכנס 'נועם אלימלך' בתוך 'פשוטו של מקרא'?!...

הווי אומר, המחבר ישר וכשר, חסיד ונאמן, אך הגדרת הפירוש כ'פשוטו' היא בבחינת מזוייף מתוכו...

וידוע שהעובר על 'בל תוסיף' חשוד גם בעבירה על 'בל תגרע'... ולאו דוקא מרוע לב ודו"ק

ואם כבר מדברים מספרי חסידות, ידוע שהגרמא בניזקין הכי גדול מבחינת 'קליפות' הוא 'קליפת נוגה', שמטשטשת ומערבבת בין טוב לרע, וה'קליפות הטמאות' משתמשות הרבה ב'קליפת נוגה' הנייטרלית כביכול לינוק ולקבל חיות מהקדושה, וזו העבודה המרכזית בעוה"ז לברר ולהפריד בין הטוב לרע

הווי אומר: ה'רע' כשלעצמו אינו כה מפחיד כשהוא 'רע' ברור ומוחלט, וכל הבעיות מתחילות כאשר יש ערבוב וטשטוש

וזו באמת הבעיה האמיתית של פירוש דנן, שהוא מערבב ומטשטש את הגבולות בין ראשונים לאחרונים, בין גדלות הבורא ובין שפלות האדם, בין 'שבעים פנים לתורה' לבין הצד ההפוך מהפנים... וד"ל

פורום אוצר החכמה

מי מחובר