לימוד בספרי רפואה שחברו נאצים ימ"ש - למטרת ריפוי יהודים?

[אדיר במרום]

שמעתי שאלה, שיש ספרי רפואה שנאצים ימ"ש חיברו על פי נסיונות שערכו על יהודים קדושים וטהורים הי"ד.
האם מותר לרופא יהודי ללמוד רפואה מתוך זה, כשהמטרה היא לרפאות יהודים אח"כ ע"פ תרופות אלו?

אם יש למישהו ראיה מגמ' או ראשונים או כל פוסק אחר, לשאלה זו אני יודה לו מאד אם יכתוב כאן. תודה.

[כדכד]

ראיה אין לי
אבל למה שיהיה אסור?
אדרבה הקדושים הי"ד היו שמחים אם לפחות תצא תועלת ליהודי אחר מזה
השאלה אם אפשר לסמוך עליהם

[אדיר במרום]

ראיה אין לי
אבל למה שיהיה אסור?
אדרבה הקדושים הי"ד היו שמחים אם לפחות תצא תועלת ליהודי אחר מזה
השאלה אם אפשר לסמוך עליהם

הרב זילברשטיין אמר שגיסו ר' חיים אמר שזה חילול ה'

[כדכד]

אילו היית כותב את זה בהודעה הראשונה הייתי אלי כותב אחרת
כיוון שלא גילית - כתבתי מה שחשבתי אני מסברא
אבל איני מבין כלל את דעתו מדוע יש בזה חילול ה'?

[איש_ספר]

ראיה אין לי
אבל למה שיהיה אסור?
אדרבה הקדושים הי"ד היו שמחים אם לפחות תצא תועלת ליהודי אחר מזה
השאלה אם אפשר לסמוך עליהם

הרב זילברשטיין אמר שגיסו ר' חיים אמר שזה חילול ה'

האם ישנו מקור נוסף ממנו ניתן ללמוד על קיומם של ספרים אלה ,מלבד שאלתו של הגר"י זילברשטיין שליט"א?

[בברכה המשולשת]

האם ישנו מקור נוסף ממנו ניתן ללמוד על קיומם של ספרים אלה ,מלבד שאלתו של הגר"י זילברשטיין שליט"א?

זה מה שמצאתי:

Eduard Pernkopf: The Nazi book of anatomy still used by surgeons
Published
19 August 2019

Share
An image from the atlas showing a man's cheek partially dissected
IMAGE SOURCE,ERICH LEPIER
Image caption,
An illustration from the atlas shows a man's partially dissected cheek
By Keiligh Baker
BBC News
When nerve surgeon Dr Susan Mackinnon needed help to finish an operation, she reached, as she often does, for a mid-20th Century book of anatomy.

Thanks to the complex hand-drawn illustrations - showing the human body peeled back layer by layer - Dr Mackinnon, from Washington University in St Louis, was able to complete the procedure.

The book she had used, the innocuous-sounding Pernkopf Topographic Anatomy of Man, is widely considered to be the best example of anatomical drawings in the world. It is richer in detail and more vivid in colour than any other.

Skin, muscle, tendons, nerves, organs and bone are revealed in graphic detail. It's not for the faint-hearted.

But the book, often referred to as Pernkopf's Atlas, is no longer in print and a second-hand set - there are several volumes - can sell for thousands of pounds online.

Yet despite its hefty asking price, few would proudly display it in their clinic, library or home.

That's because the book's findings came from the bodies of hundreds of people killed by the Nazis. It is their bodies - cut up and dissected - that are shown across thousands of pages.

Critics say the book is tainted by its dark past and scientists have grappled with the ethics involved in its use.

Dr Mackinnon says she feels uncomfortable with its origin, but using the book is a crucial part of being an "ethical surgeon" - and that she could not do her job without it.

Rabbi Joseph Polak - a Holocaust survivor and professor of health law - believes the book is a "moral enigma" because it is derived from "real evil, but can be used in the service of good".

A pile of atlases
IMAGE SOURCE,KEILIGH BAKER
Image caption,
Several copies of Pernkopf's Atlas are kept by the British Library
The book was a 20-year project of a prominent Nazi and doctor, Eduard Pernkopf, who rose through the academic ranks in Austria thanks to his support for Adolf Hitler's party.

His colleagues described him as an "ardent" National Socialist who, from 1938, wore a Nazi uniform to work every day.

When he was made dean of the medical school at the University of Vienna, he sacked all the Jewish members of the faculty, including three Nobel laureates.

In 1939, a new Third Reich law ensured the bodies of all executed prisoners were immediately sent to the nearest department of anatomy for research and teaching purposes.

During this period Pernkopf worked 18-hour days dissecting corpses, while a team of artists created images for his book. Sometimes the anatomy institute was so full, executions had to be postponed.

Dr Sabine Hildebrandt, from Harvard Medical School, says at least half of the 800 images in the atlas came from political prisoners. They included gay men and lesbians, gypsies, political dissidents and Jews.

Pernkopf and his illustrators
IMAGE SOURCE,NONE
Image caption,
Pernkopf and his illustrators
In the first edition of the atlas, published in 1937, the signatures of illustrators Erich Lepier and Karl Endtresser included swastikas and the double lightning bolt insignia of the SS.

Even the 1964 two-volume English language edition included the original signatures including the Nazi symbols. Later editions airbrushed out the Nazi insignia.

A signature featuring the swastika
IMAGE SOURCE,ERICH LEPIER
Image caption,
Erich Lepier's signature with a swastika in the centre
Thousands of copies of the atlas were sold across the world, and it was translated into five languages. Prefaces and introductions in the books describe "pictorially impressive drawings... and outstanding pieces of art" while eschewing any mention of their bloody past.

It was only in the 1990s that students and academics really began questioning who the people in the atlas were. After the brutal history was revealed, the atlas went out of publication in 1994.

The Royal College of Surgeons says the atlas is not in use in the UK, apart from being retained by libraries for historical purposes.

However a recent Neurosurgery survey of nerve surgeons found 59% were aware of Pernkopf's Atlas, with 13% currently using it.

Of those surveyed, 69% said they were comfortable using the atlas once they were made aware of its history, 15% were uncomfortable and 17% were undecided.

Dr Mackinnon says nothing else "even begins to compare" to the book's accuracy and detail, and it is particularly useful for complex surgeries because it helps her "figure out which of the many small nerves that course through our body are potentially causing the pain".

But she says she ensures everyone involved in the surgery is aware of the book's dark origins.

"When I became aware of the tainted and evil origin of this atlas I began keeping it secured away in my operating room locker," she says.

Dr Mackinnon
IMAGE SOURCE,WASHINGTON UNIVERSITY/ ST. LOUIS
Image caption,
Dr Susan Mackinnon
Last year, Rabbi Polak and medical historian and psychiatrist Professor Michael Grodin, prepared a Responsum (a scholarly answer based on Jewish medical ethics) on whether it is ethical to use the atlas based on Dr Mackinnon's experience.

They concluded that most Jewish authorities would allow the use of the images to save human lives - under the condition the history of the atlas was made known, so the victims were afforded some of the dignity they are owed.

Rabbi Polak, told the BBC: "Look at Dr Mackinnon - she couldn't find a nerve and she's the greatest in her field. The patient told her 'I want my leg cut off if you can't find it' - no one wants that to happen.

"So she swallowed hard and asked them to bring Pernkopf's atlas. She found the nerve in minutes because of these illustrations.

"She asked me, as a moral thinker, about the situation. And I said to her, if this is going to heal this person and give them their life back, then there is no question that the atlas can be used."

Dr Mackinnon in her surgical scrubs
IMAGE SOURCE,WASHINGTON UNIVERSITY/ ST. LOUIS
Image caption,
Dr Mackinnon during surgery
Pernkopf was arrested after the war and sacked from the university. He was held at an Allied prison of war camp for three years but was never charged with any crime.

Following his release he returned to the university and continued his work on the atlas, publishing a third volume in 1952. He died in 1955, shortly before the publication of a fourth volume.

More than 60 years later, the atlas is still one of the best resources for visual information for detailed anatomical and surgical work, according to Dr Hildebrandt, who teaches anatomy.

"Those of us who have learned to 'see' with it use it whenever we have questions. In peripheral nerve surgery some surgeons find it to be a unique and irreplaceable source of information," she says.

But, she adds: "I personally do not use the Pernkopf images in my anatomy teaching unless I have time to speak about its history."

Dr Sabine Hildebrandt
IMAGE SOURCE,DR SABINE HILDEBRANDT
Image caption,
Dr Sabine Hildebrandt has written extensively about the atlas
Dr Jonathan Ives, a bioethicist from the University of Bristol, agrees the atlas is "amazingly detailed" but says it is tainted by its "horrific past".

"If we are using it and reaping the benefits it implies we are somehow complicit," he says.

"But you could also argue that in not using it, the atlas would be lost and it could not be used as a reminder of what happened."

For Dr Mackinnon, it remains a vital tool - even if its past can never be forgotten.

"I would think that as an ethical surgeon I would take it as a given that I should use whatever educational resource I thought would help me to maximise a successful outcome," she says, "and that my patient would expect that of me.

"In my experience, it would set back detailed nerve surgery tremendously if these books are lost."

Follow Keiligh @keiligh1

[פלוריש]

דן בזה הרב יגאל שפרן: https://www.google.com/amp/s/www.kipa.co.il/amp/800027

[פלוריש]

ותיאור היסטורי אפשר למצוא בפודקאסט הזה: https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=26973
(אזהרה, לא קל לשמיעה!)

[אדיר במרום]

מה כתוב שם בכל הטקסט כאן למעלה באנגלית? תמצית הדברים?

[קמנו ונתעודד]

מה כתוב שם בכל הטקסט כאן למעלה באנגלית? תמצית הדברים?

תרגום גוגל:

אדוארד פרנקופף: ספר האנטומיה הנאצי עדיין בשימוש על ידי מנתחים
פורסם
ב-19 באוגוסט 2019

שתף
תמונה מהאטלס המציגה לחי של גבר מנותחת חלקית
מקור תמונה,ERICH LEPIER
כיתוב תמונה,
איור מהאטלס מראה גבר מנותח חלקית לחי
מאת קיילי בייקר
חדשות BBC
כאשר מנתחת העצבים ד"ר סוזן מקינון הייתה זקוקה לעזרה כדי לסיים ניתוח, היא הגיעה, כפי שהיא עושה לעתים קרובות, לספר אנטומיה של אמצע המאה ה-20.

הודות לאיורים המורכבים שצוירו ביד - המציגים את גוף האדם מקולף שכבה אחר שכבה - הצליח ד"ר מקינון, מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, להשלים את ההליך.

הספר שבו השתמשה, האנטומיה הטופוגרפית של האדם של פרנקופף בעל צלילים תמימים, נחשב לרוב הדוגמה הטובה ביותר לציורים אנטומיים בעולם. הוא עשיר יותר בפרטים וצבעו חי יותר מכל אחד אחר.

עור, שרירים, גידים, עצבים, איברים ועצם נחשפים בפירוט גרפי. זה לא לבעלי לב חלש.

אבל הספר, המכונה לעתים קרובות האטלס של פרנקופף, כבר לא מודפס וערכת יד שנייה - יש כמה כרכים - יכולה להימכר באלפי פאונד באינטרנט.

עם זאת, למרות המחיר הכבד שלו, מעטים היו מציגים אותו בגאווה במרפאה, בספרייה או בביתם.

הסיבה לכך היא שממצאי הספר הגיעו מגופותיהם של מאות אנשים שנהרגו על ידי הנאצים. אלו גופותיהם - חתוכים ומנתחים - שמוצגים על פני אלפי עמודים.

המבקרים טוענים שהספר נגוע בעברו האפל ומדענים התמודדו עם האתיקה הכרוכה בשימוש בו.

ד"ר מקינון אומרת שהיא מרגישה לא בנוח עם מקורו, אבל השימוש בספר הוא חלק מכריע בהיותה "מנתחת אתית" - ושהיא לא יכלה לעשות את עבודתה בלעדיו.

הרב יוסף פולק - ניצול שואה ופרופסור לדיני בריאות - סבור שהספר הוא "חידה מוסרית", משום שהוא נגזר מ"רוע אמיתי, אך ניתן להשתמש בו בשירות הטוב".

ערימה של אטלסים
מקור תמונה, KEILIGH BAKER
כיתוב תמונה,
מספר עותקים של האטלס של פרנקופף נשמרים על ידי הספרייה הבריטית
הספר היה פרויקט בן 20 שנה של נאצי ורופא בולט, אדוארד פרנקופף, שעלה בדרגות האקדמיות באוסטריה הודות לתמיכתו במפלגתו של אדולף היטלר.

עמיתיו תיארו אותו כנאציונל-סוציאליסט "שרוף", אשר משנת 1938 לבש מדי יום לעבודה מדי יום.

כשהתמנה לדיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת וינה, הוא פיטר את כל חברי הפקולטה היהודים, כולל שלושה חתני פרס נובל.

ב-1939, חוק חדש של הרייך השלישי הבטיח שגופות כל האסירים שהוצאו להורג יישלחו מיד למחלקה הקרובה ביותר לאנטומיה למטרות מחקר והוראה.

בתקופה זו פרנקופף עבד 18 שעות ימים בניתוח גופות, בעוד צוות של אמנים יצר תמונות עבור ספרו. לפעמים המכון לאנטומיה היה כל כך מלא, שהיה צריך לדחות את ההוצאות להורג.

ד"ר סבין הילדברנדט, מבית הספר לרפואה בהרווארד, אומרת שלפחות מחצית מ-800 התמונות באטלס הגיעו מאסירים פוליטיים. הם כללו הומוסקסואלים ולסביות, צוענים, מתנגדים פוליטיים ויהודים.

פרנקופף ומאייריו
מקור תמונה, אין
כיתוב תמונה, פרנקופף
ומאייריו
במהדורה הראשונה של האטלס, שפורסמה ב-1937, חתימות המאיירים אריך לפיר וקארל אנדסטרסר כללו צלבי קרס וסמל הברק הכפול של ה-SS.

אפילו המהדורה של שני כרכים בשפה האנגלית משנת 1964 כללה את החתימות המקוריות כולל הסמלים הנאצים. מהדורות מאוחרות יותר ביטלו את הסמל הנאצי.

חתימה הכוללת את צלב הקרס
IMAGE SOURCE,ERICH LEPIER
כיתוב תמונה,
חתימתו של אריך לפיר עם צלב קרס במרכז
אלפי עותקים של האטלס נמכרו ברחבי העולם, והוא תורגם לחמש שפות. הקדמות והקדמות בספרים מתארות "רישומים מרשימים מבחינה ציורית... ויצירות אמנות יוצאות דופן" תוך הימנעות מכל אזכור לעברם העקוב מדם.

רק בשנות ה-90 החלו סטודנטים ואקדמאים באמת לתהות מי האנשים באטלס. לאחר חשיפת ההיסטוריה האכזרית, האטלס יצא מפרסום ב-1994.

הקולג' המלכותי לכירורגים אומר שהאטלס אינו בשימוש בבריטניה, מלבד השמירה על ידי ספריות למטרות היסטוריות.

עם זאת, סקר נוירוכירורגי שנערך לאחרונה בקרב מנתחי עצבים מצא כי 59% היו מודעים לאטלס של פרנקופף, כאשר 13% משתמשים בו כיום.

מבין הנסקרים, 69% אמרו שהם חשים בנוח להשתמש באטלס ברגע שנודע להם על ההיסטוריה שלו, 15% לא חשו בנוח ו-17% התלבטו.

ד"ר מקינון אומר ששום דבר אחר "אפילו מתחיל להשוות" לדיוק ולפרטיו של הספר, והוא שימושי במיוחד עבור ניתוחים מורכבים מכיוון שהוא עוזר לה "להבין אילו מהעצבים הקטנים הרבים שעוברים בגוף שלנו עלולים לגרום לכאב" .

אבל היא אומרת שהיא מבטיחה שכל המעורבים בניתוח מודעים למקורות האפלים של הספר.

"כשנודעתי למקור הנגוע והמרושע של האטלס הזה התחלתי לשמור אותו מאובטח בארונית חדר הניתוח שלי", היא אומרת.

Dr Mackinnon
IMAGE SOURCE, אוניברסיטת וושינגטון/ ST. LOUIS
כיתוב תמונה,
ד"ר סוזן מקינון
בשנה שעברה, הרב פולק וההיסטוריון הרפואי והפסיכיאטר פרופסור מייקל גרודין, הכינו תגובה (תשובה מלומדת המבוססת על אתיקה רפואית יהודית) על האם זה אתי להשתמש באטלס על סמך ניסיונו של ד"ר מקינון.

הם הגיעו למסקנה שרוב הרשויות היהודיות יאפשרו את השימוש בתמונות להצלת חיי אדם - בתנאי שההיסטוריה של האטלס תפורסם, כך שהקורבנות זכו לחלק מהכבוד המגיע להם.

הרב פולק, אמר ל-BBC: "תסתכלי על ד"ר מקינון - היא לא מצאה עצב והיא הגדולה בתחומה. המטופלת אמרה לה 'אני רוצה שיחתכו לי את הרגל אם את לא מוצאת אותה' - אף אחד רוצה שזה יקרה.

"אז היא בלעה בחוזקה וביקשה שיביאו את האטלס של פרנקופף. היא מצאה את העצבים תוך דקות בגלל האיורים האלה.

"היא שאלה אותי, כחושבת מוסרית, על המצב. ואמרתי לה, אם זה הולך לרפא את האדם הזה ולהחזיר לו את החיים שלו, אז אין ספק שאפשר להשתמש באטלס".

ד"ר מקינון בקרצוף הכירורגי שלה
מקור תמונה, אוניברסיטת וושינגטון/ ST. לואיס
כיתוב תמונה,
ד"ר מקינון במהלך הניתוח
פרנקופף נעצר לאחר המלחמה ופוטר מהאוניברסיטה. הוא הוחזק במחנה כליאה של בעלות הברית במשך שלוש שנים, אך מעולם לא הואשם בשום פשע.

לאחר שחרורו חזר לאוניברסיטה והמשיך בעבודתו על האטלס, והוציא לאור כרך שלישי בשנת 1952. הוא נפטר בשנת 1955, זמן קצר לפני פרסום כרך רביעי.

יותר מ-60 שנה מאוחר יותר, האטלס הוא עדיין אחד המשאבים הטובים ביותר למידע חזותי לעבודה אנטומית וכירורגית מפורטת, לדברי ד"ר הילדברנדט, המלמד אנטומיה.

"אלה מאיתנו שלמדו 'לראות' עם זה משתמשים בזה בכל פעם שיש לנו שאלות. בניתוחי עצב היקפיים חלק מהמנתחים מוצאים שזה מקור מידע ייחודי וחסר תחליף", היא אומרת.

אבל, היא מוסיפה: "אני אישית לא משתמשת בתמונות פרנקופף בהוראת האנטומיה שלי, אלא אם כן יש לי זמן לדבר על ההיסטוריה שלה."

ד"ר סבין הילדברנדט
מקור תמונה, ד"ר SABINE HILDEBRANDT
כיתוב תמונה,
ד"ר סבין הילדברנדט כתבה רבות על האטלס
ד"ר ג'ונתן אייבס, ביו-אתיקאי מאוניברסיטת בריסטול, מסכים שהאטלס "מפורט להפליא" אך אומר שהוא נגוע ב"נורא שלו" עבר".

"אם אנחנו משתמשים בזה וקוצרים את היתרונות שמשתמע מכך אנחנו שותפים איכשהו", הוא אומר.

"אבל אפשר גם לטעון שבאי השימוש בו, האטלס יאבד ולא ניתן יהיה להשתמש בו כתזכורת למה שקרה".

עבור ד"ר מקינון, זה נשאר כלי חיוני - גם אם את עברו לעולם לא ניתן לשכוח.

"הייתי חושבת שכמנתח אתי אני אקח את זה כנתון שעליי להשתמש בכל משאב חינוכי שחשבתי שיעזור לי למקסם תוצאה מוצלחת", היא אומרת, "ושהמטופל שלי יצפה לזה ממני

" . מניסיוני, זה יחזיר את ניתוח עצבים מפורט מאוד אם הספרים האלה יאבדו."

עקוב אחרי Keiligh @keiligh1

[קופא דמחטא]

א. צריך למצוא ראיה לאסור ולא ראיה להתיר, שבפשטות הכל מותר עד שתאסרנו תורה. וכמ"ש הרב כדכד לפני.

ב. מדין מעשה שבת יש ראיה להתיר. שאפי' למ"ד שהוא מדאו', הוא גזיה"כ משו' 'קודש היא לכם' ובשאר איסורים לא מצאנו כן, וק"ו למאי דנקטי' שהוא מדרבנן, והיכא דגזרו גזרו וכו'.

ג. בעיקר השאלה, יש לחלק בין שימוש בידע לשימוש בספר.
לגבי שימוש בידע שהושג על ידי הניסויים רח"ל, פשוט שמותר.
לגבי שימוש בספר, כשא"א להשיג את המידע או את התמונה בספר אחר, ג"כ פשוט שמותר כנ"ל
כשאפשר להשיג את המידע או את התמונה מספר אחר, אולי יש בזה משום מהיות טוב, או חלול ד' כמ"ש בשם הגרח"ק.

ד. מש"כ בשם הגרח"ק זללה"ה שיש בזה משום חלול ד', אולי שהוא כעין 'כי קללת אלו' תלוי'.
וא"כ יש לדון משו"כ בהעמדת כל זכרון לזוועות השואה, ואולי שבזה שייך ביותר.
ובדבריו יל"ע, דאם הוא באמת משום חלול ד', א"כ צריך לאסור בזה גם במקום פקו"נ, ואולי שכוונתו לאסור רק שימוש בספר ורק במקום שאפשר לראות את אותו מידע במקו"א.

[אראל]

ומה עם איסור הנאה מן המת?,
או אינו, שאינו נהנה מגוף המת עצמו, רק גרם הנאה, שנהנה ממה שאחר כבר השתמש בגוף המת?

[כדכד]

לכאורה זו לא הנאה

[זאב ערבות]

שמעתי שאלה, שיש ספרי רפואה שנאצים ימ"ש חיברו על פי נסיונות שערכו על יהודים קדושים וטהורים הי"ד.
האם מותר לרופא יהודי ללמוד רפואה מתוך זה, כשהמטרה היא לרפאות יהודים אח"כ ע"פ תרופות אלו?

יש הבדל בין ספרי רפואה המלמדים כיצד לרפאות ובין "תרופות". קשה להניח שהיום יש איזה בית ספר לרפואה המלמד עפ"י ספרים אלו שאבד עליהם הכלח. מדע הרפואה היום שונה בתכלית מזה שהיה בימי הנאצים ימ"ש ואולי יש מהנסיונות שלהם שמוטבעים פה ושם באיזה ספר או מאמר אך זה בטל באלף. ובקשר לתרופות, ג"כ ספק גדול אם יש איזושהי תרופה היום המבוססת על הכימיקלים שהיו בימים ההם, ובכלל רוב התרופות שהיום בשוק לא היו בכלל קיימות אז. כך שאין לדבר שום משמעות מעשית.

[בברכה המשולשת]

אחרי בקשת המחילה,
כאמור לעיל, יותר מסתבר שהכוונה לספר עזר שימושי לניתוחים
ומכיוון שמבנה הגוף הבסיסי לא השתנה, אז אין סיבה לומר שזה לא שימושי
וכאמור לעיל, באמת משתמשים בזה מנתחים רבים

[זאב ערבות]

אחרי בקשת המחילה ממך, האם ידוע לך בוודאות שמשתמשים בספרים אלו? מדע הרפואה התקדם בשמונים השנים האחרונות בצורה כה ענקית שקשה להאמין שיש בית ספר לרפואה שממליץ על ספרי לימוד אלו, ואפילו אם נמצאים בשוק מסיבה זו או אחרת יש ספרים אחרים טובים מהם. בפרט שהיום כל המידע הזה נלמד ע"י מחשבים עם צילומים תלת מימדים וכך גם נעזרים המנתחים. לא היתי ממליץ לאיש שח"ו צריך ניתוח לרופא שאלו הם ספרי הלימוד שלו.

[בברכה המשולשת]

האם ידוע לך בוודאות שמשתמשים בספרים אלו?

זה מה שהבאתי לעיל (כתבה מלפני שלוש וחצי שנים):
viewtopic.php?f=17&p=778718&sid=090c6840cbb48905cce84343ea4ad099#p778580

[זאב ערבות]

כמה תגובות על הספר באמזון:
...Book by a Nazi... There are lots of alternatives as far as Anatomy texts and illustrations.

Pernkopf's anatomy textbook has been praised for its quality. I wouldn't know - I've never looked at it. And I never will, If you have an interest in human anatomy, do yourself a favor - buy Frank Netter's atlas. It's the finest available, and was based on cadaveric dissections; his models willed their bodies to science.

יש רק מספר מועט של תגובות, כעשרה במספר וכולם מציינים שאכן הציורים מבוססים על קורבנות השואה (לא רק יהודים אלא צוענים ועוד) ושאכן הציורים מדוייקים אך בתגובה אחת נכתב כדברי שיש אלטרנטיבות אחרות ובשניה נכתב שהאטלס של נטר הוא הטוב ביותר, אך שוב, ספק אם היום בבתי ספר לרפואה משתמשים בספרים האלו מכיוון שיש תכנות תלת מימדיות טובות בהרבה ובנוסף לא משתלם יותר להדפיס ספרים כאלו אלא בקבצים. ההוכחה לכך היא שהספר הזה כבר שנים לא בדפוס. אם היה חיוני - היו מדפיסים אותו! לעומת זאת ספרו של נטר נמצא למכירה בשמונים דולר, הדבר אומר דרשני וקשה להניח שלא מדפיסים בגלל עברו הנאצי שכן לרופא הגוי הממוצע לא איכפת על סמך מה מבוססים הציורים

[אראל]

לכאורה זו לא הנאה

למה זה לא נחשב הנאה?
לעשות סחורה עם אברי מתים מותר או לא?

[כדכד]

סחורה אסור
אבל לימוד לצורך רפואה לא נחשב הנאה
אם כבר יש מקום לדון בזה מצד איסור ניוול המת ולא מצד הנאה

[פלוריש]

עוד תיאורים היסטוריים יש בספר של דניאל נדב, רפואה ונאציזם, בהוצאת האוניברסיטה המשודרת.

[פלוריש]

דן בזה הרב יגאל שפרן: https://www.google.com/amp/s/www.kipa.co.il/amp/800027

לטובת החסומים, התבקשתי לצטט:

הרב יגאל שפרן
ז בכסלו התשסו

רקע
יש מידע שמשתמשים בו כיום שמבוסס על ניסויים שנעשו בבני אדם. המפורסם בזה הוא הד"ר יוזף מנגלה ימ"ש, אך גם אחרים עשו זאת. כיום משתמשים בטכניון בחיפה באטלס אנטומי שצוייר על סמך ניסויים שבצעו נאצים במאות גופות. הרופא הנאצי חתם בצלב קרס בתוך שמו... הדבר המחריד הוא שמי שדחף לביצועם של הניסויים הללו היה דווקא רופא בשם ארנסט רוברט גרוויץ', שיזם את הרעיון ודחף את הנאצים לקיום העניין, ומחלקה מיוחדת הוקמה לעניין. יש תיעוד על 70 ניסויים רפואיים שבוצעו ביותר מ-7000 בני אדם (אך יש להניח שבפועל היו יותר מזה, שלא תועדו).

הנאצים עסקו בארבעה סוגים של ניסויים רפואיים.
א. עבור טייסים. ניסו לבדוק עד איזה גובה יוכלו טייסים לעלות בלי חמצן. מדען בשם רוף הכניס במחנה דכאו 200 יהודים לחדר ודילל את החמצן, כמו שיש בגובה של 21 ק"מ. התוצאה הייתה ש- 70-80 מהם נפטרו במהלך הניסויי והשאר סבלו ייסורים גדולים. עד היום משתמשים בנתון הזה. עוד נושא: כמה זמן טייס שהופל למים יוכל לשרוד עד שיבואו להצילו. מדענים בשם הולצלונר, פינקה וראשר הכניסו 300 יהודים למי קרח למשך שעה וחצי בחודש ינואר כשיש מינוס 6 מעלות כדי לבדוק הישרדות של טייסים שמטוסם הופל לים. כ-90 מהאסירים נפטרו. הפסיקו את הניסוי בגלל שהצרחות של הנחקרים הפריעו לקלגסים לישון... עד היום משתמשים בתוצאות הללו (למשל: במינוס מעלה הטייס ישרוד שעה וחצי, מינוס 4 מעלות - רבע שעה וכן הלאה).

ב. התמודדות עם זיהומים.שלט שהיה תלוי במחנות קבע - "כינה אחת - המוות שלך". הקפידו שם מאוד על הניקיון. לקחו 75 אסירות, פצעו אותן והכניסו לפצע מוגלה של חברותיהן. חוקר בשם גבהרט בחן חומר בשם סולפניל-אמיד, ובחן כמה צריך להכניס אותו כדי שהזיהום לא ייגרום להרג. חלקן מתו עד שהתברר המינון הנכון ואחרות נשארו נכות לכל חייהן! לבטנן של מאות נשים הוזרק טיפוס הביצות כדי לראות תוך כמה זמן זה הורג בן אדם. חוקר מבווכוולד הדביק אלפים בטיפוס כדי לבדוק את ההשפעות של המחלה.

ג. הניסויים האידיאולוגיים. יוזף מנגלה התמחה בניסויים על תאומים כדי לגלות כיצד לעשות שייולדו עוד גרמנים ופחות יהודים (בעולם העתיק אישה שילדה תאומים היו הורגים אותה ואת ילדיה כי חשבו שהרתה לשדים... במקורות ישראל, להבדיל, ידוע עניין התאומים ודנים בעניינים הלכתיים הקשורים לזה -למשל לגבי תאומים שאחד שנולד בכט' אדר א' והשני בא' אדר ב' והבר מצווה בשנה רגילה. כיוון שהולכים לפי התאריך, יוצא שזה שנולד שני יקדם לראשון, אך לירושה זה הפוך - שהראשון הוא הבכור). לא היו אצל מנגלה הישגים גדולים כי המחקר הגנטי לא היה מפותח (ביצית התגלתה למשל רק לפני 120 שנה). מנגלה הרג 180 זוגות תאומים, כדי לערוך בהם בדיקות פתולוגיות. חוקר בשם הייאר רצה להוכיח שהשלד של גוף יהודי שונה מגוף של גוי. הוא שבר עצמות של 115 אנשים חיים, וקילף מהם את העור באופן ברוטאלי. המחקר הוזמן ע"י אוניברסיטה שטרסבורג וכנראה שעד היום הם מחזיקים עצמות אדם במעבדות שלהם.

ד. עיקור וסירוס.המטרה של הניסויים האלו הייתה לבחון כיצד אפשר להמעיט את הגזע היהודי. הורסט שומאן עיקר וסירס על ידי חשיפה לקרני רנטגן. משם יודעים עד היום מה הקרינה ברמה המזיקה האסורה (מה שכתוב היום בכניסה לחדר רנטגן לקוח משם). 1200 אסירות קיבלו רעלים לרחם כדי לראות כמה גורם נזק בלתי הפיך, ומשם לומדים איזה נזק לא ניתן לתיקון בעניין הזה.

שאלות
הדברים הללו יוצרים שאלות שונות, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מוסרית. ניתן לתמצת אותן לשלוש שאלות שונות:
א. האם יש בעיה להשתמש בידע שהושג על ידי ניסויים בבני אדם?
ב. האם הנאה מידע נחשבת 'הנאה' מבחינה הלכתית? האם יש דבר כזה- "ידע מלוכלך"?
ג. גם אם נניח שזה מותר - האם ראוי שלא להשתמש בזה מבחינה מוסרית?

הנאה מגזל ומן המת
הרמב"ם (הל' גזילה ואבידה, פרק ה') פוסק "אסור ליהנות בדבר הגזול, אפילו לאחר ייאוש...כיצד...גזל דקלים ועשה מהם גשר אסור לעבור עליו. וכן כל כיוצא בו...". אומנם מצינו שלצורך רפואה הותרו דברים האסורים בדרך כלל כמו במעשה המובא במסכת ע"ז כח,א על ר' יוחנן ששיקר לאותה מטרוניתא כדי לחלץ ממנה את הסוד לרפואת השיניים. אך כאשר מדובר באחת מן העבירות החמורות (עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) מצינו שאפילו אם האדם ימות אין לו לעבור עליהן בשום מצב (פסחים כה,א, רמב"ם יסודי התורה ה,ו).
אומנם במקרה שלנו הדברים מורכבים יותר כי לא מדובר על הריגה כעת אלא על הנאה מדבר שיוצר או הושג על ידי הריגה. לגבי זה מצינו התייחסות בדברי רמב"ם (הלכות אבל, יד, כא והל' סנהדרין טו,ט) שכתב: "המת אסור בהנאה כולו...וכן ארונו בכל תכריכיו אסורים בהנאה. וכן האבן שנסקל בה והסייף שנהרג בו הנהרג, והסודרין שחונקין בהן וכו'". ומצינו בשו"ת קול מבשר של הרב משולם ראטה שנשאל לגבי שימוש בחבל שהשתמשו בו לתליית יהודים. במרתף השואה שבהר ציון נהגו לערוך בכל עשרה בטבת טקס הנצחה לקדושי השואה, ושם כדי לעורר את הלבבות היה החזן מתעטף למותניו בחבל הזה. הרב ראטה פסק לאסור את הדבר הזה ואמר (בחלק א' סימן נח) שככל דבר ששייך למת יש לקבור אותו והוא אסור בהנאה.
(הערה: ההיתר להשתיל אברים של מת בחולים למרות כל האמור לעיל נובע מהשוני בכל שכאשר מדובר בחולה ממשי שעומד לפנינו וזקוק לאברים כדי להמשיך לחיות, יש שניתן להקל בזה על פי הנודע ביהודה. אך הדברים ארוכים ואין כאן המקום לעסוק בזה. אך לצורך לימוד סתם או לאגור אברים לעת הצורך אסור לקחת מן המת. כלל לא פשוט ללמוד רפואה על מתים. זה אסור למרבית הפוסקים. העושים זאת מסתמכים על מיעוט דעות שמקלות).

הנאה "רוחנית"
אך יש לדון שכל האמור לעיל מדבר על הנאה פיזית מדבר של מת, אך מה באשר להנאה "רוחנית" – למשל לימוד מאטלס שתוכנו מבוסס על מחקרים שנעשו בבני אדם? אולי מה שנאסרה הנאה ממת היא רק הנאה גשמית כמו שימוש בחפץ שלו?
ניתן להביא שתי הוכחות לכך שדין הנאה פיזית כהנאה רוחנית -
א. בגמרא קידושין סג,א נאמר: "תניא:...שחוק לפני, רקוד לפני ואקדש לך, שמין: אם יש בו שווה פרוטה מקודשת, ואם לאו אינה מקודשת". רואה שהנאה רוחנית כמו צפייה בריקוד מתורגמת לשווי כלכלי.
ב. הפרי חדש (או"ח, סי' תסז ס"ט) נשאל לגבי סופר אומן שכתב על גרעין של חיטה לתות את הפסוק "ארץ חיטה ושעורה" ועוד דברים בצורה מיניאטורית אומנותית. כשהגיע הפסח הוא הפקיר את החיטה בדעת לזכות בה לאחר הפסח, למטרה של להנות מראייתה. הפרי חדש פסק לאסור למרות שלא דובר שם על הנאה פיזית אלא על הנאה רוחנית ובכל זאת כיוון שמדובר באיסור הנאה לא הותר אף דבר שכזה.
בשו"ת שאילת יעבץ (חלק ב' סימן תקנח) מתייחס למה שפסק בשו"ת לחם הפנים ליהודי שקנה סכין מגוי שהיה רגיל לרצוח בזה יהודים, והיהודי הפך אותו לסכין לשחיטה. האם מותר לאכול מהבשר שנשחט בזה? בלחם הפנים דן בזה מצד דיני טומאה וטהרה, אך היעב"ץ קובל עליו: מה אתה דן בעניני טומאה וטהרה – הרי אסור כלל להשתמש בזה כי הרגו בזה יהודים!
ייתכן שמקומו הוא מדברי ר' יהודה החסיד (חי לפני כ-700 שנה) שפסק ביחס לסכין שנמצא בקב של הרוגים שמתו על קידוש השם ואמר החכם שבמקום שנמצא שם יניחו אותו, לא ייעשו בו מלאכה ולא ייהנו בו.
אומנם בשו"ת הר צבי מצינו דעה שונה שפסק שם (ביו"ד סי' רע"ח) לרופא ירא שמים ששאל האם מותר לו להתלמד ולהחכים עלע יד הסתכלות באברים באברי המת שנותחו, והשיב שזה רק גרם הנאה ומותר כיוון שלא נהנה מגוף האיסור.
בשו"ת נודע ביהודה מסייג את ההיתר הלזה רק למצב בו יש חולה לפנינו ויש ספק סכנת נפשות אך אין להתיר הנאה מן המת לצורך לימוד חוכמה או להכין למקרה שמא יזדמן לנו חולה.

סיכום
למסקנה נראה יותר שהן מצד הלכה והן מבחינה מוסרית אין להשתמש בידע שהושג על ידי ניסויים בבני אדם ושיהודים נרצחו בגללו.

[הדברים הללו מבוססים על שיעור שמסר הרב שפרן במכון "מרחבים". כאן הובא רק תמצית חלקית מתוך כל הנאמר בשיעור. סוכם על ידי יוני לביא].

[יושב בשער]

למביני אנגלית יש מאמר מקיף בענין להג"ר יהודה ד. בלייך שליט"א בספרו Contemporary Halakhic Problems ח"ד.