באמונתו כתב:מאאמו"ר שליט"א שמעתי, שהגאון הרב בעל מקדש דוד הי"ד, כבר חיבר ספר אחר מקודם מקדש דוד (נמצא באוצר), ספר טוב, אך לא קרב זה אל זה... אין השוואה, והוא מפליא, שהלא מדובר באותו מחבר!
רק: כאן קודם ר' חיים - כאן לאחר ר' חיים, ר"ל שביני וביני, הכיר ר' דוד זצ"ל את ר"ח מבריסק, קיבל ממנו דרכו בלימוד, וזה הסוד, ותל"מ.
באמונתו כתב:מאאמו"ר שליט"א שמעתי, שהגאון הרב בעל מקדש דוד הי"ד, כבר חיבר ספר אחר מקודם מקדש דוד (נמצא באוצר), ספר טוב, אך לא קרב זה אל זה... אין השוואה, והוא מפליא, שהלא מדובר באותו מחבר!
רק: כאן קודם ר' חיים - כאן לאחר ר' חיים, ר"ל שביני וביני, הכיר ר' דוד זצ"ל את ר"ח מבריסק, קיבל ממנו דרכו בלימוד, וזה הסוד, ותל"מ.
באמונתו כתב: בכל עולם הישיבות, שהולכים בדרך רבינו ר"ח זצ"ל, שם מקדש דוד (דווקא) מקובל מאוד!
באמונתו כתב:מכתב מאשתו הרבנית אחרי פטירתו זצ"ל:
י. אברהם כתב:באמונתו כתב: בכל עולם הישיבות, שהולכים בדרך רבינו ר"ח זצ"ל, שם מקדש דוד (דווקא) מקובל מאוד!
בעולם הישיבות "שהולכים בדרך רבינו ר"ח זצ"ל"(יש לעיין בזה היטב אם כך הוא) מקובל גם ספר אחיעזר ומרחשת שאין להם דבר עם הנ"ל ואכמ"ל.
באמונתו כתב:מרן רח"ע עם בעל המרחשת, שניהם מקורבים אל מרן הגר"ח זצ"ל מתקופת וולוז'ין, הושפעו משיטתו בהחלט.
על דרך לימוד הישיבות, משונה לדבר. מישהו פה נחת כעת מהירח?!
אליהו חיים כתב:באמונתו כתב:מכתב מאשתו הרבנית אחרי פטירתו זצ"ל:
מעניין שכותב המאמר על הרבנית כותב עליה דלא ידוע מה עלה בגורלה ולא יודע שהרבנית שרדה השואה ואף התחתנה שנית בארה"ב.
אגב מתי היא נפטרה ואם גם היא קבורה בירושלים (אני מתאר לעצמי שהיא לא בחיים אם היא היתה נשואה להמקדש דוד בתחילת ימי המלחמה ובפרט שהוא היה מהבחורים ה'עלטער'ס']
באמונתו כתב:גיורא בשמי שמיא כתב:כמה הערות.
א. רוב ימי גדלתי בין החכמים ולא שמעתי נוסח כזה לחלק בין הצמח דוד והמקדש דוד, ובודאי לא בל' 'לא קרב זה אל זה'. ואם כי כבוד אביו שליט"א של הרב באמונתו במקומו, לא אדע מהו חינוכו, ומהו הדרך אשר הוא דוגל בה, בשם הגר"ח. אך -
ב. לא רק שבבריסק אין הספר מקדש דוד מקובל, אלא מכיון שהספר קאי בעניני קדשים, קל מאוד לעמוד עד כמה הם לא מתייחסים לו, ובהתעמקות מעט, בהשוואת ההבנות וההנחות של בית בריסק עם אלו של המקד"ד, אפשר גם לעמוד על למה.
ג. לא בדקתי בספרי הביבליוגרפיה, אך נראה משער הספר בעותק שנמצא באוצר, שספר צמח דוד יצא לאור בשנת תרפ"ה, ומקד"ד בשנת תרפ"ח, ואילו הגר"ח נפטר כבר בתרע"ח. ואף אם הכוונה לדרכו של ר' חיים, קשה מאוד לקבל שלא נחשף לה עד שנת תרפ"ה. כך שצריך מקור לדבר שהצמ"ד היה 'קודם הדיבור' והמקד"ד 'אחר הדיבור'.
ד. בהקדמת צמח דוד כותב המחבר שהחידושים חידש 'בזמן האחרון'.
ה. מי שבאמת נחשף לדרכו של הגר"ח לא ידפיס ספר של 'לפני הדיבור' בגדר 'משנה ראשונה לא זזה ממקומה' כי הוא רואה עד כמה הוא לא הבין ליושר, וכל דרכו הקודמת בחושך הלך ולא ראה מאורות מימיו. וידוע שהגרב"ב שרף את כל חידושי תורה שחידש לפני שנחשף לדרכו של ר' חיים. אצל מי שאכן נחשף לה, אין עובדה זו תמוה או מחודש, אלא מובן מאליו.
ו. שפיר העיר הרב י. אברהם שבעולם הישיבות לא נצמדים דוקא לדרכו של הגר"ח. וגם התקבלות ספרי הגרד"ר הנידונים כאן ראיה לכך.
כאן הבלים רבים, אתייחס רק לעניין ספר צמח דוד וזמן הדפסתו;
הגאון ר"ד זצ"ל כתב ספר זה שנים לפני הדפסתו, רק לא היו לו מעות להדפיסו, וע"כ תנאי התנה עם הסבא מסלובודקה זצ"ל, שניסה הרבה להשפיע עליו, לעבור ולהגיע לישיבתו בסלובודקה.
התנאי היה שהסבא ידפיס ספרו.
הסבא אכן קיים תנאו, רק לא מיד, כ"א אחרי מספר שנים.
מחולת המחנים כתב:מהאריות של ישיבת מיר שהגיעו לארה"ב לאחר המלחמה היו רבי ליב מאלין רבי חיים וויסאקער ועוד, רבי ליב מאלין כידוע התחתן בגיל מבוגר מאד. לאחר נישואיו נשאל רבי ליב ע"י אחד מבני החבורה הללו: כיצד זה להיות נשוי, ענה רבי ליב: אילו הייתי יודע עד כמה זה טוב ומועיל הייתי מתחתן שנה אחת קודם...
גיורא בשמי שמיא כתב:כמה הערות.
א. רוב ימי גדלתי בין החכמים ולא שמעתי ...
ו. שפיר העיר הרב י. אברהם שבעולם הישיבות לא נצמדים דוקא לדרכו של הגר"ח. וגם התקבלות ספרי הגרד"ר הנידונים כאן ראיה לכך.
הכולל הזה (קובנה) הצמיח כמה מגדולי הדור המפורסמים ביותר: כמרנן ורבנן הגאונים והגדולים, רבי אהרן קוטלר, ורבי יעקב יצחק רודרמן. היה זה כולל בו נדרשו דרישות מפליגות מן הלומדים, בו אחד מן התנאים היה: שכל אחד ואחד היה צריך להגיש את חידושיו בכתב. והוסיף רבינו וסיפר: כי ספרו המפורסם של רבי דוד רפופורט "מקדש דוד", צמח מחידושי תורה אלו לאחר שלוש שנות לימוד בכולל, ספר העולה לאין ערוך על ספרו הקודם "צמח דוד". הרי רואים אתם בעליל ובחוש מה מסוגלות לפעול: שלוש שנים של מוסר, סיים רבי מאיר חדש את דבריו...
באמונתו כתב:כנוסח הנ"ל מהגאון רבי שמואל בירנבוים זצ"ל, אמנם מצאתי גם בשם רבי מאיר חדש זצ"ל:
בן ששון כתב:איך הגיע לכאן את השם של רב קוטלר בתוך רשימה זו?
אגב: מי עוד "מגדולי הדור המפורסמים ביותר" צמחו מכולל זו? (הכוונה הוא בעיקר על הכולל קובנה החדש, שחידשו האלטער והדבר אברהם, אבל גם לגבי הכולל בגלגולו הקודם, אין שמות רבות של בוגרים שהיו מגדולי הדור המפורסמים ביותר. כמובן שיש כמה וכמה וכמה, אבל כשכותבים בצורה כזו, אז צריך להיות מספר ואחוז יותר גדול).
באמונתו כתב:מסתבר שאינכם מכירים את בריסק. שם מחמירים ומקפידים לקיים דין הגמרא: אין אבות אלא שלושה.
מחולת המחנים כתב: ונתיבות הקודש להרב מחרקוב.
מחולת המחנים כתב:(שבודאי היה לפני הגר"ח מבריסק).
מחולת המחנים כתב:בבתי המדרשות של בריסק לומדים ספרים נוספים על קדשים, שפת אמת, נזר הקודש לרבי משה ראזין, ונתיבות הקודש להרב מחרקוב.
בן ששון כתב:איך הגיע לכאן את השם של רב קוטלר בתוך רשימה זו?
בן ששון כתב:ב"ה
לי ידוע, שהמחבר הידוע שיש לו שתי ספרים שבכל מהותם אינם קרובים זה לזה, הם האמרי משה והמלאכת יום טוב של הרב הגאון הרב משה סוקולבסקי.
הרב סוקולבסקי הכיר את הרב חיים בבריסק, לאחר שרב חיים התחיל לכהן שם כרב. אומרים שבעקבות היכרותם שינה את דרכו בלימוד (מסיבה זו לא רצה להדפיס את המלאכת יום טוב) שנכתב בתקופת לימודיו המוקדמת. הספר נדפס בידי אלמנתו חמש שנים לאחר פטירתו.
"היו שסברו", סתם ולא פירש מי היו.ורגיל היה רבנו לתת למתנות בר מצוה את ספרו של רבו 'מלאכת יו"ט' על מסכת ביצה [וסיפר רבנו שבזמנו אחרי פטירת האמרי משה היו שסברו שלא כדאי להוציא את ספרו 'מלאכת יו"ט', כיון שזה נכתב קודם שקיבל תורת הגר"ח מבריסק, אמנם אשתו האלמנה הפצירה להוציא את זה מפני שלא הניח זש"ק, והוציאו את זה, והיה לתועלת גדולה].
בן ששון כתב:ב"ה
א. מתי בדיוק למד שם הרב קוטלר?
ב. בכלל, להוי ידוע שהכולל לאחר מלחמת עולם הראשונה, זה כולל מחודש, ואינו אותו כולל של קודם המלחמה.
בן ששון כתב:ב"ה
א. מתי בדיוק למד שם הרב קוטלר?
ב. בכלל, להוי ידוע שהכולל לאחר מלחמת עולם הראשונה, זה כולל מחודש, ואינו אותו כולל של קודם המלחמה.
יותר מזה אינני יודע בבירור.שני מכתבים מרבי אהרן קוטלר, אל רבי יצחק בונין... מקבל המכתבים רבי יצחק בונין (תרל"ב-תשמ"ב) מזקני רבני ארה"ב, מידידיו של רבי אהרן קוטלר עוד מימי ה"כולל" בקובנה-סלבודקה, כיהן ברבנות ברוסיה ובארה"ב. מחבר הספרים "דברי יצחק".
המוסד הגדול - אחד המיוחד בתבל.
באמונתו כתב: עוד מצאתי:שני מכתבים מרבי אהרן קוטלר, אל רבי יצחק בונין... מקבל המכתבים רבי יצחק בונין (תרל"ב-תשמ"ב) מזקני רבני ארה"ב, מידידיו של רבי אהרן קוטלר עוד מימי ה"כולל" בקובנה-סלבודקה, כיהן ברבנות ברוסיה ובארה"ב. מחבר הספרים "דברי יצחק".
מחולת המחנים כתב:יש הבדל גדול במהותם של הספרים צמח דוד ומקדש דוד, בס' צמח דוד הוא נושא ונותן בתורתו של זקנו רבי עקיבא איגר (שבודאי היה לפני הגר"ח מבריסק). ואילו בספר מקדש דוד הוא כותב את חידושיו שלו.באמונתו כתב:מסתבר שאינכם מכירים את בריסק. שם מחמירים ומקפידים לקיים דין הגמרא: אין אבות אלא שלושה.
בבתי המדרשות של בריסק לומדים ספרים נוספים על קדשים, שפת אמת, נזר הקודש לרבי משה ראזין, ונתיבות הקודש להרב מחרקוב.
אליהו חיים כתב:הרבנית שרדה השואה ואף התחתנה שנית בארה"ב.
מתי היא נפטרה ואם גם היא קבורה בירושלים
באמונתו כתב:מכתב מאשתו הרבנית אחרי פטירתו זצ"ל:
מחולת המחנים כתב:בבתי המדרשות של בריסק לומדים ספרים נוספים על קדשים, שפת אמת, נזר הקודש לרבי משה ראזין, ונתיבות הקודש להרב מחרקוב.
מיללער כתב:אליהו חיים כתב:הרבנית שרדה השואה ואף התחתנה שנית בארה"ב.
כאמור נישאה בשנית להרב סג"ל שנפטר בשנת תשמ"ה, לבעלה היה משפחה קודם המלחמה וכולם נעקד"ה הי"ד, להזוג היה כמה צאצאים ביניהם אשת העסקן המפורסם הרב חיים ברוך גלוק הי"ו מניו יורק
אליהו חיים כתב:אולי תוכל לפרט לי הר"ת, הגרל"מ = הגאון ר' לייב מאלין, אך מי זה הגריצ"ס?
י. אברהם כתב:באמונתו כתב:מאאמו"ר שליט"א שמעתי, שהגאון הרב בעל מקדש דוד הי"ד, כבר חיבר ספר אחר מקודם מקדש דוד (נמצא באוצר), ספר טוב, אך לא קרב זה אל זה... אין השוואה, והוא מפליא, שהלא מדובר באותו מחבר!
רק: כאן קודם ר' חיים - כאן לאחר ר' חיים, ר"ל שביני וביני, הכיר ר' דוד זצ"ל את ר"ח מבריסק, קיבל ממנו דרכו בלימוד, וזה הסוד, ותל"מ.
א"כ יש לנו ספר על קדשים עפ"י דרכו של הגר"ח, בודאי בבריסק משתמשים בו הרבה וכו'.
האם אכן כך הוא? האם בשיעורים של בית הרב מזכירים אותו?
אליסף כתב:רא"מ סורוצקין זצ"ל מגדולי גידולי בריסק הדריך חד מתלמידיו בעלותו לבריסק ".. מתחת השולחן מסתכלים במקדש דוד"...
וכאשר יצא לאור ספרו "מקדש דוד" על המסכתות אותן אין מרבין ללמוד - קדשים, טהרות וזרעים - הכריז הרב מבריסק, כי הוא נדהם כיצד יכול בן דורו להוציא מתחת ידיו יצירה שכזו.
ואחר כ"ז אנחנו שומעים: "מתחת השולחן מסתכלים במקדש דוד"...מצוה לפרסם מה שאמר הגאון האדיר ציס"ע הגרב"ד ליבוביץ ראש ישיבת קמינץ דליטא על הספר "מקדש דוד": ספר כזה אי אפשר לחבר בלי רוח הקודש. ואימרה זו היתה ידועה בקרב תלמידיו.
וכן מספרים תלמידיו של מרן הגרי"ז סאלאווייצ'יק, שהכיר את רבינו רק דרך ספרו, ואמר: שהרבה ממה שנתחדש לו, מצא אח"כ בספר "מקדש דוד".
כל פעם שעברנו ראינו אותו עומד לפני החלון ומביט לשמים. כאשר קדמנו ב'בבוקר טוב' הוא לא ענה אף פעם, כאילו לא ראה אותנו. לא היו לו בנים, והרבנית היתה שומרת עליו תמיד, כי הוא היה אחד החכמים ה'מפוזרים' (אני לא יודע אם זה התרגום הנכון של absent-minded) הגדולים בעולם. הרבנית היתה מחכה לנו בכל שבת על מדריגות ביתה עם צלחת עוגיות. היא אהבה להיות אם לאלו שבאו מרחוק כמותנו. היתה מספרסת לנו איך היא נישאה לראש הישיבה. אביה היה בעה"ב עשיר בקרעמענצוק. בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר הישיבות וכל הגדולים נאלצו לברוח לפנים רוסיא, ארבעים מבני הישיבות, ובתוכם ר' ברוך בער הגיעו לקרעמענצוק. אביה, ר' חיים דוב הלוי גרינגראז, הזניח את עסקיו לדאוג עבור הגדולים. הוא התפאר בפעולותיו אלו, והיה תמיד טוען שעל כן זכה להשיא ארבע בנות לתלמידי חכמים גדולים, רבנים וראשי ישיבה, בזכות חסדיו אלו. כאשר הגיע זמנה של הבת החמישית הוא כבר נפטר, אך הוא בא אליה בחלום להודיע אותה, "לא הספקתי להשיא אותך בעודי בחיים, לכן אני אשיא אותך מן הקבר. בעליך המעותד הוא דוד ראפופורט" וכך הוה.
היא התנצלה על שבעלה לא עונה להם 'בוקר טוב' או 'גוט שבת'. "הוא מאוד שקוע ברעיונותיו, ואני תמיד צריכה לשמור עליו. הוא אפילו לא רואה אותכם כאשר אתם עוברים, מוחו כולו שקוע בלימוד התורה."
הוא אהב לטייל ברחוב, והיה מכין השיעור בהילוכו. אלו שהסתכלו עליו היו יכולים להבחין על ידי קול מקלו שמכה על המדרכה, שהוא עכשיו בירר סברא. כאשר התחיל לסובב את מקלו כמו טחנת רוח, ידעו שזה עתה הצליח ליישב רמב"ם מוקשה. וכאשר קצב הסיבובים האיצו, ידעו שהוא הכריח שדעת זקנו הגרעק"א היא הנכונה.
פעם איזה כלב מסכן הוכה על ידי המקל המסתובב, והתחיל צועק ונובח, אך ר' דוד לא שם לב. המשיך בדרכו עד שפגע בעמוד טלגרף, התנצל והמשיך בדרכו.
ר' מענדל גאלדבערג, תלמיד הח"ח לשעבר שידע את כל המ"ב בע"פ, היה לו חנות משקאות הגדולה בעיר, שמוקמת היתה במרכז העיר. פעם, ביום שוק הומה, כאשר הרחובות היו מלאות איכרים פולניים, ופועלים רוסים לבנים, ר' מענדל הסתכל בעד חלון חנותו ושם לב לר' דוד צועד. הוא ראה שמקלו היתה מוכן להתחיל להסתובב, ורץ החוצה ברגע האחרון, וליוה אותו עד הישיבה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 90 אורחים
