בשעה"כ דרושי נוסח התפלה:
ועתה אכתוב נוסח התפלה שקבלתי ממורי ז"ל ובראשונה אכתוב ענין א' שא"ל מורי ז"ל בענין הפזמוני' והפיוטים שתקנו האחרוני' דע לך כי מורז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה בן גבירל וכיוצא לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים וטועים בס' דבורם בלי ידיעה כלל ובפרט פזמון יגדל אלהים חי כו' וכן ודוי אשמנו באומר ובפועל כו' וכן ביום הכפורים לא היה אומר ודוי של רבינו נסים ור' שם טוב ן' אדרוטל ור' יצחק בן ישראל שתקנו כל אחד ודוי בערבית ושחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה לא היה אומר אותם כלל אבל היה אומר התפלות והבקשות ופזמונים שתקנו הראשונים כמו תפלת ר"ע ע"ה ותפלת ר"א בן ערך ותפלת רבי נחוניא בן הקנה ע"ה וכן היה אומר כל הפיוטים ופזמונים שתיקן ר"א הקליר הלא המה במחזור האשכנזים לפי שכל אלו הראשונים תקנו דבריהם עפ"י חכמת האמת והיו יודעים מה שתקנו ואף גם אם הם באמצע ברכות יוצר היה אומרם לפי שהם היו תנאים והיו יודעים מה היו מתקנים וכל דבריהם היו מיוסדים על פי האמת
א"כ טרם נבוא לשאול מדוע לא שינו
(או יותר נכון החזירו, כי פיוטי הקלירי היו שם והוצאו לטובת פיוטי פייטני תור הזהב) בנ' ע"מ להוסיף את ואוחז ביד, אלא מדוע התעלמו מהנהגה מפורשת וברורה של האר"י שלא לומר את פיוטי פייטני ספרד.
והתשובה כמובן פשוטה: נוסח ע"מ
אינו נוסח האר"י בשלימות. רבות מהנהגות האר"י לא הונהגו בו - וזו לא דוגמא יחידאה.
איסור האריז"ל על אמירת מזמורי תהלים לפני ערבית לא התקבל - עדיין אומרים ברכי נפשי בר"ח ואלפא ביתא במוצ"ש.
בהרבה הקהילות נהגו לומר "יגדל אלוקים חי" למרות התנגדות מפורשת ותקיפה של האר"י לפיוט זה.
בוידוי מפורש באר"י שיש ליפול על פניו ממש ויש להזהר רק מלשים פניו על [כף] ידו ממש, והספרדים לא נופלים כלל.
בקדושה, בשעה"כ מפורש דהציבור צ"ל "נקדישך ונעריצך" בקול רם והשאר בלחש עד עניית "קדוש", והספרדים אומרים הכל בקו"ר.
בקדושה דסדרא מפורש שהאר"י היה אומר לשון תרגום בקול רם, ולא כן מנהג הספרדים.
בסידורי הספרדים לא מודפסים דברים רבים שנאמרו בשעה"כ, שער רוח הקדש ושער הגלגולים. דוגמא בולטת: האר"י מפליג לדבר בחשיבות אמירת הפסוק "נפשי אויתיך" אחר ק"ש עה"מ, ואפילו בסידור הרש"ש פסוק זה לא הודפס.
חלק מהדברים לא התקבלו מכיון שהם היו בבחינת שינויים שהציבור לא יכול לעמוד בהם, חלק מכיון שהחכמים ומסדרי הסידורים ראו בהם סוד ד' ליראיו ולא הנהגה ראויה לכל, וחלק כי פשוט חלקו עליו, או הוסיפו חומרות נוספות על מה שהאר"י התיר. בכ"מ, אין זה נוסח האר"י ממש, כפי שסידור אדה"ז אינו נוסח האר"י.