ביאור ידוע במדרש פרשת וישלח, שלושים גמלים מניקות ובניהם. "ובניהם - בנאיהם''

[איש פראג]

רש"י בפרשת וישלח מביא מדרש עה"פ (לב, טז) גמלים מיניקות שלשים - ובניהם עמהם. "ומדרש אגדה ובניהם בנאיהם, זכר כנגד נקבה".
וישנו ביאור ידוע לפרש מנ"ל להמדרש לדרוש כן ופי' ע"פ הגמ' בב"ב עח: דקי"ל דהמוכר לחבירו בהמה וא"ל בהמה מניקה אני מוכר לך כוונתו שיהנה מהחלב אבל אם היא טמאה מכר הולד ולז"א בהמה מינקת אני מוכר לך דאי לא מה איכפת אם היא מינקת. וא"כ באומרו גמלים מניקות ידענו כי ולדותיהן עמהן ואם כן אמאי הוצרך לומר ובניהם אלא ודאי פירושו בנאיהם.
וראיתי מביאים פירוש זו בשם הנודע ביהודה, ויגעתי ולא מצאתי הד"ת בכל ספרי הנודב"י. ובכן אשמח מאוד אם מישהו יכול למצוא המראה מקום לזה

[תלמוד_ישן]

.

[במסתרים]

ראיתי מביאים פירוש זו בשם הנודע ביהודה, ויגעתי ולא מצאתי הד"ת בכל ספרי הנודב"י

הפירוש נמצא בנחל קדומים לחיד"א בשם מהרח"ש, ועוד ספרים, ומסתמא התהלך בארץ לארכה ולרחבה.

יש לך סיבה לחשוב שהמייחסו לנודע ביהודה דקדק בשם אומרו?

[צופה_ומביט]

נמחק כי מתברר שזה מפריע ומאכזב יהודים. חלילה לי.
אודה להנהלה אם תעלים את ההודעות האלה בכלל.

[כדכד]

בעוניי איני מבין לא את הפירוש הזה ולא מדוע הוא נצרך.
את גוף הפירוש איני מבין, הכי לפני מתן תורה - ובבית עשיו - הקפידו שלא לשתות חלב נאקה, שנפרש את לשון התורה כאן לפי הלכות מקח וממכר בישראל לאחר מתן תורה?
...

עשו ישראל מומר הווה כדאיתא בקדושין
יתכן שמכיוון שהאבות קיימו כל התורה לא רצה יעקב להכשילו באיסור

[גבאי האוצר]

הרב איש פראג נחוץ לו לעבודתו לדעת היכן הם דברי הנו"ב

אחר חיפוש מחיפוש עולה בדעתו לשאול בפורום אוצר החכמה אולי ואולי יוושע.

והנה אחרי זמן לא רב רואה שהגיבו באשכול שפתח! שמחה גדולה! סוף סוף מישהו מצא מקור הדברים. מן הסתם הרב מה שנכון נכון.

אץ רץ לראות הגילוי

כגודל שמחתו ותקותו גודל אכזבתו אין כאן לא מקור ולא כלום רק דיון בדברי הפירוש, ומה יושיעני זה...

[צופה_ומביט]

.

[צופה_ומביט]

ראיתי מביאים פירוש זו בשם הנודע ביהודה, ויגעתי ולא מצאתי הד"ת בכל ספרי הנודב"י

הפירוש נמצא בנחל קדומים לחיד"א בשם מהרח"ש, ועוד ספרים, ומסתמא התהלך בארץ לארכה ולרחבה.

יש לך סיבה לחשוב שהמייחסו לנודע ביהודה דקדק בשם אומרו?

חוץ מהנחל קדומים בשם הרב משה חיים בן הרב מהרח"ש, מובא הפירוש הזה בחנוכת התורה דהיינו בשם הר"ר העשיל, וכ"כ הט"ז בדברי דוד והנחלת יעקב מדעתם.

היכן ראית שמביאים פירוש זה בשם הנוב"י?

[כדכד]

הרעיון שהאבות לא רצו להכשיל אחרים במה שהם נזהרו בו, ראיתי מדברים בזה בעניין בשר בחלב שהאכיל אברהם למלאכים שנדמו לו כערביים, שי"א שלא יתכן שהיה בזה שום שמץ איסור ואפילו מדרבנן שכן אברהם לא היה נותן לאורחיו מה שהוא עצמו לא אכל. ויש לפלפל.

לענין בשר בחלב שאסור גם בהנאה יש יותר מקום לאסור לתת אותו לאורחים גם שאינם יהודים
הבדל נוסף לצד שני, ששם מדובר שחשב שהם ערבים ואילו כאן ידע שזה עשו שמדינא דינו כישראל

[איש פראג]

הרב איש פראג נחוץ לו לעבודתו לדעת היכן הם דברי הנו"ב

אחר חיפוש מחיפוש עולה בדעתו לשאול בפורום אוצר החכמה אולי ואולי יוושע.

והנה אחרי זמן לא רב רואה שהגיבו באשכול שפתח! שמחה גדולה! סוף סוף מישהו מצא מקור הדברים. מן הסתם הרב מה שנכון נכון.

אץ רץ לראות הגילוי

כגודל שמחתו ותקותו גודל אכזבתו אין כאן לא מקור ולא כלום רק דיון בדברי הפירוש, ומה יושיעני זה...

מה שנכון נכון...

[מתון]

בהרבה ליקוטים מובא זה בשם הגר"א.

[כדכד]

מה שנכון נכון...

הביאו כמה מקורות
אמנם לא בשם הנוב"י

[איש פראג]

ראיתי מביאים פירוש זו בשם הנודע ביהודה, ויגעתי ולא מצאתי הד"ת בכל ספרי הנודב"י

הפירוש נמצא בנחל קדומים לחיד"א בשם מהרח"ש, ועוד ספרים, ומסתמא התהלך בארץ לארכה ולרחבה.

יש לך סיבה לחשוב שהמייחסו לנודע ביהודה דקדק בשם אומרו?

חוץ מהנחל קדומים בשם הרב משה חיים בן הרב מהרח"ש, מובא הפירוש הזה בחנוכת התורה דהיינו בשם הר"ר העשיל, וכ"כ הט"ז בדברי דוד והנחלת יעקב מדעתם.

היכן ראית שמביאים פירוש זה בשם הנוב"י?

ראיתי הווארט בספר 'בית מדרשו של הנודע ביהודה' ובעוד שתי ליקוטים שהביאו בשם הנודע ביהודה מבלי להביא מראה מקום.
אכן מצאתי הפירוש בשם כמה וכמה גדולים, החיד"א, הגר"א, הנחלת יעקב, הט"ז, ועוד.
ח"ו אין כאן אכזבה כיון שמתחילה היתה כוונתי לברר האמת ולא להביא דבר שלא בשם אומרו.