אליהוא כתב:יש איזה סיפור על המהרש"א היה מצאצאי ריה"ח ושמו שמואל ושם אביו יהודה למרות אזהרת ריה"ח לצאצאיו ע"ז.
יודע ספר כתב:ההתייחסות לצוואת ריה"ח התחילה כמובן אצל החסידים שתנועתה החלה אכן ב200 - 250 שנה האחרונות
חכם באשי כתב:איש ספר,הסיפור הזה נדפס גם בהערות מקו"ח לצוואת ריה"ח.
מרחביה כתב:אורי אגסי כתב:(אגב גם אצל הספרדים קיים מושג כזה כמו הרב עובדיה יוסף שהיה נקרא על שם האב ואחיו שנפטר לפני זמן לא רב נקרא "יעקב עובדיה").
הנה מה שסיפר בראיון אחיהם ר' נעים:כשאנו שואלים את ר' נעים, מדוע שם משפחתו הוא עובדיה, אך שם משפחת אחיו, מרן הגר"ע שליט"א, הוא יוסף, הוא מספר לנו בחיוך: "לאחי הרב יש שני שמות פרטיים, עובדיה ויוסף. השם שלי הוא משה, אך במשך השנים קראה לי אמי שם נוסף, נעים, שהשתרש יותר מהשם הראשון.
"שם המשפחה המקורי שלנו נבלע לפני עשרות בשנים. אני חושב שהיה זה 'טוחן' או שם דומה, אבל לא השתמשנו בו בשנים האחרונות. אנחנו האחים קראנו לעצמנו בשם משפחה 'עובדיה', על שם אחינו הגדול, ראש המשפחה, והוא בחר לשם משפחתו את שמו השני, יוסף. אבל לכולנו יש שני שמות פרטיים".
זקן ששכח כתב:אורי אגסי כתב:לגבי "יהודה לייב" ו"אריה לייב", אכתוב בקצרה מה ששמעתי מאדם ת"ח גדול וידען שאמר בשם אדם גדול שאיני זוכר את שמו:
ישנם 3 סוגי "לייב" - "אריה לייב", "יהודה לייב" ו"חיים לייב". אך לכל אח משמעות שונה.
1) אריה לייב - "לייב" תרגום החיה ששמה אריה.
2) יהודה לייב - "לייב" תרגום של המילה "הודיה והודאה" ("לויבן") עשה"כ שנאמר על מקור השם "יהודה" - "הפעם אודה".
3) חיים לייב - "לייב" תרגום של המילה "חיים" "לעבן" (כמו שאומרים "טאטע לעבן" - אבא שיחי').
וא"כ לא הרי זה כהרי זה. ואף שהדברים מחודשים, אך כיון שנאמרו ע"י אדם גדול, וזה רעיון נחמד, אמרי להציגו כאן.
הסוג השני שציינת לכאורה צ"ב, מדוע אצל בעלי ההגייה החסידית אינו נקרא יהודה לויב?
אורי אגסי כתב:זקן ששכח כתב:אורי אגסי כתב:לגבי "יהודה לייב" ו"אריה לייב", אכתוב בקצרה מה ששמעתי מאדם ת"ח גדול וידען שאמר בשם אדם גדול שאיני זוכר את שמו:
ישנם 3 סוגי "לייב" - "אריה לייב", "יהודה לייב" ו"חיים לייב". אך לכל אח משמעות שונה.
1) אריה לייב - "לייב" תרגום החיה ששמה אריה.
2) יהודה לייב - "לייב" תרגום של המילה "הודיה והודאה" ("לויבן") עשה"כ שנאמר על מקור השם "יהודה" - "הפעם אודה".
3) חיים לייב - "לייב" תרגום של המילה "חיים" "לעבן" (כמו שאומרים "טאטע לעבן" - אבא שיחי').
וא"כ לא הרי זה כהרי זה. ואף שהדברים מחודשים, אך כיון שנאמרו ע"י אדם גדול, וזה רעיון נחמד, אמרי להציגו כאן.
הסוג השני שציינת לכאורה צ"ב, מדוע אצל בעלי ההגייה החסידית אינו נקרא יהודה לויב?
מה הקושיא? או שהסבא היה מליטא, או שעכ"ם מקור השם מגיע מזה, זה ברור שלא כל מי שנקרא יהודה לייב יודע שזה ע"ש "לויב".
אבל עכ"פ, כמדומני שאותו גדול שאמר את הדברים היה בליטא.
גם זה מהשו"ע??בורגני בורגני כתב:לא קראתי את כל המאמרים,
לי ידוע שטעם הדבר שלא יקרא החתן בשם חותנו, כדי שאשתו תוכל לקרוא לבעלה בשמו, וכמו המבואר בשו"ע הלכ' כיבוד אב ואם שלא יקרא אדם לבנו בשם אבותיו מלבד שמות האושפיזין שהם נדושים, מפני שאסור להזכיר שם אביו.
נאום הגבר כתב:משה רבינו ע"ה, נקרא "חבר", כשם חותנו יתרו - שנקרא "חבר"...
נאום הגבר כתב:משה רבינו ע"ה, נקרא "חבר", כשם חותנו יתרו - שנקרא "חבר"...
בצלאל כתב:נאום הגבר כתב:משה רבינו ע"ה, נקרא "חבר", כשם חותנו יתרו - שנקרא "חבר"...
הסיבה פשוטה היא: ציפורה נתגיירה בבגרותה ושוב אינה נחשבת לבתו של יתרו!
חכם באשי כתב:בצלאל כתב:נאום הגבר כתב:משה רבינו ע"ה, נקרא "חבר", כשם חותנו יתרו - שנקרא "חבר"...
הסיבה פשוטה היא: ציפורה נתגיירה בבגרותה ושוב אינה נחשבת לבתו של יתרו!
מדוע הדגשת "בבגרותה"? הרי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, הוא בין אם נתגייר בקטנותו ובין אם נתגייר בבגרותו.
מור כתב:איש_ספר כתב:גם ר' משה פיינשטיין לקח לבנותיו שני חתנים קרואי שם משה, ר' אליהו משה שיסגל ור' משה דוד טנדלר.
[אגב, הנצי"ב מואלאזין שמו המלא היה, נפתלי צבי יהודה ליב ואילו נכדו הנולד בחייו - בן הגאון ר' רפאל חתנו - נקרא ר' אריה ליב, לפני איזה שנים בשמחה משפחתית שאלתי את המלך במסיבו הוא רבינו הגרמש"ש זצ"ל ע"כ, והוא שלא היה לו בעולמו אלא תורה, השיבני שאינו יודע אם שם אביו היה אריה ליב או אריה לבד! והפנה אותי לברר ע"כ אצל נכדו!, מן הסתם שמע איך קראו לו לתורה אלא שלא ידע אם הדברים מדויקים...].
ואנוכי שמעתי משמיה דבנו דהגרמ"ש, הוא ניהו הגאון ר' נפתלי צבי יהודה שליט"א (הקרוי ע"ש זקנו כמובן), שהרי כל האריה'ס במשפחה שם כולם ע"ש אבי המשפחה הגאון הכביר ר' לייבל'ה שפירא (קובנר) זצוק"ל - אביו של ר' רפאל, אשר שמו המלא היה אריה לייב, והנה בברית לבנו של ר' רפאל - הלא הוא ר' אריה, אבי הגרמ"ש - הופתע הסבא הנצי"ב לשמוע ששמו נקרא 'אריה', וטען לחתנו, ר' רפאל, כיצד קורא לבנו על שמו בחייו, שכן אריה תרגומו כידוע לייב. אך ר' רפאל השיבו שאף שתרגום אריה הוא לייב, מ"מ ב'הלכות שמות' הרי חשובין הן לב' שמות נפרדים, ואין להקשות מזה על זה, ונחה דעתו של רב האי גאון, מרנא הנצי"ב.
ולגוף השמועה מהגרמ"ש, עליך ר' איש ספר לא אתפלא אם לא ידעת שלגרמ"ש גופא יש בן הקרוי בשם 'אריה' (ע"ש אבי הגרמ"ש) ללא לייב (מח"ס פניני זוהר), אך לפלא קצת תשובת הגרמ"ש אליך, בעוד שלבנו קרא בשם אריה לבד, ויש ליישב.
[ולכבוד ימי בין הזמנים אקנח בשמועה נאה לנעוץ הענין מתחילתו לסופו, שבברית לבן הגרנצ"י הנ"ל, כובד הסבא הגרמ"ש זצ"ל בקריאת הברכות. ברם משהגיע לקריאת השם - אריה - חכך ברגע בדעתו היאך ינהג, שכן קריאת שם אביו ללא תואר כבוד קשה היתה עליו. אך כרגע כמימריה חכך, ומיד הכריע וקרא בקול נעים: ויקרא שמו בישראל ר' אריה....]
אורי אגסי כתב:לגבי "יהודה לייב" ו"אריה לייב", אכתוב בקצרה מה ששמעתי מאדם ת"ח גדול וידען שאמר בשם אדם גדול שאיני זוכר את שמו:
ישנם 3 סוגי "לייב" - "אריה לייב", "יהודה לייב" ו"חיים לייב". אך לכל אח משמעות שונה.
1) אריה לייב - "לייב" תרגום החיה ששמה אריה.
2) יהודה לייב - "לייב" תרגום של המילה "הודיה והודאה" ("לויבן") עשה"כ שנאמר על מקור השם "יהודה" - "הפעם אודה".
3) חיים לייב - "לייב" תרגום של המילה "חיים" "לעבן" (כמו שאומרים "טאטע לעבן" - אבא שיחי').
וא"כ לא הרי זה כהרי זה. ואף שהדברים מחודשים, אך כיון שנאמרו ע"י אדם גדול, וזה רעיון נחמד, אמרי להציגו כאן.
אורי אגסי כתב:לגבי "יהודה לייב" ו"אריה לייב", אכתוב בקצרה מה ששמעתי מאדם ת"ח גדול וידען שאמר בשם אדם גדול שאיני זוכר את שמו:
ישנם 3 סוגי "לייב" - "אריה לייב", "יהודה לייב" ו"חיים לייב". אך לכל אח משמעות שונה.
1) אריה לייב - "לייב" תרגום החיה ששמה אריה.
2) יהודה לייב - "לייב" תרגום של המילה "הודיה והודאה" ("לויבן") עשה"כ שנאמר על מקור השם "יהודה" - "הפעם אודה".
3) חיים לייב - "לייב" תרגום של המילה "חיים" "לעבן" (כמו שאומרים "טאטע לעבן" - אבא שיחי').
וא"כ לא הרי זה כהרי זה. ואף שהדברים מחודשים, אך כיון שנאמרו ע"י אדם גדול, וזה רעיון נחמד, אמרי להציגו כאן.
אורי אגסי כתב:מענין לענין, שמעתי פעם מאדם ששמו "יששכר בער" שטען לי שבמקור אין השם "יששכר דוב" אלא רק "יששכר בער", ו"בער" אין הכוונה לתרגום של "דוב" אלא תרגום של הצמח "דודאים" הקשור ללידת יששכר. ודוק ותמצא בדורות הראשונים שהופיע אך ורק השם יששכר בער ולא יששכר דוב! לדוגמא: הגאון בעל ש"באר שבע" נקרא רבי "יששכר בער" איילנבורג ולא "יששכר דוב". ורק בדורות מאוחרים בטעות שייכו את ה"בער" ל"דוב". ובזה מתיישב התמיהה הגדולה, מהיכן נולד הצירוף המוזר "יששכר דוב", רוב הצירופים יש להם מובן כמו יהודה אריה לייב - "גור אריה יהודה", נפתלי הרץ או צבי - "נפתלי איילה שלוחה", ועוד. ואילו "יששכר דוב" מהיכן נולד? בתורה כתיב "יששכר חמור"!
אולם לפי ההסבר ההנ"ל א"ש. ואף שבדורות האחרונים ודאי מצינו הרה"ק מבעלזא וכו', אך מקור השם הוא מהנ"ל.
כ"ז שמעתי מאדם הנושא את השם "יששכר בער" לבד ללא "דוב".
איש_ספר כתב:גם ר' משה פיינשטיין לקח לבנותיו שני חתנים קרואי שם משה, ר' אליהו משה שיסגל ור' משה דוד טנדלר..
מור כתב:כהיום הזה שלחתי את השאלה בידי ידידי המופלג רד"ב שליט"א, שהביאה קמיה האי גאון מופלא רבי שריה דבליצקי שליט"א, שהכריע שניתן לקיים את השידוך בתנאי שהחתן יוסיף שם על שמו.
והוסיף, דלא בעינן שיקראוהו רק בשמו החדש, אלא ניתן לקראו בב' השמות גם יחד. (דוג' אם היה שמו אברהם, יוסיף עליו את השם יצחק, ויקרא שמו בישראל אברהם יצחק).
יודע ספר כתב:אצל הספרדים ששם אף לא מקפידים על אב ובן או סבא באותו שם,
מה הולך שם לגבי חתן וחמיו? או לגבי כלה וחמותה?
איש_ספר כתב:החיד"א כותב בשה"ג שראה באיזה מקום אב ובנו בשם אחד והיה הדבר זר מאד בעיניו.
בנוסף להמובאים לעיל:ישראל הר כסף כתב: . . מי היו האבות והבנים שנקראו בשם דומה עם תוספת? . .
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 678 אורחים