ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לפני כמה שנים שלח לי מישהו כמה קוים לדמותו באישי כאן באתר, ואיני זוכר מי ומה.
רבנו זצ"ל איננו. אין בי כוחות פיזיים ונפשיים כעת לכתוב על רבנו הגאון זצ"ל עוד טרם נספד וטרם נקבר. אעתיק בזה מה שכתבתי בפרטי לרב ליטוואק בעבר. כיוון שהיה זה עוד בחייו אין בזה אלא הרצאת דברים ולא בחינת הספד והרי אמרו חז"ל במסכת שבת שכל המתעצל בהספדו של ת"ח וכו' ולא הגיע עדיין הדבר למידה זו.
וכך כתבתי אז
שלום לכת"ר.
אנסה לשרטט קצת נקודות חיים ומאפיינים של הרב שליט"א ואח"כ אענה בפרטיות.
הרב התייתם בגיל 10 מאביו זצ"ל שהיה רב המושבה 'כפר פינס' ולאחר מכן אמו ע"ה (שנפטרה לפני כשנתיים) עלתה להתגורר בירושלים. היא לא התחתנה לאחר מכן וגידלה אותו, את אחיו התאום, הרב עמיאל (המשמש יחד איתו בראשות הישיבה) ואת שתי אחיותיהם (שנשאו לבחורים מישיבת מרכז הרב דאז, וצמחו להיות רמי"ם בישיבה, ולאחר הפילוג בישיבת הר המור). לאחר לימודיו בנתיב מאיר, עבר ללמוד בישיבת כפר חסידים למשך תקופה מסוימת ולמד יחד עם הרב מישקובסקי זצ"ל חברותא. אחיו התאום עבר לישיבת מרכז הרב ולאחר זמן מה 'משך' את הרב ג"כ לישיבת מרכז הרב והיו חברותא למשך שנים. בגיל 25 מונה לר"מ בישיבת מרכז הרב על ידי הרצי"ה קוק זצ"ל. ומסר שיעורים בעיקר לשכבה המבוגרת של הבחורים והאברכים עד להקמת ישיבת הר המור.
הדבר הראשון שרואים שנפגשים איתו הוא המידות הלא רגילות שלו. מקבל כל אדם בשמחה. גורם לכל אחד להרגיש שבאמת הוא רוצה בטובתו ושותף לצערו (אמר פעם שכשהיה צעיר חשב שיהיה דיין כי לא היו לו חברים בישיבה משום שלמד כל הזמן, ודיין הוא אחד כזה ש'בעבודה שלו' אינו אמור לייצר קשרים חברותיים עם אנשים ובסוף נהיה לר"מ וראש ישיבה והמון אנשים באים אליו לשפוך צרותיהם ולשתף בלבטיהם). יש אגדה עליו (שאף אם אינה נכונה, לא מסופרת על כל אחד) שפעם הלך ברחוב ובטעות אדם שהשקה את חצרו עם צינור מים הרטיב אותו והלה לא ידע מה לעשות מרוב בושה. הרב ניסה להרגיע אותו שזה לא כ"כ נורא ודווקא הועיל לו כי היום מאוד חם וזה דווקא קרר אותו מהחום וכו' עד שהאדם השתכנע כ"כ מאמיתת הדברים שרצה להרטיבו עוד פעם.
בהקשר לזה, אל הרב פונים מקטן ועד גדול. שאלות בחינוך ילדים, שלום בית והמסתעף, רמי"ם וראשי ישיבות, רבני ישובים, דיינים ועוד ועוד בכל חלקי השו"ע (אחד מתלמידיו משמש היום בתפקיד גבוה ברבנות הצבאית, ועד לפני תקופת הרב הצבאי הנוכחי הרבה מהוראות הרבנות שם היו ע"פ דברי הרב).
מידה נוספת מיוחדת אצלו היא הענווה. אספר מעשה שלו הייתי עד. פעם נסעתי איתו ברכב ועצר לבחור אחד (מישיבה חרדית) טרמפ. ודיברו קצת ביניהם והיה נשמע שהבחור בתקופה קשה בלימוד וכו' לאחר מספר דקות שאל הבחור את הרב מה הוא עושה בחיים ואמר לו כי הוא 'מלמד קצת משניות בישיבת הר המור' (ביום שישי במשך שנים הרב מלמד משניות סדר זרעים) וכנראה חשב לעודדו שגם הוא לא כ"כ מצליח ואין להתייאש. במקרה אחר שהסעתיו לסדר חופה וקידושין פנה אלי בסוף החופה ושאל בשיא התמימות מתי אני חוזר לירושלים ואם יוכל להצטרף גם כן.
אינו נוהג בגינוני כבוד. אין לו 'משמש' או נהג. אפשר לגשת אליו לביתו או להתקשר אליו ללא מניעה והכל אצלו, ואצל שאר רבותי שליט"א, בפשטות גמורה. ויש עוד מעשים רבים יכלה הזמן והמה לא יכלו.
יש שטעו במידותיו וחשבו שאהבתו לכל אחד תגרע חלילה מקנאותו לדברים בקדושה. ואכתוב בהקשר לזה ב' מעשים. א. הרב טאו מסר לפני שנים רבות סדרת שיעורים בה יצא באופן חריף נגד מכונים ללימודי הוראה של משרד החינוך שם מלמדים באופן מחפיר לימודים של ביקורת המקרא וזלזול בחז"ל. כדי להדגיש את חומרת הדברים השתמש אז הרב טאו בביטויים מאוד קשים על רבנים מסוימים (הדברים יצאו לאור אח"כ בספר 'צדיק באמונתו יחיה' עם מיתון הביטויים הקשים). כמה ראשי מוסדות שנפגעו מהדברים פנו לרב מרדכי במחשבה שימצאו אצלו אוזן קשבת בגלל עדינותו ואהבתו לכל. כאשר התקשר אחד מהם וטען שהוא נפגע מהדברים שנאמרו כלפיו וכו'. אמר לו אז הרב בתקיפות 'וכי דוד המלך לא נפגע מאיך שאתה מדבר עליו? וכי דיבורך על אברהם אבינו הינו בכבוד הראוי? מה לך כי תלין?'.
ב. מעשה נוסף אירע בסיום המחזור הקודם של הדף היומי (אב תשע''ב). 'מאורות הדף היומי' ארגנו סיום גדול בבנייני האומה עם רבנים מכל המגזרים והזמינו אותו להשתתף ג"כ. יחד איתו הוזמנו עוד רבנים מסוימים מהציבור הדת"ל, שהרב סובר שאינם יר"ש (ע' לעיל על המכונים) אלא שהמארגנים לא נחתו לחילוקא דהדת"ל. כאשר שמע הרב שהוזמנו רבנים אלו הודיע שלצערו הוא מנוע מהשתתפות יחד איתם. תקפו אותו בתקשורת המגזרית על זה שהוא עושה פירודים וכו' לא כמו הרב קוק שהרבה אהבה לכל, וחודש לאחר מכן (ג' אלול) באזכרה לרב קוק זצ"ל בישיבה דיבר על כך שאין פירוש אחדות ואהבת ישראל הסכמה שלנו לכל רעה חולה שיש בציבור ואדרבא עלינו למחות נגד הפגיעה בטבע הישראלי הקדוש שלנו.
ושורש השורשים ממנו נובע הכל הוא לימוד התורה בשקידה ובעמקות. אמנם, הסגנון אצלו, מבחינת הרצאת הדברים וכתיבתם, שונה מאוד מאשר הסגנון המוכר של ראשי הישיבות כיום אך בסברא (שכידוע מהגר"ח מוואלזין זה עיקר השבח) הוא באמת מיוחד. במובן זה, רוב הרמי"ם בישיבה (והרבה גם בישיבות אחרות אצלנו) הינם תלמידיו שלמדו אצלו את דרך הלימוד אלא שכל אחד מיזג כמובן את סגנונו לתוך הדברים. ככלל, משתדל להניח ביסוד הסוגיה את נקודת המוצא והסברא הפשוטה המוסכמת על כל השיטות השונות ולבאר שנחלקו בנקודות פרטיות.
[אמר פעם שבדרך כלל שוכחים מה שלא מבינים טוב ומה שהוא מבין טוב אכן הוא לא שוכח (ובאמת אפשר לשאלו בכל מקום) שאחיו שליט"א שמע דבריו אמר בהלצה על עצמו שלפי זה הוא לא הבין הרבה דברים טוב].
בישיבה הוא מוסר שיעורים לשיעור ד' ומעלה (אצלנו נכנסים לישיבה גבוהה בגיל 18). בנוסף יש לו 'כינוס' לשכבה יותר מבוגרת בה לומדים האברכים היותר מבריקים (מכינים את הדף הנלמד טוב ופעם בשבוע לערך יש שיעור שלפעמים נמשך יותר משעתיים). ישנן בחורות בתקופת השידוכין שמחפשות בחור רציני ומבקשות לקבל הצעות רק מבחור שלומד בשיעור אצלו (לא מידיעתן כמובן אלא שמסרו להן ששם בד"כ לומדים הבחורים המעולים). הרב מוסר שיעורים גם לישיבות אחרות (לחלקם נוסע וחלק באים אליו).
הרב לא כתב ספרים אבל תלמידים הדפיסו מדבריו ע"פ סיכומי שיעורים שנתן (בסגנון שונה מהמורגל היום אצל ראשי הישיבות כנ"ל). על הש"ס יצאו לאור כמה ספרים. סדרה אחת יצאה לאור ע"י כולל בגבעת שמואל שם הרב מוסר שיעורים כל שבוע, נקראת 'עיונים משיעורי הרב מרדכי' הכוללת ד' כרכים: על מסכת שבת, בבא בתרא, פרק ב' אוחזין וכתובות. בסוף הכרך על מסכת שבת ישנו מאמר על דרך הלימוד שלו.
ספר נוסף יצא לאור ע"י הוצאת הספרים של הישיבה על מסכת בבא קמא וכעת בשלבי עבודה ספר על מסכת קידושין. בנוסף ישנו קובץ היוצא לאור ע"י הישיבה הנקרא 'ערוגות הבושם' על המסכת הנלמדת (יצאו עד עתה כי"א קבצים שמשתדרגים כל שנה) שם נדפסים ג"כ סיכומי שיעורים שלו. בקובץ על מסכת שבת ישנו מדור משיעוריו על הסוגיות של חנוכה.
ישנם גם ספרים של תלמידיו שהרבה מתורתו מונחת שם, אציין כדוגמא את הספר 'נועם שבת' על מסכת שבת שיצא בעילום שֵם בירושלים שנת תשס"א...
ודי בזה כעת. ירחם ה' על עמו ונחלתו.