שמעון ודינה כיצד הותרו זה בזו?

[אלי.ברקו]

בראשית מו,י: "ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית. "
רש"י במקום: בן דינה שנבעלה לכנעני, כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה.
שמעון ודינה הם בני אותו אב ואותה אם. ואחות מאם אסורה אף בני נח.
ומ"ד שאול בן הכנענית היה בנם, ממזר משמע.
וכך מביא מעם לועז במקום, שאסנת שיצאה משניהם ממזרת היתה ולכם הגלוה למצריים.
א"כ איך נשאה יוסף?

ולא מצאתי מי שישאל ומי שיתרץ.
תודה.

[לייטנר]

עיין גור אריה שם.

[דרומי]

ראה בספר 'ביאורים לפירוש רש"י' שם שהאריך בזה

[החתן סופר]

עיין גור אריה שם.

ובכלי חמדה האריך בדבריו של הגו"א

[מיכאל1]

איתא במדרש רבה על הפסוק בני שמעון וכו' ושאול בן הכנענית בן דינה שנבעלה לכנעני ובמושב זקנים עה"ת הק' וז"ל ותימה היאך נשא שמעון אחותו והלא אחותו מן האם אסורה לבני נח אלא יש לומר שעיקר הריון של דינה בבטן רחל היתה וזהו שייסד הפייט טבע בכלי יוצר העביר ע"כ וכ"ה בתוספות השלם בשם ריב"א.

[בעל קורא]

אעתיק כאן בשלמות את אשר ליקטתי בענין זה:

שאלה ראשונה:
בראשית מ''ו י': וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית:
ופירש רש''י: בן הכנענית. בן דינה שנבעלה לכנעני. כשהרגו את שכם, לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה (ב''ר פ, יא.):
וקשה: הלא שמעון ודינה היו בני לאה, וכיצד נשא שמעון את אחותו מאם שאף בן נח אסור בזה לדעת רוב הראשונים?

שאלה שניה:
בראשית מ''ו ט''ו: אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ:
ופירש רש''י: אלה בני לאה ואת דינה בתו. הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב, ללמדך, אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה:
וקשה: והלא דינה בתחילת ברייתה זכר הייתה (כמו שכתוב בברכות פרק הרואה, והביאו רש''י לעיל ל' כ''א גבי לידת דינה), ומה שייך כאן אצל דינה איש מזריע תחילה יולדת נקבה, אחר שכשנוצרה הייתה זכר?

שאלה שלישית:
בראשית ל''ז כ''ו: וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ: לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו:
ואיתא בנדה לא: תנו רבנן שלשה שותפין יש באדם הקב''ה ואביו ואמו אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים וצפרנים ומוח שבראשו ולובן שבעין אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ושערות ושחור שבעין והקב''ה נותן בו רוח וכו'.
וקשה: הרי בשר הוא מהדברים שנותנת האם, ותמיד בשר בא להצביע על קשר דרך האם (וכמו שכתב כבר המהרש''א בחידושי אגדות שם: יש לכוון בזה שאמר לבן ליעקב ''אך עצמי ובשרי אתה'' דהיינו שהיה קרובו מצד אביו יצחק שממנו עצם ומצד אמו רבקה שממנה בשר וק''ל. וכעין זה כתב גם הגר''א בדברי הימים א' י''א א'), ומדוע יהודה אמר על יוסף ''בשרנו'' אחר שיהודה הוא בן לאה ויוסף הוא בן רחל?‬

‫ויש לתרץ:
הנס שדינה הפכה לזכר היה כך: לאה הייתה מעוברת ביוסף, ורחל הייתה מעוברת בדינה, והנס היה שהתחלפו העוברים, שיוסף שהיה בבטן לאה ניתן בבטן רחל, ודינה שהייתה בבטן רחל ניתנה בבטן לאה.
ולכן: שמעון נשא את דינה שנחשבת לבת רחל כי אצלה היה יצירתה של דינה.
ולכן: דינה מתייחסת ליעקב, כיון שהזריע תחילה, משום שמתחילת בריאתה הייתה נקבה בבטן רחל.
ולכן: יהודה אמר על יוסף ''בשרנו'' כיון שנוצר בבטן אמו לאה.‬

מקורות:
תרגום יונתן בראשית ל' כ''א: וּשְׁמִיעַ מִן קֳדָם יְיָ צְלוּתָא דְלֵאָה וְאִיתְחַלְפוּ עוּבָּרַיָא בִּמְעֵיהוֹן וַהֲוָה יָהִיב יוֹסֵף בִּמְעָהָא דְרָחֵל וְדִינָא בִּמְעָהָא דְלֵאָה.
פיוט הקליר לשחרית ר''ה יום א': זכר לה ישר ארחות, עובר להמיר בבטן אחות, חושבה כהיום זכרה להאחות, סלוף דינה ביהוסף להנחות.

את השאלה הראשונה שואל ר' יעקב בעל הטורים בפירוש הטור הארוך על התורה, ומתרץ כנ''ל שהתחלפו העוברים.
את השאלה השניה שואל המהרש''א בנדה ל''א, ומתרץ כנ''ל שהתחלפו העוברים.
את השאלה השלישית שואל המשך חכמה, ומתרץ כנ''ל שהתחלפו העוברים.‬

[מיכאל1]

אוסיף פנינה יקרה שיש עמדי בכתובים בענין זה:
אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי יש להבין אמאי נקט דווקא הני שני שבטים ראובן ושמעון ומי לא סגי ליעקב לומר אפרים ומנשה כשבטים או כבניי יהיו.
ונראה דהנה מצינו שראובן חטא שבלבל יצועי אביו במעשה בלהה ואיתא במדרש אחר מכירת יוסף אמר ראובן הילד איננו ואני אנה אני בא במעשה בלהה ושמעתי ביאור הדבר מהגאון ר"א דיסקין שליט"א עפמש"כ האר"י הקדוש שכאשר יעקב בא לאהל בלהה היה בדעתו להעמיד עוד שני שבטים לכלל ישראל וכיוון שבלבל ראובן יצועי אביו לא יצאה מחשבה זו אל הפועל אמנם מחשבתו של יעקב אבינו להוליד עוד שני שבטים גרמה לשני נשמות להעקר ממקומם וכיוון שלא יצא הדבר אל הפועל לא מצאו הנשמות מקום והיו מסתובבות בעולם וידע ראובן שהיחיד אשר בכוחו להוריד את הנשמות לעולם הוא יוסף הצדיק כמו שמצינו שראוי היה להוליד י"ב שבטים ומצינו שמה שקרה ליעקב קרה ליוסף ולכן כאשר ראה ראובן שיוסף איננו אמר אנה אני בא במעשה בלהה דעת א"א לאותם נשמות לבוא לידי תיקון.
ובאמת זה ממש מדוייק בפסוקים שם ויבוא ראובן וישכב את בלהה אשת אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר וכו' שבגלל המעשה הזה נשארו בני יעקב שנים עשר ותו לא.
ונראה לבאר את טענת ראובן כנגד יעקב דהנה מצינו שכאשר נתעברה לאה הריון שביעי היתה ראויה להוליד את יוסף ואמרה לאה עתיד יעקב להעמיד י"ב שבטים אם אלד שבט שביעי נמצא שרחל תלד רק שבט אחד פחות מהשפחות ולכן נתפללה ונתחלף עיבורה של לאה בשל רחל וילדה לאה את דינה ורחל ילדה את יוסף, וטען ראובן שללאה היה מקח טעות שעד כמה שרוצה יעקב ללדת י"ד שבטים א"כ ראויה לאה להעמיד שבט שביעי ואעפ"כ רחל לא תהיה פחותה מן השפחות ולכן תבע ראובן שיעקב יבוא לאהל לאה אימו. אולם באמת עד כמה שבפועל לא היו י"ד שבטים אלא י"ב שבטים א"כ ראובן עשה שלא כהוגן. וא"כ ה"ויכוח" בין יעקב לראובן היה האם אזלינן בתר העלה במחשבה או אחר הלמעשה.
עוד איתא במדרש רבה על הפסוק בני שמעון וכו' ושאול בן הכנענית בן דינה שנבעלה לכנעני ובמושב זקנים עה"ת הק' וז"ל ותימה היאך נשא שמעון אחותו והלא אחותו מן האם אסורה לבני נח אלא יש לומר שעיקר הריון של דינה בבטן רחל היתה וזהו שייסד הפייט טבע בכלי יוצר העביר ע"כ וכ"ה בתוספות השלם בשם ריב"א. ואמנם זה פשוט שדינה מיוחסת בכל מקום אחר כבת לאה ויוסף הוא מבני רחל שכך נולדו למעשה אלא ששמעון שנשא דינה כיוון שהוא נקט דאזלינן בתר המחשבה והמחשבה היתה שדינה היא בת רחל ולכן נשא אחותו.
והשתא דחזינן דראובן ושמעון אזלו אחר המחשבה ובמחשבה היתה שיבראו י"ד שבטים א"כ ישנם עוד ב' שבטים שלא נבראו בפועל ולכן אמר יעקב על מנשה ואפרים שהם יהיו כראובן ושמעון דהלכו אחר המחשבה וא"כ גם הם יהיו בחינה של שבטים להשלים מנין י"ד שבטים שעלו במחשבה.

[ארזי הלבנון]

בס"ד יש בידי ליקוט רחב של תשובות לשאלות בכל פרשיות ספר בראשית, בנושאים הלכתיים סביב קיום אבותינו את התורה עוד לפני שניתנה.

להלן הדברים שכתבתי בשאלה ששאלת:

"ובני שמעון ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר ושאול בן הכנענית" (מו, י).

פירש רש"י: "בן הכנענית- בן דינה שנבעלה לכנעני. כשהרגו את שכם לא הייתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה" (מבראשית רבה).

ותמוה, היאך נשא שמעון את דינה אחותו בניגוד לאיסור מפורש בתורה (ויקרא כ, יז): "ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא"?

והינה דבר זה הוקשה גם לרבינו עובדיה מברטנורא (על פירוש רש"י) וכתב: "קשה מאד, איך לקח שמעון אחותו מאמו... יגעתי באנחתי ותשובה לא מצאתי לדבר זה, רק שמעתי אומרים דלא גרסינן שישאנה אלא שישיאנה, כלומר ישיאנה לאחרים והשיאה לאחד מבניו".
[קצת קשה, שהרי עדיין איך ישיאנה לאחד מבניו, והרי גם זה איסור הוא לשאת את אחות של האב, וכמו שכתוב: "ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך היא" (ויקרא יח, יב) וכתב שם התורה תמימה שאין לחלק וכל אחות אב אסורה, בין אם היא אחותו מהאב ובין אם היא אחותו מהאם]

אמנם ה"משכיל לדוד" רצה ליישב קושיא זו בהנחה שלשבטים היה דין בני נח, שהרי עיקר הריונה של דינה בבטן רחל היה (כמבואר במסכת ברכות ס, א, ולכן דינה הייתה אחות שמעון רק מצד האב ולא מצד האם (כי שמעון הוא בנה של לאה, ודינה לפי הגמרא בברכות היא ביתה של רחל). ומבואר בשו"ע (יו"ד סימן רסט סעיף ג) שבן נח מותר בשארו (פירוש, קרובו) מאב ואסור בשארו מאם.

גם הגור אריה נדרש לשאלה זו, ותירץ שכשקיבלו עליהם האבות את קיום התורה עוד לפני נתינתה בהר סיני היה להם דין גרים, ו"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" (יבמות כב.) ולא הייתה להם דין קורבה כלל, ולכן יכול היה לשאת שמעון את דינה אחותו. [ועיין לעיל בפרשת ויצא בתירוץ נוסף של המהר"ל....].

הרבי מליובאוויטש בספר "ביאורים לפירוש רש"י על התורה" (עמוד 313) מבאר זאת באופן נוסף, שמכיוון שדינה הייתה שבויה אצל שכם, שהיה בן "נשיא הארץ" ו"נכבד מכל בית אביו" (בראשית לד, ב. יט), ועד שנבעלה לו הייתה "קניין כספו" וחלק מרכושו. ומשום זה לא היה לה דין אחות לגבי שמעון, כי לעבד או שפחה אין שום יחס משפחתי והם בגדר קניינו של האדון בלבד.

אמנם, לאחר שהשתחררה דינה משעבודה לשכם הרי חזרה לגדרה הראשון, ואם כן איך הותרה לשמעון?

ויש לומר, שמכיוון שדינה עצמה תלתה את יציאתה מרשותו של שכם בכך שישאנה שמעון (וכלשון רש"י: "כשהרגו את שכם לא הייתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה), חל שחרורה בצורה כזו שהיא נשארה "כנענית" והייתה מותרת לשמעון.

[מה שנכון נכון]

השאלה איננה רק על שמעון ודינה, אלא על כל השבטים. ראה רש"י לז,לה וכל בנותיו - רבי יהודה אומר אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום. ומקורו מב"ר פד,כא.
אמנם בשפ"ח כתב שכ"א נשא את הבת שנולדה מאם אחרת והויא רק אחותו מאב ולא מאם, אך בתנחומא (בובר וישב פ"י) ל"מ כן, וז"ל "ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר לאחיותיהם נטלו השבטים, שנאמר ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו, וכמה היו הבנות, אלא תיומותיהם היו, שהיתה יולדת עמו תאומים והוא נוטלה".

[לייטנר]

השאלה איננה רק על שמעון ודינה, אלא על כל השבטים. ראה רש"י לז,לה וכל בנותיו - רבי יהודה אומר אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום. ומקורו מב"ר פד,כא.
אמנם בשפ"ח כתב שכ"א נשא את הבת שנולדה מאם אחרת והויא רק אחותו מאב ולא מאם, אך בתנחומא (בובר וישב פ"י) ל"מ כן, וז"ל "ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר לאחיותיהם נטלו השבטים, שנאמר ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו, וכמה היו הבנות, אלא תיומותיהם היו, שהיתה יולדת עמו תאומים והוא נוטלה".

תאומתו של יהודה (וגם של יוסף) הרי לא נישאה לתאומה.
(בהזדמנות זו אזכיראת המדרש שדינה היתה תאומתו של זבולון, את המדרש שלבנימין היו שתי תאומות (ובכך א"ש לידתה הקשה של רחל - שלישיה!), ואת הפשט (שגם כתבו הנצי"ב) ש"כל בנותיו" הן בנותיו ממש של יעקב, ובוודאי היו ליעקב עוד בנות מלבד דינה).

[מה שנכון נכון]

השאלה איננה רק על שמעון ודינה, אלא על כל השבטים. ראה רש"י לז,לה וכל בנותיו - רבי יהודה אומר אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום. ומקורו מב"ר פד,כא.
אמנם בשפ"ח כתב שכ"א נשא את הבת שנולדה מאם אחרת והויא רק אחותו מאב ולא מאם, אך בתנחומא (בובר וישב פ"י) ל"מ כן, וז"ל "ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר לאחיותיהם נטלו השבטים, שנאמר ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו, וכמה היו הבנות, אלא תיומותיהם היו, שהיתה יולדת עמו תאומים והוא נוטלה".

תאומתו של יהודה (וגם של יוסף) הרי לא נישאה לתאומה.

אולי נשאה ומתה או שלא יכלה ללדת לו בנים, וכן בפשטות י"ל שחז"ל מדברים על הרוב (וודאי לא על יוסף). ואיך שיהיה לא הבנתי מאי נ"מ מזה לנד"ד.

[מיללער]

בראשית מו,י: "ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית. "
רש"י במקום: בן דינה שנבעלה לכנעני, כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה.
שמעון ודינה הם בני אותו אב ואותה אם. ואחות מאם אסורה אף בני נח.
ומ"ד שאול בן הכנענית היה בנם, ממזר משמע.
וכך מביא מעם לועז במקום, שאסנת שיצאה משניהם ממזרת היתה ולכם הגלוה למצריים.
א"כ איך נשאה יוסף?

ולא מצאתי מי שישאל ומי שיתרץ.
תודה.

התירוץ עפ"י פשטות הוא בוודאי כמו שכתבו המזרחי והגור אריה על האתר, שרבי חוניא/חנינא בעל המאמר במדרש רבה סובר כשיטת רבי עקיבא בסנהדרין דבן נח מותר באחותו בין מן האב ובין מן האם עיי"ש

ועי' בתוס' ב"ב קמא. ד"ה בת היה לו ובכל שמה. שהקשו דלמ"ד הנ"ל דב"נ מותר באחותו למה לא נשא את יצחק את אחותו עיי"ש

[דרומי]

בענין זה

[עזריאל ברגר]

לפי התירוץ שהוחלפו העוברים - אולי יש מכאן ראיה לשאלה הידועה של "אם פונדקאית".

[ביקורת תהיה]

תנחומא: תיומותיהם היו, שהיתה יולדת עמו תאומים והוא נוטלה.

אגב אורחא. בעולם מתוקן איש איש נולד יחד עם בת (או בנות) זוגו, כמו שמצאנו בקין ובהבל.
הזיווג הבלתי־טבעי (על כל השלכותיו) הוא מן הקללות שנתקללה האנושות בשל חטא עץ הדעת.

[דרומי]

נראה לכאורה הפוך.

בקין והבל היה זה מחוסר ברירה, וגם בבני יעקב היה חוסר ברירה כי לא רצו להתחתן עם הכנעניות.

[ביקורת תהיה]

א. נראה לכאורה הפוך.
ב. בקין והבל היה זה מחוסר ברירה.

א. מדוע לא ישר?
ב. וההיווצרות בכרס אחת לשום מה?

[משה פרץ]

שאלה שניה:
בראשית מ''ו ט''ו: אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ:
ופירש רש''י: אלה בני לאה ואת דינה בתו. הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב, ללמדך, אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה:
וקשה: והלא דינה בתחילת ברייתה זכר הייתה (כמו שכתוב בברכות פרק הרואה, והביאו רש''י לעיל ל' כ''א גבי לידת דינה), ומה שייך כאן אצל דינה איש מזריע תחילה יולדת נקבה, אחר שכשנוצרה הייתה זכר?
‬

ראה בס' שבות יהודה למהר"י אלבאז פר' ויצא

[הבאר ההיא]

אגב אורחא. בעולם מתוקן איש איש נולד יחד עם בת (או בנות) זוגו, כמו שמצאנו בקין ובהבל.
הזיווג הבלתי־טבעי (על כל השלכותיו) הוא מן הקללות שנתקללה האנושות בשל חטא עץ הדעת.

על כן יעזב איש את אביו ואת אמו, לענ"ד משמע לא כך.

[ר_חיים_הקטן]

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 7%95%D7%9F

[עזריאל ברגר]

לא רואה שם משהו שקשור לעניננו.

[באר בשדה]

לא רואה שם משהו שקשור לעניננו.

בתוצאות החיפוש הבאות.

[עזריאל ברגר]

לא מוצא.
לא מבין מה הענין לתת הפניות "לחכמים בלבד"...

[באר בשדה]

חיצים קטנים בצד שורת העמודים.
(קישור המועתק אחר עריכת חיפוש בתוכן הספר, אינו מפנה כרגיל לעמוד ממנו נלקח כי־אם לכלל תוצאות־החיפוש, ואין הכל שתים לב לכך).

[עזריאל ברגר]

ניסיתי כמה עמודים עם חיצים, ולא הצלחתי.
אם מישהו יכול לתת לינק יעיל - יבורך.

[נחומצ'ה]

‫ויש לתרץ:
הנס שדינה הפכה לזכר היה כך: לאה הייתה מעוברת ביוסף, ורחל הייתה מעוברת בדינה

ע"פ הנ"ל אמר לי ת"ח מופלג, להסביר מה פשר מידת ה'יצאנית' של דינה. איך הגיע לזה?
אלא שעיבורה במחשבה היה על זכר, שדרכו לכבוש. ומידה זו נשארה אצלה.
[ואולי יובן מדוע יוסף היה איש בית בטבעו, עד שאביו אמר לו לחפש את אֶחיו]

[באר בשדה]

חיצים קטנים בצד שורת העמודים.

תוצאות חיפוש.png (26.76 KiB) נצפה 2909 פעמים

לינק יעיל

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 56228#p=21
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 56228#p=24

[עזריאל ברגר]

יישר כח.

[תורת המן]

‫ויש לתרץ:
הנס שדינה הפכה לזכר היה כך: לאה הייתה מעוברת ביוסף, ורחל הייתה מעוברת בדינה

ע"פ הנ"ל אמר לי ת"ח מופלג, להסביר מה פשר מידת ה'יצאנית' של דינה. איך הגיע לזה?
אלא שעיבורה במחשבה היה על זכר, שדרכו לכבוש. ומידה זו נשארה אצלה.
[ואולי יובן מדוע יוסף היה איש בית בטבעו, עד שאביו אמר לו לחפש את אֶחיו]

כ"כ הגר"י קאמאנצקי זצ"ל בספרו 'אמת ליעקב':

אמת ליעקב דינה.png (26.31 KiB) נצפה 2878 פעמים

ואף כי בודאי שאין הגאון הגדול הנ"ל צריכין לי ולדכוותי, אני ממליץ לכל מי שאין לו היכרות עם הספר הזה ללמדו כל שב"ק, כי דבריו מתוקים לחיך, והרבה מאוד פנינים שאבתי משם.

[תורת המן]

שוב ראיתי בהגהות המו"ל באמת ליעקב שם, וראיתי שציין שכבר כתב כן הרד"ל (פדר"א פל"ח):

רדל דינה.png (73.63 KiB) נצפה 2878 פעמים